נמצאו 283 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: יאיר דואר
תיאור: חלק זה כולל מבוא על מדיניות ההתיישבות לאחר מלחמת ששת הימים, סיפוריהם של 94 היאחזויות ומאחזים שהוקמו ממלחמת ששת הימים ועד 1992.
מאת: דורון נדיב
תיאור: הספר "שברים בשמש" מתאר ומנתח את אופן התמודדותן של הנהגות הקיבוץ הארצי, הקיבוץ המאוחד והקיבוצים עם ההשמאלה בקיבוצים בשנים 1948–1956.בינואר 1948 הקימו הקבה"מ והקבה"א את מפ"ם, והיא הלכה והזדהתה עם ברית המועצות עקב אי-שיתופה בממשלה הראשונה בראשות דוד בן-גוריון. הזדהות זו יצרה תסיסה פנימית במפ"ם, בתנועות ובקיבוצים, והיא שיצרה את הקונפליקט בין הנהגות הקבה"א, הקבה"מ ומפ"ם לבין הנהגת השמאל בראשותם של סנה וריפתין. תופעת ההשמאלה בקבה"א ובקבה"מ הקצינה עוד יותר על רקע משפטי פראג (20.11.1952), ופרשת סנה הייתה שיאו של המאבק בה. הפרשה עמדה בצילו של הפילוג בקבה"מ. הנהגות התנועות חששו מעוד פילוג, הפעם מצידה השמאלי של המפה הפוליטית, שתוצאותיו עשיות היו להיות הרסניות לשתי התנועות הקיבוציות.. זו הייתה הסיבה העיקרית לכך שמתחילת משפטי פראג פעלו התנועות הקיבוציות בכוחניות ובאובססיביות לסילוק תומכי סנה. דבר ראשון סולקה חטיבת השמאל ממפ"ם (28.1.1953). לאחר מכן החל שלב הטיהורים הנרחבים בקיבוצים לאחר שהחליטה הנהגת השמאל בקבה"א שלא לפרוש מהתנועה ומהמפלגה. בשל כך בודדו אנשי השמאל בקיבוצים, שתמכו בחטיבתו של סנה, והדבר הקל על הנהגות התנועות והקיבוצים להוציאם מקיבוצם. בסיכומו של המהלך השיגו הנהגות הקבה"א והקבה"מ את מרבית מטרותיהן, הן ברמת התנועה הן ברמת הקיבוץ היחיד, והדבר ניכר בשמונה קיבוצים שנחקרו בספר זה.
עוד...
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתיד יערי
מאת: מנחם טופל, דורון נדיב
תיאור: במרחב העשיר של מחקרי הקיבוץ והשתנותו יש "נקודה עיוורת" שטרם הוארה עד כה במחקר – אתגר השיתופיות. נשאלת השאלה כיצד שומר קיבוץ שיתופי המוקף אינדיבידואליזם ניאו-ליברלי על הערך המרכזי של קיומו – השיתופיות? ספר זה מורכב מארבעה מחקרים שנערכו בארבעה קיבוצים שיתופיים תוך מעקב רב-שנים החל מתקופת המשבר הכלכלי העולמי של 2009. הספר שופך אור על דרך התמודדותם של קיבוצים אלה עם אתגר זה כביטוי לרצון חבריהם. הוא מאיר תהליכים דיאלקטיים המייצרים מציאות דינמית של "גם וגם", מציאות שנקבעת בדרכים דמוקרטיות מגוונות, תסיסה ציבורית מתמדת ויחסים חברתיים מתוקנים. הספר מוסיף תובנות על הדרך שבה הניהול הטכנוקרטי משפיע על שינוי התרבות הקהילתית ומאתגר את השיתופיות.
עוד...
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתיד יערי
מאת: ישראל מאייר
תיאור: זכרונותיו של ישראל גלר ושיחותיו עם עמוס הנפלינג (מוגלי) משדות-ים - בקיץ 1981
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אריה גוטמן
תיאור: החלום - חלומם של יהודים-ציונים בקהילת גלאסגו שבסקוטלנד, שהיגרו אליה במאה ה-19 מרוסיה הצארית, המבקשים לעלות לארץ ישראל ולהקים בה יישוב שיתופי.
הגשמת החלום - בעליית אחדים, חלוצי הקבוצה, והתיישבותם ליד "הקואופרציה" במרחביה שבעמק יזראל, ב-1912.
המחבר, איש נען, בן למשפחת גוטמן שהייתה בין החלוצים, שחקר ואסף את החומר לחוברת זו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: בני ביילי
תיאור: הצד השני של הכאב מאיר את מצוקתם של גברים החיים עם אישה המתנהגת בכוחנות פוגענית, מתעללת רגשית ולעיתים גם אלימה פיזית. הספר מבוסס על מקרים קליניים וידע מחקרי המראים שבניגוד לדעה המקובלת, תוקפנות ואלימות מצד נשים לסוגן אינן תופעות שוליות אלא תופעה רווחת בקרב זוגות רבים, הנעדרת כמעט כליל מהשיח על אלימות בין בני זוג. למרות שמדובר בנושא שנוי במחלוקת, הטעון רגישות חברתית ומגדרית, מדובר בחלק ממשי ומהותי של בעיה רחבה המחייבת הכרה והתייחסות על מנת להביא לצמצום תופעת האלימות במשפחה בכללותה.
רסלינג
מאת: דן פרייס
תיאור: התכנון והבנייה של השיכון החברתי והציבורי הם מפעלים חסרי תקדים בהיקפם ובין החשובים שיזמו גורמים בתנועה הציונית מאז חודשה ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. השיכון הציבורי שנבנה בשנים 1967-1945 הוא מאגר הדירות הגדול ביותר בארץ, המונה כמיליון וחצי יחידות דיור, והוא משמש השראה לדורות של אדריכלים.
הספר נחלת הכלל: השיכון החברתי והציבורי בישראל, 1967-1945 חושף את שורשיו האידאולוגיים של מפעל הבנייה החלוצי הזה ומתאר כיצד חתרה האדריכלות המודרנית בארץ ישראל לממש דרכו את ערכי היסוד של הציונות הסוציאליסטית: שיוויון חברתי, צדק חלוקתי, בעלות ציבורית על הקרקע ובניית חברה חדשה.
באמצעות ניתוח ביקורתי של הנרטיב ההיסטורי, האידאולוגי והאדריכלי שרווח עד שלהי שנות השישים, חושף אדריכל ד"ר דן פרייס את האתגרים שהציבה השונוּת התרבותית בבניית זהות ישראלית מאחדת ומנתח את דרכי הפעולה שנקטו אדריכלים, מתכננים ופקידי ממשלה כדי ליישם את חזונם.
הספר מציע דיון מקורי במורשת התרבות האדריכלית בישראל ומזקק את ההישגים התכנוניים ואת הערכים החברתיים הייחודיים הגלומים בה
עוד...
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגבלמדא עיון - הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה
מאת: אליסיה גרינבנק, גלית אגם בן ארצי, אפרת בנג׳ו
תיאור: הספר "סליל החיים – תחנות בחייהם של אנשים עם מוגבלות" מאפשר היכרות וחשיפה לעולמם של אנשים עם מוגבלות מהגיל הרך ועד הזקנה, באמצעות שבעה שערים: הגיל הרך, שנות בית הספר, צבא, השכלה גבוהה, תעסוקה, זוגיות ומיניות, וזִקנה. הפרקים בכל שער כוללים היבט עיוני, מחקרי ומעשי, וכן תוכניות מצליחות עבור אנשים עם מוגבלות המתקיימות בארץ. כל שער נפתח בנימה אישית שדרכה נשמע קולם של אנשים עם מוגבלות או של קרוביהם.
הספר מיועד לקשת רחבה של קוראים: אנשים עם מוגבלות, מטפלים, אנשי חינוך, סטודנטים במקצועות החינוך והבריאות, הורים, בני משפחה ועוד. קריאה בו תוביל להעלאת המודעות למסע חייהם הייחודי של אנשים עם מוגבלות, ולהעלאת המחויבות של החברה להכיר וליישם ערכי שוויון וכבוד.
"הספר שבידיכם, עונה על צורך חשוב ביותר: לחבר בין הילדות, הבגרות והזקנה כמסע חיים רצוף, כאשר בכל רגע נתון אנחנו חיים את ההווה, העבר והעתיד שמשלימים זה את זה. כמי שדוגלת בתפיסה ההומניסטית כבסיס להתייחסות למוגבלויות, אני מברכת את העורכות ואת כותבי הפרקים על ספר שמזמין להקשבה לאדם עם מוגבלות, להבנת הרצף של ההתפתחות מילדות לזקנה, תוך דגש על הסתכלות הוליסטית ואקולוגית הן ברמת המיקרו והן ברמת המקרו" (פרופ' שונית רייטר, מתוך דברי הפתיחה).  
עוד...
המכללה האקדמית לחינוך - גבעת ושינגטון
מאת: עוזי שמעוני, חנה גולדמברג, יעקב גליק, מנחם רוזנר
תיאור: מרכז מחקרי רעיוני ותיעודי של התק״ם, המכון לנושאים חברתיים.
שני מכוני המחקר החליטו להקדיש לזכרו של עוזי את הפרסום המוגש בזה.
הדפים הראשונים של חוברת זו מוקדשים לסקירה קצרה על חייו ופעילותו ולדברים לזכרו.
בספר זה מובאים שני מחקרים שהוביל:
1. גורמי מוטיבציה לעבודה בתעשייה הקיבוצית
2. ודגמי ניהול ודפוסי ארגון במפעלי תעשייה קיבוציים על רקע המשבר    
עוד...
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: ויויאן סילבר
תיאור: "שיוויון המינים", "מעמד האשה", "זכויות שוות לאשה" - ביטיים המעוררים מגוון של תגובות, ביניהן רוגז, לעג, חוסר סבלנות - תגובות מוכרות לכולנו:
"אין נושא שוויון המינים רלוואנטי לקיבוץ! הרי הקיבוץ דוגל בשוויון ערך האדם ושוויון ערך העבודה - וזה כולל גם נשים."
