נמצאו 579 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: תמי ישראלי, לואי ותד
תיאור: גיליון 32 של כתב העת "עיונים בספרות ילדים" מוקדש לסיפורי עם מארצות הלבנט – סוריה, לבנון, ירדן ופלסטין – ולבחינתם בהקשרים ספרותיים, תרבותיים וחברתיים. הגיליון כולל עשרה סיפורים שתורגמו מערבית לעברית במסגרת תרגום דיאלוגי, לצד מאמרי מחקר ומסות המציעים קריאות פרשניות בסיפורים. בין הסוגיות המרכזיות נידונים ייצוגי מפלצות ויצורים מיתולוגיים בפולקלור הערבי, פחד והישרדות, יחסי משפחה, רעב ומזון, וכן מקומן של נשים ונערות במעשיות עממיות. הסיפורים והמחקרים חושפים את הקשרים בין מסורות סיפור מקומיות לבין מוטיבים אוניברסליים המוכרים מספרות העממית בתרבויות שונות. המאמרים בגיליון בוחנים את דמות הע׳ול במסורת הערבית, את המשמעויות החברתיות והסמליות של אכילה ומחסור, ואת האופן שבו המעשיות משקפות יחסי כוח, מגדר ומיניות בתוך המשפחה והחברה. כמו כן נכללים מחקרים השוואתיים בין מעשיות מהלבנט לבין סיפורי האחים גרים, ודיון בתהליכי תרגום, עריכה והעברה בין־תרבותית של ספרות עממית. הגיליון מדגיש את חשיבותם של סיפורי העם לשימור הזיכרון והמורשת התרבותית ואת תרומתם להבנת החברה, הזהות והיחסים בין מסורות ספרותיות.
מאת: תמי ישראלי
תיאור: גיליון 31 של כתב העת "עיונים בספרות ילדים" מציג מחקרים העוסקים ביצירותיהם של סופרים ומשוררים מרכזיים ובייצוגים ספרותיים של ילדות, בעלי חיים, פנטזיה וזהות. המאמרים כוללים עיון בשירת הילדים של לאה גולדברג בזיקה לתקופתה, בחינת יחסי אדם ובעלי חיים בסיפורי הילדים של יצחק בשביס־זינגר, ודיון באופן עיצובן של דמויות נבלים ואנטי־גיבורים בתרבות הילדים העכשווית. באמצעות ניתוח יצירות מתקופות שונות נבחנים היחסים בין מוסכמות ספרותיות לבין תפיסות חברתיות, מוסריות ותרבותיות המשתנות לאורך הזמן. חלקו האחר של הגיליון מתמקד ביצירותיהם של נורית זרחי ומאיר שלו. מאמר העוסק בספר "הנמר שמתחת למיטה" בוחן את הקשרים בין פנטזיה למציאות, ואילו מחקר על "רוני ונומי והדב יעקב" ו"אריה בלילות" מנתח את ייצוגי בעלי החיים ואת נוכחותם של תשוקה, אלימות ומיניות ביצירתו של שלו. מכלול המאמרים מדגיש את מורכבותה של ספרות הילדים ואת יכולתה לעסוק בנושאים רגשיים וחברתיים באמצעות דמויות פנטסטיות, בעלי חיים ומבנים סיפוריים מגוונים. 7 מילות מפתח: ספרות ילדים, לאה גולדברג, יצחק בשביס־זינגר, נורית זרחי, מאיר שלו, בעלי חיים בספרות, פנטזיה.
מאת: תמי ישראלי
תיאור: גיליון 30 של כתב העת "עיונים בספרות ילדים" מציג מחקרים העוסקים בהיבטים ספרותיים, פסיכולוגיים, תרבותיים וחברתיים של ספרות הילדים. המאמרים בוחנים את הדרכים שבהן יצירות לילדים משקפות ומעצבות יחסים משפחתיים, סמכות, זהות ודימויי ילדות. בין הנושאים הנדונים: התנגדות לסמכות בשירת הילדים של ע. הלל, יחסי אם ובת באגדת שלגייה, והיעדר דמות הסבתא מעיבודים מודרניים של כיפה אדומה בחברה הפלסטינית. מחקרים אלו מאירים את משמעותם של דימויים ומוטיבים מסורתיים ואת השינויים שהם עוברים בהקשרים חברתיים ותרבותיים שונים. מאמרים נוספים בגיליון מתמקדים בספרות ילדים ישראלית ובתרבות החזותית המקומית. נכלל בו עיון בספרה של שירה גפן "על עלה ועל אלונה", לצד מחקר על איור במקראות הארץ־ישראליות ועל דימויים חזותיים הקשורים לאתוס החלוצי. הגיליון משלב קריאות פרשניות ביצירות ספרות מוכרות עם בחינה היסטורית של חומרי קריאה וחינוך, ומדגיש את מקומה של ספרות הילדים כזירה לביטוי ערכים, מתחים חברתיים ותפיסות תרבותיות.
מאת: תמי ישראלי
תיאור: גיליון 29 של כתב העת "עיונים בספרות ילדים" מוקדש ליצירתו של הסופר והצייר נחום גוטמן, תוך התמקדות בקשרים שבין ילדותו, זיכרונותיו, כתיבתו ואמנותו החזותית. המאמרים בוחנים את מקורות ההשראה של גוטמן ואת השפעת סביבתו המשפחתית והתרבותית על עיצוב עולמו האמנותי. בין היתר נדונים הקשרים בין יצירתו לבין יצירת אביו, הסופר שמחה בן־ציון, השפעת נופי ילדותו בבסרביה, וכן מקומה של לאה גולדברג בראשית דרכו הספרותית. הגיליון בוחן את התפתחות סגנונו האמנותי של גוטמן ואת האופן שבו עיצב דמויות ילדים ונערים ביצירותיו לאורך השנים. מאמרים נוספים עוסקים בייצוגי מרחב, מפות ונופים באיוריו, וביחסים שבין המציאות הגאוגרפית לבין המרחב המדומיין והספרותי. לצד המחקרים נכללת גם התבוננות אישית של חמי גוטמן בזיכרונותיו מאביו ובדרכו אל הציור. מכלול המאמרים מאיר את תרומתו של נחום גוטמן להתפתחות ספרות הילדים והאמנות הישראלית, ואת מקומם של זיכרון, ילדות ומרחב ביצירתו.
