פרק ז מפלוגות לגדודים בשנת 1944 הצילו תנועות הנוער החלוציות את הפלמ"רו . ישובי חבר הקבוצות הצטרפו אל הקיבוץ המאוחד והקיבוץ הארצי והתחילו , גם הם , לאכלס בתוכם מחלקות פלמ"ח . הפלמ"ח גדל בצורה משמעותית משמונה פלוגות , במחצית שנת , 1944 ל 11 פלוגות . המחלקות , בחלקן הגדול , היו כבר הכשרות מגויסות . נוספו פלוגות ט , ' י' וי"א . החלו דיונים בין הדרג המדיני והצבאי , בתוך מטה הפלמ"ח , ובין המטכ"ל ומטה הפלמ"ח , על הקמת מסגרות ארגון של גדודים , בנוסף לפלוגות . יעקב דורי רמטכ"ל ה"הגנה" התנגד לכך בנימוק שהפלמ"ח אינו צבא סדיר במלוא מובן המילה , ואפשר לוותר על דרגי הביניים ולהסתדר בפלוגות בלבד . משה סנה , ראש המיפקדה הארצית ( הדרג המדיני ) נטה לעומת זאת לאשר את כינון הגדודים . גדודים אלה לא נועדו עדיין להתארגן בגדודי לחימה טקטיים , אלא בגדודים ארגוניים , ועדיין לא שובצה בהם פלוגה מסייעת ואפילו לא פלוגת מיפקדה . נקבע להם מטה מצומצם ובו מג"ד , מדריך גדודי ( שהיה גם סמג '' ר , ( שליש ( ניהול כוח אדם , ( קצין אפסנאי , מזכיר , וכן מפעילי תחנת האלחוט הסודית . בראשית שנת 1945 אושר לפלמ"ח להקים ארבעה גדוד...
אל הספר