נמצאו 436 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: יובל אשוש, טל רפפורט
תיאור: לאחר שנים אחדות של הרצת שינויים בקיבוצים ניתן היום לבדוק את תוצאותיהם. ההנחה היא שהשינויים הגיעו לידי הבשלה ומיסוד ומאפשרים מחקר. לצורך זה נבחנו שישה שינויים:
1. תשלום עבור עבורה; 2. הפרטת מזון; 3. הפרטת רכב; 4. הקמת מועצה במקום אספה (או בנוסף לה); 5. הקמת מועצת מנהלים; 6. הקמת מרכזי רווח.
השינויים, שנחקרו באוריינטציה אנתרופולוגית, נבדקו בשמונה קיבוצים לאחר שעברו שלוש שנים מתחילת יישומם.
הרוב המכריע של הנתונים הופק על ידי ראיונות עומק עם חברים העומדים בצמתים חברתיים, קשורים לשינוי המדובר ומושפעים ממנו. המטרה הייתה לבדוק את ההשלכות של כל שינוי ושינוי על המציאות הקיבוצית ואת עמדות החברים כלפיו.
מחקר זה ממשיך את ניתוח השינויים בקיבוץ לאחר יישומם. חלק אי שלו – ניתוח סקר [מאת א' פווין] יצא לאור לפני חודשים אחדים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אברהם פווין
תיאור: כיצד מעריכים חברי קיבוץ את תוצאות השינויים שבוצעו בקיבוציהם? הסקרים והמחקרים שנערכו בשנים האחרונות ניסו לברר את עמדות החברים כלפי סדרה של שינויים מוצעים לפני ביצועם. לעומתם, הסקר שנערך בזה בוחן כיצד תופסים החברים את תוצאות השינויים לאחר שבוצעו ונוסו בפועל פרק זמן ארור דיו להערכת השינויים.
הסקר נערך ב12 קיבוצים ומתמקד בשישה שינויים: הפרטת המזון, אישור רכישה ושימוש ברכב פרטי, תשלום עבור עבודה נוספת, הפיכת ענפים ו/או שירותים למרכזי אחריות, הקמת מועצות מנהלים במפעלי תעשייה והעברת מרבית סמכויות האספה למועצה מייצגת.
נבחרו למדגם רק קיבוצים שבשנת 1993 הודיעו על ביצוע השינוי ומתוכם הוגרלו 12 קיבוצים של התק"ם, שבה התפשטות השינויים הייתה מהירה יותר.
המחקר שבזה הוא חלק ראשון מתור שניים העוסקים בניתוח ששת השינויים; חלק שני יבוא בעקבותיו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אבי קדוש, ארזה אברהמי
תיאור: תשעים בני קיבוץ בני 30-25 שוחחו עם מראייניהם שיחה פתוחה על תכניותיהם לעתיד. על רקע מרחב ההתנסויות הפתוח לפניהם, הביעו בני הקיבוץ את דעתם על החיים בקיבוץ והשינויים המתרחשים בו ועל המקום שהם מקצים לו בעתידם כבוגרים. התנהגותם של בני הקיבוץ ועולם ההתייחסות שלהם משקפים במידה רבה דפוסים המאפיינים את הצעירים בעולם המערבי; בעולמם פוחתת והולכת השפעת הקיבוץ על עיצוב זהותם והחלטותיהם העתידיות ורבים מהם מחשים שילוב חדש בין שמירה על שיתוף בעל אופי מתון לאינדיווידואליזם המתמקד בפרט, ברצונו ובצרכיו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: טרי ניומן, רוני סופר
תיאור: כמעט שמונים שנה חלפו מאז שדוד בן-גוריון מסר את ניהול החיים היהודיים במדינה לידי מיעוט שהפך עצמו למונופול. לאחר כ-2000 שנות גלות, שב העַם לארצו, התמקד בעיצובה של הישראליות. כתוצאה מהצלחותיו, מתחוללת לנגד עינינו מהפכה של ממש: ישראלים מכל גוני החברה קמים ומבקשים לעצב את פניה של היהדות. זהו הפרק הבא בסיפור הישראלי.
במרכזו של הספר קריאה לציבור הממלכתי לקחת אחריות על הסיפור היהודי. הספר מציע לראות ביהדות כוח פוליטי ורוחני שביכולתו לאחד עם מפוצל. לפתחו של הדור ניצבת משימה היסטורית: לבנות יהדות ישראלית, השואבת את כוחה משורשיה, חיה את ההווה, ומכינה עצמה לעתיד. המאה ה-20 היתה המאה הישראלית. המאה ה-21 היא המאה היהודית.
ידיעות אחרונות
מאת: יקיר חג'אג', ליה להבי
תיאור: במלאת 50 שנה להקמתה של יחידת עוקץ וכ-100 שנה לאחר הנחת היסודות לכלבנות הצבאית בארץ ישראל יוצא לאור הספר ההולכים בראש – סיפורה של יחידת עוקץ. זהו מסמך תיעודי מרתק הפורס בפני הקורא דרמות גדולות וסיפורים קטנים ומגיש לראשונה את ההיסטוריה המפוארת של היחידה המיוחדת: מראשית הכלבנות המבצעית ערב הקמת המדינה ועד למלחמת "חרבות ברזל"; מהפרויקט הניסיוני לשילוב כלבים בלוחמה בטרור ועד ליחידת הכלבנים המבצעית הטובה בעולם; ומיחידה שנאבקה על הזכות להשתתף בפעילויות ועד ליחידה שלוחמיה מובילים את מיטב כוחות העילית במבצעים מיוחדים שעל חלקם עדיין אי-אפשר לספר.
מבין דפי הספר עולה דמותם של היחידה ולוחמיה, לוחמים מקצוענים שניחנו ביוזמה, בעצמאות, בתחושת אחריות ובשאיפה למצוינות, מפעילים בתבונה את ידידו הטוב של האדם, הכלב, במטרה להביא יתרון מבצעי, משמעותי וייחודי לשדה הקרב. צמדים אלה של לוחם וכלב, המובילים כיום כל כוח לוחם בכל משימה ומבצע, הם-הם ההולכים בראש.
ידיעות אחרונות
מאת: עפרה לקס
תיאור: בבוקר שמחת תורה תשפ"ד, נוה, בנה של עפרה לקס, יצא מביתו ונסע ליחידה שלו, סיירת מטכ"ל. משם ירד עם חבריו דרומה כדי להילחם במחבלים שפלשו וכבשו את קיבוץ בארי. נוה היה נחוש להגן על תושבי הדרום ולהציל אותם, אך הוא לא שב מהמשימה ונהרג בקרבות בקיבוץ.
חודשיים אחר כך יצאה עפרה למסע בעקבות בנה ובעקבות אזרחים ולוחמים בעוטף, מתוך רצון להבין מה אירע לכולנו באותו יום נורא שהגדיר מחדש את מושגי הרעות והגבורה. שותפות הגורל בינה ובין גיבורי הספר יצרה מפגשים עמוקים שבהם שמעה סיפורים כנים ונוקבים הנוגעים בנבכי הנפש.
בין דפי ספר זה תפגשו בין היתר את יוחאי, איתי ואיברהים, שהגנו על חמ"ל נחל עוז עד טיפת דמם האחרונה יחד עם נמרוד שנפצע, ואת אלקנא שהיה קב"ט מסיבת נובה, נלחם במחבלים ונפצע, ומאז נכנס שוב ושוב להילחם בעזה כדי שחבריו ישוחררו מהשבי. תכירו את מאלי שלחמה יחד עם חבריה למשטרה על גג התחנה בשדרות וכבר שלחה מסר של פרידה לבנה היחיד. תקראו את סיפורם של ניסן וברי, חברי כיתת הכוננות של נחל עוז, שיחד עם כמה לוחמי ימ"ס הגנו על כל חברי הקיבוץ, אבל היום ההוא לא מרפה מהם. תפגשו את יוסי מקיבוץ ניר עוז שנלחם במחבלים, הגן על משפחתו מהממ"ד וטיפל בחמותו שנמלטה מחוטפיה, ותלמדו להכיר את דמותו של סלמאן חבקה, מג"ד 53, ששילח טנקים לכל העוטף בלי שקיבל פקודה, נלחם בבארי ומאוחר יותר נהרג בעזה. הקריאה בספר תגלה שלרעות אין גיל, עדה, מגדר או עמדות פוליטיות, הפסיפס של הגיבורים מגוון וססגוני, כזה שממנו עשוי העם המיוחד שלנו.
הפרק האחרון מוקדש לנוה, הגיבור האישי של עפרה, שבן רגע נהפך לגיבור לאומי. בבוקר שמחת תורה, בדרכו למשימה שממנה לא שב, אמר נוה את המשפט: "במקום שבו צריך אותי שם אני אהיה". המשפט הזה הוא המוטו שלאורו פעלו כל גיבורי הספר הזה.
ידיעות אחרונות
מאת: אברהם פווין, אלי אברהמי
תיאור: בנובמבר 1996 נערך ע"י יד טבנקין, בעצה אחת עם מזכירות התק"ם והוועדה הרעיונית פוליטית, סקר בקרב חברי התק"ם.
מטרתו לעמוד על הלכי הרוח והעמדות של חברי התק"ם לגבי ההסדר המדיני ותהליך השלום, תפיסתם החברתית והכלכלית, גישותיהם כלפי ההסתדרות והמפלגה והיחס למעורבות פוליטית של התק"ם ומטרותיה.
