מחבר: חגי צורף ומאיר בוימפלד

שנת ההוצאה: 2022

מילות מפתח: מאיר, גולדה; מלחמת יום הכיפורים; ישראל - פוליטיקה וממשל; מאיר, ג.; גולדה מאיר; מלחמת יום הדין; מלחמת יום כיפור; מלחמת יום-כיפור; מלחמת 73; מלחמת שבעים ושלוש

כיצד ניהלה ממשלת ישראל את מלחמת יום הכיפורים? איך הגיבו גולדה מאיר ובאי לשכתה ובראשם שר הביטחון משה דיין על הידיעות שהגיעו מהחזיתות והתהפוכות שהן שיקפו: מחרדה קיומית עד למהפך צבאי-מדיני ותחושת ניצחון. האם היו נתונים בפניקה או שהנהיגו את ישראל בקור רוח, באומץ ובנחישות? בעזרת יומן לשכת ראש הממשלה, ומסמכים נוספים שנחשפו בזמן האחרון, נגלית בספר בפעם הראשונה הדרמה שהתחוללה בלשכת ראש הממשלה, כשגולדה וממשלתה נדרשו להכרעות גורליות – צבאיות, מדיניות ואסטרטגיות. התיעוד מבליט את דפוסי מנהיגותם בהובלת המערכה עם פיקוד צה"ל, לצד המעלות והמורדות בשיתוף הפעולה המכריע עם ההנהגה האמריקנית בהובלתו של הנרי קיסינג'ר. ובתקופה שקדמה למלחמה, האם נכונה הטענה הרווחת שממשלת גולדה מאיר דחתה כל הצעה להסדר והביאה במו ידיה לפרוץ מלחמת יום הכיפורים? או שדווקא הציגה הצעות משלה להתקדמות לקראת שלום? האם הושיט סאדאת יד פייסנית לשלום או שנקט מדיניות נוקשה וקיצונית? מה חלקו של סאדאת ומה חלקם של האמריקנים בקיפאון שהוביל לפרוץ המלחמה? עם שאלות אלו מתמודד הספר, לאור מסמכים מקוריים רבים המתעדים בזמן אמת את העשייה המדינית של ממשלת גולדה לפני המלחמה וחושפים מציאות שונה מזו הידועה לציבור. אל הספר

נושא/נושאים: , מדינת ישראל

תוכן הספר:

• “יבוא יום ויפתחו את הארכיונים“: ממשלת גולדה מאיר ומלחמת יום הכיפורים

• תוכן העניינים

• פתח דבר

• שער ראשון: “דרכנו הייתה לשלום ולא אנחנו מנענו את השלום“

• בין אחרית לראשית

• שורשי המדיניות הזהירה והנוקשה: בין חרדה לקיום המדינה לבין השאיפה לשלום

• 1970-1969: ארוכה הדרך לשלום בצל מלחמת ההתשה

• תחילת הדרך בקדנציה הראשונה

• תמהיל בלתי אפשרי לפיצוח: סרבנות ערבית ובישראל שאננות ביטחונית ויהירות

• קדנציה השנייה מתחילה

• החרפת המצב בגבולות; ישראל מסרבת לתוכנית רוג‘רס

• אביב של מחאות, “פרשת גולדמן“ ו“מכתב השמיניסטים“

• מה שבין הצהרות גלויות לבין מעשים מתחת לפני השטח

• הניסיונות הראשונים להציע למצרים משא ומתן חשאי

• קיץ של הכרעות ושביב של תקווה; הצעה אמריקנית להפסקת אש; ישראל מתנגדת

• ישראל מסכימה להפסקת אש בעקבות כניסת ניקסון לעובי הקורה

• מצרים מפרה את הסכם הפסקת האש ומקדמת את סוללות הטילים

• תחילת עידן סאדאת במצרים; בישראל — נכונות זהירה לגמישות; דיין מעלה רעיון להסדר חלקי

• 1971: האומנם על סף פריצת דרך מדינית והאם הוחמצה הזדמנות לשלום?

• חידוש שליחות יארינג: “יגידו לנו הישראלים מתי הם מתחילים לזוז“

• יוזמת סאדאת מפברואר 1971: הזדמנות שהוחמצה?

• מאחורי הקלעים במצרים ובישראל: “כן“ מהוסס למשא ומתן להסכם שלום

• הערכות אמ“ן לדרג המדיני: חשדנות וחוסר אמון

• אביב של תקוות מדיניות; בישראל — נכונות לשינוי קווי היסוד

• הצעה ישראלית ל“הסכם מיוחד לפתיחת התעלה“

• רוג‘רס וסיסקו מנסים לשווא להניע את התהליך המדיני

• בצל העמקת המעורבות הסובייטית פודגורני קופץ לביקור בקהיר

• קיץ 1971: המשך הניסיונות להגיע להסדר חלקי בתעלת סואץ; הסיכויים הולכים ונמוגים

• ניסיונות ישראל לפתוח במשא ומתן חשאי לקראת הסדר אינם נושאים פרי

• מאמצי הסברה לנוכח החרפת הביקורת מבית ומחוץ

• שתי המדינות רוצות הסדר אך הוא אינו מושג: האם הייתה 1971 שנת החמצה מדינית?

