סביב כיכר השעון : לסייר ביפו עם יד בן-צבי
מחבר:
יעקב ינון
שנת ההוצאה:
תשס"א - 2001
מילות מפתח:
מסלולי טיולים; יפו (יישוב עירוני); יפו (יישוב עתיק); היסטוריוגרפיה; יישוב עירוני; יפו
"סביב כיכר השעון" נולד בסמטאות יפו. הספר מסכם נסיון הדרכה בין שנים רבות בעיר, בראש ובראשונה עם מטיילים מטעם "יד יצחק בן-צבי". כוונת הספר לספר, ללמד – ובעיקר ללמד לאהוב.
אל הספר
נושא/נושאים:
,
מרכז
תוכן הספר:
סביב כיכר השעון לסייר ביפו עם יד בן־צבי
תוכן העניינים
יפו מזווית אישית
עיר נושמת היסטוריה
העיר שצמחה מחורבותיה
קף ונמלה. ציור של ך ואלרט, נו0ע בלגי שביקר בארץ ישראל בשנת .1586 על גבעת י9ו נראים שרידי המצודה ובמדרון הגבעה שרידי בתי העיר. בנמל ה90ינות שהביאו את עולי הרגל לארץ, ובשמאל הציור עולי הרגל יוצאים את יפו בשיירה
י0ו בציוריהם של שני צליינים שביקרו בארץ ישראל במאה השבע עשרה. הציור העליון הובא נ90ר 9"רשת מ0ע במזרח" שנכתב בידי הצרפתי הנח נ/ם שביקר בארץ בשנת .1605הציור התחתון הובא ב00ר "קרו/ים של ארץ הקודש פל0תינה" שנכתב בידי הגרמני אלקטו0 זווינר, שביקר בארץ בשנת 1658
מוחמר עלי. ת09 את השלטון במצחם בשנת .1805 שלט בארץ ישראל בשנים 1840-1832
איברהים פחה, בנו החורג של מוחמד עלי. על> שלחו למ0ע הכיבוש בארץ ישראל
י0ו,מתוך 00רו של איש הדת הצרפתי האב חרר ד י רבוא "ירושלים וארץ הקודש." ראה אור בשנת 1852
,is)1מ//7ן 90ו/ ש 0 >י 'ר0> ויל0ון"ארץ ישראל המצוירת." ראה אור בארבעה כרכים,בשנים ^ 1884-1800
צריח מ0גד 0טרו0 (ג י אמע בדרו,0או גם ג י אמע איתביה - מ0גד המצודה,( המתנשא מעל לנמל. ברקע 0לעי אנדרומדה ו90ינה העוגנת בים, מעבר להם (מצילומי 0רנק שולטן)
יפו יוצאת מבין חומותיה. במקביל לקו החוף, מצ0ון לגרעין הקדום של - 19' נתי שכונת מנשיה. בשמאל הצילום צריח מ0גד הים, גיאמע אל־בארור (מצילומי 0רנק שולטן)
מ"מקהלה עניה" למרכז של פעילות ציונית
פתח בית הכנסת של שלי לוב,שזוהה כמקום שבו היה החאן של זונאנה (צילום: יעקב ינון)
משה מונטיפיוח בהיותו בן 34
יהודית מונטי9יורי בנעוריה
אלעזר הלוי,מזכירו של מונטיפיוח, שריכז עבורו את נתוני מי9קד יהודי ארץ ישראל ובקשותיהם ל0יוע
רבי יהודה הלוי מראגוזה
לודוויג אוגוסט פרנקל,שליח הנדבנית עליזה הרץ מווינה
חיים אמזלג, 0גן קונסול בריטניה 100
מאיר המבורגר
"שבתי להיות עדה בישראל גם אני." קריאה לעם 'שלאל שפר0ם ועד העיר האשכנזי
חותמת קהילת יהודי י0ו,ובה ה00וק "עד הים הגדול...יהיה גבולכם" >)הושעאד)
דף מ00ר הפרוטוקולים של ועד הקהילה היהודית ביפו
הרב אברהם יצחק הכהן pip
הגרעין הקדום של יפו סיור ראשון: תחנות 23-1
להלך בסמטאות המאה התשע עשרה
ללא כותרת
//p//7 D , 1n pc
תחנה 1 שער העיר פרט אחד במערך מורכב של ביצורים
כיכר השעון /9a ובמרכזה מגדל השעון
191 n9n של ה0גן 0ק"רינג ששורטטה בשנת 1842
פתח שער העיר כיום (במבט מן העיר החוצה.( משמאל ל0תח מבנה עגול, שריד לאחד המגדלונים העגולים שהיו חלק ממכלול השער (צילום: יעקב ינון)
