נמצאו 39 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: רחל ארידור-הרשקוביץ
תיאור: עיתונאים, פעילי זכויות אדם ומתנגדי משטר עשויים להיות תחת מעקב תמידי וחודרני שלא נראה כמותו בעבר. נוזקת מעקב מוחדרת בהיחבא למכשירי הטלפון שברשותם ומאפשרת למפעילהּ גישה לכל אורחות חייהם ומחשבותיהם: ללוח הזמנים שלהם ולמיקומם הגיאוגרפי, לתכתובת ההודעות האישיות שלהם, לתמונות ולסרטונים שצילמו במכשיר ואף לשיחות שניהלו בין באמצעות המכשיר ובין שלא. מעקבים אלו פוגעים בזכויות יסוד כגון הזכות לחופש ביטוי והזכות לפרטיות ומובילים לאפקט המצנן את חופש העיתונות.
נפגעי המעקבים חסרי אונים. גם כאשר הצליחו להתחמק מהמעקב, אין בידם אפשרות מעשית לתבוע פיצוי בגין הפגיעה החמורה בזכויותיהם. המחקר המובא לפניכם מבקש לענות על השאלות האלה: האם יש אפשרות לתבוע את מי שנתן מלכתחילה בידי אותם משטרים אפלים את כלי המעקב החודרניים הללו? האם דינן של החברות המפתחות את נוזקות המעקב כדינן של תוכנות שיתוף הקבצים מתחילת שנות ה-2000? האם NSO צריכה לשאת באחריות תורמת לפגיעה המבוצעת באמצעות נוזקת המעקב פגסוס שפיתחה, בדומה לאחריות שהוטלה על נאפסטר או גרוקסטר להפרת זכויות היוצרים שביצעו משתמשיהן?
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יעקב אחימאיר
תיאור: יעקב אחימאיר היה שם, באולפן הטלוויזיה, כשיצחק רבין הודיע על התפטרותו מראשות הממשלה ב-1977; הוא היה בגבעות השומרון כשבגין הצהיר במיקרופון שלו ש"יהיו עוד הרבה אלוני מורה"; הוא שמע בשיחה אינטימית עם פרופ' בן ציון נתניהו את דעתו על בנו בנימין כשהתמודד על ראשות הממשלה, ואפילו הספיק להיפגש עם בן גוריון ולספוג ממנו הערה פוגענית. פניו של אחימאיר וקולו הנמוך והחם הגיעו לכל בית בישראל בחמשת העשורים האחרונים, כעיתונאי בולט ובכיר ברשות השידור. רק מעטים יודעים שכל חייו חי בצל: צילו של אביו, אב"א אחימאיר, האיש שהצית את המרד בשלטון הבריטי אך הוקע על ידי שלטון מפא"י לאחר ששמו נקשר לרצח ארלוזורוב – ממנו זוכה כליל.
האיש שהכיר לפני ולפנים את אחורי הקלעים של הפוליטיקה הלאומית מספר על המאבקים הבלתי פוסקים על פניה של התקשורת, ועל מעשי הגדולה הבוהקים ורגעי החולשה המביכים של ראשי הממשלה, המפקדים הבכירים ואנשי הציבור שעיצבו את ההיסטוריה שלנו. על כולם ניסה לספר, בכל שנותיו מול המיקרופון, ללא משוא פנים.
סיפור חייו של אחימאיר הוא סיפור על עיתונאות מקצועית, עניינית וחסרת פשרות שהתקיימה לצד לאומיות עמוקה ושורשית. זהו סיפורה של תקשורת שעוד לא התמכרה לתשואות הקהל, וסיפורה של ישראל אחרת, נבונה ומתונה, שאולי נדיר למצוא כמותה אך עדיין מתקיימת בינינו.
הוצאת סלע מאיר
מאת: שמעון שיפר
תיאור: על קיר העבודה של העיתונאי שמעון שיפר תלויות תמונותיו עם מנהיגי העולם. ראשי ממשלת ישראל, מבגין ועד נתניהו, נשיאים אמריקאים, מנהיגים ערבים ופוליטיקאים אירופאים בכירים – את כל אלה ראיין וסיקר ב-45 שנותיו ככתב וכפרשן מדיני ברשות השידור וב"ידיעות אחרונות". אבל מאחורי החשיפות המטלטלות והתחקירים שעליהם חתום שיפר עומדים דווקא אנשים אלמונים, שביקשו להישאר כאלה: מזכירת המנכ"ל, עוזרת השר, הדיפלומט הזוטר, איש המוסד. הם, המדליפים, פעלו ממניעים שונים, אבל כולם תרמו תרומה גדולה לחופש העיתונות ולדמוקרטיה הישראלית. פרשת "איראנגייט", המגעים הסודיים לחתימת הסכם אוסלו, תוכנית השלום של אובמה, המהלכים החשאיים שהובילו למלחמת לבנון הראשונה, הפגישה הסודית בין שגרירי ישראל וברית-המועצות בשלהי המלחמה הקרה, מסעותיהם הבזבזניים של בני הזוג נתניהו בעולם, הריאיון הראשון בכלא עם יונתן פולארד – זהו רק חלק קטן מההישגים העיתונאיים של שיפר במרוצת השנים. בספרו "לעיניך בלבד" חושף שיפר את הסיפורים שמאחורי הסיפורים הגדולים ומפנה זרקור אל אחד המקצועות המרתקים, החשובים והמשפיעים ביותר: העיתונות. כי גם היום, בעידן הרשתות החברתיות, דמוקרטיה אינה יכולה להתקיים ללא תקשורת חופשית – מודפסת, מקוונת או אלקטרונית.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: דוד לוין
תיאור: אלפי שנים, מאז הופעת הכתב אחזו בני אדם במסרים. הם שילמו במטבעות ובשטרות והחזיקו בידם את דפי הספר, עמודי העיתון ומלבני התמונות. במאה העשרים, תועל השימוש במגע ללחיצה על קופסאות שכלל המסרים כבר בתוכן (מהרדיו ועד הסמרטפון והשעון חכם), אך ה"רעב" להחזיק בדבר עצמו לא נעלם. הספר מציע לקוראיו מסע אלטרנטיבי בו נפגוש, עמוק בתוך המאה העשרים ואחת, מכתבי אהבה, מדפי ספרים, חנויות תקליטים ואלבומי תמונות. תיעוד המשך התשוקה לגעת בדבר יתכנס בסופו של הספר למסקנה גורפת שאנו צעירים ומבוגרים כאחד, משתמשים במגע במדיה הוותיקה כדי לחוות אינטימיות, יציבות ובעלות, בכדי להבחין בין אמת לשקר ולחוות ולהתרגש מהמיוחד ומהחד פעמי.
כרמל
מאת: מארק לוין
תיאור: ברב המכר 'סוכני בורות', שזינק למקום הראשון ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס עם צאתו לאור, מארק לוין מתאר את התדרדרות התקשורת האמריקאית. לדבריו, התדרדרות זו הובילה תפיסת עולם פרוגרסיבית שהפכה את העיתונאים לסוכני פרופגנדה שאינם מקדשים עוד את חופש המחשבה, הדעה והביטוי. * האם התקשורת בישראל מחקה את 'אחותה הגדולה' מארצות הברית?
* למה ישראל סובלת מהטייה מובנית בתקשורת האמריקאית?
* מה צריך לעשות מול הסכנה החדשה לחופש הביטוי שעולה מהרשתות החברתיות?