תוצאות הסקר מראות כי חבר הקיבוץ מוסיף להיות בעל מודעות פוליטית, עמדותיו המדיניות מגובשות והוא מראה עניין ונכונות לפעילות פוליטית.
השוואה לסקר דומה שנערך לפני ארבע שנים מצביעה על התחזקות של עמדות יוניות, תמיכה גוברת בעמדות אינטרסנטיות-סקטוריאליות והמשך גישה מסויגת כלפי המערכת התנועתית המרכזית.
אברהם פווין חבר קיבוץ גניגר, הוא סוציולוג החוקר במכון לחקר הקיבוץ באוניברסיטת חיפה וביד טבנקין.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: סטנלי מרון
תיאור: על פי נתוני השנתון הסטטיסטי לישראל 1996, מספר אוכלוסי התנועה הקיבוצית בסוף שנת 1995 היה 125,400 נפש. מה הן התמורות החברתיות שהמספר הזה משקף, על אילו תהליכים הוא מצביע ומה אפשר להסיק מהם על כיווני התפתחותה של התנועה הקיבוצית?
נתוני המקרו למחצית הראשונה של שנות התשעים מעידים על הסתגלותה של התנועה הקיבוצית למצב הכלכלי ועל סימנים להתאוששות חברתית; יחד עם זה , בעוד מאזן ההגירה של מדינת ישראל הוא חיובי מוסיף מאזן ההגירה בקיבוצים להיות שלילי ונמשכת הירידה בילודה ובמספר הנישאים.
נתונים על תחומים אחרים מראים שיפור לעומת שנים קודמות. למשל, גידול מרשים במספר בעלי ההשכלה העל תיכונית אצל גברים ונשים גם יחד.
הנתונים שבחוברת מתבססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועל סיכומי האוכלוסייה של המחלקות למידע וסטטיסטיקה בתק"ם ובקבה"א.
סטנלי מרון, חבר קיבוץ מעיין צבי, הוא עמית חוקר של יד טבנקין. התמחותו היא בתחום החברתי כלכלי, ובעבודתו מושם דגש על ניתוח תהליכי שינוי לפי העובדות בשטח.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: דנה בלנק
תיאור: מתחילת דרכה היתה התנועה הקיבוצית נתונה לתמורות ושינויים, ואולם דומה שהשינויים המתחוללים בה בעשור האחרון מרחיקים לכת יותר ממה שהיכרנו עד נה. סימני שאלה מוצבים כמעט על כל נושא: גבולות הערבות ההדדית וגבולות השותפות, הקשר שבין תרומה לתמורה והיחס בין הכלל והפרט.
כיצד משתלבות הנשים בתהליכים אלה?' מה מעסיק אותן בתקופה זו של שינויים מפליגים? מהן הדילמות שאיתן הן מתמודדות?
באיזה אסטרטגיות הן נוקטות ובאיזו מידה דוחף אותן המשבר המתמשך בקיבוץ לדרכי חשיבה שונות, לעשייה וליוזמה? המחקר שבזה מיוסד על ראיונות אישיים עם קבוצת נשים בכמה קיבוצים והוא מבקש לצייר, דרך נקודת מבטן הסובייקטיבית, תמונה מקיפה יותר של מגמות השינוי, ואיפיונים למה שקורה לנשים בקיבוץ היום.
המחקר שבזה הוא חלק מעבודה לשם קבלת תואר M.A. בסוציולוגיה בהנחייתו של פרופסור אליעזר בן רפאל באוניברסיטת תל אביב.
דנה בלנק, בעלת תואר ראשון בסיעוד, היא חברת קיבוץ גבעת השלושה. זהו פרסומה הראשון בכתובים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: דניאל דה מלאך
תיאור: בשנים האחרונות הנהיגו קיבוצים רבים שינויים ארגוניים פורמאליים מקיפים. תהליך השינוי הארגוני לא נצפה מראש, ואף יש מחלוקת באשר לשאלה מה גרם לו.
המחקר שבזה מבוסס על ניתוח החלטות על שינויים במדגם של 30 קיבוצים בשנים 1991-1983, ובהסתמך על תיאוריות של ארגוניות מוסדיות מנסה להסביר החלטות אלה ותפוצתן.
דניאל דה מלאך הוא בן קיבוץ רביבים, תלמיד מחקר באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. זה פרסומו הראשון בכתובים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אור לביא
תיאור: 7 באוקטובר 2023 היה היום הנורא ביותר שידע העם היהודי מאז השואה. את המכה הקשה הנחית ארגון חמאס, שליט רצועת עזה שנתפס עד אז כאיום משני ביחס לזירות מאיימות יותר בחזית הצפון ובאיראן. רצועת עזה נתפסה כסוג של מחלה כרונית, לא נעימה, מחריפה בתקופות מסויימות, אך כזאת שניתן לנהל איתה או לצידה חיים נורמליים.
כמעט כל ראשי הממשלה של ישראל שנאו את רצועת עזה וראו בה סוג של קללה שיש להיפטר ממנה או לכל הפחות למזער את נזקיה. רבין איחל "שעזה תטבע בים" ואימץ את רעיון עזה תחילה בהסכמי אוסלו. מנחם בגין, אהוד ברק ואריאל שרון הציעו כל אחד בתורו למצרים לחדש את אחריותה לרצועה ונדחו על הסף. שרון שהיה אחד מאדריכלי רעיון ההתיישבות היהודית ברצועה היה גם זה שפינה אותה. לוי אשכול יזם תוכנית יומרנית לריקון הרצועה מתושביה. נתניהו האמין כי ניתן למזער את העיסוק ברצועת עזה ואת נזקיה, דווקא באמצעות תמריצים כלכליים ויצירת סטטוס-קוו מול שלטון חמאס. רק שניים, דוד בן-גוריון ויצחק שמיר רצו להחזיק בה, לכל אחד מהם היו סיבות שונות בתכלית.
איש לא העריך את עוצמת המכה שתספוג ישראל דווקא מגזרה זאת. הספר בוחן את יחסי ישראל ורצועת עזה בשילוב של מבט היסטורי עם מיקוד על התהליך שהוביל אותנו לאירועי ה-7.10, שראשיתו בתהליך האיסלאמיזציה ברצועה בשנות ה-70' ושיאו בעיוורון שפוקד את ההנהגה הישראלית החל משנת 2014.
ספרי ניב
מאת: דוד אוחנה
תיאור: דרך ארוכה עבר נתן אלתרמן מאז פרסם את שירו "על ארץ אבנים" בפואמה "שמחת עניים", שנכתבה בראשיתה של השואה, ועד לחתימתו על מנשר למען ארץ ישראל השלמה. עשרה ימים לאחר פרוץ מלחמת ששת הימים כתב במאמרו 'מול מציאות שאין לה אח': "עניינו של נצחון זה הוא בכך שמחק למעשה את ההדל בין מדינת ישראל לארץ ישראל". תחזיתו זו לא נראית היום רחוקה מהגשמה. לא נותר אלא לדמיין כיצד תיראה בעתיד ארץ האבנים.
הקיבוץ המאוחד
תיאור: במאבק ההרואי על קיומנו שפרץ בשבעה באוקטובר לקחו חלק כמה מאות אלפי ישראלים שמדינתם הטילה בהם דופי.
יוצאי ברית המועצות שעלו לישראל, בחרו לעזוב את חייהם מאחור ולהפוך את ציון לביתם. בגולה הם נקראו ז'ידים, יהודונים, ואילו במולדת שאליה חזרו הם הפכו ל"רוסים" שהקשר שלהם לזהותם היהודית מוטל בספק.
יותר יהודי ממך חושף את מסכת הייסורים והתלאות שמציב הממסד הרבני הממלכתי בפני יוצאי ברית המועצות המבקשים להתחתן, להתגייר או להיקבר עם אחיהם, מצביע על המחיר הכבד שגובה ההתנהלות הזו מכבודם ומתחושת השייכות שלהם, כמו גם מחוסנה של החברה הישראלית; הוא קורא לסדר יום לאומי חדש, שבו שער הכניסה לעם היהודי יופקד בידי רבנות המכירה בערך ובקשר של יהדות ברית המועצות ושל הסולידריות הישראלית לסיפור היהודי.
אלקס ריף היא מייסדת ומנכ"לית "לובי המיליון", המייצג את הצרכים של 1.2 מיליון ישראלים דוברי רוסית מול מקבלי ההחלטות. בעבר הקימה את "הבריגדה התרבותית" שהכניסה לתרבות הישראלית את חג הנובי גוד. ריף כתבה שני ספרי שירה על חוויותיה כעולה והיא בעלת תואר שני במדיניות ציבורית. נולדה בברית המועצות, כיום אוקראינה, ומתגוררת בתל אביב. בזוגיות עם דניאל ואם לגור, עוז ואליאנה.
הוצאת סלע מאיר
מאת: נמרוד פלמ"ח
תיאור: מהרגע שהגענו לשער הכניסה, מוקפים חיילים, שוטרים וצוותי חילוץ, הוא נשבר. הפעם הוא התפרק לגמרי – התיישב על הקרקע, ראשו רכון, ובכה בכי חלש. בכי של תסכול, עייפות, הלם ועצב. איש לא אמר דבר. עמדנו שם, מתנשמים בכבדות, והבטנו בו. כל אחד הרגיש שהוא בוכה בשם כולנו, נותן דרור לתחושות שכרגע לא יכולנו לתת להן לצוף.
