סיפורי מושבות : סיפורן של חמישים ושתיים המושבות בא"י
מחבר:
שנת ההוצאה:
1995
מילות מפתח:
מושבה; קולונייה; קולוניאה; קולוניה
סיפורן של חמישים ושתיים המושבות הוא סיפורה של ארץ ישראל הטובה והנשכחת מתחילת ההתיישבות בפתח תקוה ועד להקמת המדינה. הוא גם סיפורם של אישים ומשפחות שליוו את המדינה בדרך במשך מאה ועשרים שנה.
אל הספר
נושא/נושאים:
,
1948-1881
,
ישובים ומקומות
תוכן הספר:
סיפורי מושבות
הקדמה
התוכן
אבן יהודה - הצריף השחור בחולות הצהובים
למטה: התמרה והסתפקות במוו?0\? היו קו קםע באנן יהודה. בותשט"ן yon בעגלתו הנגררת ו\ל ירי חמור.
למטה: מראה כללי של אבן יהודה נשנים הראשונות של המושבה.
למטה: נית יהודה בכר, מהמייסדים של אבן יהודה וראש הוועד שלה.
באר טוביה - הדרומית ביותר בראשית המאה
נעמוד הקורם: האנדרטה ליר נית העם נבאר טוניה. למטה: ילח מושנ העונרים החרש על רקע הריסות המושנה נמאורעות תרפ"ט.
מימין: כלי עבורה חקלאיים בגן שנמוג?//? האנדרטה במושבה.
באר יעקב - מושבה של יהודים גאים מקווקז
בעמור הקורם: ביתו של יוסף ?\no\1? ממייסדי באר יעקב. למטה: ?(7ny? יצחק ?, 1? שומר המושבה בשנות העשרים, "מסתערב" של הימים ההם.
?? .non)? קולפות שקרים בבאר יעקב בשנת ?.1925? השקרים היו באותם ימים ענף מרטי במושבה.
למטח: שיכון חרש במושבה?n0j7n w,? המדינה קלטה נ»ו יעקב ?12,000? עולי " י ־־?""?ם.
נית הכנסת האשכנ! 1 בבאר יעקב. המושבה היא ?yiv"? בתחום לימור התורה.
בני יהודה - איכרים מצפת במורדות הגולן
מימין: המושבה בני יהודה ישבה בתוך הכפר העוני ניר א-שקום. רק שרירים מעטים מעיזים על קיומה של מושבה קשר! יום ?.11? משמאל: בנימינה גובלת בדרומו של הכרמל הנצפה מכל נקודה במושבה.
בנימינה - גולת הכותרת של הברון רוטשילד
למטח: הגשר הראשון ?1m 1v? התנינים בדרך לזכרון יעקב בתמונה קבוצת הכשרה משוני ובתוכה (במדים) משוחררי הגרוד העני?.'?
למטה: עבורה בגורן. העובדים חובשים לראשם כאפיות, כובע ?.../ am?כובעי טמבל. ברקע הכרמל ומבצר שוני.
תמונה תחתונה: תלמידי בית הספר העממי בבנימינה בשנת תרפ"ט ב"פחה" אופיינית בבתי הספר במושבות ממנים ההם,
למטה: החאן של ?m/art (? מנקודות ?nnvj"nnn? הראשונות בבנימינה. כאן הייתה ?nwo'in 71//n dj? של פיק"א.
למטר?:,? תח1ת הרכנת בבנימעה. מסילת הבחל שנסללה בשנת 1919 הייתה נורם תשוב לנחירת המקום למושבה.
בת שלמה - אווירת ארץ ישראל הישנה
מימין: בית שוורצמן oat בשנת ?.1889? בני המשפחה, ?/7?ר שלישי, מתגוררים בבית ו\ר היום.
מימין. - שמע?p sara, //? השמונים,הוא רור שני במושבה הקטנה.