הוצאת סלע מאיר
מאת: תהילה שוורץ אלטשולר, אסף וינר, אייל זילברמן
תיאור: פלטפורמות התוכן הדיגיטליות, ובראשן הרשתות החברתיות, הפכו בשנים האחרונות לכלי משמעותי המעצב את המרקם החברתי והכלכלי בעולם כולו, וגם בישראל. על רקע מגמה זו החלו ברחבי העולם לחשוב מחדש על דרכי הפיקוח המדינתיות על הפלטפורמות האלה ועל דרכי אסדרתן כדי להתמודד עם הקשיים הנובעים מהמצב הנוכחי, ובראשם פערי מידע ומיקוח בין המשתמשים לפלטפורמות, היקף התוכן הבלתי חוקי או המזיק המופץ ברשת, והנזקים החברתיים־דמוקרטיים הנגזרים מפעילות הפלטפורמות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יצחק משיח
תיאור: הספר החלוצי תקשורת והייטק עוסק בייצוג התקשורתי של ענף ההייטק בעיתונות בישראל ובתפקידם האסטרטגי של גורמי השיווק. על בסיס מחקר ראשון מסוגו, שכלל ניתוח של מאות כתבות, מספק ספר זה תמונה עמוקה של השיח התקשורתי-טכנולוגי בישראל ומגלה מה הם הנושאים המרכזיים שעומדים במרכז הסיקור העיתונאי של הסטארט-אפים, היזמים, חברות בוגרות ומותגי טכנולוגיה גלובליים. השלמת התמונה והבנת האינטרסים של מעצבי הסיקור העיתונאי ומקדמיו נעשתה באמצעות ראיונות עומק עם אנשי טכנולוגיה, עיתונאים וגורמי שיווק, שסייעו למפות את המדיניות הארגונית ואת האינטרסים של המעורבים בתהליך התקשורתי.
אוריון הוצאה לאור
מאת: מרדכי נאור
תיאור: הספר "יום-יום" מבקש לספר את סיפורן של ארץ ישראל עד תש"ח ושל ישראל מאז ועד השנים האחרונות באמצעות עשרה יומונים שתיארו מה התרחש כאן, ובה בעת הטביעו את חותמם על בני אדם, מאורעות ותהליכים. היו ימים שהמושג "כתבו בעיתון" נחשב כמעט יצוק בסלע. קורותיהם של העיתונים מאפשרים לקורא בן-זמננו להציץ אל ההיסטוריה שלנו בהתהוותה. בהרחבה מתוארים כאן, לפי סדר הופעתם היומונים "הצבי/האור", "הארץ", "דואר היום", "דבר", "הבוקר", "הצופה", ידיעות אחרונות", "על המשמר, "מעריב" ו"חדשות". רק שלושה מעשרת היומונים האלה שרדו עד היום. האחרים נכנעו לקשיים כלכליים, מיעוט קוראים ומודעות, ובייחוד לחדירתם של אמצעי התקשורת החדשים כגון הטלוויזיה, האינטרנט ושאר האמצעים הדיגיטליים. אלה מביאים את החדשות והידיעות במהירות גדולה, ולעומתם משולים העיתונים המודפסים לצב. האם תצליח התקשורת המודפסת בארץ ובעולם במאבק ההישרדות שלה? ימים יגידו. פרק בספר יוחד לעשרים עיתונאים בולטים, שהיו ציר מרכזי במכונת העיתונות בארץ במשך המאה העשרים.
מוסד ביאליק
מאת: שירה אביעד, רינו צרור, מורן שוב
תיאור: מהי ידיעה עיתונאית? למה אנחנו כל כך אוהבים לקרוא רכילות? מה הקשר בין העיתונות הכלכלית להון בישראל? מהו האושר? למה טוב להיות פטריוט? איך זה הגיע לכתב הצבאי? מי מציץ למי? האם להאמין לעיתון? מהו צילום אמיתי? מי זה העם? מה כבר האמריקני מבין בטלוויזיה? מה בין בידור לריאליזם? מהו עוני טלוויזיוני? מתי הזמן לקנות דירה? מהי בלעדיות? מתי זכות הציבור לדעת? למי נתונה זכות השתיקה? מה הם גבולות השם הטוב? מהו גשטאלט טלוויזיוני? מי הרג את החדשות? מתי הטיפשות זוהרת במלואה? מה טוב ליהודים? היש עוד בחור כמו דודו?

אדם ברוך תקשורת הוא אנתולוגיה של כארבעים שנות כתיבה עיתונאית של אדם ברוך, כותב, עורך, איש תקשורת, מבקר תרבות, שפעל בכל הצמתים החשובים של העיתונות הישראלית והטביע בהם את חותמו. הספר מאגד טקסטים העוסקים בתקשורת שפירסם ברוך בעיתונים ידיעות אחרונות, מעריב, חדשות, גלובס, העולם הזה, שישי תקשורת/תרבות, כותרת ראשית, מושג ומוניטין.

מן הקטעים עולה תמונה מרתקת של התקשורת הישראלית ושל קשריה עם התרבות, השפה, החברה, הפוליטיקה, והכלכלה, והכול בסגנונו הייחודי ובשפתו המדויקת של אדם ברוך.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: ברוך לשם
תיאור: בנימין נתניהו נבחר ארבע פעמים לראשות הממשלה והוא מכהן בתפקיד זה יותר מאשר כל ראש ממשלה אחר במדינת ישראל, לבד מדוד בן גוריון. אם עדיין ימשיך בתפקידו גם בשנת 2018, הוא יחלוף גם על פניו של ראש הממשלה הראשון במספר הימים שבהם שימש בתפקיד.

כיצד הוא מצליח לעשות זאת? כיצד התמודד, לכל אורך דרכו הפוליטית, עם משברים רבים ומול עמדה עוינת של התקשורת?

הספר מבהיר את תופעת נתניהו באמצעות ניתוח מקצועי ותוך הסברת שיטות הקמפיין האמריקניות שנתניהו ייבא לישראל, ואשר שינו לעד את פניו של השיווק הפוליטי בארץ ואולי גם את פניה של המדינה.

בעזרת יועצי התקשורת, שעבדו עם נתניהו במשך השנים, מאפשר הספר הצצה נדירה אל המטבח הפוליטי-תקשורתי שלו.

הוא חושף כיצד נולדו וגובשו האסטרטגיות והטקטיקות שבהן השתמש נתניהו במערכות הבחירות השונות, וכיצד סייעו השיטות הללו להשגת נצחונותיו, אך במקביל תרמו גם לכשלונותיו.
מטר הוצאה לאור בע"מ
מאת: אופיר ינקו
תיאור: בעידן המידע חשיבותו של המידע אינה נופלת מזו של מזון או של אוויר לנשימה. כמויות אינסופיות של מידע על המציאות נגישות לנו, ואנו חשים שיש לנו תמונה לא רעה שלה: של העבר, של ההווה, של האופן שבו פועל העולם הסובב אותנו. אך בפועל, חלק ניכר מהמידע הזה אינו משקף את המציאות, וזאת משום שרובו אינו מגיע אלינו ישירות ממנה אלא באמצעות מדווחים, רבים מהם "מדווחים עיוורים": כאלה שהמידע המשקף את המציאות כלל אינו נגיש עבורם. נוסף על כך, המידע הזה מטופל באגרסיביות על ידי אג'נדות המרחיקות עוד יותר את הדיווח מהמציאות. יותר משהם משקפים את המציאות, דיווחיהם של מדווחים עיוורים הם סיפורים: כלומר, הפער בינם לבין המציאות עשוי להיות גדול מאוד. עקרון אי־הידיעה קובע כי  צריכתם של סיפורים אלה מביאה את צרכני המידע, כלומר את כולנו, למצב של אי־ידיעה. • מדוע ההיסטוריה אינה אלא סיפור ומדוע אי אפשר ללמוד ממנה?
• כיצד צבירת ידע על אורח חיים בריא עלולה דווקא להוביל לנזקים בריאותיים חמורים?
• מהו התפקיד שממלאים ויקיפדיה וגוגל בהפצת סיפורים?
• האם באמת יש לנו סיבה טובה להאמין כי אנו הורסים את כדור הארץ וצפויים לעונש על כך? הספר עקרון אי־הידיעה מציע תשובות לשאלות אלה ואחרות ומתאר את הגורמים לאי האפשרות שלנו לדעת את המתרחש במציאות כמעט בכל התחומים שבהם אנו ניזונים ממידע בלתי ישיר: מהיסטוריה ופסיכולוגיה ועד לאקטואליה וחקר כדור הארץ והאקלים. הוא עוסק בפערים בין דיווחים לבין המציאות ובין מידע לידע, ומתאר את חלקן הגדול של אג'נדות ביצירת ובצריכת הסיפורים על המציאות ובעיצוב תמונת המציאות שלנו. זהו ספר מקורי ומעורר מחשבה, מנפץ מוסכמות ומשנה תודעה: הוא מציג נקודת מבט מרעננת, מערערת ומפתיעה על מה שאפשר לדעת על המציאות, ובעיקר על מה שאי אפשר לדעת עליה, ומציע דרך כיצד אפשר לחיות בשלום עם אי־הידיעה.
