״הציור ׳געגוע לחוש את החוליות׳ מדבר בשם כל קשת הלוקים בהפרעות האכילה. אלו שעדיין חולמים ובטוחים בצדקת חלום הרזון ואלו שבדרך להחלמה מסוימת.
היכולת לחוש את החוליות מבטאת הישג ואישור להצלחה והכנעת הגוף המאכזב, השמן, הדוחה כשבכל פעם לכשהמטופלים מתבוננים בו מהוה תזכורת לחידלון, לכישלון ובהתאם לכך תחושות מיאוס נפשית ורגשית״.
הספר דמעות של גואש מדגים ומציע גישה טיפולית באמצעות אומנות לכל אלו שלוקים בהפרעת אכילה בכל הגילאים.
תחושות, חוויות, ואירועים קשים המבוטאים בציורים יוצרים שפה עשירה בדימויים, מטפורות, צבעים וצורות. הם “מדברים” את הקושי המייסר ממנו צמחה הפרעת האכילה. שפת הציורים מדייקת ומנכיחה ויזואלית על גבי הבריסטול סיפורי חיים וזאת עוד בטרם יתהוו המילים.
אל הספר