נמצאו 415 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: ברוך כנרי
תיאור: "משק מתוכנן ציוני ומשק מתוכנן ציוני-סוציאליסטי" הוא ספר מאת ד"ר ברוך כנרי, הספר עוסק בתולדות הכלכלה והתכנון המשקי בתנועה הציונית ובתנועת העבודה, תוך ניתוח המודלים של "משק מתוכנן" בהקשר הציוני והסוציאליסטי.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יוסף לניר
תיאור: הספר "הנהגה, השתתפות ותקשורת בקיבוץ" מאת יוסף לניר, מנתח את הדמוקרטיה הקיבוצית ומערכות היחסים הפנימיות. לניר מתמקד בבעיות תקשורת והשפעתן על מוקדי הכוח, קבלת ההחלטות וההשתתפות הפעילה של החברים בקיבוץ.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: מנחם טופל
תיאור: "גודל ויעילות כלכלית בקואופרטיבים כפריים" הוא מחקר המורכב משני חלקים עיקריים: דו"ח מחקר וסיכום יום עיון בעקבות הממצאים.
מחקר מקיף הבוחן את הקשר בין גודל היישוב (קיבוץ) ליעילותו הכלכלית. הספר כולל דו"ח מחקר ויום עיון, ומנתח כיצד היבטים מבניים משפיעים על הביצועים הכלכליים, תוך דגש על יעילות תעשייתית.
המחקר מנתח את ההשפעה של גודל הקואופרטיב (קיבוץ) על הביצועים הכלכליים שלו.  
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: דן יהב
תיאור: החוקר דן יהב עוסק בספרו "קומונות בתל אביב: התארגנויות קומונאליות (פלוגות וקבוצות שיתופיות) בתל אביב־יפו בשנות השלושים והארבעים" בתופעה ייחודית של חיי שיתוף בלב המרכז העירוני.
יהב סוקר את ההתפתחות ההיסטורית של הקבוצות הללו:
סוגי התארגנויות: הספר מבחין בין "פלוגות עבודה" (קבוצות הכשרה של תנועות קיבוציות שחיו בעיר זמנית), "קבוצות שיתופיות" של בעלי מלאכה, וקומונות אידיאולוגיות.
יהב מזכיר את קומונת הביל"ויים, קומונת ביאליק, קומונת העסקנים, גדוד העבודה, קומונת ה"בלאו-וייס", משקי פועלות, ופלוגת הים.
הקומונות פעלו במוקדים שונים בעיר ובסביבתה, כולל רמת גן, נחלת יצחק ואזורי הנמל.
המחקר מדגיש כיצד המודל הקיבוצי-שיתופי חדר אל המרחב העירוני כחלק מניסיון ליצור חברה חדשה, לא רק בהתיישבות החקלאית אלא גם בלב תל אביב המנדטורית.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: מרטין גלסנר, שלמה שלמון
תיאור: "מגמות עיור ביישוב הקיבוצי" מאת מרטין גלסנר ושלמה שלמון עוסק בתהליכים משמעותיים של שינוי שעברו הקיבוצים בישראל והפיכתם לישובים בעלי מאפיינים עירוניים. הספר בוחן את השינויים החברתיים, הכלכליים והמרחביים המאפיינים את הקיבוץ המודרני.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אברהם דניאל, עוזי שמעוני
תיאור: "קואופרטיבים במבחן" הוא מחקר ועבודה תיעודית הבוחן מקרים ספציפיים של קואופרטיבים יצרניים בישראל, כגון "הארגז" ו"דלתות חמדיה", דרך הצלחותיהם והאתגרים האידיאולוגיים והארגוניים שעמדו בפניהם. המחקר מנתח את פעילותם בראייה היסטורית של המודל השיתופי.
נקודות מרכזיות במחקר:
"הארגז" - הצלחה וקוץ בה: אברהם דניאל מנתח את ההתפתחות של מפעל "הארגז" כקואופרטיב, ומציג את ההישגים לצד האתגרים והמורכבויות בניהול שיתופי.
"דלתות חמדיה": עוזי שמעוני בוחן מקרה בוחן נוסף של מפעל שיתופי, תוך התמקדות בניהולו והתנהלותו.
הקשר רעיוני: המחקרים יצאו במסגרת מרכז מחקרי של התנועה הקיבוצית, המדגיש את הדיון על העקרונות הקואופרטיביים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יצחק גרינברג
תיאור: מחקר מאת יצחק גרינברג בוחן את השינויים במדיניות השכר בהסתדרות, בדגש על המעבר מ"משכורת משפחתית" המבוססת על צרכים למבנה שכר מקצועי יותר, תוך ניתוח ההשפעות החברתיות והכלכליות.
התפתחות דרגת המשכורת המשפחתית בהסתדרות בתקופת היישוב ולאחר קום המדינה.
המחקר מראה כיצד עקרון ה"שכר השוויוני" התמודד עם נטיות לסתגלנות וצורך בביטחון סוציאלי.
המחקר מקיף שלושה עשורים קריטיים (1954-1924) לעיצוב הכלכלה הריכוזית של משק העובדים.  
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: רותי ארד
תיאור: מצבה של ישראל בשנת 2024 מדאיג. לאחר שנים של סבבי בחירות, מאבק אזרחי ופוליטי מהקשים שידעה המדינה, ומלחמה שסופה אינו נראה באופק, נדמה שהשעה ההיסטורית שאנחנו מצויים בה תהיה מכרעת לעתידה של ישראל. האם מדינת ישראל תדע לייצר ולהטמיע פתרונות חדשים או שמא היא כבר בעיצומו של תהליך קריסה? נדמה שהשאלה הזו תלויה קודם כל בניסיון להשיב בצורה מדויקת ועמוקה ככל הניתן על השאלה: מהו מצבה של ישראל בעת הזאת? אנחנו במכון למחשבה ישראלית מאמינים בבחינה של תהליכים היסטוריים ארוכים מתוך מטרה להציע שינויים מבניים עמוקים ותשתיתיים. אומנם, הדוח שלפניכם אינו מציע אף שינוי ספציפי, אך הוא בוחן סדרה ארוכה של מדדים בינלאומיים שכל אחד מהם מציע נקודת מבט שונה על מצבה של ישראל בעת הזאת. מטרת הדוח הזה היא לייצר תמונת מצב מורכבת של ישראל, ולהוות בסיס לדיונים מעמיקים על עתידה.
המדדים בדוח חולקו לשבע קטגוריות: עוצמה צבאית, עוצמה מדינית, עוצמה כלכלית, הון אנושי, חוסן חברתי, הון ממשלי ומצב משטרי. החלוקה לקטגוריות מאפשרת מבט נוח יותר על הנתונים והיא מבוססת על קבוצות מדדים קרובים זה לזה מבחינה תוכנית ומאפשרת לייצר תמונת מצב שמוכוונת לאתגרים הגדולים של ישראל בעתיד. למרות זאת, ברור כי התופעות הנמדדות מורכבות יותר, ויש קשרים רבים בין המדדים שחוצים את הקטגוריות. לכן, הדוח מאפשר גם קריאה של הנתונים בכל מדד בנפרד והעמקה בו באמצעות הקישורים וחומר הרקע המצורף.
מאת: מיכה גודמן
תיאור: המחלוקת על עתיד שטחי יהודה ושומרון מטלטלת את ישראל. המחלוקת נובעת מזרמים רעיוניים תת־קרקעיים שפרצו לשיח הציבורי לאחר מלחמת ששת הימים, התנגשו בעוצמה זה בזה וקרעו לגזרים את החברה הישראלית. במרוצת חמישים השנים שחלפו מאז המלחמה הפכה המחלוקת מוויכוח על רעיונות לקרב בין זהויות. השיחה הישראלית התמוטטה. מלכוד 67 הוא מסע לחקר הרעיונות והזהויות הללו.
