אבני דרך בידיעת הארץ
מחבר:
רמי יזרעאל
שנת ההוצאה:
2004
מילות מפתח:
צפת (יישוב עירוני); היסטוריה; פתח-תקוה (יישוב עירוני); ירושלים (יישוב עירוני); טבריה (יישוב עירוני); יישוב עירוני; צפת; הסטוריה; יישוב עירוני; פתח-תקוה; פתח-תקווה; פתח תקוה; פתח תקווה; פ"ת; פת; פ. ת.; פ.ת.; ירושליים (יישוב עירוני); ירושלים; ירושליים; ירושלם; איליה קפיטולינה; יישוב עירוני; טבריה
בספר מבחר מאמרים בנושא ארץ ישראל, שאין ערוך לחשיבותם. המחבר, רמי יזרעאל, פורש יריעה פנורמית רחבה על אתרים ומקומות שבהם דן, תוך שימוש במקורות, עבודת שטח וראיונות.
אל הספר
נושא/נושאים:
,
היסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו
,
ירושלים
,
צפון
תוכן הספר:
אבני דרך בידיעת הארץ
הקדמה
תוכן עניינים
צעדים ראשונים בידיעת הארץ
בהכשרה בקיבוץ גבעת עוז, .1963 עבודה במטע
עבודה בפלחה בקיבוץ נחשון; חריש ראשון בנחל נחשון לאחר מלחמת ששת הימים
תצפית לעבר נחל שורק באזור קיבוץ צרעה. דצמבר 1965 (צילום עצמי בעת טיול)
n^Dn באתר באזור לטרון, אוקטובר 967 ו
שער ראשון ירושלים - הרובע היהודי
בית כנסת "תפארת ישראל" (ניסן ב"ק), בצילום משנות העשרים. עמי קודם: הרובע היהודי מצפוךמזרח: רובע המוגרבים, הטירופיאון ובית הכנסת "תפארת ישראל"
הרובע ובית כנסת "החורבה" במרכזו, בצילום מ־ .1861 זהו אחד הצילומים הקדומים ביותר של הרובע היהודי
קווי יסוד בהתפתחות הרובע היהודי בירושלים
התחום המשוער של הרובע היהודי מראשית המאה ה־5ו ועד סוף המאה ה־16 (מקווקו). השטחים המוכהים מסמנים את השכונות היהודיות במאה ה־6ו (לפי אמנון כהן).
ירושלים נזהר הזיתים, לפי דה ברוין, .1.1681 שער ציון. .2 המקום בו נבנה לימים המרכז הספרדי. ג. בנסית סט. גיימס. .4 מסגד אל עומר סמוך ל"דוצר האשכנזים". .5 מקומה המשוער של שכונת הקראים. .6 שכונת א־שארף.
תושבי העיר העתיקה בשנים .1914—1800
נוף פאנוראמי של הרובע בין בתי־הכנסת "תפארת ישראל" ו"החורבה" בצילום משנות השלושים.
למעלה ו הרובע היהודי — מראה מהר הזיתים (לפי פירוטי .(1858 ברובע לא נראה אף מבנה מונמנטאלי, שכן באותה שנה טרם הושלמה כיפת "החורבה". מבנה הציבור הבולט היחידי הוא בית החולים "רוטשילד" שנחנך ב־854ו (מסי .(12 למטה י הרובע היהודי — מראה מהר הזיתים (לפי וילסון .(18*5 "החורבה" שבניינה הסתיים ב־862ו, בולטת כמבנה מונמנטאלי יחידי ברובע. על המגרש הריק שמשמאל — הבניין הראשון של בתי מחסה, שהושלם זמן קצר קודם לכן.
קיר מגן שנבנה בתקופת המנדט כדי להגן על תושבי הרובע בפני פורעים מוסלמים.
היהודים נוטשים את הרובע לאחר נפילתו.