מאת: יובל דרור
תיאור: "קוד סמוי" מציג בצורה שיטתית, חדה ומרתקת את המחיר האמיתי של החיים בעידן הדיגיטלי. הוא מסביר כיצד שירותים דיגיטליים מעצבים את תפיסת העולם שלנו, מתאר את ההשלכות הפסיכולוגיות, התרבותיות והחברתיות של העידן הטכנולוגי על חיינו ומבהיר מדוע יש לנו תחושה שהמציאות יצאה מכלל שליטה.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: דויד דיסקין
תיאור: שוב התקשורת הצליחה להשפיע על הדמוקרטיה הישראלית. הפלת שלטונו ארוך השנים של בנימין נתניהו הושגה תוך ניצול משבר הקורונה – משבר עולמי נדיר שבו כלי התקשורת בישראל מעלו בתפקידם ועיצבו תמונת מציאות מעוותת לחלוטין. את המחיר שילם הציבור – כאשר הסיקור הפופוליסטי וחסר האחריות הזיק להתמודדות עם המשבר.

עיוות נתוני תחלואה ותמותה בהשוואה לעולם, זריעה מכוונת של חששות מהחיסונים והשוואות למדינות אי נידחות - היו רק חלק קטנטן מהדרכים להטות את דעת הקהל. התעסקות בטפל, ניפוח מחדלים, הטחת האשמות במשרד הבריאות והגיחוך על תחזיותיו גרמו לתסיסה בקרב הציבור ולמשבר אמון שהתקשורת מינפה כנגד השלטון.

אילו קונספציות שגויות הטמיעה התקשורת על דרכי ההתמודדות עם המגיפה? באילו כלים מתוחכמים היא השתמשה לשם כך?

כיצד היא הצליחה בעידן הרשתות החברתיות – ועל אף שהאמון בה בשפל חסר תקדים – במאבקה כנגד הדמוקרטיה הישראלית במשבר הקורונה?

הספר נותן תשובות לשאלות אלו ומצביע על הפערים בין עיצוב המציאות שנעשה דרך המסכים, לבין תמונת המצב של ישראל עד למבצע החיסונים הראשון בהשוואה עולמית.
ספרי ניב
מאת: יובל קרניאל, עמית לביא-דינור
תיאור: משבר האמון אינו רק משבר של התקשורת, של מנגנון הייצוג הפוליטי ושל מערכות המשפט או הבריאות – מדובר במשבר תרבותי-חברתי רחב היקף. המחברים מראים כיצד המשבר מתבטא ומשפיע על היחס הציבורי לראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ועל יחס הציבור לחיסוני הקורונה. פייק ניוז ועובדות אלטרנטיביות תמיד היו, אולם התופעה שאנו חווים לאחרונה שונה, שכן לא מדובר רק בחדירה של שקרים, בדותות, תיאוריות קונספירציה, תעמולה ומידע לא אמין אל מערכות התקשורת השונות והפצתם ברשתות החדשות, אלא מדובר באובדן רחב היקף של אמון הציבור במידע שהוא מקבל מהעיתונות ובערעור המשקל של מידע אמין ובדוק. הציבור מאבד את היכולת לנהל שיחה משמעותית על ענייני היום, על אקטואליה, על מוסדות החברה, על כלכלה וחברה, על מדיניות ציבורית, על ערכים, אתיקה ואחריות, ועל הקשר בין מעשים וסיבות להשלכות ותוצאות. אפשר להסביר את חדירת הפייק ניוז לנוכח שינויים טכנולוגיים, כלכליים, מקצועיים, כמו גם לנוכח כניסתן של רשתות המידע והרשתות החבריות, אבל עיקר השינוי הוא שינוי חברתי, פוליטי, תרבותי וערכי. חוסר האמון בתקשורת ובפוליטיקה הוא חוסר אמון בערכים: ערכים ליברליים, הומניסטיים, המבוססים על נאורות וזכויות האדם. ערכים אלו הולכים ונחלשים בעולם כולו – גם בישראל. באמצעות ניתוח של טקסטים פופולריים ושל התנהלותה של החברה הישראלית בעת המשבר הפוליטי והבריאותי של השנים האחרונות חושפים המחברים את ההיקף, המשמעות והעומק של התופעה.
רסלינג
מאת: מיקי קרצמן
תיאור: מיקי קרצמן הוא צלם אקטיביסט. הוא מתעד את ההווה דרך שרידי מציאות והוויה שמחר יימחקו - כפר פלסטיני שלא שנותר ממנו אלא גל אבנים, פחון בדואי שעם בוקר ייהרס על ידי הדחפורים, צילומי פנים של אלפי אנשים שהם תצריב של הכיבוש. המבט הצילומי שלו ישיר, ובאחת טעון רגשות של כאב, תום וזעם. לעתים מצלם קרצמן דרך עדשה ששימשה בעבר לצילום ממזל״טים; כך הוא מנכיח מבט על שרידי טופוגרפיה אורבנית שאיננה עוד ושצילום האוויר הוא העדות האחרונה לקיומה. מיקי קרצמן היה צלם העיתון חדשות, ומאוחר יותר עיתון הארץ. הוא מרצה באקדמיה לאמנות בצלאל והיה ממקימי “שוברים שתיקה“. באסופה זו של שיחות ומסות קצרות מספר קרצמן על גופי העבודה השונים שיצר במשך השנים והפכו לארכיון ויזואלי רחב היקף, שחלקים ממנו נמצאים באוספים מוזיאליים בישראל ובעולם, לרבות מרכז פומפידו בפריז
הקיבוץ המאוחד
מאת: אזי לב־און
תיאור: החדירה המהירה והשימוש האינטנסיבי באינטרנט בכלל ובמדיה החברתית המקוונת בפרט מאפשרים את הפריחה של סוג חדש של קהילות – קהילות מקוונות אשר חולקות כמה מאפיינים משותפים עם הקהילות הגיאוגרפיות המסורתיות, אבל נבדלות מהן בהיבטים אחרים. קהילה מקוונת היא התארגנות דינמית של אנשים המתבססת על מאפיין משותף או אינטרס משותף כבסיס לקשר חברתי, ואשר בין חבריה מתנהלת אינטראקציה מתמשכת ברשת האינטרנט. ההשתייכות הוולונטרית של חברי הקהילה, גודלה של הקהילה, התמקצעות חבריה ומנגנוני ההסדרה העצמית הנוצרים בה מסייעים להתפתחות של התארגנויות רחבות היקף אשר בהן חבריהן בוחרים לשתף מידע ולעסוק לאורך זמן בנושאי עניין משותפים. באופן הזה קהילות מקוונות עשויות להיות אבן שואבת למספר רב של מביני עניין, ובה במידה לפתוח עולם חדש של הזדמנויות בפניהם. קהילות מקוונות היא אסופת מאמרים שנכתבה על ידי חוקרים ישראלים אשר עוסקים בקהילות מקוונות מסוגים שונים: של הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים, של נערות מתבגרות, של עובדי רווחה, של פורומים מקוונים העוסקים בנושאי בריאות מחד גיסא ובקהילות פרו-אנורקסיה מאידך גיסא, ועוד. מאמרי הספר עוסקים בסוגיות כגון מבנה ותפקוד של הקהילות, שימושים וסיפוקים הנגזרים מחברות בקהילה, לצד סוגיות מתודולוגיות הכרוכות בחקר הקהילות המקוונות.
רסלינג
מאת: עמית קמה, ענת פירסט
תיאור: ספרם של עמית קמה וענת פירסט בוחן את אופני הייצוג של קבוצות "אחרות" (כלומר מיעוטים) בתקשורת ההמונים. בספר נשזרים הסברים חברתיים, היסטוריים ותרבותיים של התהליכים המכוננים קבוצות חברתיות מסוימות כ"אחרות", לצד דיון בדרכים שבהן התקשורת ממלאת תפקיד מרכזי בתהליכים אלו. חשיבות רבה מוקנית לַתקשורת כיום מכיוון שעולמנו ספוּג בדימויים שאותם אנו צורכים מהתקשורת ובעזרתם מכוננים הן את זהותנו והן את זהותם של ה"אחרים". לכן, חשיפה ביקורתית של דרכי הייצוג התקשורתי של קבוצות מסוימות עשויה לעזור בהבנה של המציאות החברתית ואולי אף לסייע בשינויה, תוך כדי קילוף המעטה הכוזב מהמובן מאליו.