בעוד המפקד שלו צועק עליו בטלפון שלא יעז לנסוע דרומה, נמרוד פלמ"ח המשיך לדהור לאזור שממנו הגיעו סרטוני האימה, כשאיתו האקדח האישי שלו ומחסנית אחת בלבד. ברגע של הפוגה עצר להקליט הודעת פרידה לזוגתו ולשני ילדיו, והמשיך ללחום ללא הפסקה בעלומים, בבארי ובכבישי המוות. המאורעות שחווה והתמונות שראה בשעות שבהן מדינת ישראל נעדרה הבהירו לו מעל לכל ספק שגם אם הוא ישרוד את היום הזה, חייו ישתנו מן הקצה אל הקצה. כעת הוא יוצא למלחמה חדשה: הקרב על הריפוי.
הוצאת סלע מאיר
מאת: עידית שכטר-פייל
תיאור: כשהגיעו לאזור רעים, עידו הבחין בקבוצה של חמש-עשרה שוטרים חמושים באקדחים, שניהלו קרב מול חמישים מחבלים חמושים ברובי קלצ'ניקוב. בלי להסס הוא הכניס את הטנק לשטח האש שבין השוטרים למחבלים. כשביקשו להודות לו, השיב בפשטות: "התגייסתי כדי להיות לוחם. בסך הכול עשיתי את העבודה שלי".
מהרגע בו הכוננות הפכה למלחמה וטילי נ"ט החלו לפגוע בטנקים, עד הרגע בו אחרון חטופיה שוחרר מעזה – קרבותיה של חטיבה 7 הן פניה של מלחמת חרבות ברזל. זוהי החטיבה שטנקים שלה היו פרוסים על הגדר בתחילת המתקפה, שחייליה היו הראשונים להגיב, שמפקדיה הובילו קרבות בלימה מול מאות מחבלים, ושטובי בניה נפלו בקרב ובשבי. כשחיילי חטיבה 7 נפגשו, רק שבועיים קודם לכן, עם ותיקי מלחמת יום כיפור, הם לא העלו על דעתם שאת הפרק הבא בתולדות החטיבה – והמדינה – יכתבו הם עצמם.
הספר הזה מזמין את הקורא להצטרף לחיילי החטיבה בחצי הראשון של המלחמה, בפרק הזמן שבין השבעה באוקטובר ל"מבצע ארנון", בו חולצו ארבעה חטופים. לשמוע את הקריאות בקשר, להבין מי נפגע ונפל, לחרוד לגורלו של מי שקולו נדם פתאום, להתמלא גאווה ורעות-לוחמים כשעלילות הגבורה הופכות לדבר יום ביומו.
- לאן נסע אחד מצוותי הטנקים כשהצריח עוד בוער?
- מה צעק המג"ד הפצוע לקצין שהגיע להחליף אותו?
- איזו עיר עזתית עלולה הייתה להיתפס כ"טיול בפארק"?
- כיצד הוסווה בתחבולה "מבצע ארנון"?
הוצאת סלע מאיר
מאת: ירון הראל, אבי שגיא, אריאל פיקאר
תיאור: הספר שלפנינו הוא מנחת הוקרה ותודה לפרופ' צבי זוהר, מייסד תחום המחקר החדשני של חקר פסיקת ההלכה בארצות האסלאם. מחקריו עוסקים בדמויות מופת, במגמות פסיקה ובהתמודדות של חכמים אלו עם אתגרי הזמן והמקום. דור שלם של חוקרות וחוקרים שראו בעבודותיו של פרופ' זוהר אבן יסוד למחקרם, הוסיפו נדבכים חדשים על מחקריו. תרומתו של פרופ' זוהר אינה רק במרחב האינטלקטואלי־האקדמי, היא השפיעה על השיח החברתי־פוליטי, על החינוך ועל השיח ההלכתי עצמו. פרופ' זוהר איננו חוקר הספון בספרייתו. חלק מרכזי וחשוב בחייו היא פעילותו כאינטלקטואל ציבורי, כמורה ואיש חינוך. כחבר מייסד במכון שלום הרטמן, הוא הוביל להקמת מרכז לחקר ההלכה הפעיל זה עשרות שנים. תפיסת היסוד של פרופ' זוהר היא שהיהדות אינה מתמצית בגבולות אירופה האשכנזית. הוא הראה כי יש ליהדות החיה בארצות האסלאם מסורת היסטורית, מחשבתית, תרבותית־ערכית והלכתית עצמאית, שלא זכתה לחשיפה מספקת. ממחקריו של צבי זוהר עולה יהדות זו כמאירת פנים, מכילה וסובלנית, ומתמודדת באופן מקורי עם אתגרי המודרנה. המאמרים בספר זה משקפים דיאלוג מתמשך בין פרופ' צבי זוהר לעמיתיו ולתלמידיו הרבים.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: זהר עמר
תיאור: ישראל אהרֹני מכונה "הזואולוג העברי הראשון". הוא ובני משפחתו הקדישו את חייהם למחקר החי של ארץ ישראל. אהרני פעל בדור הראשונים של תקופות העליות הראשונות והיה שותף פעיל בעיצובה של ההוויה העברית המתחדשת בארץ ישראל. פעילותו החלוצית נפרסה על פני תחומים רבים: בשדה החינוך, בכתיבת ספרי הלימוד הראשונים למורים ולתלמידים, בתרומתו להגנת הצומח ולחקלאות, בזיהוי החי שבמקורות ישראל, בקביעת שמות עבריים לבעלי החיים בלשון העברית המתחדשת ועוד.
כשהוקמה האוניברסיטה העברית הצטרף אהרני לשורותיה וביסס את המחקר הזואולוגי בארץ ישראל. פעילותו הזואולוגית ותגליותיו היו פרי מחקר שטח אינטנסיבי, שכלל עשרות רבות של מסעות בכל המרחב של המזרח הקרוב, מתורכיה, דרך סוריה, לבנון וארץ ישראל ועד לתימן. מסעות אלה נערכו תחת סיכון ובמקומות שכמעט אינם נגישים גם בימינו.
מונוגרפיה זו מציגה את ציוני הדרך בחייו של ישראל אהרני, רעייתו יהודית ושני ילדיהם, יוסף ובת שבע, ואת תרומתם למחקר הזואולוגי של ארץ ישראל. חיבור זה מתבסס בחלקו הגדול על מידע חדש שנחשף בעשרות ארכיונים, על פריטים מארכיון המשפחה, על קטלוגים של אוספי אהרני הנמצאים ברחבי העולם, וכן על חיבור ביוגרפי שכתבה בתו בת־שבע, חיבור המתפרסם לראשונה בחלקו השני של ספר זה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא כתב עת מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות וביצירה בקרב תנועה זו ובתהליכים העוברים עליה מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו.
כמו בקודמיו, כך גם בכרך זה מגוון מחקרים בתחומים שונים. הוא פותח בחקר פועלו של הרב ישעיהו שפירא המכונה "האדמו"ר החלוץ" בהקמת כפר אתא, ממשיך בתיאור המהלכים להקמת בית ספר לרפואה באוניברסיטת בר־אילן, ומשם פונה הכרך לעסוק בהשוואת שני מנהיגים רוחניים חשובים במחנה הציוני הדתי, הרב צבי יהודה קוק והרב יהודה עמיטל. לאחר הדיון בתיאולוגיה פוליטית ממשיך הכרך בניתוח עיקרון אידאולוגי חשוב של התנועה הציונית הדתית , אחדות ישראל. הכרך מסיים בפרוטוקולים מתוך ישיבות ההנהלה של מקווה ישראל.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: ברנאר-אנרי לוי
תיאור: בספרו ישראל לבדה שוזר ברנאר־אנרי לוי חמישים שנות היכרות מעמיקה עם ישראל, וחושף תמונת עומק של תגובות העולם לטבח השבעה באוקטובר: הגלים החדשים והמרים של השנאה העתיקה ביותר – האנטישמיות, הסיבה שבגללה ישראל נושאת לבדה את המלחמה על קיומה; וחושף מה המשמעות האמיתית של המערכה הזו עבור ישראל – ועבור העולם כולו.
ישראל לבדה היא מסה אישית, נוקבת ומטלטלת על בדידותה של ישראל ועל טראומת שבעה באוקטובר — החל מעדותו בגוף ראשון של לוי מייד לאחר הטבח. ב־8 באוקטובר 2024 עלה לוי על טיסה לישראל כדי לשאת עדות לטבח ולפלישה חסרי התקדים של חמאס. משם הוא מרחיב את עדשתו ומשלב בתוכה חמישה עשורים של כתיבה, עשייה ופגישות עם כל מנהיגי ישראל, ממנחם בגין ועד שמעון פרס, מיצחק שמיר ויצחק רבין ועד אריאל שרון – ומעל הכול, מחויבות ארוכת שנים לאמת, לצדק ולציונות.