יפ; בתחריט של דיוויד רוברט0
רחבת שער 0>ו בציור של פ י שרדן משנת 1879
תחנה 2 סביל סולימן עדות לשנים סוערות ביפו ובארץ ישראל
שרידי 0ביל 0ול>מן כיום (צילום: יעקב ינון)
0ביל 0ולימן בשמת העשרים של המאה העשרים (מצילומי פרנק שולטן)
תחנה 3 גדול הבונים ביפו תחנה־לא־תחנה - לדמותו ולפעלו של מוחמד אבו־נבוט מושל העיר בשנים 1818-1807
00ל (רהט) אברנבוט בצד הדרך מיפו לירושלים,כפי שצולם ב0וף המאה התשע עשרה
תחנה 4 מסגד המחמודיה
צריח מ0גד המרומודיה כ9י שצולם בשנות העשרים של המאה העשרים (מצילומי (aw
צריח מ0גד המחמודיה כיום (צילום: יעקב ינון)
תחנה 5 הקיוסק שריד דל למתקן מפואר
הקיוסק בתחריט של ויליאם הנר 1 ברטלט.צויר בביקורו הראשון בארץ בשנת 1834
תחנה 6 א־סראיה אל־ענתיקה בית הממשל הישן
ללא כותרת
מבנה ה0ראיה (מבט מצפון מזרח.( כיום שוכן במבנה המוזאון ל עתיקות תל־אביב-י9ו (צילום: יעקב ינון)
פתח בית החרושת ל0בון של דמיאנ* ותהליך "צור ה0בון, כפי שצילם פרנק שולטן
תחנה 7 דאר אל־יהוד בית העולים הראשונים
משה אשולין
תחנה 8 "ועד פקידי קושטא" והבית היהודי החאן של זונאנה
החאן של זונאנה,כיום בית-הכנ0תשל עולי לוב (צילום: יעקב ינון)
החיד"א - רו"ם יו0ף דוד אזולאי
המבוא אל מקווה הטהרה בחאן של זונאנה.מימין: הפתח למקווה הטהרה. משמאל: כוך שבו מדליקים כיום נרות (צילום: יעקב ינון)
תחנה 9 "... וגם משרד דואר וטלגרף תורקי"
אליהו הוניג, מנהל 0ניף הדואר העותימא! 1 ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים
תחנה 10 בית סלים קסאר קונסול של תריסר מדינות
הקונסולים של המעצמות הזרות בי0ו (יושבים בשורה הראשונה) והדראגומנים והקאוו0ים שלהם (עומרים בשורה השנייה והשלישית.( תצלום מתחילת המאה העשרים
יצחק רוקח,חבר ילדות של אנטואן ק0אר
ביתו של 0לים ק0אר. בית אמידים במדרון הדרומי של גבעת י0ו העתיקה (צילום: יעקב ינון)
תחנה 11 גבעת הקרנטינה
הגרעין הקדום של .is 1 צולם על ידי ט0"ת חיל האוויר המל כותי הבריטי בשנת .1923 מדרום למבנים הגדולים שמימין - גבעת הקרנטינה
מחנהו של איברהים פחה מדרום ליפו בהדפ0 של ויליאם הנר 1 ברטלט משנת .1834 על הגבעה משמאל - קברו של שיחי איברהים אל עגי מי
תחנה 12 נתיבי ההרס של "מבצע עוגן" תחנה־לא־תחנה - על תכנון מחודש של יפו העתיקה בימי השלטון הבריטי
גן ה09גה במרומי גבעת יפו.בשולי הגן מכלול מבני ה0ראיה העתיקה והרומאם (בתצלום נראות תקרות הכיפה שלו) וצריח המ0גד שהיה צמוד למבנה ה0ראיה ונהר0 לפני מספר שנים. ברקע חוף תליאביב (צילום: יעקב ינון)
י0ו כיום במבט ממעוף ציפור. גן הפ0גה, המשתרע כיום על שטת ניכר בגרעין הקדום של העיר, שהיה בנוי בצפיפות עד לשנות השלושים של המאה העשרים
שני תצלומי אוויר של יפו שצולמו ביום 16 ביוני .1936 העליון צולם לפני שהחל "מבצע עוגן" בתחתון: אבק מיתמר מראשוני הבתים שפוצצו במהלך המבצע