• תרומתו של סאדאת להחמצה

• תרומתה של ישראל בראשות גולדה להחמצה

• חלקם של המתווכים האמריקנים בהחמצה

• סתיו 1971: קיפאון מדיני לצד סכנת התלקחות צבאית; דיין מקצין את התנגדותו לָהסדר

• ממגיבה ליוזמת: מפנה במדיניות ישראל ו“הבנות דצמבר 1971“ עם ארצות הברית

• מתווה חדש במדיניות הישראלית: הגמשה נוספת

• שיחות גולדה בארצות הברית: המתווה הישראלי מתקבל וההמשך בידיו של קיסינג‘ר

• 1972: שנת פעילות “על אש קטנה“ בין דרמה לדרמה

• תקוות לתנופה מדינית שהתבדו

• “ניסיון לקיים שיחות קרבה“ שלא קירב דבר

• סכנת המעורבות הסובייטית; ישראל מציעה פשרות טריטוריאליות בסיני

• “מלחמה יכולה לפרוץ בכל רגע“: נוקשות לצד פשרנות

• סילוק היועצים הצבאיים ממצרים: קירוב סכנת המלחמה או הרחקתה?

• המשך הניסיונות למגעים חשאיים: “תמסור לו כי אנו באמת רוצים בשלום“

• ברקע המגעים המדיניים: טרור חמור בישראל ומחוץ לגבולותיה

• על סיפה של 1973: קיסינג‘ר מכין את הקרקע ל“ריבונות תמורת ביטחון“

• 1973: פעילות מדינית נמרצת בחודשים שקדמו למלחמה

• “העשייה המדינית“ על פי חאפז איסמאעיל: שינוי או עוד מאותו הדבר?

• יוזמת איסמאעיל כפי שהוצגה ביוגוסלביה, במוסקבה ובלונדון

• מה הציג איסמאעיל לקיסינג‘ר ומה הבין קיסינג‘ר, תיווך ופשרה או אולטימטום מנומס?

• גולדה מאיר בוושינגטון: ישראל ו“יוזמת איסמאעיל“

• גיבוש עמדות

• שיחות גולדה מאיר בוושינגטון, פברואר-מארס 1973 : ממשבר להסכמות

• בעקבות המפגש בוושינגטון: דיין כדרכו חצי צעד קדימה

• אביב 1973 : גישושים מדיניים ומתיחות צבאית

• מה רצה הנרי קיסינג‘ר: האומנם “התחמושת הישנה נגמרה“?

• מדיניות ישראל בצל איומי מלחמה: הצעה להסדר ביניים בעל “מידה מרבית של סיכוי“

• עוד מפגשים מדיניים חשובים שלא הניבו דבר

• פגישה בפריז ופסגה בקליפורניה

• קיסינג‘ר משנה גישה: מצרים היא שמעכבת את קידום התהליך המדיני

• עוד ניסיון למגעים חשאיים: וילי ברנדט “קופץ לבקר“, יוני 1973

• פגישות הקנצלר עם גולדה מאיר: יוזמת השיחות החשאיות יוצאת לדרך

• “אני מוכן להחליף ביטחון צבאי בביטחון מדיני“: פגישות ברנדט עם משה דיין

• סיכום הביקור: אכזבה על פני השטח, הכנות ליוזמת שלום מתחתיו

• מצרים דוחה את הצעתה של גולדה

• סתיו 1973: מבוי סתום ערב מלחמה

• לקראת בחירות בישראל: גיבוש עמדות בעניין השטחים וקיסינג‘ר מתכוון להמשיך לאחר הבחירות

• סיכום המהלכים המדיניים עד שהמלחמה קטעה אותם

• דרכה המדינית של הנהגת ישראל: האומנם סרבנות ישראלית לכל אורך הדרך?

• אז האם גולדה אשמה בכול? ומה חלקה של מצרים? ומי הציגה מתווה מדיני ריאלי יותר?