לא סוד הוא, שבחברה הקיבוצית, שלנו, היום, קיימת חלוקה על פי מין, הן בעבודה והן בתפקידים. אני שואלת ומקשה: מדוע הפכה ההתפלגות הזאת למקובלת? מדוע התמסדה?
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: זאב צור
תיאור: הקיבוץ המאוחד ביישובה של הארץ, כרכים א'-ד' שנים 1980-1927. עבודה מקיפה ביותר של זאב צור על קורות הקיבוצים והקיבוץ המאוחד בפרט.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: זאב צור
תיאור: הקיבוץ המאוחד ביישובה של הארץ, כרכים א'-ד' שנים 1980-1927. עבודה מקיפה ביותר של זאב צור על קורות הקיבוצים והקיבוץ המאוחד בפרט.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: ריטה גולשטיין-גלפרין, אופיר מוהבן, רועי קנת-פורטל
תיאור: שירותים חברתיים רבים שהציבור נזקק להם, כגון שירותי בריאות, חינוך, רווחה ושירותים מוניציפליים, מסופקים בעיקר או רק על ידי גופים ציבוריים. כך בעיתות שגרה, ועל אחת כמה וכמה בשעת משבר, כאשר הביקוש לשירותים אלו והתלות בהם רק גוברים. המוטיבציה למחקר זה הייתה סקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה בשתי נקודות זמן — באוגוסט 2023 (לפני אירועי 7 באוקטובר) ובדצמבר 2023 (בעיצומה של המלחמה) — והצביע על ירידה מתמשכת בשביעות הרצון של האזרחים והאזרחיות מהשירותים הציבוריים שהוא מקבל מהממשלה. במחקר זה בחנו את תפקודו של השירות הציבורי, את טיב השירותים ואת שביעות הרצון של האזרחים מהנגישות לשירותים חברתיים - בישראל ביחס למדינות ה- OECD. הממצאים מצביעים על חולשת המנגנונים, על ירידה בטיב השירותים ועל הישגים נמוכים בתחומים שונים - כגון חינוך, רווחה ואפילו שימוש והנגשה של דאטה. בסופו של דבר, שירותים ירודים מתורגמים לשביעות רצון נמוכה של ישראלים מהגישה לשירותים חברתיים בהשוואה למקביליהם במדינות ה OECD ולאיכות חיים (well being) נמוכה של האזרחים.
עוד...
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: תמר הרמן, ליאור יוחנני, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
תיאור: מדד הדמוקרטיה הישראלית מציע הערכה שנתית של איכות הדמוקרטיה הישראלית. לצורך זה נערך מדי שנה בשנה סקר רחב במדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית. מטרתו של המדד לעמוד על המגמות בחברה הישראלית בשאלות כבדות משקל הקשורות להגשמת הערכים והיעדים הדמוקרטיים ולתפקוד של מערכות השלטון וממלאי התפקידים הנבחרים. ניתוח התוצאות מבקש לתרום לדיון הציבורי על מצב הדמוקרטיה בישראל וליצור מאגר מידע רחב שיעמיק את הדיון בנושא.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יוסף לניר
תיאור: המחבר מציג בספר זה את הקיבוץ כמערכת מדינית, שבה משולבות ביחסי גומלין הקהילה והתנועה. הקהילה הקיבוצית, בתפיסתו של המחבר, הינה מערכת שיתופית מאקרו-כלכלית, המשלבת את פונקציות הייצור, הצריכה, החיסכון וההשקעה ביחסי הפנים והחוץ שלה. הוא רואה את הקונפליקט כסימן היכר לבגרותו ה"לא אוטופית" של הקיבוץ. הקונפליקט הוא אימננטי ובלתי נמנע ומכאן הצורך בהתאמה מתמדת לשינויים בהתפתחות. חוסר פתרונות המותאמים לצורכי התקופה מעמיקים את הקונפליקט והינם ביסוד המשבר. במיוחד בולטת בהקשר זה האקטואליות של המשבר בו נתון הקיבוץ בסוף שנות ה-80.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אלדד שלם
תיאור: עד שנות השישים, שנים רבות לפני המשבר הנוכחי, סבלו הקיבוצים בישראל ממשברים כלכליים חוזרים ונשנים שאילצו את המוסדות הלאומיים לבוא לעזרתם ולחלצם שוב ושוב מן החובות המעיקים.
באמצע שנות השישים ולאחריהן נעשה ניסיון רחב היקף להקים מערכת לאספקת אשראי לתנועות ההתיישבות תחת הכותרת "מערכת האשראי המרוכז". המערכת ניסתה לפתור את הבעיה הכלכלית באמצעות אספקת מימון מתקציבי משרד החקלאות, לא רק לכיסוי החובות אלא גם למימון השקעות חיוניות לפיתוח המשק הקיבוצי. התנאי לקבלת המימון היה ריכוז כל הפעילות הפיננסית של הקיבוץ בבנק אחד וכניסה למסגרת של מעקב, פיקוח ותכנון כלכלי משותף. התקווה הייתה שהחדרת נוהלי התכנון והפיקוח תעלה את המשק הקיבוצי לדרך המלך הכלכלית, תאפשר את צמיחתו והתפתחותו לאורך השנים ותמנע הסתבכויות כספיות.
אך נשאלת השאלה האם הייתה זו שיטה מוצלחת לפתרון הבעיות הכלכליות של המשק הקיבוצי? האם המבנה של השיטה הוא שנתן את ההזדמנות לכך? והאם שיטת האשראי המרוכז איפשרה בפועל פיתוח משק קיבוצי עצמאי ובריא, או שמא היו בה יסודות שתרמו לניוון היוזמה והאחריות של הקיבוצים, בכך שחיזקה שוב את הישענותם על מערכת חיצונית תומכת במקום "לעמוד על רגליהם"? מעבר לשאלות האלה, המקרה של האשראי המרוכז יכול לשמש אבן-בוחן גם לכמה שאלות יסוד לקיומם והתפתחותם של ארגונים שיתופיים-דמוקרטיים בכלל: מהי מידת יעילותם של הסדרי סיוע לארגונים שיתופיים? כיצד מתנהגים ארגונים תחת 'אילוצי תקציב רכים' במסגרת משטר ניאו-קורפורטיסטי? ומה ייחודי בהקשר זה, בהיסטוריה של התנועה הקיבוצית וההתיישבות בארץ?
שאלות אלה ואחרות הן לב-לבו של מחקר זה, הראשוני מסוגו, ומסקנותיו מאירות העיניים מהוות תרומה ייחודית למחקר המתרחב של ההיסטוריה הכלכלית של הקיבוץ.
עוד...
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אברהם פווין
תיאור: זה שנים נמצאים קיבוצים רבים, כמו יישובים אחרים בפריפריה, בעיקר הכפרית, במשבר. השאלה העומדת בפני כל יישוב ובפני המוסדות שיכולים להושיט עזרה היא, באיזו מידה הקהילה מסוגלת לגייס מתוכה את הכוחות הנחוצים כדי להיחלץ מן המשבר? כלומר, מה יכולתם של התושבים לשתף פעולה ביעילות לטובת הכלל ולתועלתם ההדדית. ובמילים אחרות, מהי רמת ההון החברתי של היישוב?
המטרה המרכזית של המחקר היתה פיתוח מדד של הון חברתי מתאים לקהילה הקיבוצית.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יצחק טבנקין
תיאור: מהי ההתיישבות? ההתיישבות ככוח פוליטי, הדרכים ליישובה של הארץ, שלמותה ההתיישבותית של הארץ, האופי ההתיישבותי של תנועת הפועלים הארץ ישראלית, פיזור האוכלוסיה ויישובי הספר, רשימת מקורות .
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתהקיבוץ המאוחד
מאת: חיים הדרי
תיאור: אופוזיציות השומר הצעיר נצ"ח, הפילוג במחנות העולים בין הקיבוץ והמפלגה עם דגל האיחוד פגישות למשא ומתן התכנסויות נפרדות ערעור הפעולה במזכירות הקיבוץ החלוץ האחידה שליחות החינוכית הכשרה לשליחות הפילוג במפא"י הקרע מתפשט אל הגולה ועדה משותפת לנתעוות מפולגות ערעור הפעולה בנוער בארץ בימים של התרחשויות היסטוריות הפילוג בישובים המאמצים לעצור את מסע הפילוג עולים בתוהו נחתך הדין.  
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: זק הירש, יותם מרגלית
תיאור: מהן המיומנויות הנחוצות ביותר בשוק העבודה ומהן המיומנויות הנחוצות פחות? היכן נמצאים הפערים הגדולים ביותר בין כישורי העובדים לבין הדרישות בפועל במקומות העבודה? האם ובאיזו מידה המיומנויות הנדרשות דומות בין קבוצות האוכלוסייה?