"מלכוד 67" צולל אל הפילוסופיה שביסוד הפוליטיקה, על מנת לנסות לשקם את השיחה הישראלית הפצועה. ״מיכה גודמן מצליח לעשות את הכמעט בלתי אפשרי: לכתוב על נושא טעון ומורכב בצורה סוחפת ולשלוף מנושא מכאיב ונדוש תובנות מפתיעות ומעוררות מחשבה.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: שבתי טבת
תיאור: חשופים בצריח הוא סיפור עובדתי ראשון מסוגו בספרות העברית, שנושאו מלחמות הטנקים במלחמת ששת הימים, על רקע התפתחות חיל השריון. הטנק הוכיח את עליונותו במלחמת ששת הימים, אולם גיבושו היה רצוף מאבקים ומאוויים. אלה שזורים כאן בעלילה אחת, המתארת סיפור אנושי על לבטיהם, משבריהם, קשייהם וגבורתם של אנשי השריון. נקודת השיא בעלילת הספר היא קרבות הטנקים בסיני וברמת הגולן. קרב הטנקים בסיני היה מהגדולים בעולם, ודומים לו בסדר גודל רק הקרבות בחזית הרוסית־גרמנית במלחמת העולם השנייה. לראשונה מתוארים לפרטיהם קרבות ההבקעה של טנקים וקרבות שריון בשריון. במשך שישה חודשים, לאחר מלחמת ששת הימים, אסף שבתי טבת את החומר לספרו, שאותו כתב כרומן עובדתי, המציין שמות ומאורעות אמיתיים. נושא העלילה הוא מלחמת הקיום של ישראל, המעצבת את אופיים ונוהגם של חייליה, על רקע המאבק של חיל טכני המוני לקיים תחזוקה נכונה, לנצל את הטנק במלוא כושרו ולתבוע משמעת של מילוי פקודה באשר היא פקודה. הצילומים בספר נעשו בשדה הקרב על־ידי לוחמים וצלמים שנלוו לכוחות.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: ערן אלדר
תיאור: איך התמודדה מפלגת העבודה – המערך דאז – עם אובדן השלטון וההגמוניה בבחירות של מאי 1977? האם עשו מנהיגיה חשבון נפש אמיתי והתוו חזון לעתיד? איך התייחסו לטענות בנוגע לקיפוח המזרחים וליחס פטרוני כלפיהם, והאם הזניחו את ציבור המצביעים הטבעי של המפלגה – בני מעמד הפועלים? האם התעלו לגודל השעה לנוכח חתימה על הסכם השלום בין ישראל למצרים, והאומנם נטמנו אז הזרעים לשסע פוליטי-תרבותי בישראל ולשקיעתה של מפלגת העבודה? בשאלות אלו ואחרות עוסק ספרו של ערן אלדר - אחרי 77', המושתת על מבט מקרוב באירועי התקופה ועל הקשבה להדיהם הנסתרים והגלויים.
ב-1977, אחרי שהמערך איבד לראשונה את שלטונו לטובת הליכוד, החלה להתלהט המלחמה הפנים-ישראלית בין גוש השמאל לגוש הימין, בין שתי תרבויות פוליטיות ובין שני ציבורים – הליברלי והמסורתי – עד שהיו שהזהירו כבר אז ממלחמת אחים. אלדר מתחקה אחרי האירועים דרך מסמכי ארכיון רבים הנחשפים כאן לראשונה ודרך עיתונות התקופה, ומרכיב מהם תמונה מרתקת של רגע מכונן בפוליטיקה ובהיסטוריה הישראליות.
הקיבוץ המאוחד
מאת: חגית הלפרין
תיאור: מעטים זוכרים את מועדוני התרבות ששגשגו בישראל בראשיתה, אולם הם היו בזמנם מרכזי יצירה חשובים. עוד לפני קום המדינה, ובשנותיה הראשונות, קמו מועדונים כמו "המועדון לתרבות מתקדמת" (לימים "צוותא"), "מִלוא", "בארי", "בוסתן", "יחדיו" ו"מדורה" – מוקדי תרבות שוקקים שחבריהם היו סופרים, אמנים, אנשי רוח, והתארחו בהם אישי ציבור וראשי ממשלה. לימים נזנחו ונשכחו, אך תרומתם לעיצוב תרבות ישראלית מקורית הייתה משמעותית.
ספרה החדש של חגית הלפרין, פרי מחקר מקיף וראשוני, מתחקה אחר סיפורם של אותם מועדונים – סיפור שהחל בחזון אוטופי מרגש והסתיים לא אחת בשברון לב. הוא מאיר את הקשרים הסבוכים בין תרבות לפוליטיקה, ואת המאבקים בין ראשי מפלגות הפועלים ליוצרים שנאבקו על עצמאותם הרוחנית. סיפורם משורטט על רקע התמורות הפוליטיות והחברתיות שעיצבו את פני המדינה.
בין הדמויות המרכזיות בספר: המשורר אברהם שלונסקי, שהקים את "המועדון לתרבות מתקדמת" (צוותא) מטעם מפ"ם, והסופרים יעקב הורוביץ וישראל כהן, מקימי "מִלוא" (בחסות מפא"י). הספר חושף את העשייה התרבותית, המתחים, התקוות והפשרות שעיצבו את התרבות הישראלית בראשיתה – תקופה שבה חלמו חלומות גדולים, והצליחו להגשימם, ולוּ חלקית.
רסלינג
מאת: גילה אדר, חנה לואיס
תיאור: לאחר הצגת התמונה הכללית של פעילות הנשים, נבחן את המאפיינים הדמוגרפיים של קבוצת הפעילות. במרכז הדיון תעמוד השאלה, האם הנשים הפעילות מחפשות בפעילות הציבורית פיצוי על חסר שקיים אצלן בתחום מילוי התפקידים המשפחתיים. או שעולמן רחב דיו כדי לכלול גם את תחום התפקידים הציבוריים. לשם קבלת תשובה על שאלה זו, נערוך השוואה בין קבוצת הנשים הפעילות לבין כלל הנשים בתנועה הקיבוצית, על פי המשתנים הבאים: גיל, מצב משפחתי, מספר ילדים, ארץ מוצא ומקום עבודה קבוע. לאחר הצגת המאפיינים הדמוגרפיים של קבוצת הפעילות נבחן את פיזורן של הפעילות בתפקידים השונים, וננסה לעמוד על השינויים שחלו בהתפלגות תחומי הפעילות על ידי השוואת ממצאיהם של כהן ולשם עם מחקרו של יוסף שפר ועם מחקרם של מנחם רוזנר ואחרים.
תשומת לב מיוחדת תוקדש למקומן של הנשים במזכירויות הקיבוצים ולתחומי העבודה מתוכם יצאו לפעילות. כמו כן ננסה לקשור את מאפייני פעילות הנשים עם מאפיינים מבניים של הקיבוצים: גודל הקיבוץ והפרופורציה בין ילדים לבין אוכלוסיה בוגרת. אחרי כן נעמוד על ההבדלים בין הקיבוצים בהם פעילות הנשים גבוהה יותר לבין אלה שבהם היא נמוכה. נבחן אם קיים קשר בין עמדות נושאי התפקידים כלפי פעילות הנשים למידת פעילותן, ואם מבנה המזכירות קשור למידת הפעילות של הנשים ולתחומי פעילותן. נעסוק גם בהבדלים בין התנועות הקיבוציות, בהנחה שהן נבדלות במחויבותן האידיאולוגית לשוויון הנשים, ובהדגשת החשיבות שהן מייחסות למילוי תפקידים בבית ובמשפחה לעומת תפקידים חברתיים כלליים. ננסה לענות על השאלה, האם ההבדלים הקיימים בין התנועות השונות במידת הפעילות ובתחומי הפעילות של הנשים, תואמים את מקום התנועות על רצף המחויבות האידיאולוגית, ובמיוחד על רצף המשפחתיות. על הרצף הזה הקיבוץ הדתי הוא המשפחתי ביותר; אחריו איחוד הקבוצות והקיבוצים; לאחר מכן הקיבוץ המאוחד ולבסוף הקיבוץ הארצי.