תולדות הרובע היהודי בירושלים
הרובע היהודי מכיוון רחבת הכותל. נראים ישיבת פורת יוסף ובית הכנסת תפארת ישראל (במרכז). צילום משנות השלושים
יהודים על מטלטליהם נימלטים מהרובע במאורעות תרפ"ט/1929
מאורעות תרצ"ו/' 1936 יהודים עוזבים את הרובע דרך שער יפו
מספר יהודי ירושלים בשנים 1939-1931
הרובע היהודי בירושלים העתיקה במלחמת העצמאות
טבלה ; 1 תמורות במשקלו היחסי של היישוב היהודי בתוך העיר העתיקה בהשוואה לסך כל יהודי ירושלים בשנים 1948-1880 (מספרים מעוגלים)
טבלה :2 יהודים רלא־יהררים בעיר העתיקה 1948-1880 אומדנים)
דויל-המחץ של תש"ח — הפלמ''ח
שער ציון, פגיעות כדורים סביב לו
הרובע הלהודי בתש"ח לפני חורבנו. שימו לב לשתי הכיפות של בתי־הכנסת ה'חורבה
1
ויתפארת ישראל־, שנהרסו במהלך הקרבות
הלגיונרים, שהכריעו את גורל הרובע היהודי
הלוחמים בדרכם לשבי הירדני
לתולדות בית כנסת הרמב"ן בירושלים
איתור משוער של שכונת היהודים בהר •ציון במאות ה־3 ו 14— על רקע השרידים במאה ה־.20 ו. "אוהל דוד" — מקומו המשוער באפסיס החרב של כנסיית ציון הצלבנית. במקומו של האפסיס מצוי בית קברות מוסלמי מוזנח. .2 "בית כייפא" — מצוי כיום במתחם הארמני הנבנה במקום. ג. שער ציון העות'מאני. השער האיובי והממלובי היה כ־120 מי דרומה לו. התחום המשוער של שכונת היהודים בהר ציון
בית הכנסת ברגנסבורג גרמניה, ,1519 המבנה דו סטווי ובו 4 עמודים (הרביעי לא מופיע). באמצע בימת בית הכנסת
שחזור סכמתי של בית כנסת הרמבץ וסביבתו במאות ה־ .16— 15 ו. מבנה קטן שהיה רכוש יהודי ושימש עילה למריבה בין היהודים למתפללי המסגד בשנת .2 .1540 מבנה נוסף ברשות יהודים ובו בור מים. .3 צריח המסגד.
ציור בית הכנסת בכוזב היד ־קאסל מונפיראטו־ משנת .1598 שים לב לבימה המצויה במקום, שבו היה כנראה קודם לכן העמוד החמישי שנעקר
תכנית בית־הכנסת שהותקנה בידי הארכיטקט יעקב פינקרפלד בשנים 1926/30 בערך: המבנה שימש אז כבית מלאכה ליהודים. בור המים המופיע באן נחשף בעת עבודות השיקום בשנים 1970/75 וכוסה. בסמוך לו נתגלה מוטל על הארץ העמוד החמישי שניצב כנראה במרכז בית־ הכנסת וסולק אולי על מנת להציב במקומו את הבימה. הכניסה היחידה למבנה היתה ממערב, אך אין לדעת האם הפתח המקורי לבית־הכנסת במאות ה־16 — 15 או שמקומו היה 3— 2 מי מערבה ממנו, כפי שהוא כיום
בית כנסת הרמבץ כיום. .1 העמוד הדומישי. .2 כתובת חקוקה ב"כותרת" העמוד: אברהם יצחק ויעקב. נ. כותרת ביזאנטית מטושטשת. .4 ארון הקודש הכפול
סביבת בית כנסת הרמב-ן כיום
הרקע להתיישבות היהודים ברובע המוסלמי 1936-1835
הרס בית הכנסת תורת היים במאורעות תרפ"ט
סיור ברובע היהודי בירושלים הערות מתודיות
סיור בקארדו
הק^רדר ואחריו כמפת מידכא מהמאה השישית
הקארדו ובו משולבים 'חלונות תצפית' על השרידים הקדומים למטה: מבט דרך 'חלון התצפית' הדרומי לעבר חומה מימי בית ראשון
'סלע האם' של ירושלים בעומק 8 מ', שעליו מושתתים ביצורי העיר ובהם 'תפר' המפריד בין שתי תקופות שונות. 6 מ' מבדילים בין ה"חלוך הצפוני לדרומי. החומה מימי בית ראשון כאן, רחבה יותר עקב מגדל שבולט ב־2 מ'
חזית הבזאר הצלבני בעת הז־ושפו. החלק העליון (משמאל) הוא גובה הרחוב לפני חפירתו
הקארדו המשוקם בשלביו הראשונים
שער שני ירושלים וסביבתה אתרים ומקומות
הר ציון, מב0 מצפון בצילום נ«1898-
תולדות הר ציון מראשית התקופה הממלוכית ועד ימינו