חלקו הראשון של הספר עוסק במקורות המושג ייצוג תקשורתי, בתפקידיו בתהליכי הבניה חברתית ובשעתוק אידיאולוגיות. חלקו השני מיישם את הרעיונות התיאורטיים ביחס לארבע קבוצות: נשים, נכים, הומואים/לסביות וקשישים. הספר מבהיר מושגים הנגזרים מיחסי הכוח הרווחים בחברה כגון: האחרה, הדרה, הכחדה סמלית כמותית והכחדה סמלית איכותנית. בין השאר נידונות בו השאלות: מהם התהליכים המכוננים את זהותה של קבוצה כ"אחרת"? האם ה"אחרים" מוצגים ונוכחים בטקסטים תקשורתיים או נעדרים ומודרים מהם? מהם סטריאוטיפים ונזקיהם?
רסלינג
מאת: לירז מרגלית
תיאור: מה אנו יודעים על הסמארטפון שלנו? האם אנו מפעילים את המרובע הדק הזה שמחובר אלינו כאיבר מאיברנו מאז שנות התשעים, או שהוא מפעיל אותנו? ד"ר לירז מרגלית חושפת בפנינו את מה שאנחנו לא יודעים, או, מדויק יותר, את מה שלא רוצים שנדע עליו ועל הפעולות הסמויות מן העין שנעשות על ידי מפתחי האפליקציות ואשר מטרתם העליונה והמובהקת היא ללכוד אותנו בתוכו לתועלתם. המשמעות של העברת מכלול חיינו אל עולם הדיגיטל היא שכל הקלקה וכל מילוי טופס מתועדים ומנותחים. העקבות הדיגיטליים הללו הם מכרה הזהב והיהלומים של ימינו. כריית מידע מאפשרת לחברות מסחריות לבנות פרופיל של כל משתמש, באמצעות אלוגריתמים המספקים מודיעין פסיכולוגי אין־סופי, ולשלוח לו מבול של מסרים התואמים את אישיותו, ובכך להנדס בו כל פעולה, תחושה ומחשבה בלא צורך באינטראקציה ישירה עמו. בעוד שמרביתנו מאמינים כי המציאות הדיגיטלית מזמנת לנו חופש מידע ובחירה רב, מגלה לנו המחברת את פניה האשלייתיים והמכזבים, ואת המניפולציות המתוחכמות שנועדו לפתות את המשתמש להתמסר ליישומים, להתמכר לאתרי תוכן וחברה, ולבזבז עוד ועוד זמן וכסף באתרי קניות. ובאין חוקים, רגולציות ובלמים להגנה על משתמשי הדיגיטל מסתמנת תמונת מציאות עתידית שבה האדם שבוי "מרצון" בהיעדר חופש מחשבה, רצון ובחירה.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: תמר אשורי
תיאור: מה שהחל בראשית המאה ה-19 כחזון של בודדים, בניית מכונות המאפשרות לאנשים מרוחקים להחליף ביניהם מסרים בקצב העברת המחשבות, התפתח והיה – בתהליך מורכב המלווה בתקוות ובפחדים, בהצלחות ובכישלונות, בשיתופי פעולה ובסכסוכים – למערך תקשורת מורכב שקשה לדמיין את החיים בלעדיו. היום, באמצעות שלל טכנולוגיות מדיה אלקטרוניות יכול כל אחד להחליף מסרים מגוונים בזמן אמת, בכל מקום ובכל רגע, עם כל אחד. ספרה של תמר אשורי עוקב אחר התהוותן, תפקידן והשפעתן של טכנולוגיות מדיה אלקטרוניות. הוא מציע סיפור אחד על ההיסטוריה שלהן. הוא מתרכז בהיסטוריה של חמש טכנולוגיות תקשורת: הטלגרף והטלפון, הרדיו, הטלוויזיה והמחשב. ההיסטוריה השונה והמשותפת של כל אחת מהן מורכבת מכמה סיפורים המרכיבים יחד את סיפורה של הטכנולוגיה. אשורי מביאה כאן את סיפורם של הממציאים, המפתחים והממנים, לצד סיפורם של המשתמשים. למרות המרכזיות של טכנולוגיות תקשורת בסיפור הזה, העיסוק במדיה איננו חד-צדדי. בסיפורים המובאים כאן מודגש הקשר בין ההיסטוריה של המהפכות הפוליטיות, הכלכליות והתרבותיות בתקופה המודרנית לבין ההיסטוריה של הטכנולוגיות האלקטרוניות. אמצעי התקשורת האלקטרונים תרמו להתבססותם של רעיונות ליברליים ועודדו את צמיחתן של תפיסות לאומניות. הן הפיצו את הדמוקרטיה וחיזקו את הדיקטטורה. הן אפשרו את הולדת הקפיטליזם ותרמו להתהוות הסוציאליזם. הן גרמו לאוכלוסיות גדולות להגר לעיר ועודדו רבים אחרים לנוע אל פרבריה. הן העצימו את הפמיניזם ותרמו לחיזוק השוביניזם. הן השפיעו על טיבם ואופיים של היחסים בין אדם לאדם, בין הפרט לקבוצה, בין האזרח לריבון, בין עניים לעשירים, בין עירונים לכפריים, בין משכילים לבורים, בין הורים לילדים, בין המינים.
רסלינג
מאת: תהילה שוורץ אלטשולר, גיא לוריא
תיאור: בשנים האחרונות השתנתה תעמולת הבחירות באופן דרמטי. התעמולה היגרה למרחב המקוון ונעשה שימוש במגוון של כלים וטכניקות, שאחדים מותאמים באופן אישי לכל בוחר ולאחרים יש פוטנציאל מניפולטיבי רב. למשל, הפצה מכוונת של חדשות כָּזב (פייק ניוז) או מידע מטעה ומוטעה (דיס־אינפורמציה ומיס־אינפורמציה); הפעלת חשבונות מזויפים ברשתות החברתיות ויצירת "רשתות הדהוד" שמטרתן ליצור תחושה מזויפת של פופולריות לדעות מסוימות; וכן ניתוח עומק של מידע אישי על בוחרים בלי שהללו מודעים לכך.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: שגיא אלבז
תיאור: על רקע חילופי האליטות וחוסר היציבות במערכת הפוליטית, ולאור השינויים המבניים במפה התקשורתית, ניתן היה לצפות שכלי התקשורת ישקפו את התמורות הסוציו-פוליטיות בישראל. ציפייה זו מתבססת על הנחה מוקדמת, ערכית ביסודה, שעל תקשורת המונים בחברה דמוקרטית מוטלת האחריות לקיים שוק חופשי של רעיונות ולייצג מנעד רחב של דעות במרחב הציבורי. ואולם ספרו של שגיא אלבז מגלה שקיימים פערים גדולים בין סוגיות הליבה בשיח התקשורתי לבין התכנים השוטפים. לטענת אלבז, התקשורת משקפת את התמורות הפוליטיות, הביטחוניות והכלכליות בחברה הישראלית, במיוחד על רקע שינויים במאפייני האליטה הפוליטית והחברתית, אבל יחסה לנושאי ליבה לאומיים אינו משתנה באופן יסודי. המחבר מפתח מודל אשר מניח ששלוש קבוצות כוח – אליטות פוליטיות, צבאיות וכלכליות – הממוקמות במוקדי הכוח המרכזיים של החברה הישראלית משתמשות בכלי התקשורת כדי לגייס הסכמה ציבורית רחבה לסדר הקיים וכדי להצדיק את שלטונן. בין השאר הן מגבשות ליבה ערכית-קונצנזואלית שעיקריה הם: לאומיות יהודית, תרבות ביטחונית וליברליזם כלכלי. כל אחת מסוגיות הליבה האלה מיוצרת, משוכפלת ומופצת להמונים בתיווך אמצעי התקשורת - אותם מנגנוני הסכמה אידיאולוגיים הכפופים לאליטות. לצד ניתוח תוכן עשיר, הספר מכיל ראיונות עומק עם פוליטיקאים ועיתונאים בכירים אשר שופכים אור על דפוסי העבודה של המדיה ועל מידת המעורבות של האליטות בעיצוב סוגיות הליבה בתקשורת הישראלית. הספר נאמנות למקור מתבסס על עבודת הדוקטור של המחבר, אשר זיכתה אותו בפרס הדוקטורט המצטיין במדע המדינה לשנת 2013, מטעם האגודה הישראלית למדע המדינה.
