נמצאו 386 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא כתב עת מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו היסטוריה של הציונות הדתית, בהגות וביצירה בקרב תנועה זו ובתהליכים העוברים עליה מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו.
הכרך ה־יג מכיל מחקרים בסוגיות מגוונות. הוא פותח בדיון על התפיסה החיונית (וויטליסטית) של הרב אברהם יצחק הכהן קוק וזיקתה ללאומיות, דן במתח שבין צניעות למאבק בקרב נשים במאחזים, עוסק בהמשך בפרק בהקמת אוניברסיטת בר־אילן, מנתח את עשייתו של במאי הסרטים הרב מרדכי ורדי ומסיים במסמכים של אידאולוג חשוב של תנועת הפועל המזרחי, ישעיהו ברנשטיין.
ראש המכון, פרופ' דב שוורץ, חתן פרס ישראל לשנת תשפ"ג, מכהן כראש המחלקה לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר־אילן ועמית מחקר בכיר במכון שלום הרטמן בירושלים. פרסם ספרים ומאמרים רבים על ההגות היהודית לדורותיה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא כתב עת מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו היסטוריה של הציונות הדתית, בהגות וביצירה בקרב תנועה זו ובתהליכים העוברים עליה מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו.
הגיליון ה־ 12 עוסק בנושאים מגוונים: הסיקור העיתונאי של פטירת הרבנים הראשיים לישראל, דרשנות הציונית הדתית לדורותיה, פרק בהגותו של הרב יצחק גינזבורג, מקומו של המשפט העברי בחקיקה ומסמכים מהפלוגות הדתיות במלחמת השחרור.
ראש המכון, פרופ' דב שוורץ, חתן פרס ישראל לשנת תשפ"ג, מכהן כראש המחלקה לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר־אילן ועמית מחקר בכיר במכון שלום הרטמן בירושלים. פרסם ספרים ומאמרים רבים על ההגות היהודית לדורותיה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: אמנון מגן
תיאור: כנס זה נערך לציון עשרים שנה למותו של בן גוריון ועשרים שנה להקמת יד טבנקין.
בימים אלה, כימים של מפנה היסטורי, חשיבות מרובה למבט נוסף אל מרכיבי הבטחון הלאומי כפי שראה אותם בן גוריון, ובעיקר מקומו של השלום בכלל חמשת המרכיבים שמנה. ראוי לתשומת לב גם מה לא כלל בן גוריון במרכיבי הבטחון הלאומי כמו עוד שטח, למשל. בהרהורי שעה אלה יש כדי לספק חומר למחשבה לעושי השלום ולמתנגדיו כיום. איך ספק, שלא הייתה הסכמה עם בן גוריון ברחבי התנועה הקיבוצית כולה, ובוודאי לא בכל הסעיפים. עוד נכונו אז ויכוחים בין בן גוריון לבין הקיבוץ המאוחד והשומר הצעיר (שהיו אז החלק המרכזי במפ''ם) והיו לו בני-פלוגתא.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן
תיאור: יום העיון שלנו יעסוק בפרשה שאינה חדלה לעורר סקרנות, רגשות והתייחסויות, מאז התרחשה ועד היום פרשת שביתת הימאים בנובמבר 1951 או כפי שקראוה אז ''מרד הימאים".
אפשר לראות בפרשה זו נקודת תפנית מהחשובות בתקופה קריטית בתולדות ההגשמה הציונית. ראשית ימיה של מדינת ישראל, הוא זמן של ייצוב מסגרות חדשות ושבירת הישנות. גיבורה הראשי של הפרשה, כמו במרבית הפרשות הקריטיות של הזמן ההוא, הוא דוד בן-גוריון. ככל שעובר הזמן מתברר יותר ויותר, שבן-גוריון ראה בהקמת המדינה רגע מהפכני בתולדות העם, ואמנם הוא ביצע מהפכה, מדרך "היישוב" לדרך המדינה, מהפכה שחייבה שבירת מסגרות והקמת אחרות תחתן, שבירת אתוס והצעת אתוס שונה תחתיו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן
תיאור: בשבעה במרס 1988 התקיים ב"יד טבנקין" כנס, שעניינו שישים שנה לקיבוץ המאוחד מבט פנימי. במשך יומיים השתתפו המתכנסים בחוגי עיון ובישיבות מליאה, שמעו הרצאות ואף תרמו בדברים לדיון.
יבול הדברים שנשמעו בכנס ניתן בזה על פי סדר הכינוס והעניינים שנדונו בו, ואלה התייחסו לקיבוץ המאוחד באהבה ובגעגועים, בביקורת ובחשבון נפש, בתחומים הרבים בו תרם הקיבוץ המאוחד את כוחו והגותו לארץ ולעם, לבניינם ולהגנתם, לעלייה, להתיישבות ולחינוך הנוער.
ב 1979 התאחדו הקיבוץ המאוחד ואיחוד הקבוצות והקיבוצים לתנועה הקיבוצית המאוחדת, ובכך הוטל כעין סימן סיום לפרק של הקיבוץ המאוחד בהיסטוריה של ישראל. לכאורה, נקודת סיום המאפשרת סיכום. סיכום זה נעשה כ"מבט פנימי" שההזדמנות לו באה לידינו במלאת 60 שנה לייסודו. הקיבוץ המאוחד שייך להיסטוריה, אך עלילותיו יכולות לתת השראה לתנועה הקיבוצית ולתנועה הציונית בימינו יותר מאי פעם. גם לכך נועד לקט זה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן
תיאור: יום עיון של החוג לקידום השיתוף והניהל העצמי שהתקיים בתאריך 09.01.1991 בנושא הקיבוצים העירוניים:
1. "קיבוץ ראשית" נוסד בשנת 1979 על ידי צעירים, ברובם "ש"ינשינים", בוגרי צבא, יוצאי הקיבוץ הדתי. הקיבוץ קשור לתק"ם. הקיבוץ מונה כיום 85 נפש 40 מבוגרים ו45 ילדים.
