פרנסה, שחברו באורח מקרי למערכת ההשפעות אשר עיצבה את דמות התנועה ואת דרכה . שלושה המנהיגים הבולטים התמקדו איש איש באחד התחומים שעמדו על סדר יומה של התנועה : בנדמן בנושאי חינוך; שטראום בדימוי ובתפקוד של ה"בונד" ובתבנית הארגונית; ומוזס בדרכי ההגשמה בארץישראל . תהיה זו טעות להסיק מן האמור כי היתה להם אידיאולוגיה מגובשת ומישנה סדורה . המודעות בתנועה לזיקות הפילוסופיות ולהקשרים בין תפיסת מהות תנועת הנוער ובין תפיסות חברתיות מדיניות, היתה קלושה . אולם דומה כי גם בינם לבין עצמם לא ליבנו זאת המנהיגים; היתה לכל אלה נוכחות סמויה, במידה זו או אחרת, בדימוי אודות "גישת יסוד בלאווייסית", ואילו את חברי התנועה מן השורה לא הטרידו כאמור ב"שאלות הגדולות" . היוזמה של בנדמן ואגודת ברםלאו בדבר אימוץ הצופיות השתלבה בחיפוש אחר "דפוסים" . היא הוצגה בראש וראשונה כשיטת חינוך, כמכשיר לפיתוח מיומנויות ולעיצוב האופי, בדפוסי פעילות עתירי הווי וחוויות בחיק הטבע, ואילו במאמרים בעיתון המדריכים דובר גם במטען הרעיוני הגלום במתכונת הצופיות, שהתגבשה תחילה באנגליה ובתחילת שנות העשרים גם בגרמניה . במכלול זה ניתן ביטו...
אל הספר