פרק ד׳ על מטופלים וציורים

39 | הציור הוא השלכה של הנפש, והיד המציירת הופכת להיות שלוחה של עולמם הפנימי של המטופלים היכולת להיאבק בשלטון הדיקטטורי של הפרעת האכילה, תלויה בין היתר בהבנת הנסיבות שמהן צמחה הפרעת האכילה . הזיהוי והבנת הקשיים הרגשיים חשובים כדי לפרק ולמתן את האוטומט של הפנִייה לסימפטומים בזמן מצוקות קשות . בכל פעם שהמטופלים מתחברים לזיכרון עבר קשה או חווים רמז של טראומות ופגיעות מכל הסוגים – והדבר בלתי נסבל עבורם – הם יפנו מיידית לאותם סימפטומים של הפרעת האכילה, על מנת למסך ולהעלים ולו לזמן קצר את הקושי . השלב הזה בציור חשוב מאוד מכמה סיבות : הוא משחרר או פוטר את המטופלים מלהיות זהירים, מחשש מביקורת של הסובבים ומביקורת עצמית . לאחר שהמטופלים נרגעים מהחשש שאינם יודעים לצייר, אני מסבירה שלא צריך לדעת לצייר, אלא לדעת לבטא בציור . המילים ״ביטוי בציור״ יוצרות גשר לעולם דימויים של רגשות, ולשם אני מכוונת בטיפול . נוסף לכך, המטופלים חושבים שהם אלו ששולטים במצויר, כאשר למעשה קורה בדיוק ההפך . כשהם מתחברים לתחושות הפנימיות, לסבל ולכאב שגרמו להם להגיע לטיפול, הם מאפשרים ליד המציירת, שהיא שלוחת הלב והנפש, לבטא ל...  אל הספר