הגיעי/ הקד/ם ש> יפו כ>0 שצולם בתום שם ימי הפעילות של הצבא הבריטי ב"מבצע עוגן," ומפת התכנון המחודש של העיר שהכין היועץ הממשלתי הבריטי לתכנון ערים. הן בצילום האוויר והן במפת התכנון המחודש קל להבחין בשני הנתיבים,שנוצרו כתוצאה מפיצוץ 237 הבתים, המתחברים זה לזה ויוצרים מתווה של עוגן
חיילים בריטים צופים במה שנותר מבית שזה עתה פוצץ
תחנה 13 נמל יפו מכוכים חרבים לחשוב שבנמלי ארץ ישראל
י9ו, צילום של ישעיהו רפאלוביץ מתוך אלבום צילומיו "ארץ ישראל והמושבות1899,"
נמל י9ו בציור של אנגליקו0 מריה מילר,איש דת ממחוז בוהמיה, ש"0ר בארץ ישראל בשנת .1726 מבוא ים רדוד בין שורת 0ל\1י אנדרומדה לבין החוף
0לעי אנדרומדה. שורת שוניות הכורכר שיצרו מעין שובר גלים טבעי,נתנו מח0ה לסירות (מצילומי פרנק שולטן)
0ירות עוגנות בין 0לע> אנדרומדה לבין החוף. בקדמת התצלום: גיאמע אליבחר (מצילומי 0רנק שולטן)
00ינות קיטור וכלי שיט גדולים אחרים נאלצו לעגון מחוץ לנמל יפו. בתצלום: העברת חביות "ן של יקבי ראשון לציון מהחוף אל האונייה בשנת 1900
שיירות הגמלים עמוסי תיבות התפוזים בדרכן מהפרדסים לנמל יפו.התיבות הועמסו על הסירות שהעבירו אותן אל הספינה שעגנה הרחק מן החוף (מצילומי פרנק שולטן)
נמל /9' בתצלום על גלויה משלהי המאה התשע עשרה,או מתחילת העשור הראשון של המאה העשרים. טירה עוברת בין 0לע> אנדרומדה בצאתה מן הנמל. ברקע בית המכ0 שנבנה על הרציף בשנת 1894
נמל יפו בשנת 1870 (צילם המומר קיטר מלויל ברגה"ם.( בתמונה העליונה מימין ניתן לזהות בבירור את שרידי חומות העיר. למטה: נמל שוקק ששטח העגינה שלו צר מלהכיל את הסירות
בית המכ0 הישן והמדרגות המובילות מן הרציף אל המים בשנות העשרים
המדרון המשתפל אל הנמל בשנות העשרים של המאה העשרים. על רקע גגות הבתים בולטים הצריח של גיאמע בדרו0 ומשמאלו המגדלור (מצילומי פרנק שולטן)
רציף נמל יפו בשנות העשרים של המאה (מצילומי פרנק שולטן)
נמל י0ו בתצלום שהופיע \1ל גלויה של האחים אליהו, בשמת העשרים של המאה העשרים. במרכז התצלום ביתהמכ0 (מאחור)
עולים מגיעים לנמל /9' (מצילומי יעקב בןדב)
npnon" חאחמח" - רישיון השהייה בארץ למשך שלושה חודשים
נמל יפו. רישום בדיו של נחום גוטמן
ללא כותרת
ש7970 /9',jinii 1"
ניח. המכ.0 הוקם בשנת 1888 ונבנה מחדש בשנת 1894
נמל יפו כיום. מעגן לסירות 0פורט ולמספר >0רות דייגים (צילום: יעקב ינון)
תחנה 14 דגל צהוב על ראש התורן רופא הקרנטינה ומשרד הקרנטינה שעל הרציף
הרציף שם ניצב בעבר משרד הקרנטינה
ד"ר מרק שטיין
תחנה 15 ההוספיס הלטיני צעד ראשון בשיקומה של יפו במאה השבע עשרה
מבנה האכסניה הפרנציסקנית "קאזה נובה" על רציף הנמל והכנ"0ה הפרנציסקנית 0נ0 פטרו0 בראש הגבעה (מצילומי פרנק שולטן)
סירים 9רנצי0קנים "שומרי ארץ הקודש" בתצלום משמת העשרים של המאה (מצילומי 9רנק שולטן)
תחנה 16 בראי ההדפסים תחנה־לא־תחנה - על שלושה הדפסים של עולי רגל לארץ הקודש
קטע נמל יפו במפת בר"דנבאך שהופיעה ב0פר "עלייה לרגל לארץ הקודש" משנת .1486 במפה נראים הגליאה שהביאה את עולי הרגל, הכוכים שבהם התאכסנו הצליינים בימי שהותם ביפו, תשלום המ0 לפקידי השלטון וחייל מכה צל"ן שאין בידו הכ0ף לשלם את המ0