מנקודת מבטו הייחודית כפילוסוף וכאינטלקטואל מוביל, מנתח לוי את "הרוע המוחלט" שנחשף בשבעה באוקטובר, ומספר כיצד איראן, רוסיה, סין, טורקיה וארגונים אסלאמיסטיים קיצוניים זיהו הזדמנות – וניצלו אותה. הספר עוקב אחר הדרך שבה אירוע היסטורי מורכב זה הפך בתוך שבועות ל"פרט שולי" בתודעה העולמית, בעיצומו של גל אנטישמי עולמי העוטה מסכה של אנטי־ציונות. אחת לאחת מפרק לוי את הטענות הקוראות ל"הפסקת אש עכשיו" ללא שחרור החטופים, ואת קריאות ה"פרספקטיבה הרחבה" שמבקשות לטשטש את המציאות. זהו כתב הגנה מרגש על נשמתה של הציונות ועל ניצוץ הקיום הישראלי – והכרזה ברורה: המלחמה הזו היא מלחמה קיומית, לא רק לישראל אלא לעולם המערבי כולו. ולמרות דחיפותה – ישראל ניצבת בה לבדה.
ברנאר־אנרי לוי הוא פילוסוף, קולנוען וסופר, מחברם של למעלה מ־45 ספרים, ביניהם גאונות היהדות, ורטיגו אמריקאי, ברבריות עם פני אדם, מי רצח את דניאל פרל? והאימפריה וחמשת המלכים. הוא יצר שמונה סרטים תיעודיים על המלחמות בבוסניה, בלוב; בכורדיסטן העיראקית, שהייתה נתונה במצור של דאעש; וכן באפגניסטן, סומליה, בנגלדש, ניגריה ואוקראינה. פועלו של לוי כהוגה, כסופר וכקולנוען שזור בפעילות הומניטרית. מזה חמישים שנה הוא מסקר את “המלחמות הנשכחות” של העולם ומקדיש להן ספרים רבים, סרטים ומאמרים.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: צבי לניר
תיאור: "קיבוץ צעיר במשבר מושגי" הוא מחקר מאת צבי לניר, המנתח את המשבר המבני והרעיוני בקיבוצים צעירים. לניר טוען כי המשבר נובע מ"משבר מושגי" – פער תפיסתי בין המודל הקיבוצי הקלאסי למציאות החדשה – ומציע למידה בסיסית ו"מסגור מחדש" של המושגים הקיבוציים, ולא רק פתרונות טכניים.
לניר מזהה כי חברי הקיבוצים הצעירים חווים משבר משום שהמושגים שבהם השתמשו (כמו "הגשמה", "שיתוף") חדלו להיות רלוונטיים, מה שיוצר משבר תפקוד.
במקום התמקדות בפתרונות כלכליים בלבד, לניר מדגיש את הצורך בלמידה בסיסית – יצירת גישה חדשה להבנת המציאות והקיבוץ, תהליך שהוא מכנה "מסגור מחדש".
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יוסף פונד
תיאור: התנועה הציונית שאפה להקים בית לאומי בארץ-ישראל ולעצב בו חברה חילונית – "עם ככל העמים". מולה התייצבה "אגודת ישראל" האורתודוקסית ששאפה שהחברה בבית הלאומי תיוותר קשורה למסורת – "עם סגולה". קהילתה שמרה על בְדֵּלוּת תרבותית וחברתית והקפידה על הופעה חיצונית מיוחדת. העיתונות הארץ-ישראלית היתה שבויה בדעות קדומות וייחסה ל"אגודת ישראל" דעות קנאיות כשל קבוצות קיצוניות. העיתונות תיארה אותה, במאמרים ובקריקטורות, כתנועה גלותית וחשוכה, תוך שימוש בביטויים ארסיים ובלעג, קרובים להתבטאויות אנטישמיות. תיאורים רבים שכאלה הובאו בספר זה - מיתוס או מציאות. בדרך זו ניבנה ל"אגודת ישראל" מיתוס שלילי ומאיים. הנהגתה הגיבה למתקפה, בהסתגרות תרבותית וחברתית. תהום נפערה בין שני חלקי העם שקשה לגשר עליה ולמנוע פיצול לשני עמים – חילוני וחרדי.
בספר הוצגו תנאים חיוניים לבניית גשר: נכונות לסייג את הכתיבה העיתונאית ולהקטין את השנאה שזו משדרת; נכונות לסייג את המאבק לחילון המרחב הציבורי; נכונות לאפשר לחברה החרדית לקיים את חייה התרבותיים במסגרת "אקולוגיה תרבותית"; צמיחת דור חרדי צעיר שיסכים להטות שכם לקיום החברה הישראלית ומדינתה. החשוב מכל – היכולת לקיים דיאלוג אמיתי, א-פוליטי, במסגרות קהילתיות, כדרך אחים שדעותיהם שונות אך רצונם לחיות יחד.
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים
מאת: ברוך כנרי
תיאור: "משק מתוכנן ציוני ומשק מתוכנן ציוני-סוציאליסטי" הוא ספר מאת ד"ר ברוך כנרי, הספר עוסק בתולדות הכלכלה והתכנון המשקי בתנועה הציונית ובתנועת העבודה, תוך ניתוח המודלים של "משק מתוכנן" בהקשר הציוני והסוציאליסטי.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יוסף לניר
תיאור: הספר "הנהגה, השתתפות ותקשורת בקיבוץ" מאת יוסף לניר, מנתח את הדמוקרטיה הקיבוצית ומערכות היחסים הפנימיות. לניר מתמקד בבעיות תקשורת והשפעתן על מוקדי הכוח, קבלת ההחלטות וההשתתפות הפעילה של החברים בקיבוץ.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: מנחם טופל
תיאור: "גודל ויעילות כלכלית בקואופרטיבים כפריים" הוא מחקר המורכב משני חלקים עיקריים: דו"ח מחקר וסיכום יום עיון בעקבות הממצאים.
מחקר מקיף הבוחן את הקשר בין גודל היישוב (קיבוץ) ליעילותו הכלכלית. הספר כולל דו"ח מחקר ויום עיון, ומנתח כיצד היבטים מבניים משפיעים על הביצועים הכלכליים, תוך דגש על יעילות תעשייתית.
המחקר מנתח את ההשפעה של גודל הקואופרטיב (קיבוץ) על הביצועים הכלכליים שלו.  
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: דן יהב
תיאור: החוקר דן יהב עוסק בספרו "קומונות בתל אביב: התארגנויות קומונאליות (פלוגות וקבוצות שיתופיות) בתל אביב־יפו בשנות השלושים והארבעים" בתופעה ייחודית של חיי שיתוף בלב המרכז העירוני.
יהב סוקר את ההתפתחות ההיסטורית של הקבוצות הללו:
סוגי התארגנויות: הספר מבחין בין "פלוגות עבודה" (קבוצות הכשרה של תנועות קיבוציות שחיו בעיר זמנית), "קבוצות שיתופיות" של בעלי מלאכה, וקומונות אידיאולוגיות.
יהב מזכיר את קומונת הביל"ויים, קומונת ביאליק, קומונת העסקנים, גדוד העבודה, קומונת ה"בלאו-וייס", משקי פועלות, ופלוגת הים.
הקומונות פעלו במוקדים שונים בעיר ובסביבתה, כולל רמת גן, נחלת יצחק ואזורי הנמל.
המחקר מדגיש כיצד המודל הקיבוצי-שיתופי חדר אל המרחב העירוני כחלק מניסיון ליצור חברה חדשה, לא רק בהתיישבות החקלאית אלא גם בלב תל אביב המנדטורית.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: מרטין גלסנר, שלמה שלמון
תיאור: "מגמות עיור ביישוב הקיבוצי" מאת מרטין גלסנר ושלמה שלמון עוסק בתהליכים משמעותיים של שינוי שעברו הקיבוצים בישראל והפיכתם לישובים בעלי מאפיינים עירוניים. הספר בוחן את השינויים החברתיים, הכלכליים והמרחביים המאפיינים את הקיבוץ המודרני.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אברהם דניאל, עוזי שמעוני
תיאור: "קואופרטיבים במבחן" הוא מחקר ועבודה תיעודית הבוחן מקרים ספציפיים של קואופרטיבים יצרניים בישראל, כגון "הארגז" ו"דלתות חמדיה", דרך הצלחותיהם והאתגרים האידיאולוגיים והארגוניים שעמדו בפניהם. המחקר מנתח את פעילותם בראייה היסטורית של המודל השיתופי.
נקודות מרכזיות במחקר:
"הארגז" - הצלחה וקוץ בה: אברהם דניאל מנתח את ההתפתחות של מפעל "הארגז" כקואופרטיב, ומציג את ההישגים לצד האתגרים והמורכבויות בניהול שיתופי.
"דלתות חמדיה": עוזי שמעוני בוחן מקרה בוחן נוסף של מפעל שיתופי, תוך התמקדות בניהולו והתנהלותו.
הקשר רעיוני: המחקרים יצאו במסגרת מרכז מחקרי של התנועה הקיבוצית, המדגיש את הדיון על העקרונות הקואופרטיביים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יצחק גרינברג
תיאור: מחקר מאת יצחק גרינברג בוחן את השינויים במדיניות השכר בהסתדרות, בדגש על המעבר מ"משכורת משפחתית" המבוססת על צרכים למבנה שכר מקצועי יותר, תוך ניתוח ההשפעות החברתיות והכלכליות.
התפתחות דרגת המשכורת המשפחתית בהסתדרות בתקופת היישוב ולאחר קום המדינה.
