נושא בחינות הבגרות הוא נושא חשוב ביותר הזוכה לעניין רב בחברה הישראלית.
תעודת הבגרות היא סיסמוגרף חברתי וחינוכי. היא מסכמת את שנות הלימוד בבתי הספר התיכוניים ומעידה כי הזכאים לה עמדו בדרישות לקבלת התעודה כפי שנקבעו על ידי המדינה.
רחלה שיפר ניהלה את אגף הבחינות במשרד החינוך בעשור הראשון של שנות האלפיים. בשנים אלה התרחשו תהפוכות מכוננות שהשפיעו באופן דרמטי על מהלך חייהם של הנבחנים ועל סביבתם הקרובה: האינתיפאדה הפלסטינית ופיגועי הטרור ההמוניים, הפינוי של אלפי ישראלים מבתיהם בגוש קטיף במסגרת ההתנתקות מרצועת עזה, וכן קליטה של עשרות אלפי תלמידים שעלו לארץ מחבר המדינות ומאתיופיה.
ביושר ובאומץ מצליחה רחלה שיפר להעניק לקורא מן התובנות שהנחו אותה בקבלת החלטות בסוגיות הרגישות שעלו לפניה ואשר מבחינת הנבחנים היו גורליות. במרכז העשייה שלה באגף הבחינות עמדו לנגד עיניה הערכים של שקיפות, הגינות ומתן הזדמנות אמיתית לכל אחת ואחד מהנבחנים.
הספר מעניק הצצה אינטימית לקרביים של הישות המופקדת על הכנת בחינות הבגרות, הפעלתן ובדיקתן. דרך הפריזמה של בחינות הבגרות מעניקה שיפר מבט ייחודי על החברה הישראלית המורכבת, השבטית והמגוונת. היא מספרת על ניסיונות בלתי פוסקים של קובעי המדיניות, ראשי רשויות מקומיות והורים לתבוע הקלות לילדיהם במרוץ להשגת תעודת הבגרות.
ספר זה הוא אבן דרך משמעותית בדיון המתמשך על נחיצותן של בחינות הבגרות או לחלופין ביטולן וקביעת מדדים אחרים לכניסה של הישראלים למוסדות ההשכלה הגבוהה.
העדות האישית של מחברת הספר מעניקה לקוראים תחושת שותפות בקבלת החלטות הנוגעות לגורלם של מאות אלפי נבחנים. מאחורי כל החלטה יש סיפור אנושי מיוחד שמשמעותו חורגת מעבר לאחוזי ההצלחה בבחינות.
אל הספר