|
|
עמוד:228
הנמשכת על "אושר" האדם דרך עקרונות של "טוב" ו"רע" מוסריים " טהורים , " הנסיונות לשייך את המידה הטובה אל ה"טוב" ואת המידה ה"רעה" אל ה"רע" לא הביאו את קהילות האדם לידי שלמות כלשהי או לחיים טובים יותר . לתפיסת ; ערכים מוסריים אתיים הם התרחשויות חברתיות קהילתיות , אשר איכותן נקבעת בתפיסתם הסובייקטיבית של יחידי הקהילה , כמבואר לעיל . יותר מכך , לא רק שמאות רבות של מיליוני בני אדם נהרגו במאה העשרים , אלא גם בהתרחשות החברה המודרנית והפוסט מודרנית הליבראלית מערבית נרמס חופש היחיד בפני "חירות" בלתי מרוסנת של התאגידים וה"הון , " בציניות מתורבתת וללא מחויכות וערבות חברתית הדדית . אנו רואים את ההתרחשות הזאת גם בתוך אותן מדינות וקהילות במאה העשרים , כאשר "מומחים , " פרופסורים לתורת המשחקים , עודדו במשך שישים שנה את עקרון הכוח , הטוען שאל מול משחק כוח צריך לבוא עס יותר כוח , לקבע את החרדה והפחד , לשתק קהילות שלמות , או קהילת עולם שלמה , באיום של שואה גרעינית , שיביאו פצצות האטום . הפחד לא רק משתק את היחיד והקהילה לגבי צרכיהם האמיתיים , כמו בריאות , סיעוד , חינוך , דיור וחיים של כבוד , אלא גם מניע את הקהילה החרדה והמפוחדת הזו לפונדמנטליזם פשיסטי מאחד . זוהי תופעה חברתית בעלת מכנה משותף רחב , רדוד ועכור באיכותו ההכרתית והמוסרית , הפועלת תוך אפליה וגזענות גלויה , אכזרית , חוקית ואובייקטיבית על פי משפט הקהילה . קהילה הנמצאת במצב כזה , רוחשת ומתקיימת תחת חרדה , פחד , שעבוד , מצור , גלות וסבל של יחידיה שלה ושל אחרים רבים , מיעוטים , אף שאינם שותפים לתפיסת המציאות שלה . במצב של שבר , מלחמה בין הפנים לאחר , בין ה"אני" ל"זר , " היחיד מסרב להשתייך לכוליות אחת משותפת של ההתרחשות . כפי שלוינס טוען , כל אחד מזהה את עצמו לא באמצעות המקום שיש לו במכלול ההתרחשות , אלא באמצעות העצמי שלו . דהיינו , הזהה והאחר ( הסובייקטיבי ) שלו , לא מסוגלים להתחולל בקיומם של הזהה
|
|