גבעת עדה - היא מראח'
גאפ'רים ?d'0300 07ra >v? א> מג?>7? ' המים שנואש) עמדה מטילות. גנעת עזה 0נ>ה ?own h? מהתקפות העונים /נמה מעיה !ג?/>? בהתקפות אלה.
למטה: שריר החאן שבנה בו\ל הקרקע העוני פואר 0ו\ר, מתורגמנו של 0ק הקונסול הגרמני בחיפה.
למטה: בית הכנסת הישן במושבה הוקם בשנת 1924 בעזרתה של הברונית ערה רוטשילר, שעל שמה נקראה המושבה.
גדרה - בית יעקב לכו ונלכה
למטה: בית מינץ נגזרה. הנית הוקם נשנה. 1924 ע> ידי הריר משה מעץ הביל"ו" שהיגר לארה"ב הוא חזר לאחר ארבעים ש1ה לסיים את חייו במושבה. בבית שוכן המוזיאון לתולרות תנועת ביל"ו.
למ0ר?:,? "צריף הראשונים־ נגזרה, וינחן למורשת הראשונים.
למטה: הרחוב הראשי נגררה והכיכר נעת הקמתה בשנות העשרים,כפי שנתפסו בעין מצלמתו של הצלם המפורסם אברהם סוסקין.
גן יבנה - בעקבות משבר הבורסה בארה"ב
מימין: מתרס שנבנה בגן יבנה בתרומת יהרות ויניפג שבקנדה.
הרטוב - מושבה ספרדית יחידה בארץ
למטה: בניין מהמושבה החרבה הרטוב שעז?/"? עומר על תלו.
מראה any של מושבה שתחילתה נשנת 1895 וסופה במלחמת העצמאות.
למטה: כך נראתה הרטוב כשהייתה במיטבה - מושבה קטנה שאענה קופאת ו\ל שמריה.
הרצליה - עיר במלאת מאה שנה להולדת הרצל
למטה: בית 0פר ו"צמן בהרצליה.
למטה: הכובסת. לא יאומן, אך כך, בגיגית פח, שאליה צמורה מעגילה פרימיטיבית, כיבסו בהרצליה וגם במקומות אחרים.
למטה. ?.n>mn -? הרצליה הקטנה הצטיינה כמושבה חקלאית,עם ?& nxi? להניח שההשקיח במשפך בוימה לצורך הצילום.
למטה: אנדרטת ?/' wtC'O.?מתיישנים הראשונים. ני; שנעה הראשונים - ארור היה מארה" נ, אחד מגרמניה, שלושה מליטא. אחר מאוסטריה ואחר מרוסיה.
זכרון יעקב - בירת השומרון של הברון
מימין: בית הפקירות נ יעקב כפי ששורטט נס/ף המאה הקודמת ו\ל ירי אליהו שייר, ראש פקידות הברון בארץ.
למטה: היקב מנו?//? יעקב,נפי שצולם ביר vm בשנת ?.1935? היקב היה m ב\ ?.mm 42?
למטה: ברכת בנימין. מגרל המים ה1ה נבנה בראשית שנות התשעים של המאה התשע עשרה ונחשב לראשון נאלץ.
מימין: הכתובת ו\ל בית אהתסון ב!כרון יעקב הבניין מנציח את המשפחה ומתעד את אתון
תמונה תחתונה: "רחוב המייסרים" במושבה.לשני צרי הרחוב שנקרא בתחילת ההתיישבות 'רחוב האיכרים" - נבח הבתים הראשונים.
חדרה - ביצות ממאירות שהפכו לגן פורח
למטה: בצרו הררוס 1 של רחוב הגיבורים בקרן רחוב ך בו0י01קי - מצוי בית פ"נברג. הבית נבנה בשנת 1896 ו\ל ירי לוליק פ"רברג מראשון לציון.
בית פיעברו: (י1וק במאורעות תרפ"א ושוקט נאותה שגה. הבית יהפוך לאתר לאומי ובחצרו מצויים כלי עבודה mw
למטר?rn\c :,? "שנח טונה" ועליה צילום של רחוב הגיכ/רים נחזו ה 2שנת ?.1922?