2. בוגרי גרעין נח"ל של הנוער העובד והלומד ומחציתה בני קיבוץ. כיום מונה הקיבוץ כ35 נפשות 15 חברים מבוגרים, 10 סטודנטים הגרים בקיבוץ ומשתתפים חלקית בפעילות, ועשרה ילדים. הקיבוץ קשור לתק"ם.
3. קיבוץ "מיגוון" נוסדר ב-1987. המייסדים - בני קיבוץ ובוגרי גרעינים. כיום מונה הקיבוץ 10 חברים ועוד ארבעה חברי גרעין ושלושה ילדים. קשורים לקיבוץ הארצי השומר הצעיר.
אנחנו מבקשים לבדוק שלוש שאלות:
א. האם זו דרך לרבים?
ב. מה הם דפוסי המעורבות של הקיבוץ העירוני בסביבה החברתית והפוליטית?
ג. האם דרוש משק עצמי לקיבוץ כזה?
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן
תיאור: הסדר הקיבוצים כרוך בסכום בסדר גודל של שבעה מיליארדי שקל חדש, והוא פחות מסכום הסדר מניות הבנקים עליו המליץ כל כך אברהם שפירא, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, "עבור יתומים ואלמנות", כביכול. אין ספק, שהרעש שעורר הסדר הקיבוצים הוא מסיבות פוליטיות. טוב לשים לב גם להשלכות החברתיות פוליטיות של המשבר. הוא גם משפיע על מוראל חברי הקיבוצים, שהם כאילו עומדים בשער הממשלה עם כינור וכובע, לפי הקריקטורה של מושיק ב"דבר". זה לא עוזר לתהליך חידוש הצמיחה ולקבלת הפלח המתאים לקיבוצים בחקלאות ובתעשייה. לכן אבקש משלמה לשם ואייבי רון, הדוברים של התק"ם, לומר איך הם רואים את ההשלכה הפוליטית ואת הפרסטיזיה של התנועה הקיבוצית לאור חובות הקיבוצים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן
תיאור: יום העיון התקיים בתאריך 15.12.1988 בעקבו ספרו של מתתיהו מינץ "זמנים חדשים - זמירות חדשות בורוכוב 1917-1914": 
1. מרדכי אלטשולר - לא חש את המציאות ברוסיה.
2. יונתן פרנקל - בורוכוב בארצות הברית.
3. משה מישקינסקי - אחד בדורו ובן דורו.
4. יעקב גורן - בעייתו של מנהיג ציוני.
5. מתתיהו מינץ - דברים בשלוש סוגיות.
6. שלמה נאמן - מארקס, מארקסיזם, בורוכוב ובורוכוביזם - כיצד?
7. חיים פינקלשטיין - יינייע צייטן - נייע לידעריי פון פראפעסור מתתיהו מינץ.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אלי אברהמי
תיאור: יום עיון שהתקיים בתאריך 27.09.1990:
1. אלי אברהמי - אין תכנית לאומית ואין תכנית של תנועת העבודה.
2. אבי בן-בסט - המדיניות לקליטת העולים בתעסוקה.
3. מרדכי קדמון - שינוי מבנה התעסוקה ושינוי מפת המדינה.
4. יחיאל לקט - ההתיישבות צריכה לאמץ תכנית קליטה בעלת מעוף וחזון.
5. יעקב צור - תופעה יהודית ייחודית.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן
תיאור: יום עיון שהתקיים בתאריך ה13.06.1990:
1. עמוס פונקשטיין - דברי פתיחה: למה באה ההידרדרות בקשר שבין האינטלקטואלים לבין ההנהגה הציבורית? שלוש תשובות אפשריות.
2. נורית גוברין - מסורת המחאה בספרות העברית.
3. יזהר סמילנסקי - איפה הקול הצעיר בתקופה הזאת?
4. יצחק בן אהרן - האינטלקטואל כבורא המציאות.
5. אין דבר מאכזב יותר מבואו של משיח.  
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אלי אברהמי
תיאור: יום עיון זה מוקדש לזכרו של יהודה שוסטר ז"ל שהתקיים בתאריך ה18.06.1990:
1. מוקי צור - הסוציאליזם של יהודה היה אתיקה אישית.
2. אלי אברהמי - אבדה הבושה בפוליטיקה והמאבק הכוחני תפס מקום המאבק האידאי.
3. גד ברזילי - המשבר הפוליטי בישראל: מאפיינים והשלכות.
4. אליעזר דון-יחיא - הפוליטיזציה של הקבוצות החרדיות.
5. יורם פרי - הבעיה המרכזית של הפוליטיקה הישראלית - השטחים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אשר מניב, גבי פרי
תיאור: יום עיון שהתקיים בתאריך ה25.5.1988 במכון ישראל גלילי לחקר כוח המגן:
1. שלמה אבינרי - תהליכי שינוי בעמדת ברית המועצות כלפי הסכסוך הישראלי ערבי.
2. דן שיפטן - התפיסות המנחות בפוליטיקה של ארצות הברית כלפי הסכסוך.
3. איתן גלבוע - סקר דעת הקהל בארצות הברית.
4. אליקים רובינשטיין - היחסים הבי-לטראליים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: בן הרצוג
תיאור: מסוף המאה ה־20, אזרחים ישראלים רבים מנסים להשיג אזרחות כפולה. המושג “אזרחות כפולה&rdquo, (Dual Citizenship) מתאר באופן מילולי אדם אשר יש לו שתי אזרחויות, אך הלכה למעשה מצביע על אדם המחזיק ביותר מאזרחות אחת. בעבר, התפיסה הלאומית התנגדה לסטטוס זה, ולכן רוב מדינות העולם נאבקו להעלימו. עם זאת, כבר מחקיקת חוק האזרחות המקורי בשנת 1952, מדינת ישראל מתירה לישראלים להחזיק יותר מאזרחות אחת. מטרתו העיקרית של ספר זה היא להציג ולהסביר את הפער בין התפיסה התרבותית ההגמונית, שהתנגדה לאזרחות כפולה, ובין המדיניות הישראלית אשר אישרה סטטוס זה.