שאלות אלו עומדות במוקד מחקר זה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: מוסטפא כבהא, נחום קרלינסקי
תיאור: במיתוס הציוני-הישראלי המכונן שמור לענף הפרדסנות מעמד ראשון במעלה. בדומה לתעשיית ההיי-טק כיום, גם ענף הפרדסנות של ימי המנדט הבריטי והעשור הראשון שלאחר מלחמת 1948 שימש מנוע כלכלי מרכזי, עטוף הילה אידיאית וחברתית. ובדומה למיתוס הציוני-הישראלי עצמו, ולא פחות מכך לשיח הישראלי הנוכחי, גם המחקר על הפרדסנות העלים את מקומם, ופעמים רבות אף את עצם קיומם, של הערבים-הפלסטינים מתולדותיו של ענף מרכזי זה. במחקר מקורי ופורץ דרך זה חושפים מוסטפא כבהא ונחום קרלינסקי רבדים בלתי ידועים על ענף הפרדסנות הפלסטיני טרם הנכבה, כמו גם על היחסים המורכבים שניהל עם מקבילו הציוני. יחסים אלה החלו בתחרות כלכלית ולאומית, אך התפתחו לכדי יצירת מבנה דו-לאומי משותף חסר תקדים בהיקפו ובמשכו. הפרדס האבוד מראה שענף הפרדסנות הארצי נוסד על ידי יזמים ערבים מיפו וסביבותיה כבר באמצע המאה ה-19, לפני הופעת התנועה הציונית, ושהפרדסנים הציונים נשענו על הידע המקצועי והטכנולוגי שפיתחו המייסדים הפלסטינים. עוד מראה הספר שענף הפרדסנות הביא לשגשוג כלכלי ולניעות חברתית רבת-משמעות בחלקים ניכרים של המגזר הכפרי הפלסטיני של ימי המנדט. הפרדס האבוד מנתח את הגורמים שאפשרו את הקמת המבנה הדו-לאומי הפרדסני ואת עמידותו האיתנה עד לתוככי מלחמת 1948 והנכבה. זאת ועוד, ספרם של כבהא וקרלינסקי עומד על גורלם הטרגי של הפרדסנים הפלסטינים, אשר רובם ככולם הפכו להיות פליטים, ואחר גורל פרדסיהם שהולאמו על ידי מדינת ישראל. הפרדס האבוד מצביע על כך שגם בימים של הרס ואובדן, כמו בימים קשים אלה, קיימת דרך אחרת, דרך של שלום, שיתוף וכבוד הדדי – דרך סלולה שהצדדים הניצים כבר פסעו בה.
עוד...
רסלינג
מאת: אמתי ניב, דן בר-און
תיאור: חלוקת העבודה בחברה המערבית עורכת הבחנה ברורה בין ה"קהילה" ל "ארגון". הראשונה מהווה את "ביתו" של היחיד ואמורה לספק לו, בצד שירותים הכרחיים, מסגרת השתייכות ומשמעות חברתית לקיומו. הארגון מהווה את הכלי למילוי המטלות המאפיינות את הצד ה"פעיל" של החברה המודרנית: ייצור ומתן שחרותים בהתאם להתמחויות ספציפיות ועל פי עקרונות של יעילות מרבית. ראשוני הסוציולוגים כבר עמדו על מהותן המנוגדת של שתי המסגרות האלה ועל ההכרח לקיים ביניהן הפרדה מלאה. הקיבוץ התעלם מאז ראשיתו, מההבחנה הזו, ומנסה, בעקשנות רבה ליהנות משני העולמות; להוות קהילה חמה לחבריו ובאותו הזמן גם לפעול כארגון יעיל. במודע "הסתבך" כך הקיבוץ בדילמה קשה. ניתן לפתור אותה רק על ידי ויתור על אחד ממרכיביה. מה שהיה מרוקן את הקיבוץ מתכניו העיקריים. אי יכולתו העקרונית של הקיבוץ לפתור את הדילמה חייבה אותו ללמוד איתה. ההתנסות והלמידה הכרוכות בכך מהוות את הציר המרכזי של המחקרים המכונסים בקובץ זה.
עוד...
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: ארזה אברהמי
תיאור: במחקר זה נערכת השוואה בין ממצאים של שני מחקרים שערכה המחברת האחד ב – 1986 והשני ב – 1992. השאלות במחקרים אלו כוונו לגלות את צפונות לבם של בני קיבוץ בוגרי כיתות י"ב באשר למה שקושר אותם לקיבוץ. נראה שכשאר האינדיווידואליות גוברת, אין היא נעצרת בשער הקיבוץ. השינוי התרבותי בעמדות בני הקיבוץ משפיע על יחסם לקיבוץ. ועם זאת, הרצון בחיים בעלי משמעות לא פג, אם כי אין הוא מרכזי בחייהם של בני הקיבוץ, כבעבר.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אורי מאיר-צ'יזיק
תיאור: בעשורים האחרונים שני תהליכים בצלחת הישראלית: הקולינריה המקומית התפתחה באופן חסר תקדים ושוק המזון המקומי הלך והתדרדר. המחירים בסופר מזנקים, החקלאות המקומית גוועת - במיוחד בדרום ובצפון המפונים, מזון טרי נעלם אט אט מהתפריט, והקשרים הקהילתיים, שמזון תמיד היה חוט מקשר עבורם - מתרופפים. היינו חושבים שזה פשוט מחיר החיים המודרנים, אבל מסתבר שכל אלה הם תוצאה של שוק ריכוזי להחריד ומתוכנן להפליא.
הפוליטיקה של האוכל הוא ספר שנקרא בנשימה עצורה, אך תוכנו קשה לעיכול. הוא חושף איך בעשורים האחרונים המדינה, בעיניים פקוחות, מסרה את משק המזון הישראלי לידי קומץ תאגידים כוחניים שחונקים אותו ואותנו, בשם ערך הגדלת הרווחים. הספר מציג את הנזק הנסתר שכבר נגרם מהפוליטיזציה של האוכל, ומזהיר מהמשך עצימת העיניים. אבל הוא מציע גם תקווה: מפת דרכים ברורה לתיקון האפשרי.
עוד...
רדיקל
מאת: ערן גוסקוב
תיאור: החברה הישראלית מצויה בקיטוב שמאיים לקרוע אותה מבפנים. הקיטוב מתאפיין, בין היתר, בחוסר יכולתם של הצדדים החלוקים להקשיב זה לזה ולשמוע זה את זה. במצב כזה אין מסוגלות לקיים דיונים פתוחים, קשובים ורציונליים על אודות החיים ביחד והטוב המשותף.
קולו הצלול של הניסיון לשכנע בהיגיון הולך ונאלם. במקומו נשמע בעוז קולו העכור של הרצון להכריע. דומה שהחינוך בבית הספר הוא הסיכוי היחיד והאחרון לדמיין אופק אופטימי, שבו יוכלו צדדים החלוקים בהשקפותיהם לחלוק עתיד דמוקרטי משותף. הספר שלפניכם מבקש לסייע בבניית תשתית חינוכית ראויה לניהול שיח פתוח, מכבד ומכובד על נושאים שבמחלוקת ציבורית. תשתית זו תקנה לתלמידים, אזרחי העתיד, כלים להתנהלות מושכלת ומועילה במצבי מחלוקת.
עוד...
מכון מופ"ת
מאת: דניאל סטטמן
תיאור: בשנת 2019 פעלה במכון הישראלי לדמוקרטיה קבוצת מחקר בנושא החרדים והמרחב הציבורי. בקבוצה השתתפו נשים וגברים חרדים, דתיים שאינם חרדים וחילונים. מטרתה הייתה לפתח נקודות מבט חדשות על הנושא שיאפשרו להרהר בצוותא על ההסדרים הראויים בתחום הנדון. הפרקים באסופה זו צמחו ברובם מתוך דיוני הקבוצה הזאת, והם מציגים לקוראות ולקוראים מגוון היבטים מרתק של הסוגיה האמורה.
שאלת מקומם של החרדים בחברה הישראלית הפכה לשאלה מרכזית בתנועת המחאה שקמה בשנת 2023 נגד ממשלת נתניהו. היא התעצמה בעקבות מתקפת 7 באוקטובר 2023 והמלחמה שבאה בעקבותיה, שגרמה למספר הולך וגדל של ישראלים לחשוב שמוכרח לחול שינוי ביחסה של המדינה לחרדים. אני תקווה שהספר שמונח לפניכם יסייע לחשוב על טבעו של שינוי זה.
עוד...
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: חגי איתן
תיאור: עיר. רחוב. מונית. מוניות מסתובבות ברחבי העיר… באחת מהן יושב מחברו של ספר זה, מעביר נוסעים מפה לשם, ועל הדרך גם מנהל מחקר-שדה אוטו-אתנוגרפי. רואה ואינו נראה. במונית נרקמים דרך שגרה יחסי-גומלין בין זרים, בין בני-אדם שאינם מכירים זה את זה: עובדה יסודית זו עוררה את סקרנותו, ולמעשה דחפה אותו אל השדה, אל עורקי התנועה של הג'ונגל העירוני. תחילה הוא שאל את עצמו: מה קורה, מה עשוי לקרות, בין נהג לנוסע.ת במהלך נסיעה במונית? מהם המאפיינים המבניים של היחסים הללו? אילו דפוסים של יחסי-גומלין ניתן יהיה לזהות במונית (אם בכלל) – ומה כל זה עשוי ללמדנו אודות התרבות העירונית-ישראלית בת-זמננו? במהלך מחקר השדה, שנמשך כ-18 חודשים, עלו שאלות וסוגיות נוספות, כמו למשל "על בחירת מקום הישיבה במונית", "על שיחת החולין", "על התשר" ועוד.
"מה שאולי הכי מוצא חן בעיני בעבודה כנהג מונית זה הזמן הריק, הפתוח, של השוטטות ברחובות… נהיגה, מעין ריחוף קל על הכביש, מעוררת מחשבות, מעלה זיכרונות, מחוללת חלומות. רק צריך להתנתק מהקריזה שמעלה בך הפקק (ואולי גם מהתוגה שבאה עם הבדידות), ולהתמסר לקצב, לנהיגה, למה שקורה ברחוב. קצת כמו הליכה, רק יותר מהר ובלי להתאמץ. ובמזגן. ואז לפתע מישהו מגיח מאיזה בניין ומניף לעברך אצבע מורה. אתה מחסיר פעימה, מתגלגל לעברו, עוצר לצידו. בן-אדם נכנס לך למונית, מתיישב לצידך או מאחוריך, מבקש להגיע מפה לשם. עם או בלי מונה. רק בבקשה דרך המלך ג'ורג'. מרגע זה מתחיל לך סרט חדש. אתה עדיין משוטט בעיר, אלא שעתה יש לך יעד מוגדר וכיוון ברור, ובן-אדם בשר ודם שיושב פה אתך. לפעמים נשתוק ביחד, נתגלגל ונבהה ונאזין לרדיו; לפעמים תתלקח שיחה. כך או כך, בכל מקרה, תמיד יקרה שם משהו בין אדם לאדם. ואת ה'משהו' הזה יצאתי לחקור, על ה'משהו' הזה ניסיתי לעמוד…" (מתוך הספר).