המחקר מראה כיצד עקרון ה"שכר השוויוני" התמודד עם נטיות לסתגלנות וצורך בביטחון סוציאלי.
המחקר מקיף שלושה עשורים קריטיים (1954-1924) לעיצוב הכלכלה הריכוזית של משק העובדים.  
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: רותי ארד
תיאור: מצבה של ישראל בשנת 2024 מדאיג. לאחר שנים של סבבי בחירות, מאבק אזרחי ופוליטי מהקשים שידעה המדינה, ומלחמה שסופה אינו נראה באופק, נדמה שהשעה ההיסטורית שאנחנו מצויים בה תהיה מכרעת לעתידה של ישראל. האם מדינת ישראל תדע לייצר ולהטמיע פתרונות חדשים או שמא היא כבר בעיצומו של תהליך קריסה? נדמה שהשאלה הזו תלויה קודם כל בניסיון להשיב בצורה מדויקת ועמוקה ככל הניתן על השאלה: מהו מצבה של ישראל בעת הזאת? אנחנו במכון למחשבה ישראלית מאמינים בבחינה של תהליכים היסטוריים ארוכים מתוך מטרה להציע שינויים מבניים עמוקים ותשתיתיים. אומנם, הדוח שלפניכם אינו מציע אף שינוי ספציפי, אך הוא בוחן סדרה ארוכה של מדדים בינלאומיים שכל אחד מהם מציע נקודת מבט שונה על מצבה של ישראל בעת הזאת. מטרת הדוח הזה היא לייצר תמונת מצב מורכבת של ישראל, ולהוות בסיס לדיונים מעמיקים על עתידה.
המדדים בדוח חולקו לשבע קטגוריות: עוצמה צבאית, עוצמה מדינית, עוצמה כלכלית, הון אנושי, חוסן חברתי, הון ממשלי ומצב משטרי. החלוקה לקטגוריות מאפשרת מבט נוח יותר על הנתונים והיא מבוססת על קבוצות מדדים קרובים זה לזה מבחינה תוכנית ומאפשרת לייצר תמונת מצב שמוכוונת לאתגרים הגדולים של ישראל בעתיד. למרות זאת, ברור כי התופעות הנמדדות מורכבות יותר, ויש קשרים רבים בין המדדים שחוצים את הקטגוריות. לכן, הדוח מאפשר גם קריאה של הנתונים בכל מדד בנפרד והעמקה בו באמצעות הקישורים וחומר הרקע המצורף.
מאת: מיכה גודמן
תיאור: המחלוקת על עתיד שטחי יהודה ושומרון מטלטלת את ישראל. המחלוקת נובעת מזרמים רעיוניים תת־קרקעיים שפרצו לשיח הציבורי לאחר מלחמת ששת הימים, התנגשו בעוצמה זה בזה וקרעו לגזרים את החברה הישראלית. במרוצת חמישים השנים שחלפו מאז המלחמה הפכה המחלוקת מוויכוח על רעיונות לקרב בין זהויות. השיחה הישראלית התמוטטה. מלכוד 67 הוא מסע לחקר הרעיונות והזהויות הללו.
"מלכוד 67" צולל אל הפילוסופיה שביסוד הפוליטיקה, על מנת לנסות לשקם את השיחה הישראלית הפצועה. ״מיכה גודמן מצליח לעשות את הכמעט בלתי אפשרי: לכתוב על נושא טעון ומורכב בצורה סוחפת ולשלוף מנושא מכאיב ונדוש תובנות מפתיעות ומעוררות מחשבה.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: שבתי טבת
תיאור: חשופים בצריח הוא סיפור עובדתי ראשון מסוגו בספרות העברית, שנושאו מלחמות הטנקים במלחמת ששת הימים, על רקע התפתחות חיל השריון. הטנק הוכיח את עליונותו במלחמת ששת הימים, אולם גיבושו היה רצוף מאבקים ומאוויים. אלה שזורים כאן בעלילה אחת, המתארת סיפור אנושי על לבטיהם, משבריהם, קשייהם וגבורתם של אנשי השריון. נקודת השיא בעלילת הספר היא קרבות הטנקים בסיני וברמת הגולן. קרב הטנקים בסיני היה מהגדולים בעולם, ודומים לו בסדר גודל רק הקרבות בחזית הרוסית־גרמנית במלחמת העולם השנייה. לראשונה מתוארים לפרטיהם קרבות ההבקעה של טנקים וקרבות שריון בשריון. במשך שישה חודשים, לאחר מלחמת ששת הימים, אסף שבתי טבת את החומר לספרו, שאותו כתב כרומן עובדתי, המציין שמות ומאורעות אמיתיים. נושא העלילה הוא מלחמת הקיום של ישראל, המעצבת את אופיים ונוהגם של חייליה, על רקע המאבק של חיל טכני המוני לקיים תחזוקה נכונה, לנצל את הטנק במלוא כושרו ולתבוע משמעת של מילוי פקודה באשר היא פקודה. הצילומים בספר נעשו בשדה הקרב על־ידי לוחמים וצלמים שנלוו לכוחות.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: ערן אלדר
תיאור: איך התמודדה מפלגת העבודה – המערך דאז – עם אובדן השלטון וההגמוניה בבחירות של מאי 1977? האם עשו מנהיגיה חשבון נפש אמיתי והתוו חזון לעתיד? איך התייחסו לטענות בנוגע לקיפוח המזרחים וליחס פטרוני כלפיהם, והאם הזניחו את ציבור המצביעים הטבעי של המפלגה – בני מעמד הפועלים? האם התעלו לגודל השעה לנוכח חתימה על הסכם השלום בין ישראל למצרים, והאומנם נטמנו אז הזרעים לשסע פוליטי-תרבותי בישראל ולשקיעתה של מפלגת העבודה? בשאלות אלו ואחרות עוסק ספרו של ערן אלדר - אחרי 77', המושתת על מבט מקרוב באירועי התקופה ועל הקשבה להדיהם הנסתרים והגלויים.
ב-1977, אחרי שהמערך איבד לראשונה את שלטונו לטובת הליכוד, החלה להתלהט המלחמה הפנים-ישראלית בין גוש השמאל לגוש הימין, בין שתי תרבויות פוליטיות ובין שני ציבורים – הליברלי והמסורתי – עד שהיו שהזהירו כבר אז ממלחמת אחים. אלדר מתחקה אחרי האירועים דרך מסמכי ארכיון רבים הנחשפים כאן לראשונה ודרך עיתונות התקופה, ומרכיב מהם תמונה מרתקת של רגע מכונן בפוליטיקה ובהיסטוריה הישראליות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: חגית הלפרין
תיאור: מעטים זוכרים את מועדוני התרבות ששגשגו בישראל בראשיתה, אולם הם היו בזמנם מרכזי יצירה חשובים. עוד לפני קום המדינה, ובשנותיה הראשונות, קמו מועדונים כמו "המועדון לתרבות מתקדמת" (לימים "צוותא"), "מִלוא", "בארי", "בוסתן", "יחדיו" ו"מדורה" – מוקדי תרבות שוקקים שחבריהם היו סופרים, אמנים, אנשי רוח, והתארחו בהם אישי ציבור וראשי ממשלה. לימים נזנחו ונשכחו, אך תרומתם לעיצוב תרבות ישראלית מקורית הייתה משמעותית.
ספרה החדש של חגית הלפרין, פרי מחקר מקיף וראשוני, מתחקה אחר סיפורם של אותם מועדונים – סיפור שהחל בחזון אוטופי מרגש והסתיים לא אחת בשברון לב. הוא מאיר את הקשרים הסבוכים בין תרבות לפוליטיקה, ואת המאבקים בין ראשי מפלגות הפועלים ליוצרים שנאבקו על עצמאותם הרוחנית. סיפורם משורטט על רקע התמורות הפוליטיות והחברתיות שעיצבו את פני המדינה.
בין הדמויות המרכזיות בספר: המשורר אברהם שלונסקי, שהקים את "המועדון לתרבות מתקדמת" (צוותא) מטעם מפ"ם, והסופרים יעקב הורוביץ וישראל כהן, מקימי "מִלוא" (בחסות מפא"י). הספר חושף את העשייה התרבותית, המתחים, התקוות והפשרות שעיצבו את התרבות הישראלית בראשיתה – תקופה שבה חלמו חלומות גדולים, והצליחו להגשימם, ולוּ חלקית.
רסלינג
מאת: גילה אדר, חנה לואיס
תיאור: לאחר הצגת התמונה הכללית של פעילות הנשים, נבחן את המאפיינים הדמוגרפיים של קבוצת הפעילות. במרכז הדיון תעמוד השאלה, האם הנשים הפעילות מחפשות בפעילות הציבורית פיצוי על חסר שקיים אצלן בתחום מילוי התפקידים המשפחתיים. או שעולמן רחב דיו כדי לכלול גם את תחום התפקידים הציבוריים. לשם קבלת תשובה על שאלה זו, נערוך השוואה בין קבוצת הנשים הפעילות לבין כלל הנשים בתנועה הקיבוצית, על פי המשתנים הבאים: גיל, מצב משפחתי, מספר ילדים, ארץ מוצא ומקום עבודה קבוע. לאחר הצגת המאפיינים הדמוגרפיים של קבוצת הפעילות נבחן את פיזורן של הפעילות בתפקידים השונים, וננסה לעמוד על השינויים שחלו בהתפלגות תחומי הפעילות על ידי השוואת ממצאיהם של כהן ולשם עם מחקרו של יוסף שפר ועם מחקרם של מנחם רוזנר ואחרים.