הספר בוחן את הקשר הקיים במדינת ישראל בין הממד המשפטי, המאפשר אזרחות כפולה, לבין הממד התרבותי, אשר מאמץ תפיסות הקושרות בין לאומיות לאזרחות בלבדית. הספר עומד על שינוי היחס לאזרחות כפולה בישראל במהלך השנים ועל הדרך בה ניתן להסביר שינוי זה.
על בסיס תיאור היסטוריית החקיקה של חוק האזרחות הישראלי והדיונים סביבו, כמו גם בעזרת ניתוח ממצאים משלימים, כגון תכתובות משרד החוץ או התייחסויות תקשורתיות, מוצעת הטענה כי היחס לאזרחות כפולה בישראל משלב שיקולים פרגמטיים עם שיקולים סמליים. התקבעות הנהלים המסדירים אזרחות כפולה בישראל, המשמעויות התרבותיות של נהלים אלו, שעתוק התרבות הפוליטית הישראלית והשינויים שחלו בה עם השנים , מושפעים משילוב של גורמים, ביניהם צרכי האידיאולוגיה הפוליטית הישראלית־ציונית, פלגנות פוליטית ומפלגתית וטעמים הכרוכים במערכת הבינלאומית.
ד”ר בן הרצוג הוא מרצה בכיר במכון בן־גוריון לחקר ישראל והציונות באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וראש התוכנית הבינלאומית ללימודי ישראל ע”ש וודמן־שלר. מחקריו על מוסד האזרחות מתפרסים על מספר תחומים (סוציולוגיה, מדע המדינה, משפטים והיסטוריה) ועוסקים במקומות שונים (ישראל, ארצות הברית וקנדה). בטרם הגיע למכון השתלם כפוסט־דוקטורנט באוניברסיטאות ייל והרווארד.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא כתב עת מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו היסטוריה של הציונות הדתית, בהגות וביצירה בקרב תנועה זו ובתהליכים העוברים עליה מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו.
הגיליון הנוכחי עוסק בנושאים מגוונים: הוא פותח בניתוח דמויותיהם של הרב שמואל מוהליבר והרב י"י ריינס כשני מודלים של פוליטיקאים, ממשיך בבחינת דמותו של שמעון דובנוב בעיתונות הציונית-דתית, עוסק בשיח הציוני-דתי על מזרחים, דן ברעיון הבחירה היהודית בשיח הציוני-דתי ומנתח את מקומו של הרלב"ג במחשבה הציונית-דתית. הכרך נחתם בניתוח פילוסופי של קיומה של זהות ציונית-דתית. כל המאמרים בשפה האנגלית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא כתב עת מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות וביצירה בקרב תנועה זו ובתהליכים העוברים עליה מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו.
הגיליון ה-11 מכיל שורת מחקרים מגוונים בתחומים רחבים. בכרך מאמרים על חקר הפסיכולוגיה, הגות השואה, הישיבות התיכוניות ותודעתהתסכול והקיפוח בקרב הציונות הדתית. חותם את הכרך תיעוד של כתיבת הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא כתב עת מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות וביצירה בקרב תנועה זו ובתהליכים העוברים עליה מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו.
הגיליון העשירי מוקדש לזכר הרב חיים דרוקמן. בכרך זה שורה של מחקרים על זיקת הציונות הדתית לחינוך, לפוליטיקה ובעקיפין גם לצבא.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא כתב עת מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות וביצירה בקרב תנועה זו ובתהליכים העוברים עליה מייסודה בשנת 1902 עד ימינו.
הגיליון התשיעי כולל מאמרים על זרמים סוציאליסטיים בציונות הדתית ועל דמותו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק. פועלם נבחן מתוך זוויות ראייה מגוונות, ובהן פעילות היסטורית, הגותית ואסתטית.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: דב שוורץ
תיאור: "ציונות דתית" הוא כתב עת מטעם המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג, שעניינו בהיסטוריה של הציונות הדתית, בהגות וביצירה בקרב תנועה זו ובתהליכים העוברים עליה מייסודה בשנת 1902 ועד ימינו.
הגיליון השמיני יוצא לאור לרגל חמישים שנות המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג. הוא מכיל מאמרים על הציונות הדתית בתחומים שונים: ארכיונאות, התיישבות, חינוך, מוסיקה, פוליטיקה, רבנות וחברה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: טלי תדמור-שמעוני
תיאור: מערכת החינוך הממלכתית בישראל ביקשה לעצב את האומה הישראלית החדשה, להשתית אותה על מאגר של חוויות ואסוציאציות דומות ולהנחיל לילדיה זיכרון לאומי ותמונת עתיד משותפת. הקשר לארץ ישראל, למקום, הודק בבתי הספר באמצעות עבודת הכפיים – העבודה במעדר, העישוב והזריעה – בשיעורי חקלאות שהתקיימו בשטחי בתי הספר או בחוות חקלאיות. השיעורים שנערכו מחוץ לכותלי הכיתות היו הזדמנות ראויה לחלץ עצמות, והניבו צרור צנוניות או זר פרחים להביא הביתה, אך היו גם זירת מפגש בין מגזרים שונים בחברה הישראלית. ספר זה מתאר את הניסיונות לכתוב תעודת זהות משותפת לילדי הדור הראשון למדינה, שבגרו כאן בשנות החמישים והשישים. הספר הוא תוצאה של מסע ארוך וקריאה של ספרי לימוד שנכתבו בכתיב חסר ועוטרו באיורים בשחור ולבן, עלונים של תלמידי בתי הספר בערים, בעיירות פיתוח ובמושבי עולים, זיכרונות מורים ומסמכים של משרד החינוך וארכיוניים.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מאת: יפה לוינסון
תיאור: עד כמה מצליחה ישראל לתרגם הישגים צבאיים להישגים בתחום המדיני? שאלה זו עולה שוב ושוב, אז והיום, ואחת הדוגמאות המוקדמות לכך היא התמודדותה המדינית של ישראל עם המשבר הבין-לאומי שנוצר לאחר מלחמת סיני (1956). זו השאלה המרכזית שאיתה מתמודד ספרה המרתק של יפה לוינסון. מה היו היעדים המדיניים שהציבה לעצמה ישראל והאם הצליחה להשיג אותם תמורת הנסיגה מהשטחים שנכבשו?