מאת: תמי ישראלי
תיאור: גיליון 28 של כתב העת "עיונים בספרות ילדים" מוקדש למקומם של צעצועים ומשחקים בספרות הילדים ולתפקידיהם בעיצוב עולמן של הדמויות הצעירות. המאמרים בוחנים את הצעצוע כאובייקט בעל משמעות רגשית, סמלית וחברתית, ואת הקשרים בין משחק, דמיון, זהות והתפתחות הילד. באמצעות עיון ביצירות כגון "קורליין" מאת ניל גיימן, "ארנב הקטיפה" מאת מרג'רי ויליאמס, "הרפתקאותיו של פינוקיו", "פו הדוב" ו"המסע אל האי אולי", נבחנות הדרכים שבהן צעצועים ומרחבי משחק משמשים אמצעים לביטוי פחדים, משאלות, יחסים אנושיים ותהליכי התבגרות. נוסף על הניתוח הספרותי, הגיליון עוסק בהתפתחות מושג הילדות ובעלייתה של תעשיית הצעצועים בארץ ישראל, תוך בחינת הקשר בין תרבות חומרית לתפיסות חינוכיות וחברתיות. מאמר נוסף דן בכתיבה לילדים באזורי אסון, ומרחיב את הדיון ליכולתה של הספרות להתמודד עם מצבי משבר. הגיליון מציע התבוננות רב־תחומית במשחק ובצעצועים כמרכיבים מרכזיים בחוויית הילדות וכאמצעים להבנת היחסים בין עולם הדמיון למציאות.
מאת: תמי ישראלי
תיאור: גיליון 27 של כתב העת "עיונים בספרות ילדים" מוקדש לדמות המכשפה בספרות הילדים, ובוחן את התמורות שחלו בייצוגיה לאורך השנים. המאמרים עוסקים במכשפה כדמות ספרותית ותרבותית, החל מהמעשיות העממיות ועד לספרות הילדים העכשווית. בין הנושאים הנדונים: המעבר מדמות המכשפה המרושעת והמאיימת לדמות חיובית ומורכבת יותר, הקשר בין כישוף לנשיות, והאופן שבו דמות המכשפה משקפת תפיסות חברתיות, סטריאוטיפים ויחס לשונות ולאחרות. לצד המחקרים העוסקים בדמות המכשפה במעשיות עממיות ובספרות לגיל הרך, הגיליון בוחן סיפורי מכשפות במסורות פגאניות ואת דמותה של מרי פופינס בהקשר של קסם ואמונות קדומות. עוד נכללים בו דיונים העוסקים בשאלות של הדרה חברתית, עצמאות נשית ומקומן של דמויות חריגות בחברה, וכן שיחות עם סופרות ילדים על משמעותה של דמות המכשפה ביצירתן. מכלול המאמרים מציע מבט ספרותי, תרבותי ומגדרי על אחת הדמויות המזוהות ביותר עם עולם האגדות והפנטזיה.
מאת: שרה בן צבי, ענת אלקלעי
תיאור: גיליון 196 של כתב העת *סגולה* מציג מבחר פרקים בהיסטוריה היהודית והישראלית, מתקופת ימי הביניים ועד להקמת מדינת ישראל. הגיליון עוסק בתהליכים היסטוריים שעיצבו את חיי הקהילות היהודיות, ובהם מהפכת הטורקים הצעירים והשפעתה על יהודי האימפריה העות'מאנית, גילויו של מבנה יהודי עתיק ברואן שבצרפת והשאלות הנוגעות לייעודו, וכן סיפורים על מסורות, זהות ונישואין בחברה היהודית.
חלק מרכזי בגיליון מוקדש לשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, לגל העלייה ההמונית ולאתגרים החברתיים, הכלכליים והלאומיים שליוו את קליטת העולים. לצד זאת נבחנים תהליכי השיכון וההתיישבות בירושלים לאחר מלחמת העצמאות והמאמצים להתמודד עם מצוקת הדיור. באמצעות מחקרים היסטוריים, תגליות ארכאולוגיות, סיפורים אישיים וסקירות ספרים, הגיליון מאיר היבטים מגוונים של ההיסטוריה והמורשת היהודית.
מאת: יואב שורק
תיאור: הגיליון מתמקד במידה רבה בשאלות של משילות, מדיניות ציבורית ויחסי המדינה עם מוסדות וקבוצות כוח. המאמרים עוסקים בין היתר בתפקידם של מוסדות פורמליים ולא־פורמליים בשמירת הסדר החברתי, בכוחם של ועדי עובדים חזקים, בייעול התחבורה הציבורית ובחיזוק השלטון המקומי. לצד אלה נידונים חופש החוזים, מעמדם של שומרי הסף ומערכת המשפט, וכן ביקורת על השיח הציבורי סביב הכיבוש ועל תפיסות פסימיות ביחס לחברה ולמדינה. הגיליון כולל גם עיסוק בזהות יהודית, במיסטיקה יהודית ובמחקר הקבלה, בתרבות ובביקורת קולנוע, וכן דיונים רחבים יותר בשמרנות, חירות, אחריות וריבונות.
מאת: יואב שורק
תיאור: הגיליון עוסק בסוגיות של לאומיות, משילות, משפט, משפחה וחברה, לצד דיונים במדיניות ובמצבה של ישראל בזירה האזורית. בין המאמרים המרכזיים נבחנת ההתייחסות המחקרית ללאומיות היהודית, וכן השפעתם הגוברת של היועצים המשפטיים ושומרי הסף על מערכת הממשל בישראל. מאמרים נוספים עוסקים בחופש החוזים וביחסי עובד–מעסיק, בתפיסת המשפחה והאבהות בהגותו של מניטו ובשאלת הלגיטימציה של זהויות מיניות מנקודת מבט שמרנית. הגיליון כולל גם דיונים בפוליטיקה הישראלית, ביחסי חוץ וביטחון, בפופוליזם ובמשמעותם של כוח וחולשה ביחסים בינלאומיים, לצד מאמרי ביקורת בנושאי ציונות, ריבונות, זהות יהודית ופוסטמודרניזם.