עוד...
רסלינג
מאת: אורלי צרפתי
תיאור: פוסט אנונימי שהתפרסם בפייסבוק בבחירות 2013 הציב דרישה של נשים חרדיות לייצוג במפלגות החרדיות. הפוסט פרץ את חומת השתיקה של נשים חרדיות נגד הדרתן מהמרחב הציבורי, מהעשייה הפוליטית וממוקדי הכוח בחברה החרדית, וחולל לראשונה בישראל מאבק של נשים חרדיות לייצוג פוליטי.
איך צומחת מחאה דמוקרטית־פמיניסטית במהותה בחברה השוללת את ערכי הדמוקרטיה? בחברה פטריארכלית, שבה הפרדה בין גברים לנשים היא ערך מרכזי, המגדיר את זהותה ואת אורחות חייה, ו'פמיניזם' היא מילת גנאי?
סיפור מאבקן של נשים חרדיות פורצות דרך עומד במרכזו של ספר זה. הוא אוצר בתוכו סיפור על נחישות ועל מנהיגות של קומץ נשים חרדיות, שאימצו את האינטרנט והפייסבוק כדי לעקוף את הדרתן; נשים שהעזו למחות למרות המחירים האישיים הכבדים הכרוכים בכך. הספר בוחן את היוזמות השונות במאבק לייצוג פוליטי במערכות הבחירות בשנים 2013 ו־2015 , ובמרכזן – מחאת "לא נבחרות לא בוחרות" וייסודן של שתי מפלגות נשים חרדיות — "עיר ואם" ו"ובזכותן — חרדיות עושות שינוי". הוא מתמקד בשיח התקשורתי ובתהליך התהוותה של מנהיגות פוליטית של נשים חרדיות. מתוקף הדרישה לייצוג פוליטי, התמודדו הנשים עם אימוץ רעיונות פמיניסטיים־ליברליים, הסותרים את זהותן החרדית. פעילותן הניחה את התשתית הראשונית לצמיחתו של פמיניזם חרדי.
עוד...
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: ורדה זילברברג, אורית אבן שושן-רשף
תיאור: שבעה באוקטובר 2023 הוא קו השבר של מדינת ישראל והחברה הישראלית שאחריו שום דבר כבר לא יהיה כפי שהיה.
בדיעבד היו אין ספור סימנים מקדימים וברורים לאסון המתקרב שהתעלמנו מהם. איך זה קרה לנו?
ספר זה, המתאר את המשבר החברתי שפקד את מדינת ישראל בשנת 2023, נכתב ברובו לפני קו השבר, ודווקא בשל כך הוא מכיל, בין השאר, תובנות מקדימות על האסון שעמד להתרחש.
מטפלים, יועצים וחוקרים מציגים מחקרים, מודלים תאורטיים, מאמרי דעה וראיונות עם אנשי מקצוע ואזרחים מן השורה במגוון נושאים הנוגעים למשבר החברתי בשנת 2023. כל אחד מהפרקים עוסק בעולם תוכן אחר, וכולם יחד יוצרים קליידוסקופ של נקודות מבט מתוך החברה הישראלית. הספר הוא התבוננות מרתקת ומורכבת במרחב הציבורי בישראל ערב אירועי שבעה באוקטובר, ובכך הוא משמש מסמך נדיר ומיוחד להבנת המשבר החברתי בארץ. נקודת המבט הפסיכולוגית והסוציולוגית על התקופה שקדמה לאסון עשויה לספק הבנה טובה יותר של ההתעלמות וההדחקה של כל סימני האזהרה, ולצייד אותנו בכלים טובים יותר כדי למנוע אפשרות של הישנות האסון, להתמודד עם המציאות בהווה – ולשנות כיוון מהידרדרות לשיקום ובנייה.
עוד...
איפאבליש הוצאה לאור
מאת: רינה נאמן
תיאור: רינה‭ ‬נאמן‭ ‬משחזרת‭ ‬בספר‭ ‬זה‭ ‬את‭ ‬חוויות‭ ‬ההגירה‭ ‬שעברה‭ ‬בילדותה‭ ‬ואת‭ ‬ההלם‭ ‬התרבותי‭ ‬בעקבותיהן‭. ‬כבר‭ ‬בפרידתה‭ ‬הדרמטית‭ ‬מדירת‭ ‬הוריה‭ ‬בבוקרשט‭, ‬וכן‭ ‬במסע‭ ‬הרכבת‭ ‬והאנייה‭, ‬בעגינה‭ ‬בנמל‭ ‬חיפה‭ ‬ובנסיעה‭ ‬למעברה‭, "‬ידעה‭" ‬בדרך‭ ‬כלשהי‭ ‬שחייה‭ ‬הקודמים‭ ‬הסתיימו‭, ‬ושהעתיד‭ ‬צופן‭ ‬לה‭ ‬שינויים‭ ‬לרעה‭. ‬לכן‭ ‬כנראה‭ ‬מחקה‭ ‬מזיכרונה‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬הפרטים‭ ‬הקשורים‭ ‬בשלבים‭ ‬הללו‭ ‬של‭ ‬המעבר‭ ‬לישראל‭. ‬הסופרת‭ ‬מתארת‭ ‬ברגישות‭ ‬רבה‭ ‬את‭ ‬המפגש‭ ‬האכזרי‭ ‬שלה‭ ‬עם‭ ‬המציאות‭ ‬עקב‭ ‬אי‭ ‬ידיעת‭ ‬השפה‭, ‬העדר‭ ‬הבנה‭ ‬של‭ ‬הקודים‭ ‬התרבותיים‭ ‬שנהוגים‭ ‬במקום‭ ‬החדש‭, ‬וההבדלים‭ ‬הדרסטיים‭ ‬בין‭ ‬תנאי‭ ‬החיים‭ ‬שלה‭ ‬בבוקרשט‭ ‬לעומת‭ ‬אלה‭ ‬שלאחר‭ ‬ההגירה‭. ‬מגבלות‭ ‬אלו‭ ‬גרמו‭ ‬לה‭ ‬למצב‭ ‬של‭ ‬שיתוק‭, "‬כיבוי‭" ‬כפי‭ ‬שהיא‭ ‬מכנה‭ ‬זאת‭ ‬בספר‭. ‬והמאמץ‭ ‬להתגבר‭ ‬עליהן‭ ‬שנמשך‭ ‬עד‭ ‬סוף‭ ‬גיל‭ ‬ההתבגרות‭, ‬והיה‭ ‬רצוף‭ ‬מכשולים‭, ‬אי‭ ‬הבנות‭ ‬וטעויות‭, ‬מתואר‭ ‬בספר‭ ‬באופן‭ ‬חושפני‭, ‬כנה‭ ‬ומעורר‭ ‬הזדהות‭. ‬חווית‭ ‬ההגירה‭, ‬שהייתה‭ ‬מרכזית‭ ‬בחייה‭ ‬של‭ ‬רינה‭ ‬נאמן‭, ‬השפיעה‭ ‬מאוחר‭ ‬יותר‭ ‬גם‭ ‬על‭ ‬בחירותיה‭ ‬המקצועיות‭ ‬ועל‭ ‬אופי‭ ‬הקריירה‭ ‬האקדמית‭ ‬שלה‭. ‬רינה‭ ‬הפכה‭ ‬לד‭"‬ר‭ ‬לאנתרופולוגיה‭ ‬והתמחתה‭ ‬בנושא‭ ‬ההגירה‭, ‬עם‭ ‬דגש‭ ‬מיוחד‭ ‬על‭ ‬המשמעות‭ ‬התרבותית‭ ‬והקיומית‭ ‬של‭ ‬העדר‭ ‬שפה‭ ‬ושל‭ ‬שינויי‭ ‬מקום‭ ‬בעקבותיה‭. ‬גם‭ ‬בספר‭ ‬הנוכחי‭ ‬היא‭ ‬מצטטת‭ ‬אחדים‭ ‬מנחקריה‭ ‬אשר‭ ‬התבטאו‭ ‬בנושאים‭ ‬אלה‭. ‬
שנים‭ ‬רבות‭ ‬לאחר‭ ‬ההתגברות‭ ‬על‭ ‬מצב‭ ‬ה‭"‬כיבוי‭" ‬חוזרת‭ ‬רינה‭ ‬נאמן‭ ‬לחוויות‭ ‬הילדות‭ ‬וההתבגרות‭. ‬במסע‭ ‬זה‭ ‬היא‭ ‬מנסה‭ ‬להסביר‭ ‬לעצמה‭ ‬את‭ ‬אופני‭ ‬החשיבה‭,‬‭ ‬ההרגשה‭ ‬וההתנהגות‭ ‬שלה‭ ‬על‭ ‬פי‭ ‬המורשת‭ ‬התרבותית‭ ‬מבוקרשט‭, ‬בתוספת‭ ‬התובנות‭ ‬והלקחים‭ ‬מתהליך‭ ‬ההגירה‭ ‬לישראל‭. ‬הפוזיציה‭ ‬של‭ "‬בדיעבד‭" ‬מאפשרת‭ ‬לה‭ ‬לערוך‭ ‬מסע‭ ‬זה‭ ‬בסגנון‭ ‬סיפורי‭, ‬תיאורי‭, ‬אסוציאטיבי‭, ‬עם‭ ‬נגיעות‭ ‬רבות‭ ‬של‭ ‬הומור‭. ‬בעידן‭ ‬הנוכחי‭, ‬בו‭ ‬תופעת‭ ‬ההגירה‭ ‬כה‭ ‬נפוצה‭ ‬בזירה‭ ‬הבינלאומית‭ ‬והישראלית‭, ‬יזכו‭ ‬הקוראות‭ ‬והקוראים‭ ‬של‭ ‬הספר‭ ‬להכיר‭ ‬את‭ ‬החוויות‭, ‬ההתנסויות‭, ‬והתובנות‭ ‬הקשורות‭ ‬בה‭, ‬מכלי‭ ‬ראשון‭ ‬של‭ ‬סופרת‭ ‬מהגרת‭.‬
עוד...
