לאחר שנים רבות שבהן הייתה תקופת שיבת ציון (שכונתה גם 'התקופה שלאחר הגלות' או 'התקופה הפרסית') תקופה נידחת וחסרת חשיבות בלימוד המקרא, הן במסורת הלמדנית היהודית והן במחקר המדעי של המקרא, חל בעשרות השנים האחרונות שינוי דרמטי ביחס אליה, בעיקר במחקר המקרא הבינלאומי. מחקרים מן העת האחרונה מאירים לאט-לאט את תולדותיה של התקופה, את ספרותה ואת אופייה, ומבהירים גם את חשיבותה של התקופה להמשך קיומו של עם ישראל וגם את תפקידה בעיצוב הזהות הישראלית, בייצובה ובקידושה של הספרות המקראית ובהתפתחותה של דת ישראל. ההתעוררות במחקר תקופת שיבת ציון ניכרת גם במחקר המקרא בישראל, אם כי עדיין במידה פחותה יותר, וספר זה נועד למלא במקצת את החסר.
בספר נכללו רוב מחקריה של פרופ' שרה יפת על תקופת שיבת ציון, וכונסו בו שלושים וחמישה חיבורים: שלושים ושלושה מאמרים ושתי הרצאות, שפורסמו במקורם באנגלית, או בעברית ובאנגלית בעת אחת. מצד תוכנם ועניינם כל המחקרים מבטאים כהלכה את מצב המחקר בזמן חיבורם, אלא שלאחר התקנה חדשה ועריכה קפדנית, הם מעמידים כאן חיבור אחיד ושלם, שפרקיו מצטרפים זה לזה ומשלימים זה את זה.
פרקי הספר סודרו לפי נושאיהם ותוכנם וקובצו בארבעה שערים: מאמרים שעניינם בתקופת שיבת ציון בכללותה, מאמרים שיוחדו לספרות ההיסטורית שנכתבה בתקופת שיבת ציון, מאמרים שעניינם בספר עזרא-נחמיה, ומאמרים על ספר דברי הימים. עם זאת, החלוקה אינה 'הרמטית' ויש פה ושם 'נזילה' של הדיון משער לשער. בכל השערים נכללו במאמרים נושאים השוואתיים למיניהם.
הספר מרים תרומה רבת-חשיבות ועניין לידע על תקופת שיבת ציון ולמחקר שיוחד לה. יש בו כדי לשמש כלי עזר שאין ערוך לו לסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות, למורים ולתלמידים בבתי הספר התיכוניים, ולכל מי שיש לו עניין במקרא ובתולדות ישראל בעת העתיקה.
אל הספר