|
|
עמוד:10
10 מבוא של המרחב הישראלי-פלסטיני, קריאה ברמת מיקרו-גיאוגרפיה של כתובת ומחקר על 'ארכיאולוגיה' של כל כתובת . קריאה כזו תורמת להבנה אלטרנטיבית של המרחב, שהיא חדשה, שונה מהרגיל, מאתגרת וביקורתית, הבנה שמגולמות בה תובנות חדשות על ההיסטוריה של המרחב ועל ההווה שלו . ארכיאולוגיה של כתובת כדי לקרוא ולהבין את המרחב באופן שונה, מאתגר וביקורתי, היה עלינו לגבש מתודות שבעזרתן ניתן לעקוף את מנגנוני ההסדרה והחיסיון של חומרים ארכיוניים הקשורים לסכסוך הישראלי-פלסטיני . זאת מכיוון שהמורכבות המשפטית- תכנונית של הסכסוך הישראלי-פלסטיני והמנגנונים הפורמליים — הן משפטיים 5 ההתמקדות במחקר ברמת והן תכנוניים — של הסתרה והשכחה קיימים עד היום . המיקרו - גיאוגרפיה — רמת הכתובת — התבססה על ההנחה שברמה זו מנגנוני ההסתרה עדיין אינם פעילים . הקריאה האלטרנטיבית של המרחב התבטאה בין היתר בלימוד וניתוח מסמכים תכנוניים ומשפטיים ותוכניות שמופיעות בתיקי בניין של הכתובות השונות כדי לעקוב אחר ההיסטוריוגרפיה של כתובות החל מהתקופה שלפני ,1948 דרך השבר של ,1948 ועד היום . ׳ארכיאולוגיה של כתובת׳ היא הדרך האינדוקטיבית שבה בחרנו להבין את המרחב וגם המתודולוגיה המיקרו-גיאוגרפית שגיבשנו לצורך מחקר זה . זוהי מתודה של יצירת תיק תיעוד אנושי, או תיק תיעוד היסטוריוגרפי, מתודה שמתבססת על המידע התכנוני שמצוי בתיקי בניין אך גם על חיפוש ארכיוני אחר, בעיקר בארכיוני תכנון של עיריות, ארכיון המדינה, ארכיון קק"ל והארכיון הציוני ( ראו בפרק 14 : תיק תיעוד היסטוריוגרפי ) . מטרתה של מתודולוגיה זו להציע קריאה ולימוד אחרים של המרחב וגיבוש תובנות חדשות על ההיסטוריה וההווה שלו, דרך חשיפת ההיסטוריוגרפיה של הבית מבחינה משפטית, קניינית ותכנונית מהזמן שהוקם ועד היום ( בדרך כלל עסקנו בבתים שהוקמו בתחילת המאה העשרים ) . במהלך המחקר גילינו כי תיקי בניין הם 'הסדק' שדרכו הצלחנו ללמוד על המרחב דרך ההיסטוריה וההווה של הבית, זאת כי רוב המידע, בעיקר הקנייני-משפטי, חסוי . 5 ראו למשל את התחקירים של מכון עקבות על הארכיונים ועל פעולות המלמ"ב – הממונה על הביטחון במערכת הביטחון לסיווג חומרי ארכיון העוסקים במאורעות הנכבה כסודיים : . https : / / www . akevot . org il / ; על החיסיון שקיים עד היום בארכיוני המדינה ראו גם במאמרו של ד"ר יעקוב לזוביק, שכיהן כגנז המדינה בשנים 2011 – 2018 . הוא טוען כי הפקידים דואגים שהכול יהיה סגור למעט חריגים, למרות שחוק הארכיונים משנת 1955 קבע שהחומר ייפתח מלבד חריגים . לדבריו : "העוסקים בהסתרה הם בדרך כלל פקידים שעברו חיברות מקצועי אחיד למדי [ . . . ] הם משוכנעים שמה שידוע להם אסור שיוודע לציבור ושאם יוודע – ביטחון המדינה ייפגע" ( מ ו ס ף ה א ר ץ, מיום 2020 . 1 . ,3 עמ' 52 – 53 ) .
|
|