מאת: יואב שורק
תיאור: הגיליון משלב דיון אסטרטגי בענייני ביטחון ומדיניות עם סוגיות חברתיות והגותיות. במישור המדיני נדונים ההתבססות האיראנית בסוריה, עתידה של רמת הגולן והצורך בגיבוש אסטרטגיה ישראלית כלפי סוריה, וכן מצבה של רצועת עזה והאפשרויות לשינוי עתידה הכלכלי והמדיני. מאמרים אחרים עוסקים ביחסה של ישראל לפליטים, בצמיחתה של זהות מסורתית ישראלית ובאפשרות ליישב בין פוסטמודרניזם לבין מחשבה יהודית. עוד נדונים היחסים בין שוק חופשי, אחווה ואחריות חברתית, וכן שאלות של חופש ביטוי, התאגדות ולאומיות יהודית.
מאת: יואב שורק
תיאור: הגיליון עוסק בשאלות של זהות יהודית, חברה ואחריות ציבורית. מאמר אחד בוחן את היחסים בין הזהות היהודית בישראל לבין הזהות היהודית בתפוצות, ואחר עוסק בתפיסות של קניין אישי ואחריות חברתית במשנה. סוגיות אקטואליות נוספות הן מדיניות ההגירה הראויה למדינה יהודית והיחס לפליטים, וכן האופן שבו נמדד העוני בישראל והמשמעות של נתוני העוני המקובלים. מאמר נוסף דן במקומה של האתיקה באקדמיה. הגיליון כולל גם דיונים במשברים פוליטיים וחברתיים, בזיכרון ההיסטורי ובמקומם של מוסדות ציבוריים בחברה הישראלית.
מאת: יואב שורק
תיאור: הגיליון בוחן מחלוקות ערכיות מרכזיות בחברה המודרנית, ובראשן הפער בין תפיסות מוסר שמרניות לבין תפיסות פרוגרסיביות והשימוש הגובר בשפת הזכויות כבסיס לדיון ציבורי. מאמר מרכזי נוסף עוסק במכינות הקדם־צבאיות ובתפקידן בטיפוח מנהיגות ציונית ומחויבות ציבורית בקרב צעירים. לצד אלה נדונים טבעה של היזמות הכלכלית, אחריות אישית, פמיניזם ויחסי חברה ומדינה. מדורי התגובה ממשיכים דיונים מגיליונות קודמים בשאלות של ביטקוין, חקר המקרא, לאומיות והמדינה המוגבלת.
מאת: יואב שורק
תיאור: הגיליון עוסק במקומה של הלאומיות בחברות מערביות ובקשר שבינה לבין דמוקרטיה וחירות. מאמרים מרכזיים בוחנים את השפה שבה מתנהל הדיון בדמוקרטיה, את ההתפתחויות באירופה ואת השינויים בדמותו ובמעמדו של הגבר בחברה המודרנית. לצד אלה מופיע דיון ביקורתי בחקר המקרא המודרני, סקירה של תשלומי ההורים במערכת החינוך ודיון בביטקוין כאפשרות לכלכלה עתידית חדשה. במדורי התגובה נמשך הוויכוח על הלאומיות ועל חירות המערב, וכן על שאלות של סיפוח, אזרוח ופתרונות מדיניים.
מאת: יואב שורק
תיאור: הגיליון עוסק במפגש שבין לאומיות, יהדות, שמרנות ומדינה. אחד ממאמריו בוחן את הצורך בשמרנות יהודית בארצות הברית, ואחר עוסק בשאלה מדוע המונח "דמוקרטיה" אינו מופיע במגילת העצמאות ומה משמעות הדבר להבנת אופייה של המדינה. מאמרים נוספים עוסקים בחזונו המדיני של ישעיהו, ביחסים שבין הורים לילדים בחקיקה, ובהיעדרו היחסי של קולנוע ישראלי המזוהה עם הימין. במדורים ובתגובות נדונות גם הלאומיות בעולם הערבי, סוגיות חוקתיות בישראל, יחסי אליטות וציבור והצעות מדיניות שונות ביחס לעתיד יהודה ושומרון והסכסוך הישראלי־פלסטיני.
מאת: יואב שורק
תיאור: הגיליון עוסק בהרחבה במדיניות חוץ, בביטחון ובסדר העולמי המשתנה. בין הנושאים המרכזיים נמצאים יחסי ארצות הברית ומצרים בעידן טראמפ וא־סיסי, מעמדה של ארצות הברית בסדר העולמי הליברלי והצעות שונות לעתיד הסכסוך הישראלי־פלסטיני. במישור הפנים־ישראלי עוסקים המאמרים במבחניה של המדינה היהודית, במעמדה של האמת בשיח הציבורי, במדיניות כלפי החקלאות ובוויכוח על שילוב נשים בתפקידי לחימה. הגיליון כולל גם דיון במרכז הפוליטי בישראל, בדמוקרטיה ובשיטת הממשל, לצד ביקורות ספרים וסקירות מן השיח הבינלאומי.
מאת: יואב שורק
תיאור: חלק מרכזי מן הגיליון מוקדש לירושלים, במלאת חמישים שנה למלחמת ששת הימים ולאיחוד העיר. המאמרים בוחנים את עתידה של ירושלים מנקודות מבט אסטרטגיות, דמוגרפיות וחברתיות, את מצבה של מזרח ירושלים, את היחסים בין קבוצות האוכלוסייה השונות ואת השאלות הניצבות בפני הנהגת העיר. לצד העיסוק בירושלים נדונים גם תפיסת ההיסטוריה וההשגחה, מקומו של הכבוד בחברה המודרנית, יחסי יהודים וערבים והאפשרות לעצב טוב משותף לאזרחי ישראל. הגיליון כולל גם דיונים בציונות, בזיכרון מלחמת ששת הימים ובמדיניות חוץ בינלאומית.