/9' והנמל במ0תו המאוירת של הכומר אנטוניוגוםל0ש"0ר בארץישראל בשנת .1667 המבנים החשובים טומנו באותיות HwA
י9ו והנמל. תחריט מאת קורנליו0 דהיברוין ההולנדי, שביקר בארץ ישראל בשנת1681
תחנה 17 "בית זה פונדק היה ובעל הבית היה פונדקי" תחנה־לא־תחנה - על בתי מלון ואכסניות ביפו ועל בעליהם
תחנה 18 חצר הארמנים (מנזר ניקולאס הקדוש)
בחצר הארמנים ביפו.ציור מתוך 00רו של לוא> שרל לורטה שעמד בראש משלחת מחקר צרפתית בסוריה ובארץ ישראל בשנים 1880-1875
נזיר ארמני בחצר המנזר הארמני /9a (מצילומי פרנק שולטן)
גיליון יפו מתוך 0דרת מפות ארץ ישראל של ז י קוטן, קצין המיפוי של חיל המשלוח של נפוליאון. שמה של /9' נכתב ביוונית, בצרפתית,בערבית ובהיגוי הערבי באותיות לטעיות. 0ביב יפו 0ומן בחרבות מצטלבות מקום חניית הכוחות הצרפתיים לקראת הקרב לכיבוש יפו,ומקום שהיית צבא נפוליאון בעיר ובסביבתה בעת הנסיגה מעכו
גנראל לאן, מ0קד דיביזיה בעת כיבוש יפו
7ה־גנט, הרופא הצבאי הראשי של חיל המשלוח הצרפתי
החדר ב מ מר הארמני ביפו שבו שיכן נפולןאון את חייליו חולי הדבר (מצילומי 9רנק שולטן)
נפוליאון מבקר את חייליו חולי תדבר. ציורו תנודע של אנטואן דאן גרו. מוצג כיום במוזיאון הלובר נ9ד0'
0תח המנזר הארמני ב"רציף העלייה השנ"ה" (צילום: יעקב ינון)
אחמד רמל 9חר '» 'מל waxn שצולם על־'ד' צלמי חמ,שבח האמריקאית בירושלים
מרדכי בן הלל הכהן
הגירוש למצרים7,ר בדצמבר .1914 הנתינים הרו0ים מבין תושבי 19* מועלים ו\ל ה0ירות שהובילו אותם אל האונייה האיטלקית
תחנה 19 סוכנות הנסיעות "לויד" והדואר האוסטרי
משרדי חברת "לויד" ברציף נמל י9ו, בתצלום על גם גלויה של האחים אליהו משנות העשרים של המאה העשרים
0"וי הכוח שהעניקו תושבי ירושלים למאיר ש"נבוים לקבל למענם את המכתבים שנשלחו אליהם בדואר האו0טרי (מתוך 90רו של אברהם עץ־הדר",אילנות," לוח.17 באדיבות מש9חתעץיהדר.( למטה: כרכרת הדואר האו00רי ליד 0ביל אברנבוט בשכונת אברכביר. תצלום מ0וף המאה התשע עשרה
פריטים בולאיים נדירים מהמר שבות העבריות (מלמעלה . IVI cnr TI moctci מ n ,^, mvyn /7909 ש';7שה בולים: בול הקק"ל עם דיוקן מק0 טרדאו;בול פתח תקווה עם ר//ח.כ;ל.' המושבה ובול או00ר' מו0בע בחותמת הדואר הקונסולרי של ./9' וחותמת י הפוסטה האוסטרית ך אשון nqi ־
תחנת הדיליךינסים ובית הדואר בפתח תקווה בראשית המאה העשרים
תחנה 20 חסן בק הורס שוק תחנה־לא־תחנה - על השוק הססגוני מהנמל עד לכיכר הסראיה
ר9^ העלייה השנייה כיום. כאן התקיים עד למלחמת העולם הראשונה שוק פעיל,הומה ושוקק (צילום: יעקב ינון)
ו0ף בר0לב0קי (בר0לבי)
חנות לממכר מחרוזות בשוק של י0ו.ציור מתוך 00רו של לואי שרל לורטה,ראש משלחת מחקר צר9תית בארץ, 1880-1875
מוכר ה9נ0ים בשוק ביפו.סרט מתוך ציור ב90ר/ של ל/א' שרל לורטה
רוכל יפואי ומרכולתו (מצילומי 9רנק שולטן)
