עם שחרור העיר העתיקה במלחמת ששת הימים , נפתח פרק חדש בקורות הרובע היהודי . הלוחמים שעשו דרכם בין סמטאותיו , נוכחו אל נכון , שלא היה זה עוד אותו רובע שעליו לחמו היהודים בחירוף נפש במלחמת השח-רור ; חל ק מבנייניו נפגעו ואחרים נהרסו עד היסוד . בלטו בהעדרם שלושת המבנים שהיוו בעבר את ציוני הנוף המרשימים ביותר ברובע י ישיבת " פורת יוסף " ובתי הכנסת " תפארת ישראל " וה " חורבה " . גם בעשרים מבתי הכנסת הקטנים נפגעו והפכו לעיי חרבות , בעוד האחרים ששרדו באתרם , נשדדו בליל . קשה היה להאמין , שהקמ רונות הגדולים והחשופים הגדושים באשפה ועיי שפך , היו שריד לארבעת בתי הכנסת הספרדיים העתיקים , וכי בבית המלאכה לאריגה היה לפנים מרכז חב " ד . זמן קצר לאחר שחרור ירושלים הוחלט על שיקום הרובע , ומקץ זמן לא רב הושלם סקר ראשוני , שלאחריו החל משרד השיכון בשיפוץ בתי מחסה ומבנים אחרים , ששרדו שלמים יחסית . באפריל 969 ו הוקמה "החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי " , אשר בשנת 983 ו מלאו 15 שנים לפעולתה . בשל התשתית הלקויה של בנייני הרובע הוחלט לוותר על שחזורם המלא , ורק חלקם שופץ באופן יסודי . עם זאת , נשמר אופיו הכל...
אל הספר