מאת: יואב שורק
תיאור: הגיליון בוחן סוגיות חברתיות, כלכליות ופוליטיות ובהן השיח החדש על מגדר וזהות, מעמדה של המשפחה בחברה המערבית והישראלית והמתח בין שינויים תרבותיים לבין מסגרות חברתיות מסורתיות. בתחום הכלכלי מוצג סיפורה של אירלנד לאחר המשבר הכלכלי והמדיניות שאפשרה את התאוששותה. לצד אלה נדונים עודף חקיקה, היחסים בין משפט לצדק, התרבות הפוליטית בישראל וצמיחתן של אליטות חדשות הזקוקות לעוגן רעיוני ותרבותי. הגיליון משלב גם עיסוק בספרות, בהגירה, בזהות יהודית ובשיח ההגותי הבינלאומי.
מאת: יואב שורק
תיאור: הגיליון עוסק בתמורות פוליטיות ובינלאומיות שהעסיקו את העולם בסוף 2016, ובהן עליית הפופוליזם, בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית ומעורבותה הגוברת של רוסיה בזירה העולמית. בתחום הישראלי נדונים תפקידה של המדינה במערכת החינוך, היחסים בין זהות חילונית לבין ממלכתיות, גבולותיה של מדיניות הרווחה והסיוע הציבורי ותפיסת הביטחון הנדרשת לישראל. מאמרים נוספים עוסקים במוסד המשפחה, במחשבה היהודית ובשאלות של סובלנות, ממלכתיות וזהות יהודית במרחב הציבורי.
מאת: יואב שורק
תיאור: הגיליון הראשון של "השילוח" עוסק בשורה של סוגיות הנוגעות למדיניות, חברה והגות בישראל ובעולם. בין הנושאים המרכזיים: בעיות המשילות בישראל והיחסים בין הרשויות, מקומה של ישראל במרחב הים־תיכוני, יזמות וכלכלה יהודית, והצורך להגן על ערכי החירות המערבית. לצד אלה עוסקים המאמרים בציונות ובשפה הציונית, ביחס לשונות במסגרת זוגיות ומשפחה ובתפיסות מוסר העולות מן המקרא. הגיליון כולל גם דיונים בענייני כלכלה וחינוך, ביקורות ספרים וסקירה של השיח האינטלקטואלי בעולם.
מאת: עינת גוברמן, חן שכטר
תיאור: דפים - כתב עת המכוון לקדם תאוריה, מחקר ומעשה בחינוך, בהוראה, בהכשרת עובדי הוראה ובפיתוחם הפרופסיונלי.
כתב עת זה מיועד לעובדי הוראה על מגוון תפקידיהם במערכת החינוך, למורי מורים במכללות, לסטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות ולמרצים באוניברסיטאות.
מטרתו של כתב העת היא לעודד מחקר, עיון ודיון בנושאי חינוך חשובים ומגוונים. יתקבלו בברכה מאמרים עיוניים ומחקרים בגישה כמותית ואיכותנית, שיש בהם משום עדכון וחידוש.
דפים - מופיע פעמיים בשנה, עובר תהליכי שיפוט חיצוניים ונערך על פי הנהלים והכללים של כתב עת מדעי מובחר.
מכון מופ"ת
מאת: שרה בן צבי, ענת אלקלעי
תיאור: גיליון 195 של מגזין סגולה עוסק בבחינת אירועים ודמויות מרכזיות בתולדות עם ישראל.
אי הילדים בבלוק 66: סיפורו של מחנה בוכנוולד והרשת המחתרתית שהגנה על ילדים.
היעד: חיסול: מבט על הסיכולים הממוקדים הראשונים של ההנהגה היהודית במלחמת העצמאות.
יבנה ושבוייה: עיון מחודש בבריחתו של רבן יוחנן בן זכאי מירושלים הנצורה.
הר אבו תור: גלגוליו של ההר והמסורות השונות שנקשרו בו לאורך הדורות.
מאת: שרה בן צבי, ענת אלקלעי
תיאור: גיליון 194 של מגזין סגולה מוקדש ברוחו לימי הסתיו.
לאסוף את השברים: סיפורו של מאיר דיזנגוף והקמת המזגגה בטנטורה ותעשיית הזכוכית שיזם הברון רוטשילד בשלהי המאה ה-19.
עוד חוזר הניגון: סיפורו של המשורר איתמר פרת מאחורי שיר הסתיו המוכר "אסיף".
מתי שדים מתים?: על שלדים ורוחות במסורת היהודית, מהתלמוד ועד יצירותיו של יצחק בשביס-זינגר.
מאת: שרה בן צבי, ענת אלקלעי
תיאור: גיליון 193 של מגזין סגולה מכיל ארבעה מאמרים נושאיים עיקריים:
הקרדינל המקובל – על אג'ידיו מוויטרבו.
אישה גודרת גדר – סיפורה של משפחת ששון והר הזיתים.
לתת להן קול – על מפלגת הנשים.
על העיקר ועל הכותל – דוד בן-גוריון והפולמוס סביב הכותל.
מאת: שרה בן צבי, ענת אלקלעי
תיאור: גיליון 192 של המגזין סגולה עוסק באירועים ודמויות בהיסטוריה היהודית וכולל כתבות ומדורים בנושאים שונים.
יבנה ושבוייה: יציאת רבן יוחנן בן זכאי מירושלים הנצורה והפער בין הסיפור התלמודי למציאות ההיסטורית.
כשהתורה החליפה שפה: גלגוליו של תרגום השבעים והמתח בין שפת הקודש להפצת התביעה לעולם ההלניסטי.
שטרות של אלופים: המטבע הצבאי וההכרעה הכלכלית של בנק ישראל ומשרד האוצר בעקבות מלחמת ששת הימים.
זהירות, מפלצת: הפינה הירושלמית על מתקן השעשועים בשכונת קריית היובל והחזון האמנותי שמאחוריו.
מאת: אבי בראלי, אורן קלמן
תיאור: עיונים הוא כתב עת מדעי רב-תחומי של מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. כרכיו מתפרסמים בשתי סדרות, מאסף וסדרת 'נושא', ומגישים לקוראים מחקרים ומסות על התהליכים שכוננו את החברה היהודית המודרנית ועיצבו את ההתפתחות של החברה והמדינה בישראל.