הפרק האחרון יביא את תשובות מזכירי הקיבוצים לשאלה, האם אפשר לעשות להרחבת פעילותן של הנשים, הן מבחינת מספר הפעילויות והן מבחינת היקף התפקידים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: דן בר-און, אמתי ניב
תיאור: ספר זה הוא פרי עבודת מחקר שארך כשבע וחצי שנים. בשלב הראשון (1979-1981), נפגשנו תחילה קבוצה של חמישה חברים ממרכז ההפעלה שבתק"מ והחלטנו לדון על המפעלים האזוריים, ממפגשים אלו התפתח הסקר המוצג בפרק השני בשער השני. בשלב השני (1983-1984) הוזמנו על ידי יד טבנקין להמשיך את הסקר, יחד עם מנחם טופל שגויס למטרה זאת.
באותו שלב כבר הגדרנו את הנושא שאנו עוסקים בו, כהתמודדות הקיבוץ עם בעיית הגודל (או הקוטן), התמודדות שהיא פרי המתח בין שמירת הייחודיות מחד, ועמידה בתנאי תחרות בסביבה משתנה מאידך. לאחר השלמת שלב שני בסקר על המפעלים האזוריים, החלטנו לבחון את בעיית הגודל בשלושה מגזרים נוספים: דן בראון לקח על עצמו לבחון זאת בתחום שירותי הרווחה (שער שני, פרק שלישי); אמיתי ניב במגזר התיעוש, במיוחד במעבר לדור השלישי של התעשיה (שער שני, פרק רביעי), ויובל דרור בתחום החינוך (שער שני, פרק ראשון). הסקרים הנוספים בוצעו במהלך השנים 1984-1986. סדר הפרקים בשער זה משקף את הרצף ההיסטורי, ולא את סדר עריכת הסקרים.
בשער השלישי אנו מנסים לברר אם יש קווים משותפים להתמודדות עם שאלת הגודל בתחומים השונים: החברתי, החינוכי החקלאי, והתעשייתי. אנו מוצאים דמיון בין שלושת התחומים הראשונים: יש בשלושתם חוסר הכרעה בין שתי גישות חד כיווניות בין הגישה הערכית, הקיבוצית-מסורתית, לבין גישה המדעית-פוזיטיביסטית, שבאה בדרך כלל לתקן את הליקויים שנתגלו בקודמתה. אי הכרעה זאת איננה אפשרית בנושא הרביעי: שם דרוש שינוי פרדיגמאטי לתפישה מערכתית כוללת כדי להתמודד עם דילמת הגודל בהחדרת תעשיה מתוחכמת לקיבוץ.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אורי ברנר
תיאור: בסיכום חיבורנו זה נוכל לקבוע בהחלטיות, כי אין שחר לכל הגירסאות של אישים ועתונאים, שכתבו בוואריאציות שונות את הנוסח נטול היסוד כאילו מפ"ם ולחילופין אחדות העבודה במפ"ם, הקיבוץ המאוחד, טבנקין וחבריו, הורתה לחבריה המפקדים לעזוב את צה''ל אחרי פירוק מטה הפלמ''ח ב1948 - ולחילופין: אחרי מלחמת העצמאות, אחרי פירוק שלוש חטיבות הפלמ"ח ב1949. הוראה כזו לא ניתנה מעולם בשום זמן, אפילו לא בשלהי 1949, אחרי הדחתו של יגאל אלון. היא לא יכלה להינתן כיון שמפ"ם, על כל מרכיביה וחלקיה, חייבה מפורשות את הישארות המפקדים בצבא. מהתבטאויות ראשי הקיבוץ המאוחד והקיבוץ הארצי בדיוני מפ"ם ובמועצות ועידות של התנועות בשנים 1949-1950, אנו למדים שזו היתה גם עמדתן שלהן.
מהמחקר שלנו עולה בבירור, כי שגו האומרים: מפקדי הפלמ"ח פעלו לפי הסיסמה או ההכרה: "בצבא זה לא נשרת". גם אין זה נכון כי הנהגת מפ"ם כולה האמינה כי "בלעדינו לא תוכלו", לאמור כי צה"ל לא יוכל להתקיים כיאות ולמלא תפקידיו בלי שיתופם של המפקדים חברי מפ"ם, שהיו בין טובי הלוחמים במלחמת השחרור. אם נשמעו באותם הימים מפי דוברי מפ"ם דברים דומים לסיסמה זו אך בוודאי לא בניסוח כזה, היתה כוונתם: בלעדי מפקדים אלה לא יוכל לקום צבא נאמן לערכים החברתיים והבטחוניים שגם מפא"י, מפלגת השלטון, שואפת להגשמתם. כוונת הדברים היתה לבטא השקפתה היסודית של מפ''ם המאוחדת דאז לגבי מכלול הבעיות שהמדינה הצעירה ניצבה לפניהן. אך גם אין אמת בסברה הרווחת: "עזיבת מפקדי הפלמ"ח היתה המונית". רבים ממפקדי הפלמ''ח המשיכו בשירותם בצה"ל, התמידו בו ובחלקם הגיעו לצמרת הפיקוד.
המסקנה ההגיונית היתה, כי שר הביטחון מסלק בשיטתיות מהצבא את כל מי שעשוי להימנות על החולקים על דעתו ועל תפיסתו בדבר בניין הצבא. ברור כי מרבית המפקדים הצעירים, שראו מלכתחילה בשירותם הצבאי שליחות חברתית ובטחונית ולא מקצוע ודרך לחיים, העדיפו בתנאים אלה לפרוש מהצבא מרצונם, בטרם תיחסם בפניהם בפועל הדרך לקידום ולהגשמה עצמית בצה"ל.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: סטנלי מרון
תיאור:  לימים נוצר ויכוח בין שתי עמדות יסוד בקשר לייעוד הקיבוץ. מצד אחד נטען, שהקיבוץ משמש, בצורה יעילה ומהירה ביותר, מכשיר לקידום המטרה הציונית של יישוב הארץ. מצד אחר נאמר, שהקיבוץ מגלם בתוכו מהפכה חשובה בפני עצמה ובשאיפותיו החברתיות והכלכליות הקיבוץ שייך למהפכה הסוציאליסטית העולמית על גווניה השונים. הוקמו תנועות נוער בחו"ל ובארץ, שבהן עיצבו רעיונות ציוניים וסוציאליסטיים את תודעתם של בני הנוער במגמה להביאם להגשמה אישית בחיי קיבוץ.
הצעד הראשון בקביעת תפישה רעיונית נכונה לזמננו ולדור הבא חייבת להיות חקר ההוויה לאשורה. לאחר מכן צריכה לבוא הפקת הלקחים הדרושים לגבי עיצוב שינויים בה.
בחוברת זאת מוגש נסיון של מיפוי המציאות החברתית בקיבוצים של היום כבסיס לקביעת היעדים הרצויים בעתיד. אין בזה שום יומרה לתיאור כולל. המציאות הקיבוצית רבגונית מדי, וניתנת להבנה רק לפי היבטים שונים ומשתנים. כוונת החוברת הזאת להעמיד בפני הקורא נתונים על מספר תהליכים חברתיים מרכזיים, לבחון את התפתחותם בקווים כלליים, ולנסות להעריך את האפשרויות הגלומות בהם להמשך.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אהרון ידלין, דן בר-אור, אמיתי ניב, מנחם טופל
תיאור: אנו מביאים לפרסום בחוברת זו סקר שנערך בשנתיים האחרונות על ההתארגנות האזורית, בתחום הכלכלי, בתנועה הקיבוצית.
פותח את החוברת אהרן ידלין הפועל בעניו זה כאיש "יד טבנקיו", המוסד שבשמו נעשית העבודה הזאת.
בתחילת הסקר מוגש מאמר של דן בראון ואמיתי ניב המציג סקר ראשוני אותו ערכו ב1982, אשר בעיקבותיו הציגו מספר מגמות המסתמנות בהתארגנות האזורית בתחום הכלכלי.
בעקבות הסקר הראשוני והמאמר המסכם אותו ביצע מנחם טופל, מטעם "יד טבנקין", סקר משלים בשנים 1983-1984, שבעיקרו בא לבחון אם יש עדות למימוש אותן המגמות, או שישנם סימנים למגמות נוספות או שונות במהותן.