לוינסון בוחנת בדקדקנות שאלה זו בשתי זירות עיקריות: הזירה המקומית מבית – מה הייתה השפעתם של חילוקי הדעות ומאבקי הכוח ששררו בתוך הקואליציה והממשלה לבין הדרג המדיני והצבאי בנוגע לנסיגה מהשטחים שנכבשו? ולצד זאת הזירה הבין-לאומית – כיצד התמודדה ישראל עם מערכת הלחצים על ישראל על רקע "המלחמה הקרה" בין ברית המועצות לארצות הברית, ועל רקע המאבקים המדיניים והפוליטיים באו"ם? אחת השאלות המרכזיות שבהן עוסק הספר בהקשר זה היא כיצד העריכה ישראל את מידת האיום מצד הלחצים השונים שהופעלו עליה מצד ארה"ב, ברה"מ והאו"ם? לטענת לוינסון, בעיני ישראל האיום האמריקאי נתפס כמסוכן ביותר מכיוון שטמן בתוכו סכנת בידוד מדיני וכלכלי. לפיכך, ההנהגה הישראלית נתנה משקל מרכזי לאינטרסים האמריקניים באזור, גם כאשר נראו לכאורה כמתנגשים עם אינטרסים ישראלים. זאת ועוד, ההנהגה הישראלית ניסתה להציג את המדיניות הישראלית כתורמת למערכת הערכים והאינטרסים האמריקאים ואף משרתת אותם.
לטענת המחברת, על רקע זה צריך לבחון סוגיה מרכזית נוספת הנוגעת להכרה של בן-גוריון במגבלות הכוח החלות על מדינת ישראל בעת הניסיון לתרגם הישגים בתחום הצבאי להישגים ארוכי טווח בתחום המדיני. נדמה שסוגיה זאת רלוונטית מאוד גם לימינו, והיא הופכת את הדיון בספר זה לחשוב במיוחד עבור כל מי שבוחן את התמודדותה של ישראל בעקבות מלחמת ה-7 באוקטובר 2023.
ד"ר יפה לוינסון היא מרצה ואשת חינוך, לימדה וחינכה דורות רבים של תלמידים, והכשירה מורים להיסטוריה במחלקה לחינוך והכשרת מורים באוניברסיטת בן-גוריון. ספר מעמיק זה הוא פרי מחקר דוקטורט שערך 13 שנים, אשר תוכנו מייחד אותה כמחברת.
רסלינג
מאת: מאירה גונט
תיאור: גבריאל זה לא מלאך הוא סיפור על הולדת חזון ועל הגשמתו. על פיתוח וייצור טיל ים-ים מבצעי ראשון במערב "מאפס", שנלחם וגם ניצח במלחמת יוה"כ, ועל האנשים שמאחוריו.
סיפורים שלא סופרו, רוויי מתח ואפופי סוד. של מציאות העולה על כל דמיון.
• סירה מלאת חומר נפץ ממשיכה להפליג במהירות לעבר משחתת. האם יש סיכוי לאדם שעליה לקפוץ ולהינצל?
• כדור אש בגודל מטוס נראה טס במהירות וננעל על הספינה.
• האם פיסות מתכת זעירות יסיטו טיל אימתני במשקל שנים-וחצי טון?
• מה עושים כשהשולט בתקציב רוצה לשבת על המטרה בזמן הירי?
הסיפור נכתב על פי מידע שנאסף מתוך תחקיר וראיונות עם עשרות אנשים, על פיתוח מערכת טיל ים-ים 'גבריאל' והספינות הנושאות אותו. על האנשים שהגו, יזמו, פיתחו, יצרו, לחמו, ללא תשתית טכנולוגית, עם נייר ועיפרון, לפני עידן המחשבים. אנשים שעל כתפיהם מונח הבסיס שעליו צמחה אומת 'הייטק'. אומה קטנה, צעירה, אך מובילה בנחישותה ובעוצמתה בעולם בתחום העשייה הביטחונית. חלקם נחשפים כאן לראשונה לאחר שנים.
מאירה גונט היא עיתונאית, בוגרת אוניברסיטת בר-אילן (ספרות ובלשנות), מוסמכת במתורגמנות. כתבת, עורכת ומתרגמת ב'מבת', ממונה על הפרסום בתע"א/חטיבת בדק מטוסים. ספרה 'לחשוב בשש רגליים' - על הקמת יחידת הכלבנים 'עוקץ' בצה"ל, זכה ב'פרס מולדובן' לספרות צבאית.
אוריון הוצאה לאור
מאת: יואל דרום
תיאור: תרומתו הייחודית של אשר מניב היא המגמה להפיכת הפוליטיקה, על מבוכיה ומיתוסיה, לחולין. יש לו כשרון נדיר להציג את השאלות המורכבות ביותר בתמציתיות וביסודיות, תוך חשיפת המחלוקת שהיא בת לוויה בלתי נפרדת של כל סוגיה מורכבת.