עיונים מפרסם מאמרים בתחומי דעת מגוונים: היסטוריה, פילוסופיה, סוציולוגיה, מדעי המדינה, כלכלה, ספרות, אמנות, מוסיקה, גיאוגרפיה, מגדר ועוד.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מאת: גרסיאלה בן-דרור
תיאור: קובץ זה עוסק בשמונים שנה לרצח יהודי הונגריה. מאז 1938 החל המשטר בהונגריה בחקיקה אנטי־יהודית, אולם עד כיבוש הונגריה בידי הגרמנים בשנת 1944 לא נשלחו יהודי הונגריה למחנות השמדה. לאחר כיבוש הונגריה ב־19 במרץ 1944 הייתה הז'נדרמריה ההונגרית הכוח המרכזי בכליאת היהודים בגטאות ובשילוח כ־440 אלף יהודים למחנות. בשמונת השבועות שמ־15 במאי עד 9 ביולי 1944 גורשו היהודים מ־ 55 גטאות וממקומות ריכוז גדולים; רובם נשלחו לתאי הגזים בבירקנאו זמן קצר לאחר הגיעם למחנה. פרט לבודפשט הייתה הארץ "נקייה מיהודים" (Judenrein).
הקובץ מחולק לכמה תחומים: החלק הראשון עוסק בחקר יהדות הונגריה בתקופת השואה, והחלק השני עוסק בנושאים שונים בחקר השואה.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: גרסיאלה בן-דרור
תיאור: בילקוט 104 מובאים המדורים האלה: החלק הראשון: מחקר: גטו, עמידה ומרד, ובו מאמר פותח מאת הפרופ' חוי דרייפוס; החלק השני: תיעוד ועדות מתקופת השואה; החלק השלישי: ביקורת ספרים.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: גרסיאלה בן-דרור
תיאור: אנו מגישים הפעם לקוראינו את גיליון 103 של ילקוט מורשת לחקר השואה והאנטישמיות. כמו שצוין בגיליונות הקודמים, ילקוט מורשת הוא כתב עת שפיט זה שנים רבות. כל מאמר עובר הן לקטורה פנימית של חברי (PEER REVIEW) המערכת והן לקטורה חיצונית ממומחים בכל תחום.
לעיתים תוכן ילקוט מורשת ממוקד בנושא אחד, אשר מציין תאריך או אזור מסוימים או שנה כלשהי שלדעת חברי המערכת חשוב לרכז בכרך אחד, ולעיתים מובאים בו מאמרים מתחומים שונים, בנושא השואה והאנטישמיות. הפעם הגיליון עוסק במגוון נושאים, כולם מאמרים חדשניים שלא פורסמו קודם לכן.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: דלית רום-שילוני
תיאור: החוברת מתמקדת בדימויי האל, בנבואה, בספרות החכמה ובפרשנות המקרא. המאמרים בוחנים את הדימויים המשפחתיים של האל בישעיהו השני והשלישי, את דמות האל בישעיהו ס״ג, את מקום חייו והקשר פעילותו של יחזקאל בבבל, ואת מעמדו של העני החכם בקהלת ובבן סירא. מאמר נוסף עוסק בפרשנות רס״ג לפרשת עבד ה׳ ובמחלוקות הדתיות המשתקפות בה. החוברת כוללת גם ביקורות על ספרים העוסקים בתעודות אשור ובבל, בנביאים חגי ומלאכי ובפרשנות אבן עזרא.
מוסד ביאליק
מאת: דלית רום-שילוני
תיאור: החוברת כוללת מחקרים בפרשנות ספרותית, היסטורית ולשונית של המקרא. המאמרים עוסקים בטענותיה של אביגיל בפני דוד ובמשמעותן, בהענשת אשור ובבל בנבואות ישעיהו, בגלגוליו של מוטיב יציאת מצרים בכסף ובזהב בתקופת הגלות ושיבת ציון, וברפורמה החברתית־כלכלית של נחמיה. מאמרים נוספים דנים בנוסח המקרא ובפרשנות ימי הביניים למזמור ל בתהלים, ולצדם ביקורות ספרים בתחומי חקר המקרא ותולדות פרשנותו.
מוסד ביאליק
מאת: דלית רום-שילוני
תיאור: החוברת מציגה מחקרים במקרא, במזרח הקדום ובתולדות הפרשנות והתקבלות המקרא. הנושאים כוללים יחסי משפחה בספרות החכמה המסופוטמית, זיהוי הצֳרי המקראי, תרגום רס״ג לאיסור בישול גדי בחלב אמו והחלוקה לתורה, נביאים וכתובים. מאמרים נוספים עוסקים בדמות בת יפתח במוזיקה, בזיקות בין ספרות עברית למקרא ובהתקבלות נשים מקראיות בצילום עכשווי.
מוסד ביאליק
מאת: דלית רום-שילוני
תיאור: גיליון נושאי המוקדש לספר דברים ולמקומו בתורה וביצירה הדויטרונומיסטית. המאמרים בוחנים את מקורותיו של הספר, דרכי החקיקה והשכנוע שבו, השילוב בין סיפורת, דרשה וחוק, ייצוגן ומעמדן של נשים, תיאור אחרית ימיו של משה והיקפה ומבנהּ של היצירה הדויטרונומיסטית.
מוסד ביאליק
מאת: דלית רום-שילוני
תיאור: החוברת עוסקת בספרות המקרא ובתולדות פרשנותו. היא כוללת דיונים במשמעותו הפולמוסית של סיפור יוסף, בתיאור השיבה לציון בספר חגי, בעולמה הרוחני של יהדות הבית השני ובהתהוות החלוקה המסורתית של המקרא לתורה, נביאים וכתובים. מאמר נוסף בוחן את עקרון ההדרגתיות בפרשנותו של ר׳ שמואל לניאדו לסיפור הקדשת שמואל.
מוסד ביאליק
מאת: דלית רום-שילוני
תיאור: החוברת כוללת מחקרים מגוונים בחקר המקרא, לשונו ופרשנותו. המאמרים עוסקים בין השאר בחוקי הדם במקרא ובתעודות מארי, במסורת יציאת מצרים בספר יהושע, בסיפור שאול ובעלת האוב, במבנה ישעיהו ס׳ ובסיומה של מגילת רות. חלק נוסף מוקדש לדקדוק לשון המקרא ולפרשנות ימי הביניים, ובהם מחקרים על חיוג׳, רש״י ומערכת הטעמים.