תשומת לב מיוחדת תוקדש למקומן של הנשים במזכירויות הקיבוצים ולתחומי העבודה מתוכם יצאו לפעילות. כמו כן ננסה לקשור את מאפייני פעילות הנשים עם מאפיינים מבניים של הקיבוצים: גודל הקיבוץ והפרופורציה בין ילדים לבין אוכלוסיה בוגרת. אחרי כן נעמוד על ההבדלים בין הקיבוצים בהם פעילות הנשים גבוהה יותר לבין אלה שבהם היא נמוכה. נבחן אם קיים קשר בין עמדות נושאי התפקידים כלפי פעילות הנשים למידת פעילותן, ואם מבנה המזכירות קשור למידת הפעילות של הנשים ולתחומי פעילותן. נעסוק גם בהבדלים בין התנועות הקיבוציות, בהנחה שהן נבדלות במחויבותן האידיאולוגית לשוויון הנשים, ובהדגשת החשיבות שהן מייחסות למילוי תפקידים בבית ובמשפחה לעומת תפקידים חברתיים כלליים. ננסה לענות על השאלה, האם ההבדלים הקיימים בין התנועות השונות במידת הפעילות ובתחומי הפעילות של הנשים, תואמים את מקום התנועות על רצף המחויבות האידיאולוגית, ובמיוחד על רצף המשפחתיות. על הרצף הזה הקיבוץ הדתי הוא המשפחתי ביותר; אחריו איחוד הקבוצות והקיבוצים; לאחר מכן הקיבוץ המאוחד ולבסוף הקיבוץ הארצי.
הפרק האחרון יביא את תשובות מזכירי הקיבוצים לשאלה, האם אפשר לעשות להרחבת פעילותן של הנשים, הן מבחינת מספר הפעילויות והן מבחינת היקף התפקידים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: דן בר-און, אמתי ניב
תיאור: ספר זה הוא פרי עבודת מחקר שארך כשבע וחצי שנים. בשלב הראשון (1979-1981), נפגשנו תחילה קבוצה של חמישה חברים ממרכז ההפעלה שבתק"מ והחלטנו לדון על המפעלים האזוריים, ממפגשים אלו התפתח הסקר המוצג בפרק השני בשער השני. בשלב השני (1983-1984) הוזמנו על ידי יד טבנקין להמשיך את הסקר, יחד עם מנחם טופל שגויס למטרה זאת.
באותו שלב כבר הגדרנו את הנושא שאנו עוסקים בו, כהתמודדות הקיבוץ עם בעיית הגודל (או הקוטן), התמודדות שהיא פרי המתח בין שמירת הייחודיות מחד, ועמידה בתנאי תחרות בסביבה משתנה מאידך. לאחר השלמת שלב שני בסקר על המפעלים האזוריים, החלטנו לבחון את בעיית הגודל בשלושה מגזרים נוספים: דן בראון לקח על עצמו לבחון זאת בתחום שירותי הרווחה (שער שני, פרק שלישי); אמיתי ניב במגזר התיעוש, במיוחד במעבר לדור השלישי של התעשיה (שער שני, פרק רביעי), ויובל דרור בתחום החינוך (שער שני, פרק ראשון). הסקרים הנוספים בוצעו במהלך השנים 1984-1986. סדר הפרקים בשער זה משקף את הרצף ההיסטורי, ולא את סדר עריכת הסקרים.
בשער השלישי אנו מנסים לברר אם יש קווים משותפים להתמודדות עם שאלת הגודל בתחומים השונים: החברתי, החינוכי החקלאי, והתעשייתי. אנו מוצאים דמיון בין שלושת התחומים הראשונים: יש בשלושתם חוסר הכרעה בין שתי גישות חד כיווניות בין הגישה הערכית, הקיבוצית-מסורתית, לבין גישה המדעית-פוזיטיביסטית, שבאה בדרך כלל לתקן את הליקויים שנתגלו בקודמתה. אי הכרעה זאת איננה אפשרית בנושא הרביעי: שם דרוש שינוי פרדיגמאטי לתפישה מערכתית כוללת כדי להתמודד עם דילמת הגודל בהחדרת תעשיה מתוחכמת לקיבוץ.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אורי ברנר
תיאור: בסיכום חיבורנו זה נוכל לקבוע בהחלטיות, כי אין שחר לכל הגירסאות של אישים ועתונאים, שכתבו בוואריאציות שונות את הנוסח נטול היסוד כאילו מפ"ם ולחילופין אחדות העבודה במפ"ם, הקיבוץ המאוחד, טבנקין וחבריו, הורתה לחבריה המפקדים לעזוב את צה''ל אחרי פירוק מטה הפלמ''ח ב1948 - ולחילופין: אחרי מלחמת העצמאות, אחרי פירוק שלוש חטיבות הפלמ"ח ב1949. הוראה כזו לא ניתנה מעולם בשום זמן, אפילו לא בשלהי 1949, אחרי הדחתו של יגאל אלון. היא לא יכלה להינתן כיון שמפ"ם, על כל מרכיביה וחלקיה, חייבה מפורשות את הישארות המפקדים בצבא. מהתבטאויות ראשי הקיבוץ המאוחד והקיבוץ הארצי בדיוני מפ"ם ובמועצות ועידות של התנועות בשנים 1949-1950, אנו למדים שזו היתה גם עמדתן שלהן.
מהמחקר שלנו עולה בבירור, כי שגו האומרים: מפקדי הפלמ"ח פעלו לפי הסיסמה או ההכרה: "בצבא זה לא נשרת". גם אין זה נכון כי הנהגת מפ"ם כולה האמינה כי "בלעדינו לא תוכלו", לאמור כי צה"ל לא יוכל להתקיים כיאות ולמלא תפקידיו בלי שיתופם של המפקדים חברי מפ"ם, שהיו בין טובי הלוחמים במלחמת השחרור. אם נשמעו באותם הימים מפי דוברי מפ"ם דברים דומים לסיסמה זו אך בוודאי לא בניסוח כזה, היתה כוונתם: בלעדי מפקדים אלה לא יוכל לקום צבא נאמן לערכים החברתיים והבטחוניים שגם מפא"י, מפלגת השלטון, שואפת להגשמתם. כוונת הדברים היתה לבטא השקפתה היסודית של מפ''ם המאוחדת דאז לגבי מכלול הבעיות שהמדינה הצעירה ניצבה לפניהן. אך גם אין אמת בסברה הרווחת: "עזיבת מפקדי הפלמ"ח היתה המונית". רבים ממפקדי הפלמ''ח המשיכו בשירותם בצה"ל, התמידו בו ובחלקם הגיעו לצמרת הפיקוד.
המסקנה ההגיונית היתה, כי שר הביטחון מסלק בשיטתיות מהצבא את כל מי שעשוי להימנות על החולקים על דעתו ועל תפיסתו בדבר בניין הצבא. ברור כי מרבית המפקדים הצעירים, שראו מלכתחילה בשירותם הצבאי שליחות חברתית ובטחונית ולא מקצוע ודרך לחיים, העדיפו בתנאים אלה לפרוש מהצבא מרצונם, בטרם תיחסם בפניהם בפועל הדרך לקידום ולהגשמה עצמית בצה"ל.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: סטנלי מרון
תיאור:  לימים נוצר ויכוח בין שתי עמדות יסוד בקשר לייעוד הקיבוץ. מצד אחד נטען, שהקיבוץ משמש, בצורה יעילה ומהירה ביותר, מכשיר לקידום המטרה הציונית של יישוב הארץ. מצד אחר נאמר, שהקיבוץ מגלם בתוכו מהפכה חשובה בפני עצמה ובשאיפותיו החברתיות והכלכליות הקיבוץ שייך למהפכה הסוציאליסטית העולמית על גווניה השונים. הוקמו תנועות נוער בחו"ל ובארץ, שבהן עיצבו רעיונות ציוניים וסוציאליסטיים את תודעתם של בני הנוער במגמה להביאם להגשמה אישית בחיי קיבוץ.
הצעד הראשון בקביעת תפישה רעיונית נכונה לזמננו ולדור הבא חייבת להיות חקר ההוויה לאשורה. לאחר מכן צריכה לבוא הפקת הלקחים הדרושים לגבי עיצוב שינויים בה.
בחוברת זאת מוגש נסיון של מיפוי המציאות החברתית בקיבוצים של היום כבסיס לקביעת היעדים הרצויים בעתיד. אין בזה שום יומרה לתיאור כולל. המציאות הקיבוצית רבגונית מדי, וניתנת להבנה רק לפי היבטים שונים ומשתנים. כוונת החוברת הזאת להעמיד בפני הקורא נתונים על מספר תהליכים חברתיים מרכזיים, לבחון את התפתחותם בקווים כלליים, ולנסות להעריך את האפשרויות הגלומות בהם להמשך.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אהרון ידלין, דן בר-אור, אמיתי ניב, מנחם טופל
תיאור: אנו מביאים לפרסום בחוברת זו סקר שנערך בשנתיים האחרונות על ההתארגנות האזורית, בתחום הכלכלי, בתנועה הקיבוצית.