איפאבליש הוצאה לאור
מאת: תמר שכטר
תיאור: "בקובץ זה תספר החברה על חייה היא; בקובץ זה תאמר החברה את אשר עם לבה, את אשר היא הוגה וכואבת בשאלות-החיים של הקבוץ והתנועה. הרגשנו שיש ערך רב לגורם מעורר מבפנים, שהוא עשוי להפרות רגשות והגוּיות, נידחים ורדוּמים. שאינם באים לידי התגלות מחוסר-יד דואגת ומטפחת."
במילים אלו נפתח הקובץ "חברות בקיבוץ". בקובץ סיפרו על חייהן כמאה חברות קיבוצים והוא פתח צוהר לעולמן. ליליה בסביץ ויוכבד בת רחל הן שהגו את הרעיון לפרסם את סיפוריהן של החברות, הגיהו וערכו את החומר שנאסף ופעלו ללא לאות עד שהוגשם חלומן והקובץ יצא לאור ב1943.
הספר "לדובב שפתי שותקות" מנתח את הסיפורים, באמצעות כלי המחקר הנרטיבי והמגדרי. מתיאור פרשות החיים שמעוגנות בקהילה הקיבוצית הייחודית נדלים הלכי הרוח על התקוות והאכזבות ומוצגת הפרשנות שהחברות העניקו לחייהן. כך גם משורטט הדימוי העצמי שלהן שהוא מכלול התכונות שכל אחת ייחסה לעצמה, תוך התבוננות בהיבטים שונים של חייה ובניסיון להתאים עצמה לדפוסי החיים בקיבוץ."
הספר מפריך את הטענה שהושמעה במחקרים בני ימינו שהקובץ "חברות בקיבוץ" הוא שופר תעמולתי למען החיים בקיבוץ. באמצעות קריאה מושכלת חושף הספר את צפונות לבן של החברות ומציג תובנות חדשות שמאתגרות את הסיפור הידוע על החברות בקיבוץ באותה תקופה, והן כגילוי של ארץ לא נודעת.
עוד...
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: מוחמד ח'לאילה, אחמד בדראן, אריק רודניצקי
תיאור: שנתון החברה הערבית בישראל הוא פרויקט מרכזי וחשוב של התוכנית לחברה הערבית בישראל במכון הישראלי לדמוקרטיה. מטרתו של השנתון היא לספק מידע ונתונים מעודכנים על החברה הערבית בישראל, לנתחם ולהנגישם לגורמי ממשל, לאנשי אקדמיה, לגורמים מקצועיים למיניהם וגם לציבור הרחב.
שנתון זה הוא המשך לשנתון הראשון שיצא לאור בשנת 2022 ועדכון שלו. השנתון מציג נתונים על האוכלוסייה הערבית בכללותה ועל הקבוצות השונות שבתוכה, ומשווה ביניהם לבין נתונים על הציבור היהודי בישראל.
בשנתון מוצגת תשתית רחבה של נתונים המבוססים על עיבוד הנתונים הרשמיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) ושל גורמים רשמיים מוסמכים נוספים. בכמה מקרים נערכה השוואה בין הנתונים הרשמיים של הלמ"ס לבין מקורות אחרים, כדי לתקף את הנתונים המופיעים כאן. הסיבה לכך היא שחלק מהנתונים שמפרסמת הלמ"ס מוצגים בדרך אחרת מהשפה השכיחה במחקר על אודות החברה הערבית בישראל, ולכן נערכו עיבוד והתאמה.
עיבוד המידע והתאמתו לשפה המחקרית המקובלת בחברה הערבית עשויים גם לתרום להבנת ההבדלים החברתיים והכלכליים בין האזרחים הערבים לאזרחים היהודים בישראל, ואף להבדלים בין הקבוצות המרכיבות את החברה הערבית עצמה. כך נוכל להניח בפני אנשי מקצוע ומקבלי החלטות מידע שיתרום לקידום תוכניות ממשלתיות שיגובשו על פי הצרכים האמיתיים והחיוניים של האוכלוסייה הערבית על כל חלקיה, בהיבט הגאוגרפי, המעמדי, הגילי, המגדרי והדתי.
בשנתון ארבעה פרקים. הפרק הראשון סוקר מגמות דמוגרפיות עיקריות בחברה הערבית ומציג את המגמות האלה גם בהשוואה לחברה היהודית. הפרק השני עוסק באיכות החיים וברמת החיים, מתוך התייחסות למדדים חברתיים־כלכליים ולנתונים על בעיית האלימות והפשיעה בחברה הערבית. הפרק השלישי מציג נתונים הנוגעים לתעסוקה ולשכר של האזרחים הערבים, והפרק הרביעי מנתח מגמות בתחום החינוך.
אנו מקווים כי הנתונים והניתוח הנלווה להם יתרמו להעמקת הידע וההבנה של התהליכים העוברים על החברה
הערבית בישראל, ולקידום מדיניות כלפי האוכלוסייה הערבית בדרך שתהיה רגישה למצבה, לבעיותיה ולאתגרים הרובצים לפתחה.
עוד...
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יעל פויס
תיאור: מהו הערך המוסף של החינוך הקיבוצי בגיל הרך? מדוע רוצים הורים רבים לשלוח את ילדיהם לגנים הקיבוציים? הספר החינוך הקיבוצי בגיל הרך: המסע הפדגוגי של מכללת אורנים עונה על השאלות הללו דרך עיון בתורה החינוכית שהתגבשה עם השנים במכללת אורנים, תורה הומניסטית המייחסת חשיבות הן לילד כמכלול שלם והן לקבוצה החינוכית שהוא משולב בה. הספר מציע תיאור מקיף של התפתחות החינוך הקיבוצי, מייסדיו ומתווי דרכו, רעיונותיו פורצי הדרך, יתרונותיו ופגמים, התמורות שחלו בו והרלוונטיות שלו לעת הזאת.
באמצעות השילוב הייחודי בין סיפורי חיים לבין תפיסות חינוכיות, הספר פונה להורים, למחנכים, לסטודנטים ולכל אדם שהחינוך יקר לליבו. זאת בדגש על החינוך לגיל הרך, שבשנים האחרונות התבססה ההכרה בחשיבותו העליונה.  
עוד...
מכון מופ"ת
מאת: יובל פלדמן, הילה שואף-קולביץ, זק הירש, ענבל מוספיר
תיאור: משבר הקורונה הציף צורך אקוטי לציות וולונטרי של האזרחים לנהלים ולתקנות חריגים שאכיפתם מורכבת. משבר זה עורר עניין רב בקרב מקבלי ההחלטות בשאלה: מתי יכולה מדינת ישראל לתת אמון ולבטוח בשיתוף הפעולה הוולונטרי (מרצון) של אזרחיה, ללא התערבות כופה?
בהקשר הישראלי מקובל לטעון שהחברה הישראלית אינה בשלה להחלת מערכת כללים מבוססת אמון וציות וולונטרי. התפיסה העצמית של הישראלים שבישראל הכי חשוב "לא לצאת פראייר" מביאה לכך שהישראלים תופסים את זולתם כלא אמינים ולא צייתנים ומקשה, בימי שגרה, לקיים בישראל מערכת המבוססת על ציות וולונטרי ועל אמון, הן מצד המדינה והן ברמה הבין־אישית.
בשנה האחרונה היינו עדים לשתי מגמות הפוכות בהקשר הזה. בצל מהלכי הרפורמה המשפטית שהובילה הממשלה היינו עדים לשבירה הולכת וגוברת של הלכידות הישראלית, ובעטיה לירידה במוכנות האזרחיות והאזרחים לבטוח בשלטון ולשתף פעולה, כפי שהעידה למשל הירידה בנכונות של משרתי מילואים, המוגדרים מתנדבים, להתייצב לשירות. עם זאת, עם אירועי 7 באוקטובר התהפכה מגמה זו, והתברר כי בעיתות חירום קיצוניות הנכונות של הציבור הישראלי להתנדבות ולשיתוף פעולה עולה בהרבה על המצופה. נכונות זו התגלתה ברוב תפארתה בהקשר של החברה האזרחית ושיעורי ההתנדבות הגבוהים בחזית ובעורף, אך גם בצייתנות הוולונטרית של האזרחים להנחיות פיקוד העורף. ואף על פי כן, קשה להתעלם ממגמות שקדמו לאסון, בימי שגרה, ומהאכזבה שפלגים רבים בציבור הישראלי מביעים מתפקוד הממשלה בעת הזאת. אנו נדרשים לתהות האם וכיצד תישמר נכונות זו לאמון הדדי ולציות וולונטרי להנחיות ולנהלים ככל שיפקדו ימי המלחמה ואף לאחריה.
במחקר זה בחנו בפעם הראשונה בחינה שיטתית את תפיסתם של הישראלים את עצמם כחברה וכפרטים, וניסינו להציף ולאמוד את רמת האמון בין האזרחים — אמון בנכונות של האחר לציית לחוקים ונהלים מטעם מוסדות המדינה, וכן את נכונותו לסייע לזולת ולפעול על פי נורמות חברתיות המטיבות עם הזולת ומשקפות תרבות פרו־חברתית גבוהה. כאמור, המחקר נערך בעיתות שגרה, בשלהי משבר הקורונה (המחצית השנייה של שנת 2021) ולפני מהלכי הרפורמה המשפטית ואסון 7 באוקטובר, ואם כך, המסקנות שניתן לגזור ממנו רלוונטיות לעיתות שגרה.