הפרק הראשון של סקר זה עוסק בהתפתחות הכלכלית של המפעלים האזוריים בשנים האחרונות, יחסית למיגזרים אחרים של משק העובדים. בפרק שני בוחן מנחם טופל בפרוטרוט את האיזורים והענפים השונים (כולל 2 נספחים בסוף החוברת). בפרק השלישי הוא מציג את הסבך הארגוני של המערכות האזוריות בתחום הכלכלי, כולל ההתארגנות העל אזורית. כאחרית דבר, מסכם את החוברת מאמר של דן בר און, אשר בו הוא מנסה להעריך את תוצאות הסקר המשלים ולהשוותו לסקר הראשוני.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: דן שיפטן
תיאור: את היחסים בין השושלת ההאשמית בירדן לבין התנועה הלאומית הפלסטינית מאפיינים, זה כיובל שנים, חשדנות, איבה ומאבק. ביסוד כל אלה התחרות ביניהן על השלטון באוכלוסיה הערבית של פלשתינה המנדטורית, שמשני עברי נהר הירדן.
במאבק זה זכה המוקד ההאשמי להצלחתו הגדולה בשנים 1948-1950, עם השתלטות צבאותיו של המלך עבדאללה על הר שכם והר חברון וסיפוח "הגדה המערבית" לעבר הירדן. הישג זה התמיד עד מלחמת ששת הימים.
בעקבות המלחמה זכה הגילוי החדש של הלאומיות הפלסטינית "ארגון השחרור הפלסטיני" לתנופה חסרת תקדים. הוא צבר כוח רב, קרא תיגר על תביעתה של ירדן לגדה המערבית ואף ערער על מעמדו של המשטר ההאשמי מעבר לירדן מזרחה.
המלך ותומכיו הצליחו להדוף את הסכנה מן הגדה המזרחית (ב"ספטמבר השחור" 1970). מאידך, מעמדה של ירדן בגדה המערבית נפגע קשה, כאשר הכיר העולם הערבי (בוועידת הפיסגה ברבאט, באוקטובר 1974 ) באש"פ כנציג החוקי הבלעדי של העם הפלסטיני. הכרה זו, סללה את הדרך לתנופה מרשימה במעמדו של אש"פ בקרב מדינות העולם. הצלחותיו בזירה הבינערבית והעולמית, ביססו את מעמדו של אש"פ בקרב הציבור הפלסטיני והעניקו לו דומיננטיות כמייצגם.
ירדן לא השלימה עם נישולה מייצוג הפלסטינים ומן התביעה לגדה המערבית. עם זאת, היא נאלצה להרכין ראש במשך קרוב לעשור שנים ולהמתין לשינוי בתנאים, שיאפשר לה לשוב אל הזירה שממנה גורשה בבושת פנים. המשטר ההאשמי והממסד הירדני-פלסטיני בעמאן, לא היו יכולים להשלים עם נישול כזה. משמעותה של ההסתלקות מן התקוה לייצג את הפלסטינים היתה, לטווח ארוך, גם השלמה עם אובדן בסים הכוח בגדה המזרחית, ולא רק השלמה עם תבוסה פוליטית בגדה המערבית. בעמאן הבינו היטב, כי אם אש"פ אכן מייצג את הפלסטינים כולם, הרי הוא שולל מן המשטר הירדני את ייצוג רוב האוכלוסיה גם בגדה המזרחית ומערער על אושיות קיומה של הממלכה הירדנית ההאשמית.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: מנחם אורן
תיאור: בשנת 1970 פנו אלי מהנהלת "בית לוחמי הגיטאות" וביקשו שאכתוב ספר על מחנות המעפילים העצורים בקפריסין ב1947.
חברי צבי שנר, זכרו לברכה, ליווה במשך שבע שנים, בערנות ובהתמדה, את תהליר איסוף החומר. בית לוחמי הגיטאות איפשר את נסיעותי הרבות אל מקורות היידע, את הכנת הצילומים וההקלטות. 800 צילומים שאיתרתי אצל 700 מרואיינים מקוטלגים בארכיון בית לוחמי הגיטאות. עשרות יומנים וקטעי יומנים וכן מאות מכתבים, שנכתבו במחנות קפריסין, ארוזים בארכיון ובקרוב יסודרו ויירשמו לתועלת המעוניינים.
התוצאה מכל זאת: הספר "ראש גשר לארץ", הרואה אור ע"י בית לוחמי הגיטאות והוצאת הספרים הקיבוץ המאוחד.
תוך העבודה על הספר, ריכזתי חומר רב על תנועות הנוער במחנות קפריסין, אותו אני מביא בזה, במחברת המחקר של "יד טבנקין".
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: מנחם טופל
תיאור: שאלת יסוד בנסיון לחזות את ההתפתחות הצפוייה בכלכלה הקיבוצית, בתחום הישוב הבודד ובאיזור היא השאלה בדבר השלכות של המהפכה המדעית והטכנולוגית האופיינית לימינו. זוהי, כיום, מהפכה מתמדת, דינמית, המקבלת תאוצה גוברת והולכת. הרובוטיקה והמיחשוב הם כיום קווי ההכר הדרמטיים של המהפכה הזו.
המהפכה האלקטרונית תתבטא בעתיד גם במערכות מתוחכמות יותר ויותר להפצת מידע; באמצעות שידורי רדיו, ערוצי טלוויזיה ורשתות טלפוניות ישודרו דפי מידע מגוונים. בעזרת מכשיר הטלוויזיה הביתי, בתוספת פיענוח מתאים, ניתן יהיה לקלוט או לבחור את המידע המבוקש. מערכות טלוויזיה בכבלים, בעזרת מחשב ביתי, יהוו אמצעי נוסף להעביר מידע (עתון בכבלים יהיה, אולי, תחליף לעתונות כתובה).
חקר ההשפעות של השינויים הטכנולוגיים על דפוסי ארגון משקי וחברתי יהיו איפוא אחד המוקדים של המחקר העכשווי שלנו.
בעבודת המחקר שלפנינו, מטפל מנחם טופל בהשלכות של הכנסת מחשב למפעל כלכלי, על מיבנה השליטה והפיקוח במפעל. לפנינו דיון בבעיות החברתיות והארגוניות של החדרת שינוי טכנולוגי למפעל חדש, על יסוד מחקר מקרה, שאיפשר מעקב שיטתי תוף השוואה כפולה עם החדרת השימוש במחשב למפעל קיים ועם מפעל שבו לא השתמשו כלל במחשב.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אבי שילון
תיאור: במשך כמעט חמישה עשורים, מאז המהפך של 1977, הימין שולט בפוליטיקה הישראלית. בכל זאת נדמה כי עדיין חסרים מחקרים אשר מפצחים את סיפורו המלא, על ההתפתחויות שחלו בו מאז הקמת המפלגה הרוויזיוניסטית ב־1925, שהשנה אנו מציינים מאה שנים להקמתה.
הספר שלפניכם נענה לאתגר ומציע מבחר פרקים שעוסקים באישים, בפרשות מפתח, בשינויים וגם בעמדות שנותרו עקביות בתולדות הימין, מאז עידן ז'בוטינסקי עד ימינו. בין יתר הסוגיות הנבחנות בספר עולה השאלה על אודות הקשר בין יחסו של בנימין נתניהו לשמאל הישראלי ובין העובדה שאביו ההיסטוריון הרוויזיוניסטי בן־ציון נתניהו הִפנים ממקס נורדאו את תפיסתו בדבר ניוון תרבותי? מדוע בחר מפקד מחתרת לח"י לשעבר נתן ילין־מור לתמוך לאחר הקמת המדינה במחתרת האלג'ירית דווקא ואף הואשם בשאיפה לחסל את ישראל? ומה הן הסיבות החברתיות־היסטוריות הניצבות בבסיס הקשר בין המחנה החרדי לליכוד?
אולם הספר אינו מסתפק רק בהפניית מבט אל תולדות הימין – הוא גם עומד על ההתפתחויות האחרונות שהביאו ליצירתו של מה שמכונה הימין החדש ועל הקשר בין הימין הישראלי לתנועות שמרניות ופופוליסטיות בארצות הברית.