הר ציון, מראה כללי מדרום
המנזר הפרנצי0קאני בהר ציון (כיום רוצר העמודים דרומה לקבר דוד). הפרנציסקאנים גורשו מהר ציון על-ידי המוסלמים ב1551-
המנזר הפרנצ'סקאנ' בהר ציון כיום
חומות ירושלים והר ציון, הדפס מאת 7ואלרט (.(1586 מהתמונות הראשונות המראות את הר ציון מחוץ לחומות 0ול'מאן
הר ציון ובית הקברות הארמני (והי1וני-אורתודוכסי מימין) במבנו מצפון-מערב
למטה. קבר דוד, 1910 בערך
משמאל: כנסיית הדורמציון בבניינה (1900)
קבר דוד בתקופת המנדט
חיילים ירדנים יורים לכיוון ימין משה (מאזור המצודה)
למעלה: "עמדת הפינה" בפינה הדרומית-מערבית של החומה (לאחר 1967)
משמאל: התעלה שחיברה את ימין משה עם הר ציון
המרפסת שעל בניין קבר דוד, ממנו נהגו התיירים לצפות לעבר העיר העתיקה עד 1967
מרתף השואה בהר ציוו
הר ציון בצילום אוויר בנ/בט מצסון-מזרח
'03111nn1N-n11'n nmpn no על הר ציון
הכנסיה הארמנית ע"ש כ"פא לזכר הקורבנות הארמנים במלחמת העולם הראשונה
בית העלמין הספרדי הקדום בהר הזיתים
למעלה: תפילה בבית העלמין הספרדי בהר הזיתים, בצילום נדיר מ־880ו רשימה זו הוכנה במסגרת עבודה, שהתמנה על־ידי החברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ, לסימון ותעוד מסלולי מבקרים באתר הלאומי הר הזיתים.
בית קברות יהודי על הר הזיתים (בדומינוס פלביט) ובו קבורה אופיינית לימי בית שני, בכוכים ובגלוסקמאות
בית העלמין הספרדי על הר הזיתים בצילום מ־1887
הר הזיתים ואתריו במפת דובדן (,(1651 שבה כבר נראות מצבות קבורה יהודיות סמוך לקברי עמק יהושפט
הר הזיתים, קבר אבשלום ונחל קדרון בציור מ־1586 (לפי זואלרט). משמאל: גשר על הקדרון, שעליו עברו מאוחר יותר הלוויות היהודיות להר הזיתים. מימין נראים גלי האבנים ליד מצבת יד אבשלום
בית הקברות הספרדי בתקופת המנדט (צילום מ־1932)
מראה בית הקברות והמצבות המנופצות בצילום מאוקטובר 1967
מצבות יהודיות קדומות ליד קבד זכריה- נהרסו או הורחקו ברובן ל*חר 948ז
מצבת משה אמל... ,1636 מהמצבות הקדומות בבית העלמין הספרדי בהר הזיתים
מצבתו של גדליה ח יון, מייסר ישיבת בית </ל (0757 (נתגלתה nmriKV ו ת שרק ם בעתיר(
vitn ר' עובדיה מברטנורה לרגלי כפר השילוח
נחל קדררן וסביבתו בהדפס של פירוטי מ־360ו. הציךר מראה שאפיק הנחל היה עמוק בהרבה מאשר כיום וכי קברי בית שני (אבשלום וזכריה) התנשאו גברה מעל לאפיק, בכיות־ המערבי של הקדרון (משמאל), נראות עדיין מצבות קבורה יהודיות
מצבת קברו של הרב פרי חדש (חזקיהו בן דוד דה סילווה) מדרום־מערב למצבת אור חיים
~np רבי חיים בן עטר בצילום מ־970ו בערך. משמאל: האתר כיום
מצבת אשר לעמיל אב"ד
מצבת יונה משה נבון, ממערב לחלקת המאג'רים
מצבת יעקב ענתבי ממעוני עלילת דמשק
מצבת הרב אברהם בכ"ר רבנו, שסייע בשיקום ארבעת בתי הכנסת הספרדים. זוהי המצבה הגדולה ביותר בהר הזיתים, במשקל 3 טונות
מצבת אליהו אלישר
מצבת הרש"ש, שנפטר ב־777ו. מבט מדרום־מערב
מצבות ישראל יעקב ויום טוב אלגזי, מבט ממערב
מצבה נדירה של הילדה יהודית לוי בת התשע (נעקרה ונמצאת שלא במקומה)
מצבת אברהם גרשון מקוטוב, גיס הבעש"ט, האישיות האשכנזית המפורסמת ביותר שנקברה בחלקה הספרדית ומהמצבות הראשונות בחלקה זו
מצבת יעקב פרנס. בני משפחה זו היו ממונים על בית הקברות הספרדי וטיפולו מאז המאה ה־18
מצבתו של אברהם לוי איש משמר העם שנקבר בהר הזיתים ערב מלחמת העצמאות (הקבר נמצא רק ב־ו99ו!)