עוד...
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אסף מלחי
תיאור: מחקר זה נועד לבחון את שביעות הרצון והאתגרים החברתיים והאישיים של צעירים חרדים הלומדים בישיבות גדולות ואת יחסם לחלופות אפשריות ללימודים בישיבה, דוגמת לימודי מקצוע ויציאה לעבודה.
המחקר נשען על מערך מחקר משולב שכלל: (א) סקר כמותי שהקיף כ-530 תלמידי ישיבות בני 17-23 ממגוון זרמים וקהילות (ב) נדבך איכותני שכלל ראיונות עומק עם 15 מחנכים ורבנים חרדים, וכן שתי קבוצות מיקוד בהן השתתפו 16 תלמידי ישיבות מרקע ליטאי וספרדי כאחד. במחקר הבחנו בשתי תתי-אוכלוסיות של תלמידי ישיבות: תת הקבוצה הראשונה, בה לומדים מרבית התלמידים בישיבות רגילות של הזרם החרדי המרכזי בהן ישנה הקפדה רבה על סדרי הלימוד, סגנון לבוש ואורח חיים תורני מוקפד ('ישיבות רגילות'). תת הקבוצה השנייה, בה לומדים כ-8,320 תלמידים (כ-19% מכלל תלמידי הישיבות) בכ-130 ישיבות "רכות". ישיבות אלו נועדו לצעירים המתקשים ללמוד לאורך כל היום לימודי הקודש, הלחץ הלימודי בהן מופחת ויש גם שיעורי עזר ופעילויות חברתיות שאינן מקובלות בעולם הישיבות ('ישיבות רכות'). בהתאם לכך גם גובשה החלוקה של המשיבים לסקר הכמותי שהתמקד בשתי אוכלוסיות/קבוצות אלו.  
עוד...
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יובל פלדמן, שלי רובינסון, נטע ברק-קורן
תיאור: המחקר כולל נתונים שנאספו מסוף שנת 2020 ועד סוף שנת 2021 • נמצא שרבע מהגברים הצעירים החרדים רוצים להתגייס לצה״ל וכן התגלה פער ניכר בין הרצון להתגייס לצה״ל ובין התכנון המעשי להתגייס – אשר עמד על כ-10% בלבד, בהלימה לנתוני הגיוס החרדי בפועל • צעירים חרדים המעוניינים להתגייס מונעים משלושה סוגי מוטיבציות: מוטיבציה שירותית-ערכית (רצון לתרום למדינה), אישית-אינדיבידואליסטית (רצון לרכוש מקצוע או להתקדם בחיים) ומוטיבציה אזרחית (תפיסת השירות כחובה אזרחית). חרדים שאינם מעוניינים להתגייס מונעים במידה פחותה באופן מובהק ממוטיבציות אלה • המוטיבציות השליליות המניאות צעירים חרדים מגיוס הן המוטיבציה הדתית-סמכותית (חשש מתגובת הרבנים), החברתית (חשש מנידוי חברתי) והאישית (חשש מהסתגלות לסביבה חדשה ו״התקלקלות״).
עוד...
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: אסתי רידר־אינדורסקי
תיאור: מבעד לסורגים שקופים מאיר תופעה חדשה שאפלה אמפירית אופפת אותה: נשים חרדיות הלומדות גמרא. עצם קיומה הוא פריצת דרך היסטורית עבור נשים חרדיות, וככל תופעה תרבותית היא אינה צומחת בחלל הריק. התופעה הנחקרת נשענת על האדנים של תהליכי הדרה והכלה בחברה החרדית, כמו גם על הדרת נשים חרדיות מאתוס חברת הלומדים, והיא חלק מתופעה רחבה יותר של יחסי מדינה והחברה החרדית, והשפעתם של יחסים אלו על נשים.
בשנים האחרונות התחוללו שינויים בתחומים שונים בתוך החברה החרדית, בעיקר בשדות שבהם פועלות נשים חרדיות, ובעקבותיהם נוצרו תמורות רבות במגזר שהצטייר תמיד בצבעי שחור ולבן. למרות זאת, מעל ראשיהן של הנשים החרדיות מוצבות תקרות הנראות כבלתי עבירות. הראשונה היא תקרת בטון המדירה אותן מהאתוס המרכזי המגדיר את החברה החרדית – לימוד הגמרא. השנייה היא תקרת בטון המונעת מהן את היכולת להיכנס אל הפוליטיקה החרדית – המוסדות המעצבים את פני החברה החרדית ומוקדי קבלת ההחלטות. בנוסף לכך – ואולי דווקא בעקבות ה"אביב" של הנשים החרדיות – החלו לנשב בחברה החרדית רוחות של מחיקה והדרה, לצד תופעות של הקצנה דתית ומשטור צניעותן של נשים באופנים שלא נראו כמותם בעבר.
מבעד לסורגים שקופים חושף את המנגנונים המעורבים בהדרה זו והופכים אותה ל"טבעית" ושקופה, כמו גם את הא.נשים והגופים המעורבים בתחזוקתה של שקיפות זו בתוך החברה החרדית ומחוצה לה בסיועה של המדינה. לצד זאת הספר בוחן מקרוב את אסטרטגיות הפעולה של ציבור מתנגד בתוך הקהילה.
עוד...
רסלינג
מאת: סבינה ליסיצה, יערית בוקק-כהן
תיאור: כל מאמרי הספר מציינים במידה זו או אחרת את חשיבותה של השמירה על הזיקה לתרבות המוצא כמשאב שהועיל רבות לעולים בתהליך הסתגלותם לתנאים החברתיים והכלכליים בארץ...מרבית העולים לא קפאו על שמריהם אלא שהשכילו לנתב את כישוריהם ומשאביהם באופן כזה שהוביל אותם להתפתחות חברתית, תעסוקתית וכלכלית...תקוותנו כי אסופת מאמרים זו תשמש לתיעוד תהליכי צמיחתם של העולים, לצורך הפקת לקחים לעתיד ולעיצוב תוכניות אסטרטגיות בידי מקבלי החלטות בתחום העלייה.
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל
מאת: אורנה סוסק
תיאור: "הדברים שראיתי בדרכים נדמו לי לפעמים כפרי דמיון. ראיתי אנשי חזון נפגשים כדי לדון, ללמוד, להתווכח, לקבל החלטות, לבנות ולשפץ יקומים מקבילים. ראיתי מתקני עולם מתחייבים למניפסטים ערכיים, קובעים חוקות ומכוננים מהפכות זעירות וססגוניות. ראיתי במו–עיני ובאתי לספר".
ישראל עשירה בקהילות מיוחדות. במסע של שוטטות ומפגשים בכל רחבי הארץ, מנסה המחברת, חברת קהילה בעצמה, להתוודע אליהן, להבין את ההיסטוריה שלהן, את השקפת העולם של חבריהן ואת אופן התנהלותן. הדרכים שבהן בוחרים בני אדם לחיות יחד, לשתף פעולה, לעבוד, ליצור ולחגוג, הן רבות ומגוונות. בעידן של גלובליזציה והכחדה של תרבויות מקומיות, מתעקשות הקהילות המתוארות בספר לקיים את תרבותן הייחודית ולממש את חזונן החד–פעמי. ממלכת היקומים המקבילים השוכנת ממש מתחת לאפינו, נוכחת כאן כהצעה מתמדת, כמטאפורה, כשירה שמתקיימת תמיד לצד השפה אבל נגלית רק למי שמבקש אותה. יקומים מקבילים הוא עדות לכוחה של הקהילה, ליכולת שלה להתמודד עם לחצים עצומים מבפנים ומבחוץ ולשרוד כתרבות. היקומים המקבילים הללו, על ניסיון החיים המשותף שצברו, הם אוצר של ידע מעשי ונגיש הזמין לכל מי שנפשו חפצה בחיי קהילה.
עוד...
הוצאת בבל בע"מ
מאת: סילביה פוגל-ביז'אווי, עמית קמה
תיאור: מאז תחילת ההתיישבות הקיבוצית חיו בה לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים. חלקם הצהירו על זהותם המגדרית או נטייתם המינית, כלומר יצאו מהארון, אחרים שמרו על נטייתם כסוד, ואילו השאר מצאו את עצמם במצב ביניים המכוּנה "הארון השקוף" – זהותם הייתה בבחינת סוד גלוי, אך סביבתם התעלמה ממנו ובכך דחתה אותם. העמדת פנים קולקטיבית זו אפיינה את הקיבוץ במשך דורות.
אסופת המאמרים מבעד לארון השקוף, הראשונה בנושא מושתק זה, משרטטת דיוקן פורץ דרך של חיי להט"ב בקיבוץ מימיו הראשונים ועד היום ומתייחסת למערכות החברתיות, המבניות והערכיות שאפשרו להם לשלב את אורח החיים הקיבוצי עם זהותם המינית. המאמרים בתחומי דעת מגוונים, בהם סוציולוגיה, חינוך, ספרות, תקשורת וגיאוגרפיה, משמיעים את קולם של להט"ב בקיבוץ ובוחנים את ההיסטוריה של "הארון השקוף" מאז הקמתו, דרך הסדקים הראשונים שהחלו להופיע בו בעשורים האחרונים של המאה ה־20 וכלה בניצני התפרקותו בראשית שנות האלפיים.
עוד...