עם עובד
מאת: יוסף לניר
תיאור: בחיבור שלפנינו אנסה לעגן את הגישה העיונית והאנליטית בחקר הקיבוץ כמערכת מדינית-חברתית בהתפתחות הגיאוהיסטורית של סביבתו. בדרך סכימטית, במידת מה, אסביר הן את השינויים והן את השימור של דפוסי ההתנהגות התפקידית של הקיבוץ, על רקע המציאות ההיסטורית המשתנה. ברצוני להדגיש, שאנו עוסקים כאן ברקע היסטורי ולא בדיון בעל אופי היסטוריוסופי מובהק.
בפרקים הבאים נבנית מסגרת, שיש בה, אמנם, אלמנטים של רציפות בין תקופות, אך לא הרציפות של האירועים ההיסטוריים היא מעניננו כאן, אלא הרציפות הקשורה במילוי תפקידים מסויימים הנמשכים מעבר לתקופה מסויימת, והשינויים שחלו בתפקידים אלה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: זאב צור
תיאור: בחיבורי "ההתיישבות וגבולות המדינה" שעסק בעיקרו בשאלת ההתיישבות לאחר מלחמת ששת הימים, ציינתי. אגב התייחסות לשאלת מפת השלום הגבולות, כי "בקיבוץ המאוחד הסתמנה תמורה בשאלת מפת השלום, אף שלא היתה לה השפעה על עיצוב המפה ההתיישבותית של הקיבוץ המאוחד עצמו."
מאז פרסומו של החיבור נשאלתי מדוע לא עשיתי לתיאורה ובחינתה של אותה תמורה. עניתי על כך, כי מאחר שנושא החיבור היה על ההתיישבות, לא ניתן היה לתת את המקום הראוי להתפתחות שחלה בקיבוץ המאוחד ביחס לשלמות הארץ או חלוקתה בתחומי אותו חיבור, על אף הקשר הקיים ביו הנושאים.
החיבור שלפנינו בא להשלים את הבירור בנושא הקיבוץ המאוחד וייחסו לשלמות הארץ והגבולות. גם חיבור זה עוסק בנושא עצמו. תוך מעקב היסטורי אחר ההתפתחות שחלה.
הנגיעה בשאלות מדיניות ותנועתיות אחרות לא באה אלא במידה שנראתה הכרחית לבירור שלפנינו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אברהם כנעני
תיאור: עם קום המדינה, עלה הצורך לעבד את האדמות הנטושות וליישב שטחים בלתי מיושבים ובלתי מעובדים. עם תכנון הקרקעות לצרכי ההתישבות החדשה, התעורר הצורך להשלים מכסות קרקע לישובים הקיימים, בהתאם למספר יחידות המשק שנקבעו להם.
עבודה זו נעשתה לפי מקורות המרכז החקלאי והמוסדות המיישבים ומתוך נסיוני האישי, בהיותי שותף לריכוז נושא עיבור הקרקעות ותכנון הקבע לישובים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יוסף לניר
תיאור: סדרת מחברות מחקר בהוצאת יד טבנקין, חוברת ג', מהדורה שלישית מורחבת. ואלו פרקיה:
פרק א: הקיבוץ הגדול - נקודות מוצא בדיון על התפתחות בימינו ובעתיד.
פרק ב: בעיות התקשורת במסגרת האילוצים המבניים בקיבוץ הגדול.
פרק ג: המינהל התקשורת והשתתפות החברים, בהיבט של קיבוץ גדול.
פרק ד: דמוקראטיה ישירה, ביזור תיפקודי, מינהל יעיל (של קיבוץ גדול) כגורמים לפתרון חלקי.
פרק ה: ההמחשה והתקשורת האלקטרונית כחלק מתשתית קומוניקטיבית בסיסית.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יוסף לניר
תיאור: סדרת מחברות מחקר בהוצאת יד טבנקין, ואלו פרקיו:
פרק א: הקיבוץ הגדול - נקודות מוצא בדיון על התפתחות בימינו ובעתיד.
פרק ב: בעיות התקשורת במסגרת האילוצים המבניים בקיבוץ הגדול.
פרק ג: המינהל התקשורת והשתתפות החברים, בהיבט של קיבוץ גדול.
פרק ד: דמוקראטיה ישירה, ביזור תיפקודי, מינהל יעיל (של קיבוץ גדול) כגורמים לפתרון חלקי.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יניב זך
תיאור: ארגז מסמכים ישן שנרכש במכירה פומבית מוביל למסע בעקבות חמישה ישראלים מהפכנים שסיפורם נשכח כליל; טרוריסט יהודי כושל, רוויזיוניסט רודף קומוניסטים, פנתר שחור למוד אכזבות, פציפיסט חיפאי חדור להט ציוני ולוחם צדק שהתגייס לטובת הגרועים שבעבריינים. כולם חיו, חלמו, פעלו, לא ממש הצליחו ונעלמו.
חביב שיבר החל את דרכו כחבר בתנועת בית״ר, הפך לפעיל אנטי־קומוניסטי, וסיים את חייו כגולה מרצון בחדר עלוב בכנסייה באזור וושינגטון; אברהם צפתי ניסה להתנקש בחייו של בן גוריון ולהקים את בית המקדש השלישי. הוא כשל בשתי המשימות; פליקס מטלון, הרפתקן ואקטיביסט מזרחי, פעל לאורך עשרות שנים מאזור שכונת התקווה, הרבה לפני שהסוגיה העדתית עלתה על סדר היום; אליעזר בר לב נלחם מדירתו המתפוררת ברחוב הירקון למען שחרורם של רוצחים ועבריינים מורשעים אחרים; צבי גרתי, נפח ופציפיסט, התגורר בחיפה ומשם פעל לאורך עשרות שנים, כתב, צייר ופיסל והותיר אחריו עיזבון אמנותי ייחודי שלא נחשף עד כה.
חמישה מתקני עולם שלא הותירו חותם מיוחד הוא ספר דוקומנטרי סוחף ומהיר על עולם שהיה – ונעלם.
מאת: מוטי גלוסקה
תיאור: איך אפשר לחקור לעומק את מחדל טבח 7 באוקטובר? מה ניתן ללמוד מחקירת מחדל יום הכיפורים? האם מה שהיה הוא שיהיה, ואנחנו נידונים לעקומת למידה שלילית לנצח? בישראל – מדינה של מלחמות ומבצעים — רבים ההישגים הצבאיים, אבל רבים הם לדאבוננו גם המחדלים הבלתי־נתפסים. בחמישים שנה ויום עוקב ד"ר מוטי גלוסקה אחר ועדות החקירה והבדיקה של מחדלי המדינה, והתוצאה: דיוקן ישראלי מורכב, מרתק, מסקרן. שני קווי פרשת המים, שביקעו את הווייתנו בהפרש מדויק ומצמרר של חמישה עשורים ויום, מעלים שאלות רבות, שבחלקן עוסק ספר זה: האם אנו מסתפקים ב"עריפת ראשים" של האחראים הראשיים למחדלים? מהו הכשל המובנה בממשק המדיני־צבאי בישראל? האם ועדות חקירה מציגות רק חוכמה לאחר מעשה (חל"ם)? מוסד ועדות החקירה אמנם זוכה לביקורת רבה, אבל הוא עדיין מהווה אמצעי ממלכתי ומקובל לבירור האמת. חמישים שנה ויום בוחן את הנושא בהקשרים חברתיים, תרבותיים, צבאיים ופסיכולוגיים. יש בו דיון בוועדות חקירה מהשנים האחרונות (אסון מירון, פרשת הצוללות), אך הוא עוסק בעיקר בחקירת מלחמות: ועדת אגרנט (מלחמת יום הכיפורים), ועדת כַּהַן (מלחמת לבנון הראשונה) וּועדת וינוגרד (מלחמת לבנון השנייה). בעקבות לקחי העבר מציע הספר מִתווה לוועדת חקירה משוכללת ויעילה מקודמותיה, שנועדה לסייע בתהליך הריפוי המקיף שהחברה הישראלית מוכרחה לעבור.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: אילן שאול
תיאור: זוהר ארגוב, אביהו מדינה, שלמה בר, מרגול, חיים אוליאל, להקת העוּד, ג'ורג' עובדיה, ברי סימון, זוהרה אלפסיה, אריה אליאס, גבריאל בן שמחון, אלברט אילוז, אבנר דן, סטלוס, זוזו מוסא, פאיזה רושדי, בן מוש ועוד. מִלְחֶמֶתָרְבּוּת מאגד 20 ראיונות נדירים שנכתבו מתחילת שנות ה־80 עד עצם היום הזה. ראיונות אלו מהווים תשתית פסיפסית תיעודית ראשונית מסוגה, המספרת את הסיפור הגדול של התרבות המזרחית בישראל בתקופה הפרה־היסטורית שלה. חלק הארי של הראיונות נכתב במהלך שנות ה־80 תוך זיהוי, בזמן אמת, של השינויים הטקטוניים העמוקים בתרבות הישראלית שסדקו את ההגמוניה.
