המשבר העולמי של השנים 2008-2009 הוכיח בצורה מובהקת את פגיעותם של ציבורים רחבים, מוסדות וארגונים הפועלים במסגרת השיטה הכלכלית הנאו-ליברלית. משבר זה הוציא המונים לרחובות בפעילויות מחאה חברתית בכל העולם, פעילויות שהתמקדו בדרישה לצדק חברתי ושהקיפו מאות-אלפים גם בישראל. במקביל למחאה נגד השיטה המיטיבה עם בודדים ופוגעת ברבים, פיתחו יזמים יצירתיים מערכים עסקיים המשלבים בפעילותם מטרות חברתיות (או סביבתיות), מערכים עסקיים אשר אינם קיימים לצורך מקסום רווחים בלבד. ליד יוזמות אלה, הנקראות בשם הכולל "עסקים חברתיים", התפתחו גם מערכי מימון והשקעה חדשים – המבקשים להפיק, מעבר לתשואה הכלכלית, גם תשואה חברתית (או סביבתית) – הנקראים בשם הכולל "השקעות חברתיות". פעילויות אלה התפתחו במיוחד בעשור האחרון – ניתן לראות בהם תשתית ל"כלכלה החברתית".
לשילוב של שיקולים חברתיים בפעילות כלכלית יש היסטוריה של מאות שנים. הדפוסים המאפיינים את ההתפתחויות האחרונות ואשר הופכים את ה"כלכלה החברתית" ל"חדשה" הם מרכיב היזמות של פרטים והתשתית הטכנולוגית הענפה המושפעת בישראל בעיקר מיזמות בתחום ההיי-טק.
הספר שלפניכם מנתח את המקורות ההיסטוריים והאידיאיים של הכלכלה החברתית החדשה בישראל; הוא מציג דוגמאות לביטוייה הארגוניים בתחום העסקים החברתיים וההשקעות החברתיות בעולם; הוא מביא ממצאי מחקר של ארגוני כלכלה חברתית בישראל שנאספו במסגרת מחקר השוואתי בינלאומי בכ-50 מדינות.
אל הספר