נאמן לשיטתו, אשר עושה זאת שוב בספרו החדש: "חולשתו של הכוח". בלשון בהירה ובלי להסתגר במגדל שן אקדמי, הוא מנתח את האשליות שמטפחים אצלנו ביחס לשימוש בכוח, ובונה כאן תפיסה כוללת תוך היעזרות בדוגמאות ללא ספור.
הרכב הצוות המשתתף בסימפוזיון זה מביא אותי להציע שנתייחס בדיוננו לסוגיות הבאות:
* מהי מידת הפער הנדרש בין זכות הציבור לדעת לבין הצורך הלגיטימי של שמירת סודיות בתחומים מרכזיים של חיינו?
* האם הנשק הגרעיני לא יגביל את ישראל מבחינת הגמישות של תורת הביטחון השוטף?
* מהו המחיר של היותנו מוקד לסערות בין לאומיות, אם אכן נהיה מעצמה בין לאומית?
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: רפאל אמיר
תיאור: יום העיון הנוכחי הוא המשך, וראשון בסדרה על היערכות ה"הגנה" לקראת מלחמת העצמאות ופרקי מלחמת העצמאות. היום תהיינה שתי הרצאות, האחת של פרופסור רב אלוף, ידידי, יגאל ידין על תכניות ה"הגנה" לקראת ה15 במאי ( 1948 ), ותהא זו עדותו של הנחתום על עיסתו.
ההרצאה השנייה תהיה של פרופסור גבי כהן על "שלבים במדיניות הפינוי הבריטי מארץ ישראל", פרי מחקריו המיוחדים והיסודיים, של גבי כהן, בנושא.
יום העיון נערך מטעם המכון לחקר כוח המגן של יד טבנקין.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אשר נתן, גבי פרי
תיאור: מאז פטירתו של אשר מניב ז"ל, הואטה פעילות החוג משום שאשר היה יוזם החוג, הרוח החיה בו ומפעילו, ואנו קצת התקשינו לחזור לשיגרת החיים מייד לאחר פטירתו.
אולם מתוך הערכת חשיבות הנושא ומתוך ביטחון שאנחנו מכוונים לרצונו של אשר, שעוד ממיטת חוליו דן על נושאים אפשריים להמשך פעילותו של החוג, התכנסה זה לא כבר ועדת היגוי של החוג והחליטה על חידוש הפעולה.
בעצם חידוש הפעולה היום אנחנו מקווים שניתן תנופה מחודשת לפעולת החוג. נקדיש את ראשית הדברים, לפני שנפתח בסימפרזיון שקבענו, להערכת דמותו ופועלו, בעיקר בשנותיו האחרונות, בתקופה שהצוות שעובד ביד טבנקין שיתף איתו פעולה ולמד להכיר אותו יותר מקרוב.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יואל דרום
תיאור: אפעל, במיוחד את יד טבנקין, כבסיס לפעילותו הציבורית והתנועתית. תחומי התעניינותו ופעילותו היו רבגוניים והקיפו את שירות המדינה, תנועת העבודה והקיבוא. אולם הנושאים המרכזיים בהם השקיע מירב מחשבתו ומאמציו בשנים האחרונות היו בתחום הביטחון, ההתיישבות והשלום.
ביוזמתו של גלילי נערכו מספר מחקרים שכמה מהם ראו אור לאחרונה, כגון "האופציה הירדנית" של דן שיפטן, "הדילמה הגרעינית של ישראל" של יאיר עברון, כמה מחקרים על ההתיישבות והביטחון שלאחר 1967 ותכנית אלון, שעודן בעבודה ואחרים. ביוזמתו של ישראל קם ביד טבנקין הממן לחקר כוח המגן.
הנהלת המכון החליטה להקדיש את ערב העיון לזכרו של גלילי לנושא של ביטחון ישראל שלפנינו. גם שאנו חיים בתקופה סוערת מבחינה ביטחונית ותוך בירור מדיני אינטנסיבי על משא ומתן לשלום, הננו סבורים שיש להקדיש מחשבה, בשנת הארבעים למדינת ישראל, לבעיות הביטחון בעשור הבא.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: משה נתיב
תיאור: באיחור רב אנו מפרסמים דברים שנאמרו בדיונים שהתקיימו בחוג לענייני ביטחון, אשר במסגרת המכון לחקר כוח המגן שביד טבנקין, בשאלת תורת הביטחון הישראלית.
הדיונים התקיימו במשך שנת 1983, אך פרסום הדברים התאחר בשל רצוננו לקבל את הנוסח של הדוברים עצמם ושאיפתנו להביאם לדפוס בצורה הראויה לתוכנם החשוב. אך בשל סיבות רבות הדבר לא עלה בידנו, ולכן אנו מביאים בכל זאת מבחר מן הדברים, נאמנים ככל שניתן לנוסחם הראשוני. זאת, היות ולמרות הזמן שחלף, ועל אף שהדיונים התקיימו בצלה של מלחמת לבנון ותוך הוויכוח על "מלחמת ברירה", הרי עיקר הדברים שנאמרו הם אקטואליים גם כיום, בנוסף לחשיבותם ההיסטורית.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן, משה נתיב, שולמית ערפלי
תיאור: יצחק טבנקין לא השאיר אחריו משנה תיאורטית סדורה. הוא חשש מפני מצע אידיאולוגי מחייב, שיש בכוחו לעצור בעד תנופת העשייה, להסיט את הפועלים מהעיקר ולפלג את התנועה. את מרכז הכובד הוא ראה בהגשמה.