פותח את החוברת אהרן ידלין הפועל בעניו זה כאיש "יד טבנקיו", המוסד שבשמו נעשית העבודה הזאת.
בתחילת הסקר מוגש מאמר של דן בראון ואמיתי ניב המציג סקר ראשוני אותו ערכו ב1982, אשר בעיקבותיו הציגו מספר מגמות המסתמנות בהתארגנות האזורית בתחום הכלכלי.
בעקבות הסקר הראשוני והמאמר המסכם אותו ביצע מנחם טופל, מטעם "יד טבנקין", סקר משלים בשנים 1983-1984, שבעיקרו בא לבחון אם יש עדות למימוש אותן המגמות, או שישנם סימנים למגמות נוספות או שונות במהותן.
הפרק הראשון של סקר זה עוסק בהתפתחות הכלכלית של המפעלים האזוריים בשנים האחרונות, יחסית למיגזרים אחרים של משק העובדים. בפרק שני בוחן מנחם טופל בפרוטרוט את האיזורים והענפים השונים (כולל 2 נספחים בסוף החוברת). בפרק השלישי הוא מציג את הסבך הארגוני של המערכות האזוריות בתחום הכלכלי, כולל ההתארגנות העל אזורית. כאחרית דבר, מסכם את החוברת מאמר של דן בר און, אשר בו הוא מנסה להעריך את תוצאות הסקר המשלים ולהשוותו לסקר הראשוני.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: דן שיפטן
תיאור: את היחסים בין השושלת ההאשמית בירדן לבין התנועה הלאומית הפלסטינית מאפיינים, זה כיובל שנים, חשדנות, איבה ומאבק. ביסוד כל אלה התחרות ביניהן על השלטון באוכלוסיה הערבית של פלשתינה המנדטורית, שמשני עברי נהר הירדן.
במאבק זה זכה המוקד ההאשמי להצלחתו הגדולה בשנים 1948-1950, עם השתלטות צבאותיו של המלך עבדאללה על הר שכם והר חברון וסיפוח "הגדה המערבית" לעבר הירדן. הישג זה התמיד עד מלחמת ששת הימים.
בעקבות המלחמה זכה הגילוי החדש של הלאומיות הפלסטינית "ארגון השחרור הפלסטיני" לתנופה חסרת תקדים. הוא צבר כוח רב, קרא תיגר על תביעתה של ירדן לגדה המערבית ואף ערער על מעמדו של המשטר ההאשמי מעבר לירדן מזרחה.
המלך ותומכיו הצליחו להדוף את הסכנה מן הגדה המזרחית (ב"ספטמבר השחור" 1970). מאידך, מעמדה של ירדן בגדה המערבית נפגע קשה, כאשר הכיר העולם הערבי (בוועידת הפיסגה ברבאט, באוקטובר 1974 ) באש"פ כנציג החוקי הבלעדי של העם הפלסטיני. הכרה זו, סללה את הדרך לתנופה מרשימה במעמדו של אש"פ בקרב מדינות העולם. הצלחותיו בזירה הבינערבית והעולמית, ביססו את מעמדו של אש"פ בקרב הציבור הפלסטיני והעניקו לו דומיננטיות כמייצגם.
ירדן לא השלימה עם נישולה מייצוג הפלסטינים ומן התביעה לגדה המערבית. עם זאת, היא נאלצה להרכין ראש במשך קרוב לעשור שנים ולהמתין לשינוי בתנאים, שיאפשר לה לשוב אל הזירה שממנה גורשה בבושת פנים. המשטר ההאשמי והממסד הירדני-פלסטיני בעמאן, לא היו יכולים להשלים עם נישול כזה. משמעותה של ההסתלקות מן התקוה לייצג את הפלסטינים היתה, לטווח ארוך, גם השלמה עם אובדן בסים הכוח בגדה המזרחית, ולא רק השלמה עם תבוסה פוליטית בגדה המערבית. בעמאן הבינו היטב, כי אם אש"פ אכן מייצג את הפלסטינים כולם, הרי הוא שולל מן המשטר הירדני את ייצוג רוב האוכלוסיה גם בגדה המזרחית ומערער על אושיות קיומה של הממלכה הירדנית ההאשמית.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: מנחם אורן
תיאור: בשנת 1970 פנו אלי מהנהלת "בית לוחמי הגיטאות" וביקשו שאכתוב ספר על מחנות המעפילים העצורים בקפריסין ב1947.
חברי צבי שנר, זכרו לברכה, ליווה במשך שבע שנים, בערנות ובהתמדה, את תהליר איסוף החומר. בית לוחמי הגיטאות איפשר את נסיעותי הרבות אל מקורות היידע, את הכנת הצילומים וההקלטות. 800 צילומים שאיתרתי אצל 700 מרואיינים מקוטלגים בארכיון בית לוחמי הגיטאות. עשרות יומנים וקטעי יומנים וכן מאות מכתבים, שנכתבו במחנות קפריסין, ארוזים בארכיון ובקרוב יסודרו ויירשמו לתועלת המעוניינים.
התוצאה מכל זאת: הספר "ראש גשר לארץ", הרואה אור ע"י בית לוחמי הגיטאות והוצאת הספרים הקיבוץ המאוחד.
תוך העבודה על הספר, ריכזתי חומר רב על תנועות הנוער במחנות קפריסין, אותו אני מביא בזה, במחברת המחקר של "יד טבנקין".
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: מנחם טופל
תיאור: שאלת יסוד בנסיון לחזות את ההתפתחות הצפוייה בכלכלה הקיבוצית, בתחום הישוב הבודד ובאיזור היא השאלה בדבר השלכות של המהפכה המדעית והטכנולוגית האופיינית לימינו. זוהי, כיום, מהפכה מתמדת, דינמית, המקבלת תאוצה גוברת והולכת. הרובוטיקה והמיחשוב הם כיום קווי ההכר הדרמטיים של המהפכה הזו.
המהפכה האלקטרונית תתבטא בעתיד גם במערכות מתוחכמות יותר ויותר להפצת מידע; באמצעות שידורי רדיו, ערוצי טלוויזיה ורשתות טלפוניות ישודרו דפי מידע מגוונים. בעזרת מכשיר הטלוויזיה הביתי, בתוספת פיענוח מתאים, ניתן יהיה לקלוט או לבחור את המידע המבוקש. מערכות טלוויזיה בכבלים, בעזרת מחשב ביתי, יהוו אמצעי נוסף להעביר מידע (עתון בכבלים יהיה, אולי, תחליף לעתונות כתובה).
חקר ההשפעות של השינויים הטכנולוגיים על דפוסי ארגון משקי וחברתי יהיו איפוא אחד המוקדים של המחקר העכשווי שלנו.
בעבודת המחקר שלפנינו, מטפל מנחם טופל בהשלכות של הכנסת מחשב למפעל כלכלי, על מיבנה השליטה והפיקוח במפעל. לפנינו דיון בבעיות החברתיות והארגוניות של החדרת שינוי טכנולוגי למפעל חדש, על יסוד מחקר מקרה, שאיפשר מעקב שיטתי תוף השוואה כפולה עם החדרת השימוש במחשב למפעל קיים ועם מפעל שבו לא השתמשו כלל במחשב.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אבי שילון
תיאור: במשך כמעט חמישה עשורים, מאז המהפך של 1977, הימין שולט בפוליטיקה הישראלית. בכל זאת נדמה כי עדיין חסרים מחקרים אשר מפצחים את סיפורו המלא, על ההתפתחויות שחלו בו מאז הקמת המפלגה הרוויזיוניסטית ב־1925, שהשנה אנו מציינים מאה שנים להקמתה.
הספר שלפניכם נענה לאתגר ומציע מבחר פרקים שעוסקים באישים, בפרשות מפתח, בשינויים וגם בעמדות שנותרו עקביות בתולדות הימין, מאז עידן ז'בוטינסקי עד ימינו. בין יתר הסוגיות הנבחנות בספר עולה השאלה על אודות הקשר בין יחסו של בנימין נתניהו לשמאל הישראלי ובין העובדה שאביו ההיסטוריון הרוויזיוניסטי בן־ציון נתניהו הִפנים ממקס נורדאו את תפיסתו בדבר ניוון תרבותי? מדוע בחר מפקד מחתרת לח"י לשעבר נתן ילין־מור לתמוך לאחר הקמת המדינה במחתרת האלג'ירית דווקא ואף הואשם בשאיפה לחסל את ישראל? ומה הן הסיבות החברתיות־היסטוריות הניצבות בבסיס הקשר בין המחנה החרדי לליכוד?
אולם הספר אינו מסתפק רק בהפניית מבט אל תולדות הימין – הוא גם עומד על ההתפתחויות האחרונות שהביאו ליצירתו של מה שמכונה הימין החדש ועל הקשר בין הימין הישראלי לתנועות שמרניות ופופוליסטיות בארצות הברית.
עם עובד
מאת: יוסף לניר
תיאור: בחיבור שלפנינו אנסה לעגן את הגישה העיונית והאנליטית בחקר הקיבוץ כמערכת מדינית-חברתית בהתפתחות הגיאוהיסטורית של סביבתו. בדרך סכימטית, במידת מה, אסביר הן את השינויים והן את השימור של דפוסי ההתנהגות התפקידית של הקיבוץ, על רקע המציאות ההיסטורית המשתנה. ברצוני להדגיש, שאנו עוסקים כאן ברקע היסטורי ולא בדיון בעל אופי היסטוריוסופי מובהק.
