כאבים כרוניים מסוגים שונים גורמים סבל ומצוקה מתמשכים בקרב חלקים ניכרים מהאוכלוסייה. מרבית הסובלים מכאבי ראש, כאבי גב או מכאבים ממושכים אחרים חווים ירידה משמעותית באיכות חייהם ובתפקודם בתחומי החיים המרכזיים: עבודה, משפחה ותפקוד חברתי.
לכאב הממושך מתלווים על פי רוב חרדה, דיכאון, מתח ופחד שמחמירים את הכאב ומדרדרים את חיי הסובלים ממנו בתהליך שאפשר לדמות כירידה מתמשכת במדרגות לולייניות. מחקרי הדמיה מוחית שנעשו אפשריים מבחינה טכנולוגית בשנים האחרונות מעידים שכאב כרוני קשור גם לשינויים מוחיים כמו הזדקנות מוחית מואצת ואובדן מהיר של "חומר אפור" – מרכיב מרכזי של המוח בתהליכי תפיסה, מוטוריקה, זכירה, רגשות, דיבור ועוד.
כאב כרוני הוא תעלומה שבמידה רבה אינה מובנת גם כיום, לאחרי עשרות שנים של מחקר מדעי. התובנה שתופעת הכאב הכרוני מושפעת מתהליכים פסיכולוגיים החלה להתפתח רק בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת. הזרמים המרכזיים בהגות הפסיכולוגית – הפסיכואנליזה, הפסיכולוגיה ההתנהגותית והפסיכולוגיה הקוגניטיבית – מתמקדים בהיבטים שונים של התופעה. עבור הפסיכואנליזה הכאב הוא מטפורה גופנית לתהליכים נפשיים או ביטוי גופני של טראומות קדומות; הפסיכולוגיה ההתנהגותית מתארת תהליכי למידה שיוצרים חוויות כאב בדרכים שונות; הגישות הקוגניטיביות מתארות כיצד תהליכי חשיבה כמו ציפיות מוקדמות, המשמעויות השונות שמעניקים לכאב או יחוס הכאב לגורמי שליטה שונים מעצבים את חוויית הכאב ואת היכולת להתמודד אתו.
ספרו של שמעון שירי מורכב ממארג של תיאורי טיפול פסיכולוגיים בתסמונות כאב שונות, לצד מחקרים עדכניים והצגת הגישות הפסיכולוגיות המרכזיות להבנה ולהתמודדות עם תופעת הכאב הכרוני.
אל הספר