לפני שבעים שנה, בוועידת היסוד של אחדות העבודה (בפורים 1919 ), אמר טבנקין: "...מרכז הכובד עתה אינו רק בעבודה המדינית והתחיקתית, כי אם בעיקר מכולת המעשית, בכושרו של המעמד העובד לשלוט בפועל על התעשייה, הכלכלה, הייצור וחיי החברה... אחדות הפעולה היא המחייבת את חופש הדעה בינינו. אל נפרט ואל נגדיר דעותינו לא בשם ולא בנוסח הפורמלי, כי העיקר לנו הוא פעולתנו בתכנן".
טבנקין התרחק, אמנם, מהגדרות נוקשות, אך לא ממחשבה ומאידיאולוגיה. על "אחדות ניגודים" זו עמד באותה ועידה ואמר: "... לשם המעשה אנו קוראים לאיחוד הכוחות הפועלים, לאחדות הפעולה ולא לטשטוש ההשקפה... הצרכים הם שיאחדו: תנאי החיים והפעולה צריכים להיות יסוד גם ל'אחדות העבודה', גם להתפתחות חופשית של השקפת עולם".
טבנקין ראה, אפוא, בעשייה ערך עליון, המהווה בסיס להשקפת עולם חופשית ורחבה. זוהי המורשת עליה אנחנו מופקדים. כנס טבנקין עסק הן באידיאולוגיה, הן בהיסטוריה והן בשאלות השעה. מאחורי כל אלה עומדים הרצון והנכונות להתמודד, לבנות ולהגשים ברוחו של טבנקין.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אופיר דיין
תיאור: בטבח 7 באוקטובר נחשף העולם כולו לזוועות שביצע חמאס באזרחי ישראל ובתושביה. לרגע היה נדמה שזהו קו פרשת המים: שהפעם הם יבינו, שהעולם יתקומם נגד הברבריות, יתייצב לימינה של מדינת ישראל ויפסיק להטיל ספק בזכותה של המדינה היהודית להתקיים ולהגן על עצמה. אך בתוך ימים לא רבים, התקווה הזאת קרסה ונגוזה – גל חזק ורדיקלי מאי־פעם של אנטישמיות ואנטי־ישראליות שטף את ארצות הברית ואת המערב כולו – מהקמפוסים, דרך מקומות העבודה ועד הרחובות.
באינתיפאדה על ההדסון חושפת אופיר דיין את הסיפור המלא מאחורי הקריסה הזאת:
מתי נהפכו היהודים וישראל מהאנדרדוג שכולם בעדו לפריווילגים המדכאים?
איך נהפכה המילה "ציוני" לקללה וישראל לאויבת הצעירים הליברלים והמשכילים?
מדוע קריאות לרצח יהודים הן "תלויות קונטקסט"?
היכן מתפתחות עלילות דם נגד סטודנטים, מרצים ופעילים יהודים רק בשל יהדותם?
וכיצד כל זה משפיע על יהודים וציונים שמודרים ממקומות עבודה, מלימודים ומפעילות חברתית?
אינתיפאדה על ההדסון הוא תמרור אזהרה הקורא לנו לשים לב לשינוי הדרמטי באופן שבו ישראל נתפסת בעיני צעירי המערב ולהבין את גודל האתגר שבפניו אנחנו ניצבים. זוהי קריאה להתעורר כשעוד אפשר לתקן; קריאה שמטרתה לדרבן אותנו לספר מחדש את הסיפור של מדינת ישראל בצורה שתבטיח את המשך התמיכה הבינלאומית בקיומה.
אופיר דיין, ממובילות המאבק על שמה של ישראל בקמפוסים הקיצוניים כנשיאת "סטודנטים תומכי ישראל" ובעלת תואר ראשון ושני ביחסים בין לאומיים מאוניברסיטת קולומביה. קצינה במיל' בדובר צה"ל ופרשנית בכלי תקשורת רבים בארץ ובעולם, וחוקרת בתחום הביטחון הלאומי במכון למחקרי ביטחון לאומי .(INSS)
ידיעות אחרונות
מאת: אורי כהן
תיאור: הנתיב החסום עוסק ביחס בין האליטה האקדמית של האוניברסיטאות לקבוצה החברתית הגדולה בארץ – המזרחים. הספר מבקש לענות על השאלות: כיצד נבנו מחסומים שאפשרו אפליה והדרה של המזרחים באוניברסיטאות המחקר? כיצד נכשל מיזם האוניברסיטה הפתוחה שנועד לחזק את הקבוצות המוחלשות? ובעיקר, כיצד האליטה האקדמית אימצה מדיניות שביצרה ושימרה את מעמדה ומנעה בזאת אפשרויות שינוי שכוללות גיוון חברתי ומעמדי?
פרופ' אורי כהן מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב פרסם עד כה ארבעה ספרים בתחום ההשכלה הגבוהה בישראל: ההר והגבעה: האוניברסיטה העברית בירושלים בתקופת טרום העצמאות וראשית המדינה, הוצאת עם עובד והמכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים וייצמן, תל אביב (2006); אקדמיה בתל-אביב: צמיחתה של אוניברסיטה, הוצאת מאגנס, ירושלים (2014); מעבדה, מכון מחקר, עיר מדע: ממכון זיו למכון ויצמן – 1949-1934, מוסד ביאליק, ירושלים (2016); אוניברסיטת-אם: האוניברסיטה העברית בירושלים, 1967-1948, הוצאת מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שדה בוקר, (2019).
כרמל
מאת: אמנון מגן, משה נתיב, פנינה הילמן
תיאור: נדמה לי, ששנת 1984 תיזכר כשנה שבה הסתיים פרק אחד והתחיל פרק אחר בתולדות יהודי ברית המועצות; מכל מקום כשנה שיש בה סיום ברור של תהליך היסטורי ואי ודאות רבה באשר להמשך. העובדה, שבשנה זו יצאו מברית המועצות רק כ800 יהודים, מעידה שאנחנו עומדים בעצם בפני סגירה מוחלטת של שערי ברית המועצות ליציאת יהודים, וכי אין זה מהלך נפרד, אלא חלק ממהלך כולל.
