בספר מסע הנשמה מאת שלי גולדברג מתברר מקור יחסם הייחודי של חסידי חב"ד לאדמו"ר האחרון, הרבי מליובביטש, אשר לגבי חלק מהם הוא מהווה משיח החי ופועל גם כיום, שנים לאחר הסתלקותו. תופעה זו מוצגת בספר ככרוכה במשנה רעיונית עתיקת יומין, אשר התעצמה וקיבלה ביטוי ייחודי בדמותו ולאור הגותו של הרבי האחרון.
גורלה של הנשמה לאחר צאתה מן הגוף הנו אחד הנושאים המרכזיים ביותר בהגות הדתית לדורותיה ולגווניה. הספר פורש את האופן בו נתפסת הסתלקות כל נשמה ובייחוד נשמת הצדיק, משנת חב"ד. חסידות חב"S ידועה במשנתה הסדורה, ואמנם, גם בתחום עליית הנשמה יצרו אדמו"רי חב"ד משנה שיטתית. הספר מתאר את התפתחותה, למן כתבי מייסד חסידות חב"ד רבי שניאור זלמן מלאדי, ועד לכתביו של האדמו"ר האחרון, רבי מנחם מנדל מליובביטש.
מסעה של הנשמה מתואר בכתבים אלו כמסע אינסופי של התעלות, המקיים מתח מתמיד בין ההשגות להן זוכה הנשמה בעולמות רוחניים לבין תנועה אינסופית של התעלות שאין בה השגה ומנוחה כלל. נשמת הצדיק, ונשמת כל אדם, נעה במסע שאין לו קץ אך יש בו תהליכים מורכבים ומגוונים. מסעה של נשמת הצדיק, ומסעה של כל נשמה, מתחיל עם ירידתה לגוף בעולם הזה, ונמשך לאחר הסתלקותה מהגוף. התפיסה לפיה הצדיק חי בעולם הזה באופן ממשי וחזק יותר דווקא לאחר הסתלקות נשמתו מהגוף נידונה הן בהקשריה התיאורטיים והן תוך ניתוח ביטוייה המעשיים במסגרת ההילולה על הסתלקות הצדיק.
אל הספר