סיכום דפוסי ההתנהלות של הממשלה בשלבי המלחמה השונים

357 6 - 0 1 ב א ו ק ט ו ב ר 3 7 9 1 : ש ל ב ה ב ל י מ ה ו מ ל ח מ ת ק י ו ם הימים האלו לוו בהתפכחות כואבת מההערכות שקדמו למלחמה ובתסכול מתמשך מההצלחות הצבאיות הערביות, תחילה בשתי החזיתות ובהמשך בעיקר בחזית המצרית . ההנהגה פעלה כשלנגד עיניה תמונת מצב והערכה שקיומה של ישראל נתון בסכנה וצריך להבטיח את הישרדותה . ב- 6 באוקטובר בבוקר, לאחר שהתקבלה הידיעה שהעביר ראש המוסד זמיר מפי אשרף מרוואן שעומדת לפרוץ מלחמה לפנות ערב, קיבלה ראש הממשלה שתי החלטות קריטיות שהשפיעו על המשך ניהולה של המלחמה . החלטה לתמוך בגיוס רחב של יחידות מילואים, בניגוד לעמדתו של שר הביטחון, והחלטה בתמיכת שר הביטחון שלא לאשר לצה“ל להנחית מכה מקדימה על חיל האוויר הסורי, כפי שביקש הרמטכ“ל אלעזר . הדיווחים הסותרים מהחזיתות הביאו את גולדה לומר ב- 7 באוקטובר בטרוניה : “כל שעה וכל חצי שעה יש משהו . פה זה אסון, ופה אולי כבר לא אסון“, ויצרו תנודות חריפות באווירה בלשכת ראש הממשלה ובדרך שבה קראה ההנהגה את המצב בשדה הקרב, ותגובותיה של גולדה השתנו בהתאם . בשיא המשבר השמיע שר הביטחון דיין התבטאויות כגון : “זו מלחמה על ארץ-ישראל“, “הם ר...  אל הספר