|
|
עמוד:9
9 הכלכלה החברתית החדשה בישראל הפילנתרופיות המסורתיות ( קרנות פילנתרופיות ) והן על מקורות המימון העסקיים המסורתיים ( בנקים ) , תוך כדי מימון פעילויות בכלים חדשים ( אג"ח חברתי לדוגמה ) ( 2014 Salamon ) . נוצרה אפוא זירה שאנו מעזים לכנותה "כלכלה חברתית חדשה" . זירה זו מנסה לבנות מציאות חברתית וכלכלית / עסקית חדשה אשר עושה שימוש בכלים עסקיים כדי לשפר את החברה . למרות הגיוון הרב בסוגי הארגונים המרכיבים את הזירה החדשה, מבצבצות תשתיות אידיאולוגיות המצביעות על תכונות המאפיינות אותה והמצדיקות התייחסות כוללת אליה . כך למשל, הכלכלה החברתית החדשה אינה חותרת לשוויון מלא בין בני אדם כמו במשטר סוציאליסטי, אבל רואה בפערים מעמדיים מוגזמים סכנה קיומית לחברה . היא מאמינה בשיתופיות אבל מעודדת יזמות אישית ויצירתיות של הפרט . היא מתייחסת לאדם כאל סובייקט ולא כאל "כוח עבודה", ומעודדת מיצוי הפוטנציאל האישי של כל פרט ושילובו בחברה כאזרח פעיל . היא רגישה להתערבות האדם בסביבה ומנסה למזער נזקים לכדור הארץ . בתשתיות אלה הכלכלה החברתית החדשה מבדלת את עצמה מהתפיסה הקלאסית של כלכלת שוק, המתנגדת להכנסת שיקולים זרים ( לא-עסקיים ) למערך העסקי ורואה בהם גורם מפריע, ובמקביל גם מהתפיסה הקלאסית של מדינת הרווחה הרואה במדינה את הגורם המרכזי המנווט את ההתערבות בחברה . כאמור, מדובר בזירה הנמצאת בשלבי התפתחות שגבולותיה טרם נקבעו, ובשום מקרה לא מדובר במגזר חדש . לכן אין שום טעם בשלב זה בבדיקת היקפי התופעה ופריסתה . לאחר שחלק ממחברי הספר הציגו מרכיב מסוים של התופעה בפרסום קודם ( גדרון ואבו 2014 ) , הספר הנוכחי ירחיב את היריעה ויציג שתי פנים שלה : ראשית, הוא יבקש למקם תופעה זו בקונטקסט חברתי-כלכלי רחב יותר בישראל ובעולם בעשור השני של המאה ה- ,21 תוך
|
|