מצבת הרב יקיר אסטרוג גירון, רבה של קושטא (1874-1813)
למטה: קבר הרב יהודה אלקלעי ורעייתו ביום
המצבות של הרב אל קלעי ורעייתו לפני השיקום.
יעקב יהושע (,(1982-1905 סופר וחוקר העדה הספרדית )אביו של א.ב. יהושע)
קברו של רבי דוד בן שמעון (צוף דב"ש), מייסד שכונת מחנה ישראל (1865)
שיפורים במערך ההדרכה בדגם שבמלון הולילנד
שהזיר קטפולטות ובליסטראות - והחיילים הרומאים
הדגם מהדש /7A פניו (איור)
מגדלי המצודה
דגם ירושלים משנת 1872
למעלח ; on 7/7 במבט טערבח
ללא כותרת
מערת צדקיהו מערת המסתורין והאגדות של ירושלים
mun צדקיהג בתמונה נר^ים בברור סימני החציבה
הקו העירוני של ירושלים ופרוזדור ירושלים
פרוזדור ירושלים ירושלים שכבה במשך 9 ו שנה בקצהו של פרחדור מר^רך, תתרם משלושת עבריו בגבול ירדן. לאבטחת הדרכים העולות לירושלים הוקמו ביפרתדרר' לאחר מלחמת השחרור יישובים רבים, שיושבו ברובם בירי עולים חדשים ,
ה'כף הירדנית' שסגרה על ירושלים
גדר הגבול שחצתה את הכפר הערבי ביה צפאפ* בדרום ירושלים
שער יפר וסביבתו בשנות החמישים
שטח ההפקר לרגלי הר ציון. למעלה בקרן החרמה נראית 'עמדת הפינה'
ק7 הגבול ליד מבור נרטרדאם
הגבול שהפריד בין שני חלקי ירושלים (הקר העירוני) והעמדות לאורכו
מפה הר האופים וסביבתו (.(T94S-67 ההר היה שטח מפררל, מבוצר היטב ומוקף בשטח ירדני
סיור לאורך הקו העירוני מכיכר צה"ל לשער מנדלבאום
מסלול הסיור
\
V
^ VJ ירדני שנפגע בהתקפה על נוטרים, פונה רק לאחר איחור העיר
ממר נוטרדמ וחזיתו שנפגעה במלחמה השחרור
כיכר צה"ל וסביבתה לפני אידווד העיר. מבט צפונה מקצהו התחתון של רח' יפו. הבכיינים משני צדי הרחוב בקטע זה נהרסו אחרי מלחמת ששת הימים- ברקע, בניין העירייה,
קר הגבול ב*זור מוסדרה כפי שסומן בהסכמי שביתה הנשק בידי משה דיין ועבדאללה ־תל א . הקר שסימן במפה של 1:20,000 ב"צ'יינוגרף" עבה (כאן מוגדל פי ,{!6 חצה בתים ושכונות, והיה נושא לחילוקי דעות רבים
השער החדש במבט מבג מנזר נרטררם
עמדת הקופים (הבית הוורוד]
עמר ת מע"צ
עמדת שטייניץ, שהייתה בשטח ירדן
שריד המוזיאון הארכיאולוגי שהיה מול עמדת הורגימן
מראה שער מנרלבאום לאחר שיקומו לרגל ביקור האפיפיור ב־1964
שריר המוזיאון הארכיאולוגי שהיה מול עמדת תררגימן.
