על נסיבות הצמיחה, על 15 השנים הראשונות (1912-1927), ועל "החלוץ" בגרמניה, מספר ספר זה.
תנועת נוער אוטונומית היתה תופעה חדשה וייחודית לגרמניה בתחילת המאה; בהשראתה עוצבה תנועת נוער יהודית ראשונה - ה"בלאו וייס" - שעיצבה את אישיות חניכיה בהווי נעורים תוסס וגם הציבה מחסום להתבוללות. הדרך מתהייה על הזהות אל ההגדרה הציונית לא נכבשה בלי מאבק פנימי. כשסטו מן המקור הזר, הנצה, בשלהי מלחמת העולם הראשונה, שאיפה למימוש האידאלים בהגשמה, בהכשרה ובעלייה.
בעדה היהודית השאננה התלכד מיעוט של הנוער בתנועות ציוניות וחלוציות. עם שקיעת ה"בלאו וייס" ניצבה במרכז תנועה חלוצית סוציאליסטית - פרי מיזוג "ברית העולים" עם "המשוטטים היהודים הצעירים". זו נטלה את האחריות ל"החלוץ"; בתוך כך יצרה תשתית לקליטת אלפים לעת בוא הפורענות. תיעוד עשיר, שטרם נוצל במחקר, איפשר בחינה מדוקדקת של רב-גוניות בדעות, בתפיסת מהות תנועת הנוער ודימויי המנהיגות; בתוך כך גם נחשפו שסעים רעיוניים וגם מסתרי תהליך שקיעת ה"בלאו וייס".
אל הספר