מוכר הטבק ביפו (מצילומי 9רנק שולטן)
תחנה 21 בתי העסק של הטמפלרים פרידל וברייש
המושבה הגרמנית בי0ו. תצלום על 9נ< גלויה (כנראה משנת (1920
93תלן הרץ אימבר. תצלום משנת 1884
בית משפחת בר"ש במושבה הגרמנית ביפו. למרות העזובה וההר0 עדיין ניכר בבית פאר העבר (מצילומי פרנק שולטן)
תחנה 22 "רובע בתי הבושת אשר לחוף יפו" תחנה־לא־תחנה - על השתקפות החיים בראי האמנות
נחום גוטמן בחדר עבודתו
בחוף יפו, אקווארל מאת נחום גוטמן (1926)
שיח (צילום מימי מלחמת העולם הראשונה)
רישומים של נחום גוטמן משנות העשרים. מתוך התערוכה 0"וד ה0רד,"0 בית ראובן. קיץ תשנ"א
תחנה 23 רכבת הפרברים של יפו תחנה־לא־תחנה - על רכבת השירות הקטנה והילכה בשנות העשרים של המאה העשרים בין הנמל לבין תחנת הרכבת של יפו
תחנת הרכבת ביפו
המסילה אל הים. הונחה על ידי מניח 1 מ0ילת הברזל בקו יפרירושלים על מנת לאפשר את הורדת הקטרים והקרונות שהובאו לארץ ב90ינות הקיטור ישירות אל החוף,והעברתם אל תחנת הרכבת של י0ו (תצלום מ0וף המאה התשע עשרה)
00י הברזל שנותרו ברציף נמל יפו לאחר שה"טרזינה" חדלה מלפעול בשנת 1927
למרות שמ0ילת הברזל עשתה את דרכה בסמטאות הצרות של יפו,לאירוע על מקרי תאונה קשים שאירעו בעת נ0יעת ה"טרזעה" (מצילומי פרנק שולטן)
יפו יוצאת מחומותיה
המ''ה מצפון לגרעין הקדום של יפו. ברקע גבעת יפו העתיקה ומשמאל שכונת מנשיה
מפת יפו וסביבותיה שצוירה בידי גיורג' פינק בשנת .1800 יפו מוקפת חומה, לעיר שני שערים,משערי העיר יוצאות דרכים לצפון מזרח, למזרח ולדרום. במזרח העיר שטח הבוסתנים והפרדסים
מסת י0ו של ה0גן 0ק" רעג ששורטטה בשנת .1842 י9ו מוק0ת חומה ולה חלקלקה וחעיר ושער אחד בלבד
מפת0<ו שהוכ1ה בידי תיאודור 0נדל, 878/9ר
בית החולים הצר0חי 0נט ג'חף נבנה על ידי מ0דר האחיות 0"נט ג'חף של ההתגלות" בצד הדרך 0>)0ו לעזה (מצילומי פרנק שולטן)
הכ'כר שמול שער העיר (לימים כיכר השעון.( צילום משנות התשעים של המאה התשע עשרה
/7Qה00ר לנערות שנבנה על ירי מ0דר האחיות 0"נט גיוזף של ההתגלות" בצד הדרך מיפו לעזה (מצילומי פרנק שולטן)
הכנ"0ה הקופטית (צילום: יעקב ינון)
יפו החדשה סיור שני: תחנות 45-24
"כל אשר תראינה עינינו - חדש"
יחיאל ברייל
תחנה 24 כיכר השעון לבה של יפו החדשה
מגדל השעון ובניין ה0ראיה ./9 Q התצלום (כנראה) משנות העשרים של המאה העשרים
כיכר השעון ביק/ בימי תפארתה. בשמאל התצלום: גרם המדרגות שהוביל אל ה0ראיה (תצלום על גבי גלויה של האחים אליהו)
בניין ה0ראיה /9a לאחר פיצוצו על ידי אנשי הלח1" ביום 4 בינואר 1948
אז ועכשיו. מבט מהכיכר אל השטח שבו הייתה לפנים המצודה בעינה הצפון מזרחית של חומת העיר. ב0וף המאה התשע עשרה או תחילת המאה העשרים (תצלום עליון,( ובשנות התשעים של המאה העשרים (תצלום תחתון.(השער המסוגנן שנותר במקומו משמש היום מעבר לתחנת המשטרה הנמצאת בחצר המבוא
אבני בנייה ואלמנטים ארכיטקטוניים שהובאו מאתרי עתיקות משולבים ב"שער השליטים" המוביל אל מ0גד המחמודיה (צילום: יעקב ינון)
