|
|
עמוד:227
על פני כדור הארץ חיים יחד עם השבעה מיליארדים שכבר חיים ; לא עוד שעבוד ופגיעה בסביבה ובטבע , לא עוד פגיעה בחופש המחשבה , תנועה , יצירה ושוויון בערך האדם וסביבתו . שבר המציאות הקהילתיות , הריבוי בתופעה , מתרחשת באנושות מתחילת עידן ההיסטוריה שלה . אנחנו רואים את היווצרותן של קהילות אדם , ממבנה ראשיתי של משפחות שבטיות בקהילות , מעצם היותם של יחידי הקהילה זהים באופן התהוללותם ובעצם הסכמתם לשיח , לאתיקה ולערכי מידות משותפים לחיי קהילה . גם לקהילת אדם יש מהות זהות , התנהגות , אופי ערכים של "טוב" ו"רע" ביחסה להנאה כאב ואושר עצב , תופעות , אירועים ומועדים משותפים . אנו עדים לרגישותה של הפלטפורמה הגנרית . כיצד ניתן לקחת קהילת אדם ולהעביר אותה דרך חיים של סבל , דור אחר דור תוך כדי ייסורים חולי ומוות , תוך כדי פגיעה , אפליה , גזענות , כיבוש ורדיפות . הדבר מתרחש בכל קהילות האדם ללא הבדל בין "גזע , " דת או אזור מיקום גיאוגרפי על פני הארץ . כולן מושתתות על תפיסת מציאות דואלית היררכית , הנשענת על עקרון הסיבתיות והשלמות . מנהיגי קהילה השולטים ומתנהגים באופן חרדתי ומפוחד מהסביבה המשתנה תוך שימוש בכוח , מביאים לקיפאון פנימי של יחידיה , תוך שחיקת וביטול עקרונות אחווה בסיסיים של חירות הבחירה , חופש וכבוד ערך האדם . קהילה זו ויחידיה נרמסים ברגל גסה תחת חרדות ופחד ועוצמה של כוח כופה ומשתק . משחר ימיה של הנאורות , נכתבו ונדרשו עקרונות אתיים , ערכי מידות ומבנים חברתיים להבטחת זכויות החירות של הפרט בקהילה , במדינה , אך ללא הצלחה בפועל . כל ה"טוב" הטהור והמושלם , "החירות והחופש , " עקרונות טהורים אפריוריים , כולם כאחד לא ממשמעים בפועל את עצמם , אינם פועלים במציאות הרוחשת . ההתפלספות
|
|