חלקו הראשון של הספר "תורת האבות מבראשית" מרכז עדויות הנוגעות לתפיסותיהם של מחברי הספרים החיצוניים ביחס לתורת האבות הקדומים. בחלק זה מוצעת קטגוריזציה חדשנית בין שני סוגים של התייחסויות לשאלת אופן קיום חוקי התורה אצל אבות האומה הישראלית: "התפיסה הדרגתית", ולפיה חוקי התורה נמסרו קמעה קמעה, כך שכל אחת מהדמויות הקפידה רק על המצוות שנודעו לה בעיתה; מנגד, "תפיסת הרצף" גורסת שהודות לקדמוניות התורה בכללה היו בפני אבות האומה כלל החוקים, כך שהם קיימו באופן רציף את החוקים כולם. טענתו של המחבר היא שבספרות החיצונית, ובספר היובלים בפרט, ניכר מתח בין שתי התפיסות אשר ככל הנראה חיו במקביל באותה תקופה. הסבר אפשרי לדואליות ההיסטוריוסופית בתוך ספר היובלים עצמו טמון בהבחנה בין שלבי עריכה שונים של ספר היובלים
חלקו השני של הספר מברר את שאלת קיום המצוות על ידי אבות האומה לאור מקורות חז"ל והתפתחות שיטותיהם בקרב דורות של פרשנות יהודית-מסורתית, עד לימי הביניים. לאור סקירתם המקיפה של טקסטים אלה מוצגת בהרחבה גם התפיסה המינימליסטית, ולפיה קיימו האבות מצוות ספורות בלבד, ולעומתה התפיסה המרחיבה – שקנתה לה אחיזה בדורות מאוחרים יותר של פרשנים מסורתיים – ולפיה קיימו האבות את המצוות כולן, לרבות חידושי תורה וסייגים שהתחדשו בפסיקת ההלכה הרבנית המאוחרת.
אל הספר