הסולטאן עבדול רומיד השני
מגדל השעון ביפו (צילום: יעקב ינון)
משה (מוח(0 שינברג
משה (מורים) שינברג ונכדותיו1921, לערך. ראשונה מימין: דורה ארד;ראשונה משמאל: צלה רודה; יושבות מימין: ללה ולירו ורות אמזלג
ללא כותרת
נשיאות ה"כנ"0ה" מכר// 'על / נ. יושבים (משמאל לימין:( זאב גלו0קין, ד יי ר נ0תלי ו"ל, מנחם או0ושקין,דוד ילין וחיים אטינגר. שמדים (משמאל לימין:( יהושע א"זנשטאדט־ברךןל,' שמחה חיים וילקוביץ ואלתר דרויאנוב
ד יי ר הלל יפה בצעירותו
נמל יפו טרם שבוצעו בו פעולות הפיתוח בשלהי המאה התשע עשרה. הבאים לארץ היו מגיעים בסירות אל החוף ועולים אל העיר באחד הפתחים שעל החוף
תחנה 25 חאן אבו־טבול הוא חאן אבוטבול
דוד אבוטבול
חאן אבוטבול
תחנה 26 דרך יפו-ירושלים
שער הגיא בדרך ' פו-ירושלים. תצלום מהעשור האחרון של המאה התשע עשרה
רולה פלויד ואשתו
תחנה 27 חאן מנולי מרכזם של בני יפו והמושבות בימי העלייה הראשונה והשנייה
חאן מנולי בצד הדרך מיפו לירושלים בשנות העשרים (מצילומי פרנק שולטן)
מפת יפו של האדמירליות הבריטית .1862 -1860 מצפון לעיר המוקפת חומה נראים מכופר מבנים ולידם הכתובת .VILLAGE EGYPTIAN מדרום לעיר על גבעת הקרנטינה מצוי מכלול מבנים מוקף חומה המצוין ?־,LA1ARET1O כנראה בית חולים למצורעים. ממזרח לעיר, 0מוך לשער העיר, בשטח הבו0תנים ו0מוך לדרך מיפו לירושלים מצוי מבנה ולידו הציון (jH'n) KHAN
ישראל כהן, הוא0"רור החאנחי ן " ואשתו רבקהירחל היא 0"רוריכה"
יואל משה 0לומון
תחנה 28 "מוטיל פילוסוף" ואשתו "מוטיליכה" תחנה־לא־תחנה - על דיירי רחוב בית אשל
תחנה 29 בפתח סוק א־דיר
הקבוע מעל 0תח הכניסה ל0וק א־ז'ר
תחנה 30 סוק א־דיר מרכז מסחרי יהודי
/7/0 א־־דיד כיום. עדיין ניכרת בו הבנייה האיכותית וההקפדה על נוחיות באי המקום (צילום: יעקב ינון)
יהודה גרזוב0קי (יושב מימין,( יחזקאל כווכובולכוק 1 (עומד) ויהושע א"זנשטאדט־ ברזיל.* תצלום משנת 1893
יחזקאל סוכו בולכ/קי־דנין ורחל 0וכובול0קי לבית ילין
תחנה 31 הבנק האנגלו־מצרי
חדת הבנק האנגלר מצר> בכיכר השעון, לאחר שנפגע גם הוא קשות בפיצוץ ה0ראיה ביום 4 בינואר 1948
רחוב בו0טרו0 (רחוב הווארד) בשנות העשרים. מימין: חזית בנין הבנק האנגלרמצח (מצילומי פרנק שולטן)
תחנה 32 הגימנסיה העברית "ילד השעשועים" של התנועה הציונית
מנחם או0ישקין (8) עם סטודנטים "ציוני ציון" בברן שבשוו"ץ.1904, ביניהם הסטודנטים יהודה ליב מטמךכהן ,(5) ובן ציון מוסינזון (6) וחיים בוגרשוב (16)
מנחם או0ישקין (יושב) עם רו"ם בוגרשוב (בשמאל (D/>Y/1/7 ובן ציון מו0ימון. 1910
המודעה ע> פתיחת הגימנסיה העברית ביפו שהפיץ ד"ר יהודה ליב מטמךכהן בשכונות היהודיות של העיר
י/למ7',י הגימנסיה העברית עם מוריהם בצילום מאביב תר"0ו. במרכז הצילום: יהודה ליב מסמךכתן ורעייתו 0ניה
הוועד המפקח של הגימנסיה. מימין לשמאל: דוד איזמוזייק,ד יי ר יהודה ליב מטמךכהן,יעקב שרתוק, מרדני בן הלל הכהן, אליהו ברלין,מ3רום שעקין,ד"ר רו"ם בוגרשוב,ד יי ר בן ציון מו0ימון,ד יי ר רו"ם ר!י0ין, דוד 0מילנ0קי