בד בבד עם סגירת השערים, אנחנו ערים לכך, שמחמיר והולך באופן מדאיג יחס השלטונות כלפי היהודים, ובראש וראשונה כלפי פעילי העלייה והתרבות היהודית.
אנחנו עדים למעצרים הולכים ומתרבים, להארכת מעצרים, למעצרים תוך פרובוקציות ולפגיעות גופניות. אין לנו עדויות בכתב מי גרם לפגיעות הגופניות ביוסף ברנשטיין, בבית הסוהר, אך יש לדעת שבמשטר כמו זה שבברית המועצות אין דברים כאלה קורים מעצמם ואין הם מתרחשים בגלל התלהטות יצרים בתוך בית הסוהר.
אם נצרף לזה את הקמת הוועד האנטי ציוני, במערכת הציבורית הסובייטית, המפעיל לחץ על יהודים להפגין הסתייגות כלפי ישראל, את השוואת הציונות לנאציזם (השוואה חדה וברורה!), מתברר שהולך ונסגר המעגל וכי המאבק נגד התנועה הלאומית היהודית בברית המועצות הולך ומתגלגל למהלך אנטישמי כולל. מתמיד הייתה נקיטת עמדות נגד ביטויים לאומיים וציוניים מתגלגלת מהר מאד לאנטישמיות אם כי יש עדויות שגם בהנהגה הסובייטית עדייו מתנהל ויכוח לגבי ההסלמה לעבר ביטויים אנטישמיים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אבי בראלי, עופר שיף
תיאור: עיונים הוא כתב עת מדעי רב-תחומי של מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. כרכיו מתפרסמים בשתי סדרות, מאסף וסדרת 'נושא', ומגישים לקוראים מחקרים ומסות על התהליכים שכוננו את החברה היהודית המודרנית ועיצבו את ההתפתחות של החברה והמדינה בישראל.
עיונים מפרסם מאמרים בתחומי דעת מגוונים: היסטוריה, פילוסופיה, סוציולוגיה, מדעי המדינה, כלכלה, ספרות, אמנות, מוסיקה, גיאוגרפיה, מגדר ועוד.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מאת: אלעד וקסלר
תיאור: דן בן־אמוץ, עמוס קינן ואורי זהר היו כוכבי תרבות ישראליים בשנות ה־60 וה־70 שהותירו חותם על הסצנה החילונית־ליברלית. הם כתבו טורים בעיתונות, פרסמו ספרים ויצרו סרטים, שזכו לתהודה ציבורית רחבה. ביצירותיהם הם עסקו בנושאים כמו המיליטריזם בחברה הישראלית, מעמדו המתחזק של הממסד הדתי, הסיאוב בצמרת השלטון והקונפורמיזם שמאפיין את הישראליוּת עד עצם היום הזה.
את אלה שכחו מנסה לענות על השאלה מדוע חרף היותם דמויות מפתח נדחקה פעילותם הפוליטית של בן־אמוץ, קינן וזהר מן המחקר ומן הזיכרון הקולקטיבי, ולא רק בעטיין של שערוריות שנקשרו בשמם. באמצעות ניתוח יצירותיהם האמנותיות וכתביהם הפובליציסטיים, בוחן ד״ר אלעד וקסלר את דמותם של השלושה, שבעטו באתוס הציוני־סוציאליסטי, ובה בעת חשו שאין להם ארץ אחרת. הביקורת שמתחו על דרכה של ישראל תקפה גם היום, וביתר שאת.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגבלמדא עיון - הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה
מאת: אלי אוחיון
תיאור: מתוך ההקדמה מאת רונלד גוטמן:
כתב היד הזה, אשר נכתב ביד אמן לפני קרוב ל-30 שנה, מגולל את עלילותיו הסוערות של אלי אוחיון במחתרת הציונית במרוקו. תרומתו של אלי לאחת העליות החשובות ביותר בהיסטוריה של העם היהודי במאה ה-20, נחשפת כאן לראשונה, ומתגלה במלוא עוצמתה.
סיפור עלייתם של יהודי מרוקו הוא סיפור אשר כמו נלקח מסרטי מתח ופעולה, ואנו מרותקים לסיפור לכל ארכו.
אנו מגלים כי למעשה אלי לקח על עצמו משימה ענקית, כמעט בלתי אפשרית, מתוך אצילות נפש של צדיק.
הוצאת גמא
תיאור: שבע-עשרה שנה עברו מאז הופיעה ההדפסה מחדש של עשרים וששה הגליונות הראשונים, ורק עתה אנו משלימים מפעל זה, שהוא כעל חשיבות רכה להכרח מקורות התנועה על היבטיה השונים, בהם גם הקשרים עם החברים כתנועת "החלוץ" וקיבוצי ההכשרה בגולה.
בכרכים שבזה, ג'-ד', נדפסים מחדש גליונות "מבפנים" כ"ט - מ"ב בכרך ג'. מ"ג-נ"כ בכרך ד' - מהשנים 1927-1931. גם אלה, כגליונות הקודמים, אוצרים בתוכם מידע משכבות יסוד ראשוניות, אשר ערכו ההיסטורי אין ערוך לו.
ברשימות מופיעים כמעט כל הנושאים המעסיקים את החברים: נושאי חברה וחרבות, בהם יצירת מסורת לחג ולשבת. נושאים שבוויכוח אידאולוגי. קיבוצי ותנועתי ; נושאים מתחום החינוך ומבנה ביה"ס הקיבוצי. לא נעדר גם הביטוי האישי מבעיות הפרט בקיבוץ ועד סיפורים קצרים של חברים המושכים בעט.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
תיאור: שבע-עשרה שנה עברו מאז הופיעה ההדפסה מחדש של עשרים וששה הגליונות הראשונים, ורק עתה אנו משלימים מפעל זה, שהוא כעל חשיבות רכה להכרח מקורות התנועה על היבטיה השונים, בהם גם הקשרים עם החברים כתנועת "החלוץ" וקיבוצי ההכשרה בגולה.