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתלמדא עיון - הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה
מאת: מנחם טופל, ארנה שמר
תיאור: התלכדות היחד הקיבוצי מכילה את היחיד, את השייך ואת הדומה, ובמשך עשרות שנות קיומן של הקהילות השיתופיות הצמיחה מנגנונים של הכלה, וגם של הדרה, של האחר. להתמודדות עם השונוּת בקהילה פנים רבות, גלויות וחבויות, מדוברות ומושתקות, לעיתים בתחכום רב. ספר זה מבקש לבחון לראשונה, באמצעות מחקרים על קבוצות זהוּת שונות בקהילה הקיבוצית, את חוויית היחיד ביחד הקיבוצי מנקודת מבט של הכלה והדרה. נראה שככל שגוברת המציאות של שונות בקהילה הקיבוצית, כך נחלשים מנגנוני ההדרה, שהיו טבועים בה. עם זאת, היחלשות המרקם הקהילתי והמעטפת הממסדית מאתגרים את ההכלה החברתית.
ספר זה פונה אל בני הקהילה הקיבוצית, אך לא פחות מזה אל כל מי שחיים בקהילה אחת, שיחדיו מעמידים את השלם הקהילתי, וכן לכל המוצאים עניין וחשיבות בחיי קהילה. המסע בין פרקי הספר מזמין את הקוראים בו לחשבון נפש קהילתי בנוגע לפרקטיקות ההכלה וההדרה המופיעות בו, הכלה במלוא הַדְרתה (במשמע תפארת) או במלוא הַדָּרתה (במשמע הרחקה). ומופעי ההדרה המבדלים מחרישים ופוגעים. הכלה היא תהליך משותף, שיש בו מחויבות מתמשכת, ברית שכל הצדדים בה יוצאים נשכרים, והיא אינה רק מחווה של האחד לאחר. הכלה אינה מושגת בשיח מטיף, יפה נפש או מוסרני, אלא בחינוך, בהתנסות ובחיים משותפים, בהתארגנות ובהסדרת תקנות.
עוד...
מוסד ביאליקיד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אבי שניידר
תיאור: "…יש עכשיו תאגידים. אין אגודה, יש תאגידים. אז אותו דבר, אין הבדל…"
"…בכל פעם שאתה יוצא מהשדה שלך, או שאתה יוצא מהמשק שלך, אז אתה פוגש מישהו. אתה הולך לגן אז אתה פוגש את כל הורי הגן. כולם מביאים את הילדים שלהם. אתה הולך למזכירות, אתה הולך לזה, אתה כל הזמן רואה אנשים…"
.."מקום קטן, שאני חושב שחשוב שלא יהיו פה פערים גדולים בין האנשים. זה לא בריא מבחינה חברתית. למרות שאני לא… אני לא איזה סוציאליסט. אבל אני חושב שזה מקום העבודה שלי, זה מקום שאני חי בו, ואני פוגש את האנשים גם בנסיבות חברתיות ולא רק של עבודה"…
ציטוטים אלו מתוך דבריהם של חברים במושב צין פותחים צוהר אל סיפורו של מושב חקלאי בערבה. למרות הפרטת המבנה הארגוני של המושב, ממשיכים המבנה המרחבי והקהילתי לייצר ולשמר סולידריות ושיתופי פעולה. באמצעות חקר המקרה של מושב צין מציע ספר זה נקודת מבט חדשה, בתר-ארגונית, על ישובים כפריים בפרט ועל תהליכי עבודה משותפים בכלל.
הספר בוחן את המסד הארגוני החדש של מושב צין, את המסד המרחבי ואת המסד הקהילתי של המושב ואת יחסי הגומלין בין מסדים אלה. בדרך זו מבקש הספר להבין מה היה ומה נותר מהרעיון של מושב העובדים שנוסד בישראל לפני כמאה שנים.
במסגרת המגבלות האקדמיות של הסקה אנליטית מבקש הספר להסביר באילו תנאים חברתיים ומרחביים יכולים ישובים כפריים, מושבים, קיבוצים וישובים קהילתיים במאה ה21 לשמר סולידריות, חרף תהליך ההפרטה הארגוני. יתרה מזאת, מקרה הבוחן של מושב צין, המדגיש את חלקם של המרחב והקהילה ביצירת עבודה משותפת גם ללא ארגון, יכול לשמש גם להבנה תיאורטית של תופעות רחבות יותר בשוק העבודה העכשווי כדוגמת We Work, חממות פיתוח טכנולוגי ועוד
עוד...
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: נוי נחום
תיאור: מישל פוקו הפך לסמל, לקוד תרבותי בשיח הישראלי. הוא לא רק שגור בשיח הציבורי אלא גם מעורר רגשות פוליטיים עזים. עבור רבים פוקו מייצג את הפילוסופיה הביקורתית במיטבה, ועבור קבוצות אחרות הוא אבי אבות "הטרלול הפרוגרסיבי" שמאיים על כל מה שטוב בתרבות המערב. שמרנים רבים טוענים שיש להבין אירועים מכוננים בהיסטוריה של המדינה כפועל יוצא של מלחמתה של האליטה בעם, בלאומיות היהודית – בציונות. אבל באיזה מובן פוקו קשור לזה? התשובה של השמרנים היא שפוקו הוא המורה הרוחני של אותה אליטה. השיח השמרני בישראל הפסיק להיות עניין לאינטלקטואלים בלבד כאשר הוא הוביל את ניסיון החקיקה של המהפכה המשפטית. הצורך בשינוי מהותי ביחסי הרשויות נתפס אצל השמרנים כמהלך הכרחי במערכה נגד שופטים אליטיסטים שאימצו בין השאר גם את הגותו של פוקו. גם לאחר טבח שבעה באוקטובר ישנם קולות מרכזיים בשיח השמרני שרואים בהשפעה של פוקו על האליטות גורם למחדל הנורא.
מדוע המונחים "פרוגרס", "פוסטמודרניזם" ו"מישל פוקו" מחכים לנו בסוף כל משפט שהשמרנים הישראלים אומרים? כיצד המציאו השמרנים את הדימוי של פוקו? מהי הפרשנות שלהם לפוקו? באיזה אופן הדימוי של פוקו משרת את האידיאולוגיה הפוליטית של השמרנים? אלו השאלות המרכזיות של הספר. כדי לענות עליהן יש לחזור כמה עשרות שנים אחורה על מנת לברר כיצד השפיע פוקו על האינטלקטואלים של השמאל הישראלי, אילו תנאים תרבותיים גרמו לישראלים להתעניין בפוקו, ומדוע הדימוי שלו לאורך השנים השתנה בעיני ישראלים.
בחינת ההיסטוריה של פוקו הישראלי שופכת אור על פרקים מרתקים בהיסטוריה האינטלקטואלית של השמאל והימין הישראלי; אבל פוקו הישראלי אינו רק ספר היסטוריה, שכן מדובר בניסיון להבין את השיח השמרני בישראל כיום, את ההווה הפוליטי שלנו.
עוד...
רסלינג
מאת: רמי קמחי
תיאור: סרטי הבורקס עדיין פופולריים ביותר בישראל. רק לאחרונה יצאו כמה מהם במהדורות חדשות על גבי תקליטורים. אחדים משודרים שוב ושוב בערוצי טלוויזיה ישראליים, בעיקר בחגים לאומיים. מהי הסיבה לפופולריות עצומה ומתמשכת זו של סרטים אלה, שהפקתם הסתיימה כבר בשנות ה-70 – זו השאלה המרכזית שספר זה מנסה לענות עליה. הספר מגדיר לראשונה את סרטי הבורקס ומשרטט את מאפייניהם. יתר על כן, הספר מצביע על הקשר שבין סרטי הבורקס לבין טקסטים של ספרות יידיש קלסית, בפרט על הדמיון בין הייצוג של הקהילה הישראלית-מזרחית בסרטי הבורקס לבין האופן שבו מיוצגת בספרות יידיש קלסית הקהילה היהודית-אשכנזית של השטעטל.
רמי קמחי מציע קריאה חדשה של סרטי הבורקס כטקסט היברידי – טקסט שהוא בעת ובעונה אחת מזרחי-ישראלי וגלותי-אשכנזי. נקודת מבט ייחודית זו מעמידה את סרטי הבורקס כשלב בדרכו של הקולנוע הישראלי אל שיקוף משוחרר ועצמאי של המנעד האמיתי של הגיוון האתני-תרבותי בישראל; שלב שבו הקולנוע הישראלי כבר היה בשל להדהוד אתניות אשכנזית פרה-ציונית, אבל אך ורק תוך כדי הסוואת מקורם האמיתי של המאפיינים האתניים האשכנזיים והשלכתם על מי שנתפסו על ידי השיח הציוני כ"אחרים" – המזרחים.
עוד...
רסלינג
מאת: תהילה גאדו, גיא בן-פורת
תיאור: התמונות של עימותים בין חרדים למשטרה מוכרות לרוב הציבור הישראלי, אבל כיצד תופסים חרדים את המשטרה, מהן הציפיות שלהם ממנה, והאם הם מוכנים לשתף פעולה איתה? מגפת הקורונה ומדיניות הסגרים וההגבלות על התקהלויות הביאו להתנגשויות רבות בין חרדים למשטרה. בעיני החרדים, האכיפה המשטרתית נתפסה לא פעם שרירותית, מפלה ומתעלמת במכוון מאורח החיים החרדי. אבל, בה בעת, המחיר שגבתה המגפה מהקהילות החרדיות פגע גם באמון בהנהגה החרדית וחיזק את התחושה שיש צורך במשטרה אפקטיבית - ובלשונם של מרואיינים למחקר הזה: "אלמלא מוראּה של מלכות, איש את רעהו בלעו". מחקר זה בוחן את היחסים בין המשטרה והחרדים ובתוך כך גם שאלות רחבות יותר הנוגעות לזהות, שייכות ולגיטימציה. המחקר משלב מתודולוגיה כמותנית ואיכותנית ומתבסס על סקר דעת קהל, קבוצות מיקוד, ראיונות עם אנשי מפתח וסקירת עיתונות חרדית. נבחנים בו ההבדלים בין העמדות של חרדים ושל יהודים שאינם חרדים כלפי המשטרה, המתח הערכי שבין החרדים למשטרה, תפיסות של שיטור יתר ושיטור חסר והנכונות לשתף פעולה עם המשטרה. נוסף על כך, המחקר סוקר אירועים אחדים שבהם התעמתו חרדים והמשטרה בשנת משבר הקורונה, וכיצד באו בהם לידי ביטוי התפיסות והמתחים המתוארים במחקר.