העיתונאי אילן שאול היה שם בזמן אמת ועקב בעקביות במשך עשרות שנים, אחר ספקטרום רחב של דמויות מרכזיות בתרבות, בתקופה שאף אחד בתקשורת הישראלית לא ספר אותן.
מִלְחֶמֶתָרְבּוּת משמיע את הקולות שהושתקו ומוסיף נדבך היסטורי מהותי למהפכה התרבותית החשובה ביותר בתולדות המדינה, המהווה בבואה לזרמים תת־קרקעיים מחתרתיים עמוקים, שפרצו בשנות האלפיים בגדול אל גובה פני הים והפכו חלק בלתי נפרד מסדר היום הציבורי והשיח התרבותי־חברתי־פוליטי בישראל.
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא כתב עת מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו היסטוריה של הציונות הדתית, בהגות וביצירה בקרב תנועה זו ובתהליכים העוברים עליה מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו.
הכרך ה־יג מכיל מחקרים בסוגיות מגוונות. הוא פותח בדיון על התפיסה החיונית (וויטליסטית) של הרב אברהם יצחק הכהן קוק וזיקתה ללאומיות, דן במתח שבין צניעות למאבק בקרב נשים במאחזים, עוסק בהמשך בפרק בהקמת אוניברסיטת בר־אילן, מנתח את עשייתו של במאי הסרטים הרב מרדכי ורדי ומסיים במסמכים של אידאולוג חשוב של תנועת הפועל המזרחי, ישעיהו ברנשטיין.
ראש המכון, פרופ' דב שוורץ, חתן פרס ישראל לשנת תשפ"ג, מכהן כראש המחלקה לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר־אילן ועמית מחקר בכיר במכון שלום הרטמן בירושלים. פרסם ספרים ומאמרים רבים על ההגות היהודית לדורותיה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא כתב עת מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו היסטוריה של הציונות הדתית, בהגות וביצירה בקרב תנועה זו ובתהליכים העוברים עליה מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו.
הגיליון ה־ 12 עוסק בנושאים מגוונים: הסיקור העיתונאי של פטירת הרבנים הראשיים לישראל, דרשנות הציונית הדתית לדורותיה, פרק בהגותו של הרב יצחק גינזבורג, מקומו של המשפט העברי בחקיקה ומסמכים מהפלוגות הדתיות במלחמת השחרור.
ראש המכון, פרופ' דב שוורץ, חתן פרס ישראל לשנת תשפ"ג, מכהן כראש המחלקה לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר־אילן ועמית מחקר בכיר במכון שלום הרטמן בירושלים. פרסם ספרים ומאמרים רבים על ההגות היהודית לדורותיה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אמנון מגן
תיאור: כנס זה נערך לציון עשרים שנה למותו של בן גוריון ועשרים שנה להקמת יד טבנקין.
בימים אלה, כימים של מפנה היסטורי, חשיבות מרובה למבט נוסף אל מרכיבי הבטחון הלאומי כפי שראה אותם בן גוריון, ובעיקר מקומו של השלום בכלל חמשת המרכיבים שמנה. ראוי לתשומת לב גם מה לא כלל בן גוריון במרכיבי הבטחון הלאומי כמו עוד שטח, למשל. בהרהורי שעה אלה יש כדי לספק חומר למחשבה לעושי השלום ולמתנגדיו כיום. איך ספק, שלא הייתה הסכמה עם בן גוריון ברחבי התנועה הקיבוצית כולה, ובוודאי לא בכל הסעיפים. עוד נכונו אז ויכוחים בין בן גוריון לבין הקיבוץ המאוחד והשומר הצעיר (שהיו אז החלק המרכזי במפ''ם) והיו לו בני-פלוגתא.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן
תיאור: יום העיון שלנו יעסוק בפרשה שאינה חדלה לעורר סקרנות, רגשות והתייחסויות, מאז התרחשה ועד היום פרשת שביתת הימאים בנובמבר 1951 או כפי שקראוה אז ''מרד הימאים".
אפשר לראות בפרשה זו נקודת תפנית מהחשובות בתקופה קריטית בתולדות ההגשמה הציונית. ראשית ימיה של מדינת ישראל, הוא זמן של ייצוב מסגרות חדשות ושבירת הישנות. גיבורה הראשי של הפרשה, כמו במרבית הפרשות הקריטיות של הזמן ההוא, הוא דוד בן-גוריון. ככל שעובר הזמן מתברר יותר ויותר, שבן-גוריון ראה בהקמת המדינה רגע מהפכני בתולדות העם, ואמנם הוא ביצע מהפכה, מדרך "היישוב" לדרך המדינה, מהפכה שחייבה שבירת מסגרות והקמת אחרות תחתן, שבירת אתוס והצעת אתוס שונה תחתיו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן
תיאור: בשבעה במרס 1988 התקיים ב"יד טבנקין" כנס, שעניינו שישים שנה לקיבוץ המאוחד מבט פנימי. במשך יומיים השתתפו המתכנסים בחוגי עיון ובישיבות מליאה, שמעו הרצאות ואף תרמו בדברים לדיון.
יבול הדברים שנשמעו בכנס ניתן בזה על פי סדר הכינוס והעניינים שנדונו בו, ואלה התייחסו לקיבוץ המאוחד באהבה ובגעגועים, בביקורת ובחשבון נפש, בתחומים הרבים בו תרם הקיבוץ המאוחד את כוחו והגותו לארץ ולעם, לבניינם ולהגנתם, לעלייה, להתיישבות ולחינוך הנוער.
ב 1979 התאחדו הקיבוץ המאוחד ואיחוד הקבוצות והקיבוצים לתנועה הקיבוצית המאוחדת, ובכך הוטל כעין סימן סיום לפרק של הקיבוץ המאוחד בהיסטוריה של ישראל. לכאורה, נקודת סיום המאפשרת סיכום. סיכום זה נעשה כ"מבט פנימי" שההזדמנות לו באה לידינו במלאת 60 שנה לייסודו. הקיבוץ המאוחד שייך להיסטוריה, אך עלילותיו יכולות לתת השראה לתנועה הקיבוצית ולתנועה הציונית בימינו יותר מאי פעם. גם לכך נועד לקט זה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן
תיאור: יום עיון של החוג לקידום השיתוף והניהל העצמי שהתקיים בתאריך 09.01.1991 בנושא הקיבוצים העירוניים:
1. "קיבוץ ראשית" נוסד בשנת 1979 על ידי צעירים, ברובם "ש"ינשינים", בוגרי צבא, יוצאי הקיבוץ הדתי. הקיבוץ קשור לתק"ם. הקיבוץ מונה כיום 85 נפש 40 מבוגרים ו45 ילדים.
2. בוגרי גרעין נח"ל של הנוער העובד והלומד ומחציתה בני קיבוץ. כיום מונה הקיבוץ כ35 נפשות 15 חברים מבוגרים, 10 סטודנטים הגרים בקיבוץ ומשתתפים חלקית בפעילות, ועשרה ילדים. הקיבוץ קשור לתק"ם.