מוסד ביאליק
מאת: דני דור, יוסי בן ארי
תיאור: שלמה קשי: איזו איראן פוגשת ישראל לאחר שנה ושתי מלחמות ; שלמה קשי ודודו צור: "הברק היכה פעמיים". איראן בעקבות "שאגת הארי" ; ש' בכיר במוסד לשעבר: "התמכרנו לכוח. המלחמה נבחרה כברירה ראשונה ולא אחרונה" – ראיון ; נ' קמ"ן אוגדת איו"ש: "עוטף עזה שלנו זו נתניה וכפר סבא" ; בני מיכלסון: גדוד איסוף 414 - מאסון השבעה באוקטובר בעוטף, לתמרון ההתקפי בעזה ; חיים מנור ואבי מושבי: כך סיכל חמאס גיוס סוכנים ברצועה ; אריה שור: המודיעין 2006-2003 : ירידה במעמדו בקבלת החלטות אסטרטגיות ; בני מיכלסון: האמריקאים נערכו 15 שנה לתקיפת אתר פורדו ; רוני טל: מה בין זן בודהיסטי ואומנות המחקר המודיעיני ; נעם שפירא: 70 שנים ל"קדש" - המודיעין במבצע ; אבנר אברהם: 50 שנה למבצע אנטבה - אפיזודות מאחורי הקלעים ; נאוה רייך: ארכיון המדינה בעידן הבינה המלאכותית ; עמרם אהרוני: עימותי עבר בין ראש שב"כ לראשי ממשלה ; א': על שדים, רופאי אליל וכמעט חשד לפיגוע בחוף נתניה ; חיים מזר: קצין מודיעין ושמו ישעיהו הנביא ; אבנר ברנע: לקחים מודיעינים מהפשיטה על הקפיטול, ינואר 2021 ; דני אשר: האלקטרוניקה כמובילת ההתפתחות הטכנולוגית באמ"ן ; פסח מלובני: לא להאמין, אבל היה גם "פולארד מצרי" ; נעם שפירא: זרקור על: המודיעין השוויצרי ; עודד תבור: לבקר באיראן - ולא במטוס F-15; שמעון רוזנברג: "מה שלא רצינו לומר על מלחמת אחים" – שיר ; חיים מנור ואבי מושבי: קריאת השכמה: מי אחראי להתריע מפני סכנת מלחמת אחים.
המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר
מאת: אריאל הורביץ
תיאור: ילקוט מורשת 80 הוא גיליון העוסק בתיעוד ובחקר השואה, ומשלב מבט רטרוספקטיבי על ראשיתו של מוסד “מורשת” עם מאמרים על התנגדות יהודית, זיכרון השואה, הצלה וקהילות יהודיות בתקופת המלחמה. הגיליון כולל מאמר על הארגון הצבאי היהודי, דיון בכתיבת ההיסטוריה של השואה, עיסוק בייצוג השואה בקולנוע הישראלי של שנות השמונים, מאמרים על יהודים בימי המרד הסלובקי ועל הכחדת הקהילה היהודית באלכסנדרוב שליד לודז’, וכן מאמרים ותיעוד על שואת יהודי הונגריה, ניסיונות ההצלה, מפגש נציגי היישוב עם יואל בראנד, בתי הילדים בבודפשט הכבושה ומכתבים על סף חיסול הגטו.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: אריאל הורביץ
תיאור: ילקוט מורשת 79 מוקדש לציון 60 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה באירופה ולשחרור המחנות, ומשלב עדויות, זיכרונות ומאמרי מחקר על השחרור, הלחימה והחיים היהודיים בתקופת השואה. הגיליון כולל מכתבים ועדויות על שחרור מחנות מאוטהאוזן ובוכנוואלד, תיעוד על חיילי הצבא האדום ועל יהודים בצבאות בעלות הברית, מאמרי עיון על חקר השואה, חיי יהודי גרמניה בשנת 1936 וההתנגדות היהודית בגנרל־גוברנמנט, וכן מקבץ מאמרים על חברי השומר הצעיר בשואה, פעילותם תחת שלטונות סובייטיים וברומניה, ולחימתם מתוך זיקה ציונית ותנועתית.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: אריאל הורביץ
תיאור: ילקוט מורשת 82 מוקדש לנושא קהילות ישראל בשואה, ובוחן את קורותיהן של קהילות יהודיות בתקופת מלחמת העולם השנייה והשלטון הנאצי. הגיליון משתלב במסגרת המחקרית של ילקוט מורשת ועוסק בשואה דרך נקודת המבט הקהילתית: חיי היהודים תחת רדיפה, תגובות הקהילה וההנהגה היהודית, תהליכי פירוק, הישרדות וזיכרון, והאופן שבו תיעוד קהילות מאפשר להבין את השואה לא רק כאירוע כללי אלא גם כרצף של גורלות מקומיים, חברתיים ותרבותיים.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: אריאל הורביץ
תיאור: ילקוט מורשת 81 מוקדש לנושא שארית הפליטה ובוחן את תהליכי השיקום, ההגירה, הזיכרון והחזרה לחיים של ניצולי השואה לאחר מלחמת העולם השנייה. הגיליון כולל מאמרים על משפחות וילדים בתהליך ההשתקמות בברגן־בלזן, על תרומתם של ניצולי השואה לראשיתו של מחקר השואה, על קולן של נשים יווניות־יהודיות ניצולות ראוונסבריק, על הגירה יהודית לאוסטרליה לפני ואחרי המלחמה, על ניסיון לקלוט פליטים יהודים מפולין בצ׳כוסלובקיה לאחר המלחמה, ועל האכזבה שבשיבה להולנד. יחד הם מציגים את שארית הפליטה לא רק כקבוצת ניצולים, אלא כחברה בתהליך של בנייה מחדש, תיעוד, נדידה והתמודדות עם אפשרויות השיקום בעולם שלאחר החורבן.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: אריאל הורביץ