עוד...
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: עידית שכנאי-רן
תיאור: שנות השבעים של המאה העשרים נתפסות כשנים של יציבות יחסית בתנועה הקיבוצית, אולם מתחת לפני השטח רחשו כבר תהליכים כלכליים, פוליטיים, חברתיים ואידיאולוגיים שבאו לידי ביטוי במתח הולך וגובר, עד לפיצוץ בשנות השמונים, במה שמכונה "משבר הקיבוצים".
בספר הנה ימים באים מספקת האדריכלית עידית שכנאי-רן זווית ייחודית לבחינת השינויים האידיאולוגיים שחלו בחברה הקיבוצית, באמצעות בחינת התהליכים המרחביים שהתרחשו בה ערב פרוץ המשבר. חנוכת חדר האוכל החדש בקיבוץ יפעת, שמוצג כמקרה מבחן בספר, אירעה במקביל להחלטה ההיסטורית שהתקבלה בקיבוץ על הפסקת הלינה המשותפת. הסמיכות בין שני אירועים מכוננים אלה מדגימה את הווקטורים הסותרים שרחשו בקיבוצים בשנות השבעים – חיזוק הקולקטיב מחד וחיזוק המשפחתיות מנגד – ומספקת דוגמא מאלפת לקשר בין הסדר המרחבי ובין הסדר החברתי.
הנה ימים באים משלב תיאוריות מתחומים שונים – סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, גיאוגרפיה ולימודי תרבות – עם תיאוריות וכלים מתחום האדריכלות. עולה ממנו כי המרחב הפיזי אינו רק מושפע מתהליכים חברתיים ותרבותיים, אלא גם משפיע על עיצובם והשתנותם; שותף פעיל בכינון תהליכים היסטוריים ואידיאולוגיים. זהו ספר החושף באופן רב-שכבתי את הנימים הרבים שקושרים בין האדם לבין המרחבים שבתוכם מתנהלים חייו, ואת האתרים הנסתרים שבהם נפגשים חיי היומיום והאידיאולוגיות הגדולות.
עוד...
הקיבוץ המאוחד
מאת: ניסן שור
תיאור: לרקוד עם דמעות בעיניים מציע צלילה יסודית וסוחפת אל מעמקי תרבות המועדונים והדיסקוטקים בישראל, ומאיר אותה בזרקור רב-עוצמה. סיפורה המלא, המשורטט כאן לראשונה לפרטי פרטיו, נפרש על פני ציר זמן היסטורי של חמישים שנה, בקו מקביל – ועם זאת מתנגש – לתולדות המדינה: מהחבורות הסלוניות של אמצע שנות ה-50 והדיסקוטק הראשון בישראל, דרך שיגעון הדיסקו של שנות ה-70, מועדוני הגל החדש האפלוליים של תל אביב בשנות ה-80, לידתו של הטראנס כתופעה ישראלית מוזיקלית-חברתית ייחודית ועד לפריחתם חסרת התקדים של מוזיקת הריקודים האלקטרונית, מועדוני ההומואים, סם האקסטזי ו"אומת הדאנס", אשר היא היא התופעה התרבותית הבולטת של העשור האחרון של המאה ה-20, אשר השפיעה על חייו של דור שלם של צעירים ועיצבה אותם.
בשפה קולחת, אשר אינה מסתירה את אהבתו ותשוקתו לנושא, מביא ניסן שור את סיפוריהם האישיים של גיבורי הספר, אנשים שעד כה התקיימו בשוליים, דווקא מפני שלא הסכימו ליישר קו עם האתוס הציוני ועם הקטסטרופיזם המובנה של החברה הישראלית. דמויות אלה – בעלי מועדונים, תקליטנים, בליינים ובוהמיינים – הפכו את חיי הלילה לביתם ואת השמחה לייעודם, תוך כדי בריאת יקום אוטונומי של תענוגות.
לרקוד עם דמעות בעיניים מנתח באופן חד את היחסים הסבוכים והמסוכסכים שבין תרבות המועדונים בישראל לבין הנוף הלאומי שבצלו התקיימה תמיד. הוא עוסק בהרחבה בפוליטיקה של הריקוד הישראלי, לצד המתח שבין הלוקאלי לגלובלי כפי שהוא בא לידי ביטוי על רחבות הריקודים.
עוד...
רסלינג
מאת: יגיל לוי, רינת משה, עפרה בן-ישי
תיאור: הדוקטרינה הצבאית בישראל מתעצבת בפורומים ביטחוניים־צבאיים סגורים, באופן הנגיש בלעדית ליודעי ח”ן. התוצאה היא שהעיסוק בהשלכותיה החברתיות והפוליטיות של הדוקטרינה נעלם מן העין הציבורית ואף מהמחקר. רִִיק זה, בפרט על רקע רמות האמון הגבוהות שהציבור בישראל מעניק לפיקוד הצבאי, מרדד את הדיון הציבורי ופוגם ביכולתם של מקבלי החלטות להשפיע על עקרונות הדוקטרינה, לא כל שכן ביכולתם להפעיל עליה פיקוח אזרחי יעיל. הספר הנוכחי תורם למילוי חֶֶסֶֶר זה ולכינון גוף ידע אקדמי לעיון במשמעויותיה הסוציו־פוליטיות של הדוקטרינה הצבאית בישראל. אסופה זו חובקת אחד־עשר מאמרים, והיא מציעה כיוונים מגוּונים לקריאת הדוקטרינה כטקסט המאפשר לזהות ולנתח תהליכים מרכזיים ביחסי צבא וחברה בישראל, ביחסי הדרגים המדיני והצבאי, ובאופן שבו הצבא עצמו מפרש את הדוקטרינה ומבקש להשפיע באמצעותה על סביבתו החברתית והפוליטית. הניתוח המוצע בספר נעשה בהקשר של התפנית מרחיקת הלכת שחלה בדוקטרינה מסוף שנות התשעים, ובפרט בהקשר מקרה הבוחן של תפיסת ההפעלה לניצחון והתוכנית הרב־שנתית “תנופה”, אשר קודמו במהלך כהונת הרמטכ”ל אביב כוכבי.
עוד...
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: גבריאל קאבאליון, אפרת שהם
תיאור: ספר זה עוסק בביטויים שונים של סטייה חברתית בישראל ובהשפעתן של תגובות חברתיות על ביטויים אלה; הוא עוסק בתהליכי הבנייתן והעצמתן של סוגיות חברתיות שונות, לצד התעלמות, מזעור או הכחשה של סוגיות חברתיות אחרות. הספר מתמקד בתופעות שהן דוגמה למוקדים מרכזיים של דאגה אצל סקטורים חברתיים שונים בישראל, כמו למשל אלימות במשפחה, סחר בנשים, רצח נשים וילדים, אונס, התעללות ופגיעות מיניות בילדים, אלימות של שוטרים ומאבקים ערכיים של קבוצות דתיות-יהודיות. סוגיות אלה נידונות בהקשר הרב-תרבותי, כפי שהוא מקבל ביטוי באמצעי התקשורת המסורתיים, לצד הזירות הווירטואליות ברשת האינטרנט. ניתוח סוגיות אלה כפי שהן משתקפות באמצעי התקשורת המסורתיים והווירטואליים מסייע לחשוף ביטויים אופייניים, מוטיבים ומסגרות המולידות רטוריקה ייחודית לתרבות המקומית. הספר מאמץ את המודל המתון של תיאורית ההבניה החברתית המניחה שהמשמעויות המיוחסות לתופעות של סטייה חברתית, כמו גם דפוסי התגובה החברתית אליהן, מושפעים מנקודות המבט הייחודית של השחקנים הפועלים בחברה נתונה. אי לכך, קהלי צופים, בלוגרים ורשתות חברתיות אחרות הופכים לכוח פעיל בהגדרת המציאות החברתית כנורמטיבית או כסוטה.
עוד...
רסלינג
מאת: רוביק רוזנטל
תיאור: "הספר "מדברים צהלית" מציג לקורא הישראלי, לחוקרי הלשון והחברה ולמוסדות הצבא מחקר מקיף, ראשון בתחומו, של שפת הצבא הישראלית, הקרויה כאן "צהלית". בכך הוא ממלא חסר מתמשך במדף ספרי המחקר העוסקים בצבא ההגנה לישראל, המוסד המרכזי והמשפיע ביותר על החברה והתרבות בישראל. הספר נוגע בכל משלבי הצהלית, ובעיקר בשפת הדיבור של מפקדים וחיילים בחילות השדה. המחקר המוצג בו נסמך על כ-6,000 מבעים של חיילים ומפקדים, בייחוד מן העשורים האחרונים. חלקו הראשון של הספר עוסק במאפיינים השונים של הצהלית: איך נכתב המילון הצבאי מאז הקמת צה"ל? מה מייחד את הצהלית במבנה המילים ובשימושיהן? איך מקבלים מילים וביטויים בשפה הכללית משמעות מיוחדת בשפת החיילים? איך נעשו ראשי התיבות הצבאיים לחלק מהשפה המדוברת, ועוד. החלק השני עוסק בקשר בין הצהלית ובין המאפיין הסוציולוגי המובהק של הצבא - ההיררכיה: איך נקבע מערך הדרגות הצבאי? על פי אילו כללים לשוניים ניתנת פקודה צבאית? מה אפשר ללמוד על טון הדיבור של מפקדים בצה"ל? איך מתייחסת הצהלית למגדר ולהיבטים אתניים בצבא? השפעתה של הצהלית על השיח התקשורתי ועל השפה האזרחית?
עוד...
מוסד ביאליק
הצג עוד תוצאות