3. קיבוץ "מיגוון" נוסדר ב-1987. המייסדים - בני קיבוץ ובוגרי גרעינים. כיום מונה הקיבוץ 10 חברים ועוד ארבעה חברי גרעין ושלושה ילדים. קשורים לקיבוץ הארצי השומר הצעיר.
אנחנו מבקשים לבדוק שלוש שאלות:
א. האם זו דרך לרבים?
ב. מה הם דפוסי המעורבות של הקיבוץ העירוני בסביבה החברתית והפוליטית?
ג. האם דרוש משק עצמי לקיבוץ כזה?
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן
תיאור: הסדר הקיבוצים כרוך בסכום בסדר גודל של שבעה מיליארדי שקל חדש, והוא פחות מסכום הסדר מניות הבנקים עליו המליץ כל כך אברהם שפירא, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, "עבור יתומים ואלמנות", כביכול. אין ספק, שהרעש שעורר הסדר הקיבוצים הוא מסיבות פוליטיות. טוב לשים לב גם להשלכות החברתיות פוליטיות של המשבר. הוא גם משפיע על מוראל חברי הקיבוצים, שהם כאילו עומדים בשער הממשלה עם כינור וכובע, לפי הקריקטורה של מושיק ב"דבר". זה לא עוזר לתהליך חידוש הצמיחה ולקבלת הפלח המתאים לקיבוצים בחקלאות ובתעשייה. לכן אבקש משלמה לשם ואייבי רון, הדוברים של התק"ם, לומר איך הם רואים את ההשלכה הפוליטית ואת הפרסטיזיה של התנועה הקיבוצית לאור חובות הקיבוצים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן
תיאור: יום העיון התקיים בתאריך 15.12.1988 בעקבו ספרו של מתתיהו מינץ "זמנים חדשים - זמירות חדשות בורוכוב 1917-1914": 
1. מרדכי אלטשולר - לא חש את המציאות ברוסיה.
2. יונתן פרנקל - בורוכוב בארצות הברית.
3. משה מישקינסקי - אחד בדורו ובן דורו.
4. יעקב גורן - בעייתו של מנהיג ציוני.
5. מתתיהו מינץ - דברים בשלוש סוגיות.
6. שלמה נאמן - מארקס, מארקסיזם, בורוכוב ובורוכוביזם - כיצד?
7. חיים פינקלשטיין - יינייע צייטן - נייע לידעריי פון פראפעסור מתתיהו מינץ.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אלי אברהמי
תיאור: יום עיון שהתקיים בתאריך 27.09.1990:
1. אלי אברהמי - אין תכנית לאומית ואין תכנית של תנועת העבודה.
2. אבי בן-בסט - המדיניות לקליטת העולים בתעסוקה.
3. מרדכי קדמון - שינוי מבנה התעסוקה ושינוי מפת המדינה.
4. יחיאל לקט - ההתיישבות צריכה לאמץ תכנית קליטה בעלת מעוף וחזון.
5. יעקב צור - תופעה יהודית ייחודית.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן
תיאור: יום עיון שהתקיים בתאריך ה13.06.1990:
1. עמוס פונקשטיין - דברי פתיחה: למה באה ההידרדרות בקשר שבין האינטלקטואלים לבין ההנהגה הציבורית? שלוש תשובות אפשריות.
2. נורית גוברין - מסורת המחאה בספרות העברית.
3. יזהר סמילנסקי - איפה הקול הצעיר בתקופה הזאת?
4. יצחק בן אהרן - האינטלקטואל כבורא המציאות.
5. אין דבר מאכזב יותר מבואו של משיח.  
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אלי אברהמי
תיאור: יום עיון זה מוקדש לזכרו של יהודה שוסטר ז"ל שהתקיים בתאריך ה18.06.1990:
1. מוקי צור - הסוציאליזם של יהודה היה אתיקה אישית.
2. אלי אברהמי - אבדה הבושה בפוליטיקה והמאבק הכוחני תפס מקום המאבק האידאי.
3. גד ברזילי - המשבר הפוליטי בישראל: מאפיינים והשלכות.
4. אליעזר דון-יחיא - הפוליטיזציה של הקבוצות החרדיות.
5. יורם פרי - הבעיה המרכזית של הפוליטיקה הישראלית - השטחים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אשר מניב, גבי פרי
תיאור: יום עיון שהתקיים בתאריך ה25.5.1988 במכון ישראל גלילי לחקר כוח המגן:
1. שלמה אבינרי - תהליכי שינוי בעמדת ברית המועצות כלפי הסכסוך הישראלי ערבי.
2. דן שיפטן - התפיסות המנחות בפוליטיקה של ארצות הברית כלפי הסכסוך.
3. איתן גלבוע - סקר דעת הקהל בארצות הברית.
4. אליקים רובינשטיין - היחסים הבי-לטראליים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: בן הרצוג
תיאור: מסוף המאה ה־20, אזרחים ישראלים רבים מנסים להשיג אזרחות כפולה. המושג “אזרחות כפולה&rdquo, (Dual Citizenship) מתאר באופן מילולי אדם אשר יש לו שתי אזרחויות, אך הלכה למעשה מצביע על אדם המחזיק ביותר מאזרחות אחת. בעבר, התפיסה הלאומית התנגדה לסטטוס זה, ולכן רוב מדינות העולם נאבקו להעלימו. עם זאת, כבר מחקיקת חוק האזרחות המקורי בשנת 1952, מדינת ישראל מתירה לישראלים להחזיק יותר מאזרחות אחת. מטרתו העיקרית של ספר זה היא להציג ולהסביר את הפער בין התפיסה התרבותית ההגמונית, שהתנגדה לאזרחות כפולה, ובין המדיניות הישראלית אשר אישרה סטטוס זה.
הספר בוחן את הקשר הקיים במדינת ישראל בין הממד המשפטי, המאפשר אזרחות כפולה, לבין הממד התרבותי, אשר מאמץ תפיסות הקושרות בין לאומיות לאזרחות בלבדית. הספר עומד על שינוי היחס לאזרחות כפולה בישראל במהלך השנים ועל הדרך בה ניתן להסביר שינוי זה.
על בסיס תיאור היסטוריית החקיקה של חוק האזרחות הישראלי והדיונים סביבו, כמו גם בעזרת ניתוח ממצאים משלימים, כגון תכתובות משרד החוץ או התייחסויות תקשורתיות, מוצעת הטענה כי היחס לאזרחות כפולה בישראל משלב שיקולים פרגמטיים עם שיקולים סמליים. התקבעות הנהלים המסדירים אזרחות כפולה בישראל, המשמעויות התרבותיות של נהלים אלו, שעתוק התרבות הפוליטית הישראלית והשינויים שחלו בה עם השנים , מושפעים משילוב של גורמים, ביניהם צרכי האידיאולוגיה הפוליטית הישראלית־ציונית, פלגנות פוליטית ומפלגתית וטעמים הכרוכים במערכת הבינלאומית.
ד”ר בן הרצוג הוא מרצה בכיר במכון בן־גוריון לחקר ישראל והציונות באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וראש התוכנית הבינלאומית ללימודי ישראל ע”ש וודמן־שלר. מחקריו על מוסד האזרחות מתפרסים על מספר תחומים (סוציולוגיה, מדע המדינה, משפטים והיסטוריה) ועוסקים במקומות שונים (ישראל, ארצות הברית וקנדה). בטרם הגיע למכון השתלם כפוסט־דוקטורנט באוניברסיטאות ייל והרווארד.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא כתב עת מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו היסטוריה של הציונות הדתית, בהגות וביצירה בקרב תנועה זו ובתהליכים העוברים עליה מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו.
הגיליון הנוכחי עוסק בנושאים מגוונים: הוא פותח בניתוח דמויותיהם של הרב שמואל מוהליבר והרב י"י ריינס כשני מודלים של פוליטיקאים, ממשיך בבחינת דמותו של שמעון דובנוב בעיתונות הציונית-דתית, עוסק בשיח הציוני-דתי על מזרחים, דן ברעיון הבחירה היהודית בשיח הציוני-דתי ומנתח את מקומו של הרלב"ג במחשבה הציונית-דתית. הכרך נחתם בניתוח פילוסופי של קיומה של זהות ציונית-דתית. כל המאמרים בשפה האנגלית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא כתב עת מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות וביצירה בקרב תנועה זו ובתהליכים העוברים עליה מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו.