רסלינג
מאת: אסף וינר, תהילה שוורץ אלטשולר
תיאור: "שוק התוכן העיתונאי - חדשותי" הוא מונח הכולל את העיסוק בחדשות, באקטואליה ובעניינים שעל סדר היום החברתי והפוליטי בכל אמצעי התקשורת - עיתונות מודפסת, משודרת או מקוונת. זהו שוק מיוחד בשל הבעיות הכלכליות שמאפיינות מסחר במידע ובידיעות וגם בשל התפקיד הקריטי שתוכן עיתונאי-חדשותי ממלא בהבטחת התפקוד התקין של ההליך הדמוקרטי. בעשור החולף התרחשו שינויים מבניים משמעותיים בשוק התוכן העיתונאי - חדשותי - עקב תהליכי ריכוזיות המאפיינים את שוק העיתונות בכלל ומשום השפעתה המערערת של המהפכה הדיגיטלית. בעקבות זאת השתנו גם הגודל היחסי של נתחי השוק המוחזקים בידי שחקנים שונים וגם המודל העסקי שלהם. לנוכח שינויים כלכליים וטכנולוגיים אלו מחקר זה מתמודד עם שלוש שאלות עיקריות:
‡ האם ההסדרים המשפטיים והרגולטוריים הקיימים לטיפול בריכוזיות בשווקים כלכליים אחרים מתאימים לאופי המיוחד של ענף התוכן העיתונאי - חדשותי?
‡ האם עדיין נכון להפריד בין הרגולציה על הטלוויזיה לבין רגולציית התחרות הכללית שחלה על אמצעי התקשורת האחרים?
‡ האם רשויות התחרות ערוכות להתמודד עם האתגרים החדשים של הגדרת ענף התוכן העיתונאי - חדשותי ועם ההערכה והמדידה של ההשפעה שיש למי ששולטים בו? מחקר המדיניות מציע פרשנות חלופית של חקיקת התחרות הקיימת ומתווה את השיקולים שרשות התחרות מוסמכת ונדרשת לשקול בבואה לטפל בשוק התוכן העיתונאי - חדשותי; מספק שיטות ניתוח ומתודולוגיות חדשות שהרשות יכולה להיעזר בהן; וממליץ על קביעת הסדרים ייחודיים לתחום התוכן העיתונאי - חדשותי בחוק התחרות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אלה בן-עטר
תיאור: משדרים תחת אש מביא, לראשונה בישראל, את המתרחש מאחורי המיקרופון בתחנת שידור חינוכית הממוקמת באזור הנגב המערבי, שתושביו חיים בצל איום רקטות וטילים. המחקר שעליו מתבסס הספר מקיף שלוש תקופות של עימותים צבאיים: "עמוד ענן", "עופרת יצוקה" ו"צוק איתן" (2014-2008), ובודק אילו מהמסרים המועברים בתקשורת תורמים לחוסן האישי והקהילתי של אוכלוסייה תחת איום מתמשך, ואילו פוגעים בתחושת החוסן. בספר משולבות נקודות מבט של שני שדות שונים: שדה תקשורת ההמונים (והרדיו כמקרה בוחן) ושדה הפסיכולוגיה החברתית, העוסק במצבי חירום וחוסן. הספר מתאר את הדרך שבה הרדיו החינוכי, המופעל על ידי שדרנים סטודנטים, מהווה מקור מידע זמין ורלוונטי, כאשר המסרים האינפורמטיביים המופנים למאזינים משולבים במסרים רגשיים. המחקר מצביע על הדרכים שבהן מתמודדים השדרנים הסטודנטים בשידור חי ומול מיקרופון פתוח עם המצוקה והאיום הממשי שהם חווים, ומראה שהיכולת לבנות חוסן קהילתי אינה ספונטנית ואינטואיטיבית בלבד, אלא מחייבת ידע מוקדם ומודעות למרכיבי החוסן. הספר מיועד לסטודנטים, לחוקרי תקשורת, לאנשי בריאות הנפש ולמעצבי מדיניות החפצים ללמוד מקרוב על המתרחש מאחורי הקלעים של תחנת רדיו המשדרת בחירום, ולקבל כלים מעשיים לרתימת כלי תקשורת לחיזוק החוסן הקהילתי בימי חירום; וגם לקהל הקוראים הרחב שמוצא עניין בתפקידם ובתפקודם של אנשי תקשורת המשדרים תחת אש.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: איל ארד, משה גאון, ארז יעקובי
תיאור: קילר אינסטינקט הוא המאפיין הבולט והמזוהה ביותר של המנצחים. זהו הדבר הראשון שיחפש יועץ בחירות אצל מועמד. זאת השאלה הראשונה שתעבור בראשו כשיתחיל לעבוד: האם האיש קילר? אין זה אומר שמועמד בעל קילר אינסטינקט ינצח אוטומטית, אבל בלי המאפיין האישיותי הזה אין לו שום סיכוי להצליח ועדיף שגם לא יתמודד.
קילר אינסטינקט, ספרם של איל ארד, משה גאון וד״ר ארז יעקובי, הוא ספר חובה וכלי עבודה לכל מי שמתכוון לנהל קמפיין פוליטי. לראשונה נכתב בישראל מדריך שראוי שייכנס לכל רשימת קריאה של קורס או תואר בממשל ודיפלומטיה, פסיכולוגיה חברתית, מנהיגות, ניהול ותקשורת. זהו ספר הדרכה מקיף שנועד לשמש ככלי עבודה עבור כל צוער במשרד החוץ, דוברי ומפקדי צה״ל וכל מי שרוצה להרחיב את ידיעותיו בפסיכולוגיה של המנהיגות. זהו גם ספר קריאה מרתק עבור כל מי שמעוניין להבין לעומק את דרכי הפעולה ושיטות העבודה של מערכת ההסברה הפוליטית וכיצד היא מתנהלת ומשפיעה על דעת הקהל, ועבור כל מי שמסוקרן מהפרקטיקה של יועצי הספין ומעורבותם בקבלת ההחלטות.
בעזרת דוגמאות רבות ומגוונות מהארץ ומהעולם חושף קילר אינסטינקט את התורה המקיפה של ניהול קמפיינים פוליטיים בצורה פרקטית, פשוטה וקולחת, וכן מציג בהרחבה את שיטות העבודה של המנוסים שברופאי הספין של ישראל.
בפרק מיוחד מתייחסים המחברים למחקרים האקדמיים העדכניים הקשורים בתחום הייעוץ האסטרטגי, הפסיכולוגיה והתקשורת. כמו כן, מצורפים קטעים פרי עטם של טובי היועצים והחברים למקצוע, שנכתבו במיוחד עבור הספר, המשתפים מניסיונם האישי על מנת לאפשר לקורא להעמיק את הידע בשיטות ההפקה, הצילום, המחקר, התקשורת והרשתות החברתיות.
הספר מלווה בתמונות יוצאות דופן של הצלם זיו קורן, מבכירי הצלמים בישראל, הנחשפות כאן לראשונה ומתעדות רגעים אותנטיים מעבודתו המיוחדת והבלעדית מאחורי הקלעים של הקמפיינים השונים.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: טל לאור
תיאור: הרדיו החינוכי - תחנת רדיו לא מסחרית המופעלת על ידי סטודנטים במכללה, באוניברסיטה או במוסד חינוכי אחר – החל לשדר בישראל לפני כחצי יובל, ומאז הוא משמש כלי מרכזי בחינוכם, בעיצובם ובהכשרתם של אנשי התקשורת בהווה ובעתיד. תחנות הרדיו החינוכי המשדרות ממוסדות אקדמיים מאפשרות לסטודנטים ללמוד כיצד להפעיל תחנת רדיו בדרכם לכניסתם לעולם התקשורת והרדיו, ולאור השפעתה העצומה של התקשורת בימינו הן גם מכשירות אותם לצרוך את התקשורת בביקורתיות ובתבונה וליצור תכנים מקוריים, ולא פעם גם אלטרנטיביים ו"אחרים", ביחס לתכנים הנפוצים באמצעי התקשורת המרכזיים. חשיבותו של ספר זה נובעת בראש ובראשונה מסקירת המידע המחקרי הרלוונטי על תחנות הרדיו החינוכי בישראל בחיבור אקדמי קוהרנטי אחד. הספר מציג את שלבי התפתחות פרויקט הרדיו החינוכי בישראל לאורך ציר הזמן ההיסטורי על ידי חשיפת מקורות ארכיוניים המתפרסמים בו לראשונה, והוא סוקר את תוכניות הלימודים של החוגים לתקשורת באקדמיה הישראלית, את התכנים המשודרים בתחנות הרדיו החינוכי בישראל, ואת מידת הסתגלותו של הרדיו החינוכי לעידן הניו מדיה. אף שיש לשער שחוקרי תקשורת, חוקרי מדעי החברה, אנשי תקשורת ואנשי חינוך והוראה ימצאו עניין רב בספר ובממצאיו, הוא גם חורג לא מעט מגבולותיו של הרדיו החינוכי ומתאר בהרחבה תהליכי עומק משמעותיים שעברו על החברה הישראלית בכלל ועל התקשורת הישראלית בפרט בעשרות השנים האחרונות. מן הבחינה הזאת הוא בהחלט עשוי לעניין את כל מי שמצבה של החברה הישראלית, ובעיקר מידת השפעת התקשורת עליה, יקרים לליבו.