• שער שני: 1973: הממשלה לנוכח מלחמה מתקרבת; סדקים נפערים ביסודות תפיסת הביטחון

• לא תמיד היו אלה פני הדברים

• 1972-1971: בצה“ל משׂרטטים תרחיש למלחמה

• 1972: עם חילופי האישים בצמרת צה“ל משתנה הערכת האיומים והסיכונים

• בואכה 1973: התרעות על מלחמה; פערים בצמרת

• התרעה על מלחמה במאי 1973 (שלא פרצה); אמ“ן מעריך שהסיכוי קלוש אך הדרג המדיני מודאג

• לוגיקה מבית מדרשו של אמ“ן אל מול “להיות מוכנים לדברים לא הגיוניים“

• המלחמה שלא פרצה במאי: האמון בידיעות המוסד ירד והעיוורון החמיר

• מספטמבר לראשית אוקטובר 1973: זרם המידע גובר, ספקות בצמרת, אך הערכת אמ“ן “מרגיעה“

• הלילה שבין 4 ל־5 באוקטובר: שתי התפתחויות מתריעות

• מדוע נצמדה ההנהגה להערכות מרגיעות למרות הספקות

• רגע לפני שפרצה המלחמה

• התרעת “החבר של צביקה“ מבקיעה את חומת “הסבירות הנמוכה“, אך לא כך מעריכים שר הביטחון וראש אמ“ן

• תחת ספקות המודיעין ושר הביטחון: הכרעה בעניין היקף גיוס המילואים והתקפה מקדימה

• ניסיונות אחרונים למנוע מלחמה; מהלכים דיפלומטיים; “ישראל לא תפתח בפעולת צבאית מקדימה“

• “החלטה איומה וקשה, אך במצבנו אין הכרעות קלות“

• בעודה מדברת נשמעה אזעקה עולה ויורדת

• שער שלישי: מנהיגות ומדינאות בעת המלחמה: הממשלה ניהלה את המלחמה, ההנהגה הצבאית — את הקרבות

• יומן 26 הימים בלשכת ראש הממשלה

• אל תוככי לשכת ראש הממשלה בימי המלחמה

• העיניים נשואות אל משא ומתן מדיני בתום הקרבות

• ארבעת מעגלי ניהול המלחמה

• חמישה ימים של מלחמת הישרדות, התעשתות וניהול המשבר

• היום הראשון, 6 באוקטובר: ערפל קרבות ודיווחים אופטימיים

• היום השני, 7 באוקטובר: לנוכח המצב בחזיתות — התערערות הביטחון במוכנות צה“ל וביכולותיו

• היום השלישי, 8 באוקטובר: יום של מהפכים קיצוניים

• היום הרביעי, 9 באוקטובר: בוקר שני של משבר מביא לאימוץ צעדים מרחיקי לכת

• היום החמישי, 10 באוקטובר: שלב ההישרדות מסתיים ונדרשות הכרעות אסטרטגיות

• 16-11 באוקטובר: מבלימה להתקפה; בהנהגה — החלטות בתנאי אי־ודאות

• 11 באוקטובר: על פרשת דרכים צבאית ומדינית

• 12 באוקטובר: יום של החלטות גורליות

• 14-13 באוקטובר: מפנה מדיני וצבאי

• 16-15 באוקטובר: מבצע “אבירי לב“ מסתבך ומאיים על השגת התפנית האסטרטגית

• 22-17 באוקטובר: תנופת מלחמה בדרום לקראת עליונות צבאית ומדינית

• הדיונים על הפסקת אש חוזרים למרכז הבמה

• במבט ליום שאחרי: מחפשים דרך לסיום מהדהד צבאי־מדיני

• סבוכה הדרך לסיום

• שלושה ימים בסוף אוקטובר: הליכה על חבל דק

• גולדה מאשרת להמשיך בלחימה חרף הפסקת האש

• מול לחץ סובייטי גובר, פינג פונג משולש: וושינגטון-לשכת ראש הממשלה - לשכת הרמטכ“ל

• 24 באוקטובר: מרוץ נגד הזמן בצל מחלוקת עם האמריקנים

• 25 באוקטובר: ההנהגה לקראת סיום המלחמה ועל סף משבר כלל עולמי

• 31-26 באוקטובר: בצבת לחצים — מאבק נחוש לשמירת הישגי המלחמה

• 26 באוקטובר: בצל לחץ אמריקני, דיון בממשלה אם לכבוש את העיר סואץ

• 27 באוקטובר: משבר דיפלומטי מידרדר למשבר אישי בין קיסינג‘ר לגולדה

• 28 באוקטובר: תחילת הדיונים עם המצרים בקילומטר ה־101

• 31-29 באוקטובר: בדרך לוושינגטון “הולכים להיאבקות קשה עם האמריקאים והתוצאה תהיה תלויה באורך הנשימה שלנו“

• מנהיגות במלחמה: שילוב נחוש בין הצבאי למדיני במבט ארוך טווח

• המטרה האסטרטגית שהובילה את החלטות ההנהגה המצומצמת: קלפים צבאיים שיתורגמו לקלפים מדיניים

• סיכום דפוסי ההתנהלות של הממשלה בשלבי המלחמה השונים

• האם השיגה ההנהגה המדינית של ישראל את יעדיה במלחמת יום הכיפורים? ואם השיגה, עד כמה?

• אחרית דבר

• הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים: הצעד הראשון בדרך לשלום

• הערות

• מקורות וקיצורים ביבליוגרפיים

• מפתח אישים

עמודים:

א  ב  1  2  3  4  6  7  8  9  10