בניין הגימנסיה העברית",הגימנסיה הרצליה," בתחילת רחוב הרצל. צילום של אברהם 0ו0קין משנת 1911
משכנה השלישי של הגימנסיה העברית ברחי אילת 21 (לפני שעברה לבניין קבע בשכונת אחוךת בית.( מהמבנה שהיה בן שלוש קומות נותרו כיום שתיים בלבד
תחנה 33 בית הקברות המוסלמי
הדפ0 של ברטלט, אשר צייר את יפו וחומותיה בעמדו בבית הקברות המו0למ< שבצ9ונה1834,
כיכר השעון ובמין ה0ראיה, כפי שצולמו בתחילת שנות העשרים מתוך בית הקברות המוסלמי
ביקור ממלכתי. אחמד גימיל 0רוה (בקדמת התצלום) בעת ביקור בראשון לציון באוקטובר 1915 (צילום: יעקב בן רב)
תחנה 34 רחוב הווארד־בוסטרוס רחוב ציוני
ררווב הווארד־בו00רו.0 התצלום (כנראה) 0»ו0ה של המאה התשע עשרה
אז והיום. חנות האריגים של אלקה ובנימין >הלם ה"תה מהחנויות היוקרת ן ותברחוב בו0טרו0 (רח' רזואל (16 ועם לקוחותיה נמנו עשירי העיר. בצילום משנות העשרים של המאה נראה רחוב בו00רו0 מהמרפסת שמעל חנותם. מאותה מרפ0תצולם חרחוב פעם נוספת לאחר כשמונים שנה. במקום כירכרות חולפות ברחוב מכוניות, אך הרחוב, על בתיו, פתחיו /חנויותיו כמעט ולא השתנה (צילום: יעקב ינון)
מודעותיהן של חנויות מהודרות ברחוב בו0טרו0 (מתוך "כל ירושלים לשנת "1921 בהוצאת א י או0קו00קי)
תחנה 35 איסכנדר עווד הוא אלכסנדר הווארד
.RUE HOWARD שלט הרחוב משנת 1889 (צילום: יעקב ינון)
המונוגר מה ^1-1 (אלכסנדר הווארד) ב0ורג
חותמו של איסכנדר עווד, הוא אלכסנדר הווארד,ב0ורג אחד הבתים. \>רות אחת מני רבות להיותו בונה קטע זה של הרחוב, שנקרא בעבר על שמו
תחנה 36 המשרד הארץ ישראלי והוועד הפועל של חובבי ציון ימים של עשייה ברחוב הווארד־בוסטרוס
ר ח' רזיאל ,17הבית שבו שכנו המשרד הארץ ישראלי ומשרדי הוועד ה9ועל של חובבי ציון
ארתור חסין (משמאל) וחבררעוזרו יעקב טהון בשנת 1908
המושבה כינרת, בתצלום משנת 1913 לערך. מצפון להביתטר"דל ומדרום לה חוות כינרת. ברקע: קבוצת דגניה
מרחביה,ה"שובהשיתופי הראשון (צילום עליון,(ודגניה,אם הקבוצות, בשנת 1913
ה0ו9ר ש1" עגנון (יושב מימין) עם שלושה מ0ופרי .79' דוד שמעונוביץ, אלכסנדר ד0קעד רבינוביץ (אז"ר) ויו0ף חיים ברנר בצילום משנת 1910
א0י0ת הי0וד של "החברה לתמיכת בני ישראל עובדי אדמה ובעלי מלאכה ב0וריה ובארץ הקדושה" שנתקיימה באודסה בחודש אפריל 1890
תחנה 37 בית אלכסנדר הווארד
הכתובות המעטרות את פתרו הבית שבנה אלכסנדר הווארד (צילום: יעקב ינון)
בית אלכ10דר הווארד ברחי רז'אל 75 (צילום: יעקב ינון)
<ו0ף אליהו שלוש בצעירותו
דוד ילין
תחנה 38 "נג'יב בוסטרוס 1886" שלטי הרחוב
שתי טבלאות שיש המנציחות את שני בוני הרחוב: אלכסנדר הווארד (ברחי רזיאל ,(13 ונגייב בו0טרו0 (ברחי רדאל (11 (צילום: יעקב עון)
תחנה 39 "המקום הזה מפואר עד להפליא" המלון היפואי של רשת מלונות קמיניץ
מנחם מנדל בוים,אבי מש9חת קמיניץ
דור שני ושלישי למשפחת קמעיץ. אליעזר לי9א קמעיץ (יושב ליד השולחן, שני מימין) עם בני משפחתו. צילם יעקב בן דוב בשנת 1912