שרי7י חבית הראשון בחררה כפי שצולמו נשנת ?,1935? כשהמושבה הייתה נת 44 שנים.
יבניאל ובית גן - שילוב מנצח
בית ברקאי ביבנאל נבנה בשנת ?.1904? במושבה ניתן לראות רבים 0ן הבתים הראשונים.
למטה: יבנאל קלטה בראשית ימיה,כמו כל מושבות הגליל התחתון, גרים מרוסיה.בתמונה רואים את משפרות ?!0?ו1וף בשרה טבק בשנת ?.1924?
למטה: המושבה יבנאל 3שנת ?.1918? תמונה מאוסף הצלם המפורסם נרעסק ?. 1?
מימין: בתיה הראשונים של המושבה יבנאל נבנו מאבני בןלת שחורות.
תמונה תחתונה: בית המורים ביבנאל. בכל מושבות הגליל הושם רגש רב בחינוך.
יסוד המעלה - "נחלת שדה כרם" ממזריץ'
למטה: אינו1 יסור המעלה רכובים על סוסים משאים את תל המושבה בקבלה הפנים לברון רוטשילד.
משמאל: בשכנות ליסוד avjsv התגוררו בסוכות עשויות מחצלת, בדווים משבט הע י ווארנה. הצילום משנת ?.1928?
משמאל: שובך וכלי עמדה נח^ו אחז האיכרים. יסור המע>ה מצטיינת נ00עי ?D'Ttwn? שלה.
יקנעם - מושבה ש"גידלה" עיירה
למטח: מגדל הצופים וחזרקור. יקנעם סבלה מהתקפות העונים במאורעות.
למטה: אשכולי תיר0 ציוריים. יקנעם 2שארה מושבה רולקאית לאורך השנים ורבים מתושביה מתפרנסים מעבורת הארמה.
למ0ה: יקנעם עילית.לצר המושנה החקלאית צמחה עיירה גחלה שהפכה להיות עצמאית נשגת ?.(967?
שתי התמונות למטה: בית לונוצק 1 שנבנה בשנת 1936 וכולל עמרה ?00/? משמש כיום כמעו\ לילדים. ממול:
כנרת - ארץ הנחשים של דלייקה סוהו
למטר?:,? גן הוינרון בצומת ננוח?,.? שלוש עשוה האבנים ?"^3?נ/ת את משפחות המייסדים.
למטה: בית טר"רל. משפחת טר"רל, שמוצאה מגרמניה, הקימה במושבה חווה שנבדלה מיתר המשקים בהיקף קרקעותיה ובפארן של הבית.
למטה: עכורות בכביש טבריה-צמח בשנת ?.1915?החלוצים הכינו את התשתית והובילו את החומרים במו •ריהם במריצות עץ.
המושבה כנרת בראשיתה. משמאל נול0 בית טר"רל. מימין, מחוץ לחומת המושבה, משתרעים בתי חצר כנרת.
מימין: חצר כנרת. המושבה והחצר, שהיו סמוכות 11 לזו, יצרו הוו" מיוחד שהיה שונה ?;0?ה של יתר המושבות בגליל.
כפר אהרן - מושבה בת של נס ציונה
למטה: תודעה ביטחונית מוקדמת. ילה כפר אהרן ?d'7™? ברובים של חגאפירים. הילד משמאל חובש קולפאק - מעי/ נובע - של גאפיר.
מימי?.-;? סראה כללי של כפר אהרן. המושבה מסרה ו\ל ירי אתון "בני בנימין" עטו מ?'.? נס ציונה.
כפר יונה - יזמה פרטית של יונה פישר
למ0ה: מראה כללי של הפרדס ו"בנ"ן המשק" בכפר יונה בשנת ?.1931? החווה שממנה צמחה המושבה נוסרה בחמתו של יונה פישר.