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: כהנא עמיר, יובל שני
תיאור: מהם הדינים החלים בישראל על רשויות המדינה כשהן בולשות אחרי הפעילות המקוונת שלנו; האם דינים אלו נותנים מענה ראוי להתפתחויות הטכנולוגיות של השנים האחרונות; האם הפרטיות שלנו מוגנת די הצורך; והאם ישנן תובנות עדכניות בדין הזר שרצוי לתת עליהן את הדעת? חשיפותיו של אדוארד סנודן על היקף המעקב המקוון שסוכנויות הביון של ארצות הברית מקיימות ברשתות תקשורת, בין השאר אחר אזרחיה שלה, פתחו בשנת 2013 דיון ציבורי רחב היקף וחוצה מדינות. הוראות החוק האמריקאי והחקיקה האירופית שהסדירו פעילות זו נבחנו מחדש ועברו רפורמה. ואולם דיון ציבורי ביתרונות ובחסרונות של המעקב המקוון, שמעלה תובנות באשר לעיצובן הרצוי של האסדרה ושל הבקרה המשפטית החלות עליו, פסח כמעט לחלוטין על ישראל. מטרת המחקר המובא כאן לבחון את ההסדרים בדין הישראלי החלים על פעילות של מעקב מקוון מטעם רשויות המדינה. סקירה השוואתית של הסדרים משפטיים בתחום במדינות זרות – בארצות הברית, באיחוד האירופי, בבריטניה, בגרמניה ובהודו – מלמדת על היבטים חסרים בדין הישראלי ועל היבטים הטעונים תיקון והשלמה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יחיאל לימור, ברוך לשם
תיאור: יחסי ציבור נהפכו לחלק מהותי בחיים המודרניים. ארגונים, חברות, בעלי מקצועות חופשיים, פוליטיקאים, אנשי ציבור ורבים אחרים נזקקים ליחסי ציבור בשלבים שונים של חייהם המקצועיים והאישיים. דומה כי בימינו כל אחד מצויד ביחצ"ן, ומי שאין לו – כנראה עוד לא הבין שהוא זקוק לכזה. כיצד בונים תדמית? מה זה ספין? איך להופיע ולהתלבש בטלוויזיה? כיצד מתמודדים עם משבר תקשורת? איך משתמשים ברשתות החברתיות כדי להעביר מסרים? איך מכינים נאום מוצלח? על שאלות אלה ועל עוד רבות אחרות עונים פרופ' יחיאל לימור וד"ר ברוך לשם בשפה פשוטה, בהירה ומקצועית, הפונה גם לאנשי תקשורת ויחסי ציבור, גם לאנשים המתעניינים בנושא וגם לכל מי שמשתמש ביחסי ציבור או זקוק להם. המחברים מציגים בפני הקוראים אוסף מרשים של טיפים כמעט בכל נושא הקשור לעולם יחסי הציבור, ולא זו בלבד שהם מלמדים כל מה שכדאי לדעת בתחום, אלא שהטיפים שלהם גם מספקים לא מעט תובנות בנוגע לעולם שבו אנו חיים. יתרה מכך, הם מוכיחים שככל הנראה ניתן להפוך כל צפרדע לנסיך, כשכל מה שצריך זה להבין ביחסי ציבור ולדעת איך עושים אותם בצורה נכונה ומוצלחת.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: תהילה שוורץ אלטשולר
תיאור:  הדיון בזכות לפרטיות הוא במידה רבה כניסה אל תוך הערפל. ניתן לאתר ה מחלוקות כמעט בכל היבט הנוגע לאופייה של הזכות ולהיקף ההגנה שראוי להעניק לה. בשנים האחרונות אף ניכר מתח הולך וגובר בין הערכים הנוגעים לה כפי שהיו מוכרים בעבר לבין המצב הקיים בהווה. יש אפילו הטוענים כי הפרטיות מתה בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות. חמשת המאמרים בספר מבטאים את הפנים הרבות של הזכות לפרטיות ואת תקופת המעבר שזכות זו נמצאת בה — מתקשורת מסורתית לתקשורת חדשה; מתכנים טלוויזיוניים הנצפים על ידי המונים להתמודדות עם פגיעה בפרטיות של היחיד בעולם דיגיטלי. בקובץ חוזר ד“ר ראם שגב למושכלות ראשונים של הגנת הפרטיות, ד“ר עמית לביא־דינור וד“ר יובל קרניאל דנים בזכות לפרטיות בתכניות מציאּות, עו“ד ד“ר בנימין שמואלי מציף אל פני השטח את משמעות ההפרדה בין הפרטי לציבורי בתצלומי אנשים ברשות הרבים, ד“ר יאיר עמיחי־המבורגר ופרופ‘ אורן פרז מחדדים את הדילמה שבין הזכות לפרטיות לבין הרצון האוטונומי החופשי לוותר עליה במרחב המקוון, ועו“ד עמיר פוקס קורא לעצב מחדש את כללי האזנת הסתר בעידן של סייבר־טרור ותוכנות ריגול רחרחניות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: איתי רביד
תיאור: על פי דין הנוהג בישראל, המעוגן בעיקר בסעיף 70 (ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד 1984- , חל איסור על סיקור אודיו–ויזואלי (הקלטה, צילום ושידור) של הליכים המתנהלים בבתי המשפט, אלא אם כן ניתן היתר. בשנות קיומה של המדינה הוענק היתר מעין זה במקרים ספורים בלבד, כך שבפועל התגבשה בישראל חזקה השוללת סיקור כזה. למראית עין, חזקה זו אינה מתיישבת עם העקרונות בדבר פומביות הדיון וחופש העיתונות ועם תפיסות של שקיפות שלטונית. בד בבד, במשך השנים ועם ההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות, גיבשו אמצעי התקשורת טכניקות המאפשרות למעשה סיקור חי של הליכים המתנהלים בבתי המשפט בלי להפר לכאורה את הוראות הדין ובלי לסתור את החזקה השוללת סיקור תקשורתי. הפער בין המציאות הנוהגת לדין הקיים אינו ראוי ומחייב עדכון והסדרה של הסוגיה. האספקלריה המרכזית שבמסגרתה התבררה סוגיה זו בעבר הייתה הוועדה לבחינת הפתיחה של בתי המשפט בישראל לתקשורת האלקטרונית בראשות השופטת (כתוארה אז) דורית ביניש. הוועדה הגישה את מסקנותיה בשנת 2004 אך אלו לא יושמו מעולם. בשנת 2014 נפתח שוב צוהר לבירור מעמיק של סוגיית הסיקור האודיו– ויזואלי בבתי המשפט. שרת המשפטים דאז ציפי לבני ונשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס החליטו לערוך פיילוט שבמסגרתו הועברו בשידור חי שני דיונים של בית המשפט העליון. כחלק מעריכת הפיילוט לא פורסמו רשמית נהלים ברורים או אמות מידה מנחות, וממילא לא ניתנה הדעת למכלול ההיבטים המחייבים הכרעה בסוגיה מורכבת זו ולא הוצגו קריטריונים להערכת השפעתו של הפיילוט על מערכת המשפט הישראלית. מחקר זה נועד להשלים את שהחסירו הרשויות בפיילוט. הוא סוקר את התפתחות הדין הישראלי בסוגיה, את מערך השיקולים הרלוונטיים שהוכרו בספרות, את הנתונים האמפיריים התומכים או המפריכים שיקול כלשהו מהשיקולים האמורים ואת ההסדרים שגיבשו מדינות אחרות בעולם בהקשר זה. על סמך אלו המחקר מציע מודל מאוזן להתרת סיקור אודיו–ויזואלי בבתי המשפט בישראל.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ג'וליאן אסאנג'
תיאור: כשגוגל פגשה את ויקיליקס" מתעד פגישה היסטורית של מייס ויקיליקס, ג'וליאן אסאנג' עם אריק שמידט, יו"ר גוגל, וג'ארד כהן, מנהל הרעיונות של גוגל. הספר, מרתק ומדאיג, מכיל תמליל ערוך של השיחה שלהם וחומר רב וחדש שנכתב במיוחד על ידי אסאנג'. ספר זה, מספק את הסיכום הטוב ביותר של חזונו של אסאנג' לעתיד האינטרנט.