מודעה של אליעזר ליפא קמינץ ב"לוח ארץ ישראל" לשנת 1896
המלצה רומה למלון קמיניץ ב"מורה דרך לארץ ישראל" לשנת 1891
א: תמונה מקורית נ;תמונה מקורית ג: ה&וטומונטאז' הדמויות הפועלות: :1 הרצל :2 חקי0ר 010 :3 החצים מראים את מיקומם ה0ו9י בפו0ומו2טאז'
תחנה 40 בית הדואר והטלגרף
חותמות הדואר הטורקי מראשית המאה העשרים
ללא כותרת
הרב יהודה משה 0גל המבורגר
מאיר המבורגר
ח"ם אליהו יו0ף המבורגר
תחנה 41 "חובבי האמנות הדרמתית" תחנה־לא־תחנה - על הווי רחוב בוסטרוס, האישים שפעלו בו והאירועים שהתרחשו בו
ראשוט "חובבי הבמה העברית" ביפו
תוכנית ההצגה "היהודים" מאת צ י ריקוב, שהעלו " חובבי האמנות הדרמתית" בי/9 בשנת 1906
מנחם גנ0ין
רחוב בו0טרו100 0 בשנות העשרים של המאה בתצלום על גבי גלויה של האחים אליהו
תחנה 42 בית סורסוק
בית 0ור0וק כיום (צילום: יעקב ינון)
שלט המועצה לשימור אתרים הקבוע \1ל בית 0ור0וק
תחנה 43 שדרות ירושלים
שדרות המלך גיורג' ביפו (כיום שדרות ירושלים) בשנות העשרים של המאה העשרים (מצילומי פרנק שולטן)
תצלום אוויר של יפו משנת .1917 ניתן לזהות בבירור את הגרעין הקדום של יפו ואת הדרכים היוצאות מהעיר דרומה, מזרחה וצפונה. שדרות גימל פחה (הר חוב האלכסוני הישר בחלק הימני העליון של התצלום,לימים שדרות ירושלים) בלב הבוסתנים שבמזרח העיר
תחנה 44 "בתי ורשה" החצר של שאול יצחק פניגשטיין
יפו במלחמת העולם הראשונה - תצלום אוויר.מהגרעין הקדום של העיר נמשך צפונה רחוב בו0טרו0 והמשכו (כיום רחוב אילת) והרחוב הניצב להם הוא שדרות ירושלים. בקדמת התצלום (מימין) תחנת הרכבת של יפו, דרומה לה (שמאלה) המושבה הגרמנית של יפו ובה בולט צריח הכנ"0ה, ודרומה לה (שמאלה) החצר של שאול יצחק פניגשט"ן שכונתה "בתי ורשה"
המערכת הראשונה של "האחדות" (מימין לשמאל:( רחל עאית, דוד בךגוריון, יעקב זרובבל ויצחק בך\בי
זאב אשור (וולף 9וברזקין.( איש המקצוע היחיד בבית הדפו0 המחתרתי
הגיליון הראשון של"האחדות," ביטאונה של מפלגת פועלי ציון בעברית,שראשיתו בעיתון האיד* "דער אנפאנג"
ארגון "בר גיורא" הפ0יק להתקיים באביב תר"0ט.בחג ה00ח של אותה שנה קם תחתיו ארגון "השומר." בתצלום: חמישה מחברי "השומר" על כלי נשקם. במרכז,ישראל שוחט
תחנה 45 בית נבולסי צומת של עשייה ומשבר
בית 2]ול.<0 נהר0 בשנות השבעים של המאה העשרים
זאב (ולדימיר) טיומקין
חברי אגודת "בני משה" בוורשה (צילום משנת תררא(1891-
בית מטלון ברחוב הרצל בתל אביב (הבית המקורי נהר0 ובבניין שנבנה במקומו מצוי כיום 0ניף של בנק.( בקומתו השנייה שכן "בית המקרא והקלוב" של 90ר"ת שער ציון
ברוך הוז,מנהל 0פר"ת שער ציון משנת 1910 ועד למותו בשנת .1917 לידו הספרנית אהובה (לובה) ברנר
עיר נולדת. הגרלת המגרשים של אחוזת בית ביום כי בני0ן תר"0ט1909, (צילום: אברהם 0ו0קין)
עקיבא אריה ו.0" יוזם "העיר העברית הראשונה"
הערות
מקורות וביבליוגרפיה
מפתח
רשימת התמונות
עמודים:
1
3
4
5
6
7
8
9
11
12
13