שיכון חדש בכפר יונה. ?1967-2? החלה המושבה לעבור שימי מואץ והיא הפכה ליו\ר התיישבותי מבוקש.
כפר סבא - השייח' סימן את הקנייה בגרזן
למטה: מחנה "הכובש" נשנות השלושים. את כפר סבא פקרו קבוצות הכשרה רנות שהקימו במרוצת הזמן "שונים משלחן.
למטה: התאחדות הנהגים "השרון?."? זאת הייתה התחבורה הציבורית בכפר סבא במשך שנים רבות.
למטה: בית שרה אחרוני. מהמשפחות הוותיקות במושבה. ו\ל אף תאוצת הבנייה בכפר סבא ניתן לראות בה ו?\"1\? בתים קטנים מן התקופות הראשונות.
למטה: "לב הכפר" ?.re -?ו?7/?ש. ונים מן הבניעים החרשים נגפו 0נא הם 2ו\יצוב אדריכלי שובה עין.
כפר תבור - מולדת ארגון "השומר"
למטה: כפר תבור בשנת ?.1918? תצלום מאוסף (רע0קי. הבתים מחוברים בחומת אבן [מוכה. ברקע מתנשא הר תבור.
שתי התמונות למטה: "חצרות האיכרים: ככפר תבור נערכה פעולת שחזור ושימור מקיפה. ב"חצרות האיכרים?,"?מוזיאון לתולדות המושבה,נאספו עשרות כלי עטרה וכלי פת מן הימים הראשונים.
משמאל: עגלה ונד חלב ב"חצרות האיכרים?."? במשך שנים רבות הובילו למושבה מים בחביות. רק בשנת 1906 החלה לפעול מי/אבה בכפר תבור
למנוח: איכר, חלוץ ופועל עוני. ננפו תבור ניתן היה לראות בחצרות האיכרים פועלים עבריים לצר פועלים ערביים.
למטה: נדרך לחיפה. האוטובוס ששירת את כפר תנור נשנת ?.1925?
כרכור - אחוזה של חייטים מלונדון
למטה: וכך 1ראה "בית אחוזה" מבחוץ.
למטח: חריש עמוק בשרות כרכור בראשית שנות השלושים. הוותיקים מספרים שהטרקטור היה טנק בריטי מעורפי מלחמת העולם הראשונה.
בית ריאמנט ב"אהו!ת לונדון?."? ו/נוי ?/w so cw? ברובם אנשי המעמר הבינוני בבריטניה ופרנסתם הייתה נע0קי חייטות.
מגדיאל - מודל של כפר אירופי בארץ ישראל
למטר?:,? פיטום אווזים. המשק החקלאי במושבה היה אינטנסיבי ומורכב ממספר ענפים לאספקה עצמית ולשיווק החוצה.
למטה: מתיישבי מגריאל הי! בעל 1 הון זעיר, נעלי מלאכה, פקירים ואנשי חינוך. אחד המפעלים הראשונים במושבה חיה קואופרטיב "ח0לע" שחבריו "צרו בשנת 1928 ועפים.
מימי?;/? הצריף הראשון נמגריאל.כל מתיישב ננה נשנים הה?1v;? מגרשו כראות עיני?./?
מגדל - מושבה שצמחה מחוה מופלאה
למטח: ברכת המים הראשונה במגרל [בנתה בשנת ?.1920?
תמונה תחתונה: אחר מבתי הגרמנים שהיו ראשונים להתיישבות במגרל.
מוצא - סיפורם של המתנחלים בהר
למטה: האיכר שמואל ברחה עם רעייתו מאשה וארבעת ילדיהם הראשונים, בתמונה משנת ?.1908?
בציר במוצא. המייסרים לאה ויצחק כהן וחמשת ילדיהם ביום של בציר, סביב המלונה בכרם.
משמאל: בית נוהה והצמחייה 0ביב לו. האיכר נרוזה ?7«? ע בכל היישוב הקטן בארץ כמתנחל בהר:
תמונה תחתונה: שלט ו\ל אחר הבתים במושבה הקטנה.
