בסוסה של המאה התשע עשרה ובתחילתה של המאה העשרים הייתה יפו עיר הומיה , שוקקת , 00 גונית , ראוותנית / צעקנית . עיר נמל מזרחית . נחום גוטמן , הסופר והצייר , התוודע לראשונה ליפו בשנת , 1905 בהיותו בן שבע , כאשר עלה לארץ ישראל עם משפחתו . נחום גוטמן נודע אמנם לימים כמי שנתן ביצירתו ביטוי לתליאביב הקטנה , אולם מראה יפו , כפי שנתגלתה לו ברדתו מהאונייה בנמל - הסמטאות , האנשים , הריחות והצבעים - ליווה אותו כל ימי חייו והזין את האהבה הרבה שחש כל חייו למזרח , אהבה שקיבלה ביטוי נרחב ביצירתו . הספר "עיר קטנה ואנשים בה מעט , " אשר ראה אור לראשונה בשנת תשי " ט , במלאתלתליאביב יובל שנים , בנוי פרקים פרקים - מעין מחרוזת של סיפורים ותיאורי אירועים ושרטוט דמויות - העומדים כל אחד בפני עצמו , אך גם מצטרפים יחד לכדי מ 0 כת אחת . אחד מגיבורי ה 0 פר הוא עולה חדש , מעולי העלייה השנייה - סטודנט שעזב את ספסל הלימודים וקם ועלה לארץ ישראל . ובהגיעו ליפו הפקיד אתצרורותיו הדלים באכסניה היהודית ויצא לטייל בסמטאות יפו . וכך מתאר נחום גוטמן את שראו עיניו של העולה תחדש , ב ! העלייה השנייה , ביפו ביומו הראשון בארץ : גברי...
אל הספר