תיאור: ילקוט מורשת 83 מוקדש לנושא הצלת יהודים בתקופת השואה, ובוחן את מאמצי ההצלה דרך בריחות, יוזמות אישיות וארגוניות, פעילות פוליטית ודילמות הלכתיות ומוסריות. הגיליון כולל מאמרים על בריחות מגטאות וממחנות באזור ז׳שוב, יחסו של מאיר יערי להצלה ולעלייה בתקופת השואה, הפצת דו״ח אושוויץ ודו״ח שואת יהודי הונגריה והשפעתם, משלוחי חבילות מזון מפורטוגל ליהודים תחת הכיבוש הגרמני, הצלת ילדים יהודים בידי ארגוני מחתרת באזור אמסטרדם, ושו״ת בנושא מסירה והצלה. לצד המאמרים מופיע מדור עדויות ובו סיפורה של ציפורה רוזנשטיין־הורביץ ממיידאנק לחופש, וכן ביקורת ספרים העוסקת באמריקה, היהודים ועליית הנאצים.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: אריאל הורביץ
תיאור: ילקוט מורשת 85 עוסק בחקר השואה ובשיקום החיים היהודיים לאחריה, עם דגש על תנועות, קהילות ומוסדות יהודיים במצבי משבר. הגיליון כולל מאמרים על השינויים האידיאולוגיים והפוליטיים בעמדות השומר הצעיר בגטו ורשה, על מגויסים יהודים בפלוגות “מערך שירות העבודה” ההונגרי בשבי הסובייטי, על שארית הפליטה בסלובקיה לאחר מלחמת העולם השנייה, ועל המאבק סביב “החינוך האחיד” במחנות העקורים בגרמניה בשנים 1947–1950. לצד המאמרים מופיעה ביקורת ספרים על מפגשיהם של יהודים, גרמנים ובעלות הברית בגרמניה הכבושה, המרחיבה את הדיון בשאלות של שיקום, מפגש מחודש וחיים יהודיים אחרי החורבן.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: אריאל הורביץ
תיאור: ילקוט מורשת 86 עוסק בחקר השואה ובזיכרונה, תוך דגש על היבטים חברתיים, משפחתיים ותרבותיים של חיי היהודים בתקופת השואה ולאחריה. בין נושאי הגיליון מופיע עיסוק באימהוּת בתקופת השואה ובדילמות שעמדו בפני נשים שניסו להמשיך ולמלא את תפקידיהן המשפחתיים בתוך מציאות של רדיפה, מחסור, פרידה וסכנת חיים. הגיליון משתלב במסגרת הרחבה של ילקוט מורשת ככתב עת מחקרי לתיעוד, חקר והנצחת השואה, ובוחן את השואה לא רק כאירוע היסטורי, אלא גם דרך חיי היום־יום, יחסי משפחה, עדות וזיכרון.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: אריאל הורביץ
תיאור: ילקוט מורשת 87 עוסק בעיקר בזיכרון השואה ובהעברה בין־דורית של טראומה, עדות והיסטוריה, לצד דיון ביחסי הכנסייה והשואה ובשאלות רחבות של אנטישמיות ורצח עם. הגיליון כולל מאמרים על בני דור שלישי של ניצולי שואה בארצות הברית, על זיכרון השואה כטראומה קולקטיבית־תרבותית, ועל השינויים בהוראת התגובה היהודית בשואה בשנים 1948–2008. חלק נרחב נוסף מוקדש לכנסייה והשואה, ובו דיונים בכנסיות בתקופת השואה, בפרשת “הפרוטוקולים של אושוויץ”, בהוצאת ילדים יהודים ממנזרים בצרפת וביחס הכנסייה לילדים יהודים שחיו בבתי נוצרים בפולין בתקופת מלחמת העולם השנייה ולאחריה. בהמשך מופיעים מאמרים על מלחמת לבנון השנייה בעיתונות הרוסית, על ג׳נוסייד ומעשי מלחמה ועל האנטישמיות כתופעה, ולבסוף ביקורות ספרים בנושאי חקר השואה ותנועת “מזרחי–תורה ועבודה” במחנות העקורים בגרמניה.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: אריאל הורביץ
תיאור: ילקוט מורשת 88 עוסק בזיכרון השואה, בחיי יהודים תחת משטרים נאציים ובתגובות של קהילות ומוסדות לאחר המלחמה. הגיליון כולל מאמר על מקומה המתמשך של השואה בתודעה הישראלית, סיפורו של יהודי וינאי שנלכד בצרפת של וישי בשנים 1940–1942, דיון בביטאון החדשות היהודי בגרמניה בשנים 1938–1943 כקול אחרון של יהודי גרמניה, ומאמר על יהודי ערי השדה בלוב והנהגתם בתקופת מלחמת העולם השנייה. במדור העדות מובאים יומנה של צציליה רומניצקי מפשמישל ודיון בכתיבה יהודית במחבוא, ובהמשך נבחנת שאלת האשמה בכנסייה הפרוטסטנטית הגרמנית לאחר 1945. הגיליון נחתם בביקורות ספרים בנושאי זיכרון, אנטישמיות, זהות יהודית ויחסי ישראל והתפוצות.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: אריאל הורביץ
תיאור: ילקוט מורשת 89 עוסק בשואה, אנטישמיות והגות הזיכרון היהודית באמצעות מאמרים מחקריים ותיעודיים. הגיליון כולל דיון בייצוג היהודים בספרי לימוד בספרד בתקופת פרנקו, בביזה ובאיסוף של ספריות ואוספים יהודיים בידי הנאצים, במדיניות הסובייטית כלפי מצוקת היהודים בין ספטמבר 1939 ליוני 1941, ובשיח על שארית יהודי אירופה לאחר המלחמה. לצד המאמרים ההיסטוריים מופיעים דיונים עיוניים בחוקי השואה ובתודעת הקורבן היהודית בתקופת השואה ולאחריה, וכן מאמרים על הטריטוריאליזם של ישראל זנגוויל בהקשר של אנטישמיות בריטית ועל הקהילה היהודית ומערכות בחירות ברוסיה בשנים 2007–2008. במדור התיעוד מובאות רשימותיו של אדולף אייכמן מישיבת היידריך עם מפקדי האיינזצגרופן, והגיליון נחתם בביקורת ספרים.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: אריאל הורביץ, גרסיאלה בן-דרור