?)?? מטרו: פריט מנית משפחת נוהה.הסת הציורי נראה גם כיום מן הכביש הראשי לירושלים.
מזכרת בתיה - מושבה של איכרים מפלובקה
למטה: כך ראה הצלם קאהן את הרחוב הראשי של המושבה בשנת ?.1912?
למטה: ברחוב נתיב השיירות במזכרת בתיה הוצב משוריין א/תש' ששימש לליווי השיירות במלחמת העצמאות.
למטה: בית מגורים אופיע 1 בתחילת ההתיישבות. במוכרת בתיה מקפירים על שחזור ושימור של אתרים ראשונים.
למטרו: mno קמח במושבה עקרון. כך הכת 1 ר הצלם קהאן את התמונה במ1כרת בתיה משנת ?.1912?
מחניים - מושבה קצרת ימים
למטה: שרירי המושבה מחניים בחורבנה,כפי שצולמו בשנות השלושים. במפקד שנער / נאוץ בשנת 1931 לא היה וכר לתושבים במקום.
למטה: נ'ת מתפורר, מט לנפול, מן המושבה, נתפ0 בו\י\ המצלמה בשנת ?.1939? באותה שנה נאחןו במקום חברי גועי/ ?!"? וךפת?."?
מטולה - היישוב הצפוני ביותר בארץ
למטה: מבט »ל המושבה ממצפה ?/77? נהו צפיה.
למטח: ילרי בית הספר במטולה בשנות השלושים. המורה יצחק אפשטיין הכנים במאה הקורמת לבית הספר את הנוסח העני' של ה-ב י התושה וביטל את ח-כ חרפויה.
?- .noni? nmn הגבול במטולה בשנות השלושים. מכאן הוליכה הדרך למארג ?a\. 1? שבלבנו?./? איכרי המושבה עיברו את האדמה ;ם מעבר לגבול.
למטר?:,? על אף סמיכותה לגבול, פורחת מטולה והיא מצויה בתנופת בנייה. קניית בית או מגרש במושבה - היא משימה כמעט בלתי אפשרית.
מנחמיה - "פריס" של הגליל התחתון
למ0ה: ריש במובנה. מימיה הראשונים העסיקו איכרי המושבה פועלים ואריסים ערניים לצד פועלים 'הוריים.
למטר?:,? תמונה נוסטלגית. האיכר אריה כץ ובני משפחתו מעמיסים את העגלה. לידו - הבת רבקה. למטה - שושנה. רכוב על החמור - הבן יוסף.
מראה כללי של מנחמיה. המושבה שוכנת מו\ל מפגש נהר הירק w נהר הירמוך וסמוך למפעל נהריים.
מצפה - פרבר חקלאי סמוך לטבריה
>מטה?.-? הצלם ?'70jnj? ענו את א י ' בשנת 1918 והשאיר , אחריו 0ו0ף צילומים חשוב ובתוכו גם של המושבה מצפה.
משמאל: מצפה תוכננה ביםורה כמושבה קטנה למספר מצומצם של איכרים וכך נותרה גם כיום כשהיא מאכלסת 32 משפחות.
משמר הירדן - ההתחלה ב"שושנת ירדן"
ל00ה: בהיות המושבה סמוכה לגשר בנות יעקב. נקבעה בה בתקופת המנדט תחנת הנבול.
משמאל: הירידה לבור המים במשמר הירק. כאן טיפלו נפ»עי הקרבות המרים נש:ת ?.1948?
מימין: מראה כללי של משמר הירק בשנות השלושים. באותן שנים חוזקה המושבה הקטנה ו\ל ירי הנוי ניוליו מפלוגת ראש פינה.
נהריה - חזונו של סוסקין במושבה "יקית"
למטה: בית אוטו ובטרור מאייר ננהר'ה משנת ?.1935? היקים התלהבו מתכניתו של הריר 1לע ?/yav? ורבים מהם הקימו את ביתם במושבה ה1את.
