פרק א: עם וארץ בתקופת שיבת ציון

שער ראשון : תקופת שיבת ציון 8 שגם הם מוצגים מנקודת ראותו הפרשנית של הארכאולוג ) , הרי שהמידע המצוי בידינו לגבי תקופה מסוימת לקוח בעיקרו של דבר מדבריהם של אלו אשר נטלו חלק באותם אירועים, או אלה אשר כתבו עליהם לאחר זמן . על כן, גם דברי נבואה ושירה וגם תעודות וחיבורים היסטוריים שהועלו על הכתב לאחר זמן הם בבחינת 'מקורות' הן ביחס לעובדות ההיסטוריות והן ביחס לפירושן . אף על פי כן, גם אם היעד האידאלי אינו בר – השגה, יש לנסות לחתור אליו למרות הכול . מתוך מודעות לקשיים ולמגבלות של משימה זאת, ננסה בכל זאת להבחין בין שני היבטים אלו של החוויה ההיסטורית . [ א ] התקופה שבה נדון היא תקופת שיבת ציון — אותו שלב בתולדות עם ישראל שבו חל מפנה של ממש . חוויית החורבן והגלות הופכת לפתע לחוויית השיבה והתחייה . נקודת המפנה נחשבת בדרך כלל ככיבוש בבל בידי כורש בשנת 539 לפנה"ס, והשינוי 2 מה היה מצבו הממשי של 'העם' במדיניותם של מלכי פרס כתוצאה מכיבוש זה . בנקודה זו ? בתקופה זו היה עם ישראל מורכב ממרכיבים שונים, אשר חלקם ישבו בארץ – ישראל וחלקם היו פזורים מחוצה לה ומרוכזים סביב מרכזים אחדים . בארץ – ישראל היו ככל ה...  אל הספר