הגיליון ה-11 מכיל שורת מחקרים מגוונים בתחומים רחבים. בכרך מאמרים על חקר הפסיכולוגיה, הגות השואה, הישיבות התיכוניות ותודעתהתסכול והקיפוח בקרב הציונות הדתית. חותם את הכרך תיעוד של כתיבת הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא כתב עת מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות וביצירה בקרב תנועה זו ובתהליכים העוברים עליה מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו.
הגיליון העשירי מוקדש לזכר הרב חיים דרוקמן. בכרך זה שורה של מחקרים על זיקת הציונות הדתית לחינוך, לפוליטיקה ובעקיפין גם לצבא.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא כתב עת מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות וביצירה בקרב תנועה זו ובתהליכים העוברים עליה מייסודה בשנת 1902 עד ימינו.
הגיליון התשיעי כולל מאמרים על זרמים סוציאליסטיים בציונות הדתית ועל דמותו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק. פועלם נבחן מתוך זוויות ראייה מגוונות, ובהן פעילות היסטורית, הגותית ואסתטית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא כתב עת מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות וביצירה בקרב תנועה זו ובתהליכים העוברים עליה מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו.
הגיליון השמיני יוצא לאור לרגל חמישים שנות המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג. הוא מכיל מאמרים על הציונות הדתית בתחומים שונים: ארכיונאות, התיישבות, חינוך, מוסיקה, פוליטיקה, רבנות וחברה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: טלי תדמור-שמעוני
תיאור: מערכת החינוך הממלכתית בישראל ביקשה לעצב את האומה הישראלית החדשה, להשתית אותה על מאגר של חוויות ואסוציאציות דומות ולהנחיל לילדיה זיכרון לאומי ותמונת עתיד משותפת. הקשר לארץ ישראל, למקום, הודק בבתי הספר באמצעות עבודת הכפיים – העבודה במעדר, העישוב והזריעה – בשיעורי חקלאות שהתקיימו בשטחי בתי הספר או בחוות חקלאיות. השיעורים שנערכו מחוץ לכותלי הכיתות היו הזדמנות ראויה לחלץ עצמות, והניבו צרור צנוניות או זר פרחים להביא הביתה, אך היו גם זירת מפגש בין מגזרים שונים בחברה הישראלית. ספר זה מתאר את הניסיונות לכתוב תעודת זהות משותפת לילדי הדור הראשון למדינה, שבגרו כאן בשנות החמישים והשישים. הספר הוא תוצאה של מסע ארוך וקריאה של ספרי לימוד שנכתבו בכתיב חסר ועוטרו באיורים בשחור ולבן, עלונים של תלמידי בתי הספר בערים, בעיירות פיתוח ובמושבי עולים, זיכרונות מורים ומסמכים של משרד החינוך וארכיוניים.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מאת: יפה לוינסון
תיאור: עד כמה מצליחה ישראל לתרגם הישגים צבאיים להישגים בתחום המדיני? שאלה זו עולה שוב ושוב, אז והיום, ואחת הדוגמאות המוקדמות לכך היא התמודדותה המדינית של ישראל עם המשבר הבין-לאומי שנוצר לאחר מלחמת סיני (1956). זו השאלה המרכזית שאיתה מתמודד ספרה המרתק של יפה לוינסון. מה היו היעדים המדיניים שהציבה לעצמה ישראל והאם הצליחה להשיג אותם תמורת הנסיגה מהשטחים שנכבשו?
לוינסון בוחנת בדקדקנות שאלה זו בשתי זירות עיקריות: הזירה המקומית מבית – מה הייתה השפעתם של חילוקי הדעות ומאבקי הכוח ששררו בתוך הקואליציה והממשלה לבין הדרג המדיני והצבאי בנוגע לנסיגה מהשטחים שנכבשו? ולצד זאת הזירה הבין-לאומית – כיצד התמודדה ישראל עם מערכת הלחצים על ישראל על רקע "המלחמה הקרה" בין ברית המועצות לארצות הברית, ועל רקע המאבקים המדיניים והפוליטיים באו"ם? אחת השאלות המרכזיות שבהן עוסק הספר בהקשר זה היא כיצד העריכה ישראל את מידת האיום מצד הלחצים השונים שהופעלו עליה מצד ארה"ב, ברה"מ והאו"ם? לטענת לוינסון, בעיני ישראל האיום האמריקאי נתפס כמסוכן ביותר מכיוון שטמן בתוכו סכנת בידוד מדיני וכלכלי. לפיכך, ההנהגה הישראלית נתנה משקל מרכזי לאינטרסים האמריקניים באזור, גם כאשר נראו לכאורה כמתנגשים עם אינטרסים ישראלים. זאת ועוד, ההנהגה הישראלית ניסתה להציג את המדיניות הישראלית כתורמת למערכת הערכים והאינטרסים האמריקאים ואף משרתת אותם.
לטענת המחברת, על רקע זה צריך לבחון סוגיה מרכזית נוספת הנוגעת להכרה של בן-גוריון במגבלות הכוח החלות על מדינת ישראל בעת הניסיון לתרגם הישגים בתחום הצבאי להישגים ארוכי טווח בתחום המדיני. נדמה שסוגיה זאת רלוונטית מאוד גם לימינו, והיא הופכת את הדיון בספר זה לחשוב במיוחד עבור כל מי שבוחן את התמודדותה של ישראל בעקבות מלחמת ה-7 באוקטובר 2023.
ד"ר יפה לוינסון היא מרצה ואשת חינוך, לימדה וחינכה דורות רבים של תלמידים, והכשירה מורים להיסטוריה במחלקה לחינוך והכשרת מורים באוניברסיטת בן-גוריון. ספר מעמיק זה הוא פרי מחקר דוקטורט שערך 13 שנים, אשר תוכנו מייחד אותה כמחברת.
רסלינג
מאת: מאירה גונט
תיאור: גבריאל זה לא מלאך הוא סיפור על הולדת חזון ועל הגשמתו. על פיתוח וייצור טיל ים-ים מבצעי ראשון במערב "מאפס", שנלחם וגם ניצח במלחמת יוה"כ, ועל האנשים שמאחוריו.
סיפורים שלא סופרו, רוויי מתח ואפופי סוד. של מציאות העולה על כל דמיון.
• סירה מלאת חומר נפץ ממשיכה להפליג במהירות לעבר משחתת. האם יש סיכוי לאדם שעליה לקפוץ ולהינצל?
• כדור אש בגודל מטוס נראה טס במהירות וננעל על הספינה.
• האם פיסות מתכת זעירות יסיטו טיל אימתני במשקל שנים-וחצי טון?
• מה עושים כשהשולט בתקציב רוצה לשבת על המטרה בזמן הירי?
הסיפור נכתב על פי מידע שנאסף מתוך תחקיר וראיונות עם עשרות אנשים, על פיתוח מערכת טיל ים-ים 'גבריאל' והספינות הנושאות אותו. על האנשים שהגו, יזמו, פיתחו, יצרו, לחמו, ללא תשתית טכנולוגית, עם נייר ועיפרון, לפני עידן המחשבים. אנשים שעל כתפיהם מונח הבסיס שעליו צמחה אומת 'הייטק'. אומה קטנה, צעירה, אך מובילה בנחישותה ובעוצמתה בעולם בתחום העשייה הביטחונית. חלקם נחשפים כאן לראשונה לאחר שנים.
מאירה גונט היא עיתונאית, בוגרת אוניברסיטת בר-אילן (ספרות ובלשנות), מוסמכת במתורגמנות. כתבת, עורכת ומתרגמת ב'מבת', ממונה על הפרסום בתע"א/חטיבת בדק מטוסים. ספרה 'לחשוב בשש רגליים' - על הקמת יחידת הכלבנים 'עוקץ' בצה"ל, זכה ב'פרס מולדובן' לספרות צבאית.
אוריון הוצאה לאור
הצג עוד תוצאות