מימין: נהייה ממעוף cnnr נשנים הראשונות להקמתה. באופק נראה ונס ההר שעליו ?/'?שנת חניתה.
נוה יעקב - מושבה של "אגודת הכפר העברי"
למטה: 0מוך לחורבותיה של המושבה נבנתה בשנת 1972 שכונה הרשה המנציחה בשמה את נוה יעקב.
למטרו: המחצבה ננוח יע?,7?נ. רוכש 1 החלקות במושבה היו מבני המו\מר הבינוני ורבים מהם עסקו במקצועות חופשיים. אחרים ?\!?ברו כחקלאים וכפועלים.
נס ציונה - נחלת ראובן לרר בעמק השושנים
מימין: בית הטסת הגדול בנ0 ציונה נבנה בשנת ?.1924? התושבים הראשונים במושבה היו כולם שומרי מסורת.
הבאר ליר החאן בוואדי חנין. כאן בנה המייסר ראובן לרר את
למטה: ילה 01 ציונה ו\ל רקע ו ח. המושבה.
תמונה תחתונה: 10 הוכבת, המורה הראשון במושבה. התצלום משנת ?.1910?
למטה: בית ראובן לרר, או מה שנשאר ממנו בשערו הצילום.
תמונה תחתונה: פ"גה לרר, רעיית/ של מ?0"?ר המושבה. התצלום משנת ?.1310?
נתניה - חזון של פרדסים, יהלומים וקיט
למטה: הירידה לחוף נתניה דון tnm הסונר. חוף הים היה ?wnoi mn? "אוצר הטבעי של נתניה עיר הקי?.0?
למטה: בית ?j/7w? משנת ?.1929? היה הבית הראשון בנתניה.
תמונה תחתונה: בית לנדה משנות הארבעים נבנה בסגנון הבאוהאוס.
סג'רה (אילניה) - הראשונה להתיישבות יק"א
משמאל: איכר (השמאלי בתמונה) ופועליו נ0ג י רה בשנת ?.1928?מתיישבי סגירה קיבלו, ברובם, את הכשרתם החקלאית בחווה הסמוכה.
?'0'0?ן: השוחט יצחק פרידמן ורעייתו בלהה בפתח ביתם נסללה. בכל בית במושבה fifl לול עופות ובעיקר הצטיינו האיכרים בגירול אווזים.
למטה: מונית בתיה הראשונים של סגירה נשתמרו פחות או יותר והם עוברם שחזור ושימור לחרות הבאים.
המושבה סררה ?Ivj n<nra nnm? כפר רחוב - שלוש יהירות מות ?10-9? מבנים משני צריו של הרחוב הראשי.
עין זיתים - תושייה של ביל"ויי
למטה: הצלם רפאלוביץ הנציח במצלמתו את עין ?d7w? בשנת ?.1898?
סבא אליוביץ שענ7 כפועל בנטיעת ?D'j/w/nn jvin w? של ?m'tti \<y? מתארה אצל nrw אנשי vi ץםין, ?)1i'?־?1W'? נשנה. 1946 את ?!8*n? עי/ ויתים.
עפולה - סיפור "קהילת ציון אמריקנית"
למטה: עפולה נבנתה לראשונה במרכזו של עמק שטוח. עם השנים טיפסה הננ"ה במעלה גבעת המורה מצפון,משם הנוף מרהיב עין.
למטה: כך נראתה עפולה בשנת ?,1928? שלוש שנים לארור "סודה. לאופרה ולפאר שהובטח לקונים - אין זכר.
למטח: mrm הרכבת בעפולה בשנת ?.1930? רכבת העמק, שחצתה את המושבה, הייתה גורם חשוב בחייה.
עתלית - תחנת ניסיונות ומחנה מעצר
במחנה המעפילים בעתלית כלאו הבריטים במשך עשור אלפי עולים יהודיים.המחנה הוכח כאתר לאומי והוא מהווה מרכ! חינוכי לתולדות ההעפלה.
