ספר זה מציע חשיבה חדשה ורעננה על מושגים אלה, תוך שזירה של שני תחומי ידע שנחשבים נפרדים: תיאוריות פמיניסטיות ויצירות ספרות שכתבו נשים.
יתר על כן, הוא מפתח את הרעיון שקריאה דיאלוגית בין שני סוגי הטקסטים היא הכרחית לשיח הפמיניסטי של מחקר הספרות והתרבות.
נושא ההתבוננות של הספר הוא הספרות העברית שנכתבה בישראל בידי נשים בשנים 2005-1985, השנים שבהן נרשמה עלייה חסרת תקדים, כמותית ואיכותית, בנוכחות הנשית בספרות הישראלית. זהו מחקר מקיף ראשון מסוגו של ספרות זו, שפרצה את הדרך לקול ייחודי בזירת הקולות של הספרות העברית הישראלית.
אל הספר