"רוב האנושות מעדיפה שלום על פני מלחמה, ועדיין כולנו במלחמה מתמדת,
כיצד ייתכן הדבר?" כתב זיגמונד פרויד לאלברט איינשטיין. מתוך פרספקטיבה זו מחברי הספר מציגים את המלחמה, תוך הכרה באופייה ובתמורה שחלה בה עם הזמן. מנהיגים צבאיים ופוליטיים כושלים - או מתמהמהים - בזיהוי של תמורה זו וגורמים בכך למוות מיותר של מיליונים.
השינויים הטכנולוגיים גרמו למלחמה הטוטאלית, שעיקרה שילוב של האזרחים בהכרעה הצבאית שהחל נפוליאון ושהגיע לשיאו במלחמת העולם השנייה, שבה, לראשונה בהיסטוריה, נהרגו יותר אזרחים מלוחמים. בנוסף, התודעה האזרחית ההולכת וגוברת על התודעה הצבאית (צפון קוריאה ואיראן הן המדינות היחידות שעדיין מונהגות על עקרונות של תודעה צבאית וכוח צבאי) יצרה מלחמה מסוג חדש, שבה הגרעין והטרור מהווים שחקנים ראשיים יחד עם או מול המרחב האזרחי.
על המלחמה הוא ספר מרתק שמציג את אופייה המשתנה של המלחמה לאורך 2500 השנים האחרונות ועד ימינו: מימי מוקדון ועד נפוליאון – שבהם מלחמות הוכרעו בקרב שנמשך יום אחד בלבד ותוצאותיו הכריעו את גורלן של יבשות, דרך מלחמת העולם השנייה והמלחמה הקרה, עד ימינו.
אל הספר