בפרקים הבאים נבנית מסגרת, שיש בה, אמנם, אלמנטים של רציפות בין תקופות, אך לא הרציפות של האירועים ההיסטוריים היא מעניננו כאן, אלא הרציפות הקשורה במילוי תפקידים מסויימים הנמשכים מעבר לתקופה מסויימת, והשינויים שחלו בתפקידים אלה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: זאב צור
תיאור: בחיבורי "ההתיישבות וגבולות המדינה" שעסק בעיקרו בשאלת ההתיישבות לאחר מלחמת ששת הימים, ציינתי. אגב התייחסות לשאלת מפת השלום הגבולות, כי "בקיבוץ המאוחד הסתמנה תמורה בשאלת מפת השלום, אף שלא היתה לה השפעה על עיצוב המפה ההתיישבותית של הקיבוץ המאוחד עצמו."
מאז פרסומו של החיבור נשאלתי מדוע לא עשיתי לתיאורה ובחינתה של אותה תמורה. עניתי על כך, כי מאחר שנושא החיבור היה על ההתיישבות, לא ניתן היה לתת את המקום הראוי להתפתחות שחלה בקיבוץ המאוחד ביחס לשלמות הארץ או חלוקתה בתחומי אותו חיבור, על אף הקשר הקיים ביו הנושאים.
החיבור שלפנינו בא להשלים את הבירור בנושא הקיבוץ המאוחד וייחסו לשלמות הארץ והגבולות. גם חיבור זה עוסק בנושא עצמו. תוך מעקב היסטורי אחר ההתפתחות שחלה.
הנגיעה בשאלות מדיניות ותנועתיות אחרות לא באה אלא במידה שנראתה הכרחית לבירור שלפנינו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אברהם כנעני
תיאור: עם קום המדינה, עלה הצורך לעבד את האדמות הנטושות וליישב שטחים בלתי מיושבים ובלתי מעובדים. עם תכנון הקרקעות לצרכי ההתישבות החדשה, התעורר הצורך להשלים מכסות קרקע לישובים הקיימים, בהתאם למספר יחידות המשק שנקבעו להם.
עבודה זו נעשתה לפי מקורות המרכז החקלאי והמוסדות המיישבים ומתוך נסיוני האישי, בהיותי שותף לריכוז נושא עיבור הקרקעות ותכנון הקבע לישובים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יוסף לניר
תיאור: סדרת מחברות מחקר בהוצאת יד טבנקין, חוברת ג', מהדורה שלישית מורחבת. ואלו פרקיה:
פרק א: הקיבוץ הגדול - נקודות מוצא בדיון על התפתחות בימינו ובעתיד.
פרק ב: בעיות התקשורת במסגרת האילוצים המבניים בקיבוץ הגדול.
פרק ג: המינהל התקשורת והשתתפות החברים, בהיבט של קיבוץ גדול.
פרק ד: דמוקראטיה ישירה, ביזור תיפקודי, מינהל יעיל (של קיבוץ גדול) כגורמים לפתרון חלקי.
פרק ה: ההמחשה והתקשורת האלקטרונית כחלק מתשתית קומוניקטיבית בסיסית.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יוסף לניר
תיאור: סדרת מחברות מחקר בהוצאת יד טבנקין, ואלו פרקיו:
פרק א: הקיבוץ הגדול - נקודות מוצא בדיון על התפתחות בימינו ובעתיד.
פרק ב: בעיות התקשורת במסגרת האילוצים המבניים בקיבוץ הגדול.
פרק ג: המינהל התקשורת והשתתפות החברים, בהיבט של קיבוץ גדול.
פרק ד: דמוקראטיה ישירה, ביזור תיפקודי, מינהל יעיל (של קיבוץ גדול) כגורמים לפתרון חלקי.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יניב זך
תיאור: ארגז מסמכים ישן שנרכש במכירה פומבית מוביל למסע בעקבות חמישה ישראלים מהפכנים שסיפורם נשכח כליל; טרוריסט יהודי כושל, רוויזיוניסט רודף קומוניסטים, פנתר שחור למוד אכזבות, פציפיסט חיפאי חדור להט ציוני ולוחם צדק שהתגייס לטובת הגרועים שבעבריינים. כולם חיו, חלמו, פעלו, לא ממש הצליחו ונעלמו.
חביב שיבר החל את דרכו כחבר בתנועת בית״ר, הפך לפעיל אנטי־קומוניסטי, וסיים את חייו כגולה מרצון בחדר עלוב בכנסייה באזור וושינגטון; אברהם צפתי ניסה להתנקש בחייו של בן גוריון ולהקים את בית המקדש השלישי. הוא כשל בשתי המשימות; פליקס מטלון, הרפתקן ואקטיביסט מזרחי, פעל לאורך עשרות שנים מאזור שכונת התקווה, הרבה לפני שהסוגיה העדתית עלתה על סדר היום; אליעזר בר לב נלחם מדירתו המתפוררת ברחוב הירקון למען שחרורם של רוצחים ועבריינים מורשעים אחרים; צבי גרתי, נפח ופציפיסט, התגורר בחיפה ומשם פעל לאורך עשרות שנים, כתב, צייר ופיסל והותיר אחריו עיזבון אמנותי ייחודי שלא נחשף עד כה.
חמישה מתקני עולם שלא הותירו חותם מיוחד הוא ספר דוקומנטרי סוחף ומהיר על עולם שהיה – ונעלם.
מאת: מוטי גלוסקה
תיאור: איך אפשר לחקור לעומק את מחדל טבח 7 באוקטובר? מה ניתן ללמוד מחקירת מחדל יום הכיפורים? האם מה שהיה הוא שיהיה, ואנחנו נידונים לעקומת למידה שלילית לנצח? בישראל – מדינה של מלחמות ומבצעים — רבים ההישגים הצבאיים, אבל רבים הם לדאבוננו גם המחדלים הבלתי־נתפסים. בחמישים שנה ויום עוקב ד"ר מוטי גלוסקה אחר ועדות החקירה והבדיקה של מחדלי המדינה, והתוצאה: דיוקן ישראלי מורכב, מרתק, מסקרן. שני קווי פרשת המים, שביקעו את הווייתנו בהפרש מדויק ומצמרר של חמישה עשורים ויום, מעלים שאלות רבות, שבחלקן עוסק ספר זה: האם אנו מסתפקים ב"עריפת ראשים" של האחראים הראשיים למחדלים? מהו הכשל המובנה בממשק המדיני־צבאי בישראל? האם ועדות חקירה מציגות רק חוכמה לאחר מעשה (חל"ם)? מוסד ועדות החקירה אמנם זוכה לביקורת רבה, אבל הוא עדיין מהווה אמצעי ממלכתי ומקובל לבירור האמת. חמישים שנה ויום בוחן את הנושא בהקשרים חברתיים, תרבותיים, צבאיים ופסיכולוגיים. יש בו דיון בוועדות חקירה מהשנים האחרונות (אסון מירון, פרשת הצוללות), אך הוא עוסק בעיקר בחקירת מלחמות: ועדת אגרנט (מלחמת יום הכיפורים), ועדת כַּהַן (מלחמת לבנון הראשונה) וּועדת וינוגרד (מלחמת לבנון השנייה). בעקבות לקחי העבר מציע הספר מִתווה לוועדת חקירה משוכללת ויעילה מקודמותיה, שנועדה לסייע בתהליך הריפוי המקיף שהחברה הישראלית מוכרחה לעבור.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: אילן שאול
תיאור: זוהר ארגוב, אביהו מדינה, שלמה בר, מרגול, חיים אוליאל, להקת העוּד, ג'ורג' עובדיה, ברי סימון, זוהרה אלפסיה, אריה אליאס, גבריאל בן שמחון, אלברט אילוז, אבנר דן, סטלוס, זוזו מוסא, פאיזה רושדי, בן מוש ועוד. מִלְחֶמֶתָרְבּוּת מאגד 20 ראיונות נדירים שנכתבו מתחילת שנות ה־80 עד עצם היום הזה. ראיונות אלו מהווים תשתית פסיפסית תיעודית ראשונית מסוגה, המספרת את הסיפור הגדול של התרבות המזרחית בישראל בתקופה הפרה־היסטורית שלה. חלק הארי של הראיונות נכתב במהלך שנות ה־80 תוך זיהוי, בזמן אמת, של השינויים הטקטוניים העמוקים בתרבות הישראלית שסדקו את ההגמוניה.
העיתונאי אילן שאול היה שם בזמן אמת ועקב בעקביות במשך עשרות שנים, אחר ספקטרום רחב של דמויות מרכזיות בתרבות, בתקופה שאף אחד בתקשורת הישראלית לא ספר אותן.
מִלְחֶמֶתָרְבּוּת משמיע את הקולות שהושתקו ומוסיף נדבך היסטורי מהותי למהפכה התרבותית החשובה ביותר בתולדות המדינה, המהווה בבואה לזרמים תת־קרקעיים מחתרתיים עמוקים, שפרצו בשנות האלפיים בגדול אל גובה פני הים והפכו חלק בלתי נפרד מסדר היום הציבורי והשיח התרבותי־חברתי־פוליטי בישראל.
הצג עוד תוצאות