דיונון הוצאה לאור מבית פרובוק בע"מ
מאת: תהילה שוורץ אלטשולר, גיא לוריא
תיאור: שלוש בעיות מאפיינות את ההסדרים הקיימים בישראל בעניין הצנזורה הצבאית וצווי איסור פרסום: האחת, ההסדר הפורמלי המכונן את הצנזורה הצבאית (תקנות ההגנה (שעת חירום) המנדטוריות) הוא הסדר מיושן ואנטי־ דמוקרטי; השנייה, ההסכם הלא רשמי בין “ועדת העורכים” לבין רשויות הביטחון פוגע בתקשורת הלא ממוסדת ובזכות הציבור לדעת; והשלישית, האפיק החלופי שרשויות הביטחון פונות אליו — בקשות לבתי משפט להוציא צווי איסור פרסום — מתקיים אף שאין לפרקטיקה זו בסיס ממשי בחוק. מחקר המדיניות ממליץ על שורה של רפורמות בהסדרים הקיימים. בין השאר הוא ממליץ לשנות מן היסוד את מוסד הצנזורה הצבאית, על סמכויותיו; לעגן בחוק את האפשרות למנוע הפצת מידע ביטחוני באמצעות צווי איסור פרסום; ולתקן את החקיקה הפלילית בעניין מסירת סודות ביטחוניים. הותרת המצב החוקי הקיים לא רק שאינה ראויה מבחינת ערכיה הדמוקרטיים של המדינה, אלא שהיא גם לא מעשית בעולם התקשורת הדיגיטלי.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: מירה פוירשטיין
תיאור:  הספר מדברים אקטואליה: אוריינות תקשורת מציג בהרחבה את נקודות ההשקה שבין המדיה למציאות החדשותית והאקטואלית, ואת חלקן של שתי אלו בעיצוב האקטואליה בעיני הציבור. הספר מעוגן בתחום החינוך לאוריינות מדיה ביקורתית, ומטרתו להכשיר אנשי חינוך להיות סוכני שינוי ותקשורת משמעותיים לקהל הצעירים בעולם המידע של המאה ה 21- , עידן המדיה הדיגיטלית והרשתות החברתיות. הדגש בספר מושם על שילוב בין ניתוח והבנה ביקורתיים של טקסטים מגוונים במדיה לבין התנסות בהפקה וביצירה של טקסטים חדשים. מטרתו לחנך צעירים להיות אזרחים מעורבים ופעילים בחברה ו"אזרחי רשת" באמצעות שימוש מושכל ואקטיבי במדיה. תפיסת החינוך לאוריינות מדיה ביקורתית היא צורך השעה עבור מורי מורים, מורים וצעירים, המתמודדים עם האפקטים הווירליים של החיים במרשתת ועם סוגיות אתיות וערכיות שהסביבות המגוונות של התקשורת מעוררות. זהו ספר ראשון המתרגם באופן אופרטיבי ומעשי את תחום אוריינות המדיה בהקשר של המציאות האקטואלית הרלוונטית לחיי היום-יום של הלומדים. הוא חובק ידע רחב בתחומי התקשורת והמדיה החדשה, ויש בו מאגר מגוון של הצעות לפעילויות מבוססות חקר וחשיבה ביקורתית מתוך זיקה לסביבה החברתית, התרבותית והפוליטית העכשווית של הלומדים.
מכון מופ"ת
מאת: ארנת טורין
תיאור: דמויות מורים מופיעות בכל הז'אנרים בתרבות, כגון בספרות, בדרמה ובקומיקס, בציור, בווידאו קליפים, בעיתונות ועוד. כמה מהדימויים שנוצרו סביבן נחרטו עמוק בזיכרון והביאו לעיון מחקרי במרכיביהן. ספר זה עוסק בחקר ייצוגים של מורים בתקשורת הישראלית ובתמורות שעברה דמותם לאורך השנים. המחקר התמקד בשלושה שדות של התרבות הפופולרית שנוצרה בישראל: הקולנוע, הקומדיות הטלוויזיוניות וחדשות העיתונות. במבט כרונולוגי עברה דמותם של המורים שינויים חדים – מייצוג שכיח של מורה כמנהיג רוחני נאצל, דרך מורה בורה ונלעגת ועד לדמות מורכבת ומעוררת אהדה שהיא בבואת המעמד הבינוני בישראל.
מכון מופ"ת
מאת: מרדכי נאור
תיאור: ספרו של מרדכי נאור — ראשית "דבר" מתרכז בשנות הבראשית והעיצוב של דבר — 1950-1925 . באותן שנים הוא היה גם העיתון הנפוץ ביותר בארץ. סיפורו של העיתון הוא גם במידה רבה סיפורם של היישוב היהודי בארץ־ישראל ושל ישראל הצעירה, והרוצה לדעת מה אירע אז, ימצא את כל אלה בין דפיו. הספר חושף את הסיפורים שמאחורי הקלעים — את המאבקים הפנימיים, את התחרות המתמדת עם עיתונים אחרים, ואת העימותים עם הצנזורה הבריטית והגזרות שהוטלו על העיתון, לרבות סגירתו בידי השלטון הזר לפרקי זמן קצרים. משתתפי העיתון נמנו עם "כוכבי" התקשורת של אותה עת, נתן אלתרמן במדורו "הטור השביעי" ואריה נבון בקריקטורה השבועית. מחקר זה הוא מחווה לעיתונות שהייתה: שיש בה חדשות, אך לא פחות מכך דברי הגות וספרות. במשך שנים היה דבר ראש חץ של עיתונות כזו, עד שדעך, ופינה את מקומו לעיתונים אחרים.
הקיבוץ המאוחד
מאת: יובל דרור
תיאור: העשור השני של המאה העשרים ואחת צפוי לעמוד בסימן שינויים מרחיקי לכת בעולם העיתונות. סנוניות ראשונות כבר כאן: הידיעות על חיסולו של אוסמה בן־לאדן נפוצות בטוויטר, סרטונים מתעדים את רעידת האדמה ביפן מופיעים ביוטיוב, מאות מיליוני בני אדם מבלים ומנהלים את חייהם בפייסבוק, אזרחים מן השורה טוענים: “גם אנחנו עיתונאים”.
דרך בחינה וניתוח של עשרות מחקרים ואלפי נתונים מוצגות ההשפעות הכלכליות, התאורטיות והמעשיות של העידן הדיגיטלי ושל אמצעי המדיה החברתיים על ארגוני החדשות והפרקטיקה העיתונאית. הספר מצביע על ניסיונותיה של התקשורת המסורתית לשרוד בעידן של מהפכה מטלטלת, תוך הצגת טכנולוגיות דיגיטליות חדשות המהוות איום כמו גם הזדמנות. באמצעות סקירת דוגמאות מרחבי העולם הספר מתמודד עם שורה של שאלות המעסיקות חוקרי תקשורת ועיתונאים כאחד, ובהן: מה היו הגורמים שהובילו להתרסקותה של תעשיית העיתונות? כיצד היא מתכננת לצאת מהמשבר? והאם יש לה סיכוי לעשות זאת?