למטה: מפעל המלח בעתלית הוקם על ידי יק"א בשנת ?.1922? בתקופת א ?0 :?וף המלח מהברכות סיפק המפעל עבורה לתושבי עתלית.
עולים נלת ! לגליים במחנה עתלית בשנת ?.1944? המחנה נפרץ בליל 109 באוקטובר 1945 על ירי הפלמ"ח. במבצע חולצו ?/50? עולים.
ל00ה: משה ומרים ?/,707/7? במרפסת ביתם. מאחור נראה הבית הישן מראשית ההתיישבות. ?/ / 707/7? נ; השמונים וארבו] הוא בן עתלית. בעמוד ממול. - הבאר הראשונה של פרדס רונה נקררוה בשנת ?.1929?
פרדס חנה - קבוצת ה-800 וקבוצת ה-500
מימין: בניין המשטרה המנדטורי משנת 1944 (כיום מוסך?.(?
פתח תקוה - אם המושבות
למטה: אורן פרי הרר,תצלום של יעקב ב\ רב מתחילה המאה. פתח תקוה הייתה ידועה כמושבת פררסים.
למטה: אורחת ?a<1m? ברחוב הראשי של פתח תקוה ו\ל ו?' 7? ע בתי המושבה ועיה. צילום נדיר מאוסף נרינםק 1 משנת ?.1918?
למטח: בית הכנסת הגרול של המושבה נוח/נ חובבי ציון. תמונה תחתונה:
משמאל: כיכר המייסדים בפתח תקוה. נאזור 1ה מצויה הבאר הראשונה של המושבה וגם בית העירייה החדש.
בית 0פר פיק"א, מן הידועים בפתח תקוה.
למטה: נחלת לחמן נפתח תקוה, צילום של רפאלוביץ משנת ?.1898?
קדימה - מושבה ללא "אבא"
נעמ/ד הק/דם?.-? העמדה הראשונה נקךימה משנת ?.1938? למטה: הצריף של בצלאל חנקין משנת 1933 או ?.1934?
למ0ה: הצריף של הריר /סוס/ 0שנת ?.1938? וסרטן היה הרופא הראשון במושבה.
למטה: הבית של משפחת פומר, שהייתה בין ו\שר המשפחות הראשונות שהתיישבו a חטי בשנת ?.1933? הניח.נותר ו\ל כנו.
למטה: ותר רווים בן השמונים נמנה ?no"o w? המושבה קךי0ה. בשלבים הראשונים ?\\1<m? למושבה רק 35 משפחות.
ראשון לציון - המושבה הראשונה בעלייה הראשונה
?-.noni?הבתים הראש/נים של המושבה נוח/נ רוטשילד וכיכר המייסדים בהמשכו ?/7 .10 -? לשימור. חלקם משמש את המוזיאון לתולדות ראשון לציון.
למטה: האורקסטרח המפורסמת של ראשון לציון ממנת באירוע ברחובות. צ>לו0 של יעקב בן רב מתחילת המאה.
היקב בראשון לציון. נוח/נ מרבנים עונים. הצילום מאוסף קהאן משנת ?.1312?
למטה: בית העירייה ברחוב רוטשילר בראשון לציון באזור המזרח/נ, הוא רוגמה לשחזור ושימור של מבנה מן הימים הראשונים של המושבה.
ראש פינה - הראשית בגיא אוני בשנת 1878
ל00ה: בית הכנסת במושבה נבנה נ?884/5-?ן.
ו\ל אף ריחוקה של ראש פעה מן הגבול הלבנוני במטולה ומן הגבול הסורי בגשר בנות יעקב - הקימו בה הבריטים את בית המכס ששימש גם ננקורת ביקורת.
מש0א?:>? מנו?0/? נ/ אויה,נס־/ ?>tv? המייסד יה/שע נ/ אויה, נפתח ני ת המשפחה שנבנה בשנת ?.1890?
