ספרה של גלי דינור מעניק לפרשת מזבח שנים וחצי השבטים (יהושע כב 9- 34) קריאה מקורית אשר ממקמת אותה כאחת הפרשות החשובות הנוגעות בשאלת יחסי העם היושב בישראל עם חלקים ממנו היושבים בגולה. החיבור מבהיר נושא מהותי ביחס לקיומו הנמשך של עם ישראל, ולפיו בכל מקום שבו נמצאים אנשים הנמנים על עם ישראל, ניתנת בידם האפשרות להמשיך לעבוד את ה', ובאופן הזה לשמור על זהותם ועל זיקתם לאחיהם היושבים בארץ.
הדיון מחיל על הפרשה מבט ביקורתי ומרענן, ובולטת בו מיומנות הניתוח הטקסטואלי המקראי הבוחן את הפרשה מכל היבט אפשרי: אוצר מילים, ניבים, מבנים תחביריים, מבנה ספרותי, מיקומה בספר יהושע, זמנה בזיקה למקורות התורה ולכתבים מקראיים אחרים, האסכולה אשר אליה היא שייכת, ובעיקר בירור המגמה אשר היא באה לשרת.
ספר זה מהווה תרומה חשובה בחקר הפרשה בפרט ובחקר המקרא בכלל. מחד גיסא, נושאים שהמחקר לא טרח כלל להוכיח, כמו תיחום הפרשה והמבנה שלה, והסוג הספרותי השליט בה, זוכים לראשונה בספר זה לניתוח משמעותי; מאידך גיסא, זיקת הפרשה לאסכולת הקדושה מצביעה על איחורה ועל טביעות אצבעותיה של אסכולה זו בחומרים שמחוץ לתורה.
לפנינו פרשה משפטית מכוננת, אשר במרכזה משא ומתן המודגם על שלל היבטיו הרטוריים: הוא מוצג מן ההיבט הפוליטי והמרחבי, ומהווה מודל למשא ומתן מתוחכם. המבט המעמיק הזה אל תוך משא ומתן בעולם העתיק הנו רלבנטי הן לטקסטים קאנונים נוספים, למשל שירת הומרוס, בייחוד המשא ומתן הפוליטי המלווה את פרקי ה"איליאדה", כמו גם למשאים ומתנים הנערכים כיום בין פרטים לארגונים גדולים בחברה.
אל הספר