עתלית - תחנת ניסיונות ומחנה מעצר עתלית הייתה אחת ממושבות הברון רוטשילד ויושבה בסוף תקופת העלייה הראשונה . ההוראה של הברון ליישב את עתלית ניתנה בשנת 1903 ולשם כך נשלחו עשרה פועלים , שנבחרו למשימה מבין כלל איכרי זכרון יעקב , לתקופת ני 0 יו \ של שלוש שנים . מבין עשרת המועמדים , שניים היו רווקים ושמונה נשואים . לאחר שלוש שנים , שבהן גרו המתיישבים בצריף בכניסה למושבה , התארגנה קבוצה קבועה של עשרה איכרים ובשנת 1906 נבנו להם עשרת הכתים הראשונים , כאשר הדגש בהם הושם כביטחון המתיישבים . לפי תפיסה זו , בין כל שני בתים היה קיר משותף ובין שתי החצרות הייתה כניסה משותפת . את המכנים הקיף קיר אבן חיצוני , ששימש להגנה מאורחים לא רצויים ומבעלי חיים . היה ויכוח היכן לבנות את הבתים . בגלל המיקום של אדמות המושבה בין הרי הכרמל ממזרח לרצועת כורכר ממערב וחוסר ניקוז טבעי לים - התהוו במקום שטחי ביצות מאוכלסים כיתושי קדחת . לבסוף הוחלט בכל
אל הספר