האוניברסיטה הפתוחה
מאת: דן לאפי
תיאור: סוגיות מפתח בתאוריית המדיה נועד לענות על שאלות מהותיות ויסודיות בחקר תקשורת ההמונים, התרבות והחברה בת־זמננו, ובהן: מהי תאוריית המדיה? איך משפיעים אמצעי התקשורת על מעשינו, דעותינו ואמונותינו? באילו דרכים משרתים כלי התקשורת אינטרסים פוליטיים וכלכליים רבי־עצמה? האם צריכת תקשורת ההמונים מזיקה לציבור או שהיא דווקא מעצימה אותו? הספר מספק מבוא ביקורתי במתווה לא שגרתי לתאוריות המפתח בלימודי התקשורת. הוא ייחודי בכך שהוא מכנס יחדיו תחת קורת גג אחת אסכולות שונות בתחום התקשורת, תוך התייחסות לרעיונותיהם של תאורטיקנים מרכזיים של התקשורת כמו הרולד לאסוול, מרשל מקלוהן, סטיוארט הול, ריימונד ויליאמס, רולאן בארת, תיאודור אדורנו, ז'אן בודריאר ופייר בורדייה. הספר משתמש במקרי בוחן עדכניים ומתייחס לאמצעי התקשורת בצורותיהם היומיומיות בתרבות — מוזיקה, אינטרנט, קולנוע, טלוויזיה, רדיו, עיתונים וכתבי עת — כדי לאפשר ראייה ברורה יותר של "התמונה הכוללת" של תאוריית המדיה, על ענפיה השונים. בעשרה פרקים מגוונים וחדים מציג דן לאפי טווח רחב של נושאים, סוגיות ונקודות השקפה המבססים את הבנתנו העדכנית בנוגע לייצור ולצריכה של תקשורת. בין הנושאים הנדונים בהרחבה בספר: - השפעות התקשורת
- תאוריית התקשורת הפמיניסטית
- חברה פוסטמודרנית וחברת מידע
- כלכלה פוליטית
- תרבות צריכה ותקשורת הספר כולל תמונות ותרשימים הממחישים את נושאי הפרקים, דוגמאות ליישום תאוריית התקשורת בניתוח הפרקטיקה המקצועית, רשימת קריאה מומלצת בסוף כל פרק ומונחון של מושגי מפתח שימושיים.
האוניברסיטה הפתוחה
מאת: שירן ירוסלבסקי קרני, תהילה שוורץ אלטשולר
תיאור: החיסיון העיתונאי מקנה הגנה מפני לחצים שמטרתם לאלץ עיתונאים לחשוף את זהותו של מקור המידע שלהם ואת המידע שמסר להם אותו מקור. מדובר במידע חיוני לעבודה העיתונאית, למימושה של הזכות לחופש עיתונות ולקיומו של הליך דמוקרטי מתפקד.
להבדיל מחסיונות מקצועיים אחרים החיסיון העיתונאי איננו מעוגן בישראל בחוק אלא על ידי פסיקת בית המשפט בלבד, וגם זה לא באופן מוחלט. ואולם זה כמה שנים שסוגיית החיסיון העיתונאי עומדת במרכזן של פרשיות שהוכח בהן הצורך לקבוע כללי מסגרת. אחת המכשלות העיקריות היא הקושי להגדיר מיהו אותו עיתונאי שיזכה להגנת החיסיון. מחקר זה מציע הגדרה הנגזרת מתכלית החיסיון — שמירה על יחסי האמון בין מקור לעיתונאי.
המחקר (מחקר מדיניות 104) גם מציע לאפשר את הסרת החיסיון רק אם גילוי המידע שבידי העיתונאי יתרום תרומה משמעותית להכרעת הדיון ורק אם היקף הגילוי יהיה במידה המתאימה להגשמת האינטרס הציבורי או הפרטי, ולא מעבר לה. כן מוצע קנה מידה להטלת אחריות חוזית על עיתונאים שהפרו את החיסיון העיתונאי בכפוף לשיקולים מסוימים. ועוד: היות שהפרקטיקות לאישור נקיטת אמצעי חקירה וחיפוש נגד עיתונאים מסכנות את מימושו של החיסיון העיתונאי, מוצע כי הוא יחול שווה בשווה גם בהליכי חקירה וחיפוש.
מחקר מדיניות זה הוא חלק מסדרת “רי־סטרט לדיני התקשורת” ששמה לה למטרה לעדכן את חוקי התקשורת במדינת ישראל כדי להתאימם לעידן הדיגיטלי.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: תהילה שוורץ אלטשולר, תובל צ'סלר
תיאור: פרסום סמוי הוא שילוב מוסווה של מסרים פרסומיים בתוך תכנים תקשורתיים. המונח "פרסום סמוי"— להבדיל מ"תוכן שיווקי" או "פרסום טבעי" — משדר אמירה ערכית שעיקרה הוא שלתוכן אין עליונות. המונח גם רומז ליסוד ההסתרה, ההטעיה וטשטוש הגבולות בין תוכן לפרסומת.
זה שנים אחדות שהשימוש בפרסום סמוי הוא טקטיקה מצויה בכל הסוגים של אמצעי התקשורת ובכל הסוגות התקשורתיות — החל בתכניות ריאליטי ודרמה בטלוויזיה וכלה בעמודי החדשות בעיתונים ובאתרי האינטרנט הגדולים.
אסדרת הפרסום הסמוי בתקשורת חיונית לשמירה על מאזן הכוחות שבין דמוקרטיה, כלכלה ותקשורת. מחקר המדיניות מנסה למצוא נקודת איזון ראויה בין ההתפתחות הכלכלית ההכרחית למדיה לבין האינטרס הציבורי בקידום גיוון תרבותי ומרחב תקשורתי נקי ממסחור, בחיזוק האמון והאמינות של התקשורת כבסיס למימוש הליכים דמוקרטיים מתפקדים ובהגנה על הצרכן.
מחקר המדיניות 105 מציע לאפשר את השימוש בטקטיקת הפרסום הסמוי בכפוף להטלת החובה לגילוי ולשקיפות לשם הגברת האמון בשוק התוכן התקשורתי; קורא לאסדרה רוחבית בכל אמצעי התקשורת — טלוויזיה, עיתונות כתובה ותקשורת דיגיטלית — ולשיתוף רשויות הגנת הצרכן באכיפתה כדי להרחיבה מעבר לתחום אסדרת הטלוויזיה המסורתית; ממליץ לאסור את השימוש בפרסום סמוי בסוגות מובחנות של תוכני חדשות ואקטואליה; ומפרט רשימת הצעות לתיקון ההסדרים הקיימים באשר לפרסום הסמוי בטלוויזיה. המחקר גם מצביע על חשיבות החינוך לאוריינות תקשורת ולקידום צריכה מושכלת ומודעת של תכנים תקשורתיים.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: ענת באלינט
תיאור: מחקר מדיניות 95: המחקר שלפנינו חושף את תהליך השינוי הגורף שעברה הטלוויזיה המסחרית בישראל בעשור האחרון, בלי שאיש טרח ליידע את הצופים. אף שלכאורה מתקיימת בשידורי הערוצים המרכזיים הפרדה בין זמן התכניות לזמן הפרסומות, למעשה נשטפו תכניות הטלוויזיה במסרים מסחריים - גלויים או סמויים - והצופים נחשפים אליהם כמעט ללא הפסקה מרגע שהם לוחצים על כפתור ההפעלה בשלט. תופעת המיתוג הסמוי, המכונה גם ’תוכן שיווקי’, התיישבה במרכז הסלון של מיליוני משפחות בישראל כאורחת שאיננה רק לא קרואה אלא גם שקופה ולא מובנת, לפחות עד עתה. המחברת שמה לה למטרה לחשוף לראשונה את התופעה שהפכה לתפוח האדמה הלוהט של עולם התקשורת. היא חושפת אותה באמצעות עשרות סיפורים, מנתחת את מקורותיה בישראל ובעולם, מסרטטת את מגמות ההתפתחות שלה ביצירה בטלוויזיה ומצביעה על הנזקים הכרוכים בה. בראש ובראשונה היא מציגה את הסכמה הגלומה בתופעת המיתוג הסמוי לקיומו של שיח ציבורי חופשי ודמוקרטי בעידן שבו מנגנוני ההפקה של גופי התקשורת עוברים תהליכי מסחור עמוק, סמוי וחסר גבולות". -- מעטפת אחורית.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
הצג עוד תוצאות