רחובות - מושבה של "בני משה"
מימיו: בית?svj* err? נואש ?"\mvDn nvir? נוח/נ יע?' 7? נ ברחובות. היה מן החשובים במושבה. זהו הבית השלישי nnw ברחובות.
>מ0ה; ם ת סלוצקין נוח/נ מנ/חה ם ןיןך.סלוצקין. יהודי עשיר מאוסטרליה?m,? לבלות בבית עם משפחת/ מזי חצי שנו?.,? ס/ם ש?7"? המבנה לבית הספר התיכון ו\ל ?omy aw? רה-שליס.
למטה: היקב של ררוונות, או מה שנשאר ממנו. המקום שופץ לשימור ומהווה אחת מפינות החמר במושבה.
למטה: רחוב בנימין בסוף שנות העשרים.פרות, חמורים, עגלות ומכוניות - משמשמים בו בערבוביה.
מימין: בית עובר ?nm can a? נשנו! 1922 בסגנון קולוניאלי.
למטר?:,? חותמת וער המושבה רחובות בימיה הראשונים.
רמת השרון - מעיר שלום למושבה
למטה: גן הסלעים ברחוב המחתרת. בק מר/סיס "נציגים" ננחוים של 0וגי ?>0?עים שונים 0כל הארץ.
רמתיים - מושבה באדמות אבו קישק
למטה: גירול אווזים ברמתיים. חלק מאיכרי המושבה התמחו בפיתוח משק חלב, אבל הם לא משכו את יזם ?0;? מענפים אחרים,
קטיף הררים. נבר בשנת 1928 אפשר uc לראות ברמתיים משקים ובהם טמונה דונם מנוע הדרים צ?\1?יר.
רמת ישי - חלום על יישוב אורגים
משמאל: מראה כללי של רמת ישי כשכונת וילות עירונית.
למטה: בחאן של ג י רה התג/וו/ חלוצים בני העלייה השלישית שעסקו בסלילת הכביש חיפה-נצרת.
רעננה - "קולוניא אמריקה"
וברחוב אחוזה ניתן לראות נם ותיקים ו\ל הספסלים הפזורים ברחוב.
למסה: בית ?care n"1v? וטח 1 ש> רחוב אחחה םחו נשנ/ת העשרים /מ היה ?0;? בית העם היש?./?
למטה: ?X\M ODC? הילדים. הפעוטות 1חים טניב הכיבוד לאחר שסיימו לעדור 0ת mmv ה1י1ה ולהשקות את הצמחים.
שפיה - מושבה שהפכה לכפר נוער
למטה: בית הפקירות משולב כיום בכפר הילחם /הנ/עו מאיר שפיה.
למטה: פוטו בשביל חו"ל. תלמיר בכפר, ו\ל כתפו ש1י מכושים. ומעליו השלט של כפר הילדים.
tun מסורתי בגורן dv המור! הוותיק. צריך בכל ןאת ל!מר שאיכרי שפיה התפרנסו בעיקר ממטעים.
למטה: יופי של טנע ללא מילים. נעמ?7/? ממול: בניין "מטעי א?" 1"? שהמ/ם בשנת ?.1930? המבנה ההרוס אינו משקף בשום אופן את תל מונר של שמת התשעים.
תל מונד - בית הלורדים בארץ ישראל
למטח: מחנה הפועלים. השלט משולש השפות מזכיר את החברה המייסדת. תושבי המחנה "טרו מאוחר יותר את כפר הס. את ו\ין ורך ואת חרות.
Ihdwd בבית הלורך מלצ י ט ?Kin -? אלפרר מונך - משוכן המוס לתיעוד "שובי גוש תל מונך.
?:n0D"7? פ0ל הלורד מלצ י ט שעוצב בירי הפסלת בתיה לישדסק* בשנת ?.1934? ניצב במרכןו של גן ציבור לא הרחק מביתו של הלורד.
המחברים
מקורות לתמונות
מפתח כללי
עמודים:
1
3
4
5
6
7
9
10
11