שער שלישי אתרים ומקומות בארץ
תולדות הרובע היהודי בטבריה
טבריה וביצרריה באזור החרף, מבט מצפון, דה בררין 1661
המצודה בטבריה שנבנתה בידל בנו של דאהר אל־עומר, צילום מ־1858
טבריה לפני הרעש של 857 ו ואחריו. ציור nxn הנוסע הצרפתי דה לאבררד
טבריה בצילום מ־1670 לערך
השטפרן בטבריה; ררד הגליל מוצף
קווי יסוד בהתפתחות הרובע היהודי בצפת
n־6r תושבי צפת במאה ה־16
הרובע הספרדי בעיר העתיקה, מצפון לרו'רת אל רומאנה המוסלמית
בית הכנסת האר'י האשכנזי, צילום מ-1?04
הרובע היהודי בצפת במאה ה19- מפת בסיס ן ,Safed, .Survey nfl'alestme, laffa 1930 :nmpn רישומי טאבו; גושי רישום 13057 ,13056 צפת, מחי מדידות ;1:625 ,1959 מי בן יעקב, סקר אתרים ;1973 מי בן יעקב, ראיונות עם ותיקי צפת; תאורי נוסעים
יהודי עפת ובתי הכנסת בשנים 1914-1836
זוג זקנים ברובע היהודי, 1957
' כוביר להניח ובמהלך המלחמה נולדו כי.00 ילדים, *ך על פי נתוני הפטירה של הערה זז^שכנזית רובם נפטרו. אומדנים על תמותה ועזיבה בקרב יהודי עפת במלחמת העולם הראשונה
בית הכנסת האר"י הספרדי בצפת
בית כנסת האר"י של הספרדים
ארון הקודש והבימה בבית הכנסת
תכנית בית הכנסת האר"י (לפי י. פינקרפלח מאז לא חלו שינויים מהותיים בבית הכנסת, לבלעט כמקום המדרגות היורדות לחצר מצפון ולא ממזרח, השינוי התבטא בהריסת הקיר המזרחי של החצר בשנת ,1991 אולם המבוא הדרומי המופיע בתכנית, משמש בשנים האחרונות כבית מדרש, בחל ק המזרחי — מערה המיוחסת כיום למקום מושבו של האר "י, ארלי שריד לבית הכנסת bw המערביים, שנהרס ברעש .1759 א. ארונות הקודש. ב. הבימה והמדרגות המוליכות אליה
בית העלמין היהודי העתיק בצפת
למעלה; קבר האריי הקדוש, בבית הקברות העתיק בצפת והר מירון ברקע
קברו של הושע בן ארי (יהושע בן חנניה) בבית הקברות העתיק בצפת
קבר רבי משה קורדובירר (הרמ"ק), בבית הקברות העתיק כצפת
קברו של רבי יוסף קארו, מחבר ה''שולחן ערוך
nmn מתפללים בבית הקברות בצ3ת
סיור בבית העלמין העתיק בצפת
ללא כותרת
סיור :6 סיור כבית העלמין העתיק
החלקה בבית העלמין המוקדשת ל"ילדי אביבלם" שנהרגו בירי מחבלים בגבול הלבנון במאי 1970
לביקורת ההיסטוריוגראפיה של שנותיה הראשונות של פתח־תקוה
פתח ־תקוה, מראה כללי מצד מערב נביח הספרים הלאומי והאוניברסיטאי)
רחןב חובבי ציון בכתח־תקרה גארסף כ>ת נטע/
בית הכנסת בפתח ־תקוה ובית הספרים הלאומי רה^ויברסיטאי*
ביבליוגרפיה ספרים, חוברות, מאמרים ולקטים שחוברו בידי רמי יזרעאל
עמודים:
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
13