תיאור: לקוט מורשת 90 הוא גיליון יובל לציון 50 שנה למורשת, והוא בנוי כאסופת מאמרים נבחרים מתוך ילקוט מורשת. לכן הוא פחות גיליון “נושאי” רגיל ויותר מבט רטרוספקטיבי רחב על תחומי הליבה של כתב העת: חקר השואה, תהליך ההשמדה, תגובות המנהיגות היהודית למדיניות הנאצית, יהודי גרמניה ברייך השלישי, מרד גטו ורשה, הצלה ומחתרות יהודיות, יהודי יוון תחת הכיבוש האיטלקי, וכן מאמרים על אנטישמיות ותיעוד ועדות. לצד מאמרים מחקריים מאת חוקרים מרכזיים כמו דוד בנקיר, יהודה באואר, ישראל גוטמן, דינה פורת ודן מכמן, מופיעים גם טקסטים תיעודיים של דמויות מפתח כגון עמנואל רינגלבלום, יצחק צוקרמן, אבא קובנר וחייקה גרוסמן, כך שהגיליון משלב מחקר היסטורי, זיכרון, עדות ומורשת מוסדית
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: אריאל הורביץ, גרסיאלה בן-דרור
תיאור: ילקוט מורשת 91 מתמקד בשני צירים מרכזיים: משפטיהם של פושעי מלחמה נאצים וחקר השואה בגטאות, בתנועות ובקהילות יהודיות בתקופת המלחמה ולאחריה. בחלק המשפטי נידונים מקומו של גדעון האוזנר כיועץ המשפטי לממשלה ובמשפט אייכמן, ותרומתו של פריץ באואר להבאת אייכמן לדין ולהמשך העמדתם לדין של אנשי סגל אושוויץ במשפט פרנקפורט. בהמשך הגיליון עוסק באנשי רוח בגטו ורשה, בשורשים הרעיוניים של מרד תנועת “דרור”, בגורלם של הנותרים מאחור במוסדות הסעד היהודיים בגרמניה הנאצית, וביישוב היהודי בשלזיה תחתית בשנים 1945–1950. מדור הביקורת משלים את הדיון דרך ספרים על צביה לובטקין, העיירה היהודית וחקר תולדות ישראל לנוכח השואה.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: גרסיאלה בן-דרור
תיאור: ילקוט מורשת 92–93 מוקדש בעיקר לציון 70 שנה למרד גטו ורשה, ולכן הציר המרכזי שלו הוא התנגדות יהודית בשואה: מן הרדיקליזם הפוליטי של הנוער היהודי בשטעטל בין מלחמות העולם, דרך דיונים במרד גטו ורשה, בדמותם ובכתביהם של צביה לובטקין ואנטק/יצחק צוקרמן, בקריאות הצלה ערב המרד ובאופן שבו הפולנים ראו את המרד “מעבר לחומה”. לצד זה הגיליון מרחיב את מושג ההתנגדות גם אל פרטיזנים, הישרדות בגטאות וזיכרון השואה בישראל — למשל היחס של השומר הצעיר לגבורת חבריו, תפיסת ההתנגדות בחיל החינוך בצה״ל ונשים פרטיזניות בשיח הציבורי. בחלקי התיעוד והעדות מופיעים קטעים מיומני חייקה קלינגר, ריאיון עם ויטקה קובנר וחומרים על יהודים בארמיה קריובה, ולבסוף ביקורות ספרים העוסקות בין היתר ב־Bloodlands, בפרוטוקולים של זקני ציון, במפגש היישוב והחברה הישראלית עם השואה ובחיי ניצולים לאחר המלחמה.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: גרסיאלה בן-דרור
תיאור: ילקוט מורשת 94 עוסק בחקר השואה והאנטישמיות דרך שילוב של מחקרים היסטוריים, דיון בזיכרון ועדות, וביקורת ספרות מחקרית. הגיליון כולל מאמרים על השואה בליטא לפי מקורות ליטאיים, על גירוש יהודי ורשה משווייץ לגנרלגוברנמן, ועל האופן שבו החברה הישראלית עיצבה תודעה היסטורית סביב דימויים של קורבנות, לוחמים ושורדים. לצד זאת הוא בוחן את תנועות הנוער הציוניות ואת שאלת המנהיגות היהודית בשואה, עוסק באתגר שבהערכת אנטישמיות אסלאמית/ערבית, ומוסיף רובד תיעודי־אישי באמצעות פרקים ביוגרפיים ו“הדיאלוג לסובלנות”. בסיום מופיעה גם ביקורת על ספרו של אלווין ה. רוזנפלד, קץ השואה, העוסק בזיכרון השואה ובשימושים התרבותיים והציבוריים בו.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
מאת: גרסיאלה בן-דרור
תיאור: ילקוט מורשת 95, שיצא לציון יובל לכתב העת, מתמקד בעיקר בשאלות של היסטוריוגרפיה, זיכרון וכתיבת השואה. הגיליון בוחן כיצד השתנו המחקר והפרשנות סביב נושאים מרכזיים כמו יהודי גרמניה בתקופה הנאצית, דמותו של מרדכי חיים רומקובסקי, הנהגת הכנסייה הפולנית, יחס ארצות הברית ויהודיה לשואה, ועלייה ב׳ ושארית הפליטה. לצד הדיון ההיסטוריוגרפי מופיעים גם מאמרים על ספרות עדות והנצחת השואה בדפוס העברי, על הקשר בין השואה למודרניות, על “שאלת היהודים” בדימוי אנטישמי גרמני, על ילדים יהודים פליטים שהגיעו לארצות הברית, ועל חזרת יהודי ברית המועצות לאוקראינה לאחר השואה. מדורי העדות והביקורת מוסיפים תיעוד על מחנה המעבר סוסנוביץ, פעילות תנועות הנוער החלוציות בהונגריה, וביקורות ספרים בנושאי הארגון הצבאי היהודי, אנטישמיות בסלובקיה ויהודי לודז׳ לאחר המלחמה.
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'
הצג עוד תוצאות