בכרכים שבזה, ג'-ד', נדפסים מחדש גליונות "מבפנים" כ"ט - מ"ב בכרך ג'. מ"ג-נ"כ בכרך ד' - מהשנים 1927-1931. גם אלה, כגליונות הקודמים, אוצרים בתוכם מידע משכבות יסוד ראשוניות, אשר ערכו ההיסטורי אין ערוך לו.
ברשימות מופיעים כמעט כל הנושאים המעסיקים את החברים: נושאי חברה וחרבות, בהם יצירת מסורת לחג ולשבת. נושאים שבוויכוח אידאולוגי. קיבוצי ותנועתי ; נושאים מתחום החינוך ומבנה ביה"ס הקיבוצי. לא נעדר גם הביטוי האישי מבעיות הפרט בקיבוץ ועד סיפורים קצרים של חברים המושכים בעט.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
תיאור: נהוג לומר, שדברי ימי הקיבוץ המאוחד רשומים במפתה של ארץ ישראל ממשגב עם ועד אילות. אולם, הם צרורים גם בכתובים, בדברים שנרשמו ובוויכוחים שנשמרו. יש ערך היסטורי וחינוכי רב בהעמדת חומר אותנטי, מן הימים הראשונים של הקיבוץ, לרשות הציבור. לסוג זה של חומר שייך "מבפנים" של קיבוץ עין חרוד בשנים 1927-1924 (כאשר קיבוץ עין חרוד נעשה לקיבוץ המאוחד). במקום לקרוא תיאורים וסיפורים על הימים ההם, נוכל עתה להתרשם מן הדברים שנכתבו אז, לחוש באווירתם, להכיר את הלבטים ולהיווכח בהישגים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
תיאור: נהוג לומר, שדברי ימי הקיבוץ המאוחד רשומים במפתה של ארץ ישראל ממשגב עם ועד אילות. אולם, הם צרורים גם בכתובים, בדברים שנרשמו ובוויכוחים שנשמרו. יש ערך היסטורי וחינוכי רב בהעמדת חומר אותנטי, מן הימים הראשונים של הקיבוץ, לרשות הציבור. לסוג זה של חומר שייך "מבפנים" של קיבוץ עין חרוד בשנים 1927-1924 (כאשר קיבוץ עין חרוד נעשה לקיבוץ המאוחד). במקום לקרוא תיאורים וסיפורים על הימים ההם, נוכל עתה להתרשם מן הדברים שנכתבו אז, לחוש באווירתם, להכיר את הלבטים ולהיווכח בהישגים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אלחנן שילה
תיאור: קבוצת שכם, שהייתה רוויזיוניסטית ברובה, ניסתה להקים ישוב באזור שכם בין השנים 1970-1969. הקבוצה פיתחה מודל של "עליות" , ניסיונות התיישבות לא חוקית. שבע פעמים היא עלתה לשטח פתוח, עקפה מחסומי צבא, הקימה אוהלים, פונתה על ידי צה”ל ואף זכתה למעקב של השב”כ. שיטות הפעולה שלה אומצו על ידי גרעין אלון מורה בקיץ 1974.
הספר תאר את סיפורה של הקבוצה ואת יחסם של מנהיגי התקופה אל הקבוצה (ביניהם: ראש הממשלה גולדה מאיר, השרים בגין, אלון ודיין, יצחק טבנקין ונתן אלתרמן). בשנת 1971 החליטה הקבוצה לקבל את הצעת תנועת בית"ר להקים את הישוב ארגמן שבבקעה.
הספר בא להשלים את "החור השחור" בתולדות ההתנחלויות, בין פרשת מלון פארק בחברון בשנת 1968 ועד להקמת גוש אמונים בשנת 1974.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יאיר דואר
תיאור: חלק זה כולל מבוא על מדיניות ההתיישבות לאחר מלחמת ששת הימים, סיפוריהם של 94 היאחזויות ומאחזים שהוקמו ממלחמת ששת הימים ועד 1992.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור
מאת: דורון נדיב
תיאור: הספר "שברים בשמש" מתאר ומנתח את אופן התמודדותן של הנהגות הקיבוץ הארצי, הקיבוץ המאוחד והקיבוצים עם ההשמאלה בקיבוצים בשנים 1948–1956.בינואר 1948 הקימו הקבה"מ והקבה"א את מפ"ם, והיא הלכה והזדהתה עם ברית המועצות עקב אי-שיתופה בממשלה הראשונה בראשות דוד בן-גוריון. הזדהות זו יצרה תסיסה פנימית במפ"ם, בתנועות ובקיבוצים, והיא שיצרה את הקונפליקט בין הנהגות הקבה"א, הקבה"מ ומפ"ם לבין הנהגת השמאל בראשותם של סנה וריפתין. תופעת ההשמאלה בקבה"א ובקבה"מ הקצינה עוד יותר על רקע משפטי פראג (20.11.1952), ופרשת סנה הייתה שיאו של המאבק בה. הפרשה עמדה בצילו של הפילוג בקבה"מ. הנהגות התנועות חששו מעוד פילוג, הפעם מצידה השמאלי של המפה הפוליטית, שתוצאותיו עשיות היו להיות הרסניות לשתי התנועות הקיבוציות.. זו הייתה הסיבה העיקרית לכך שמתחילת משפטי פראג פעלו התנועות הקיבוציות בכוחניות ובאובססיביות לסילוק תומכי סנה. דבר ראשון סולקה חטיבת השמאל ממפ"ם (28.1.1953). לאחר מכן החל שלב הטיהורים הנרחבים בקיבוצים לאחר שהחליטה הנהגת השמאל בקבה"א שלא לפרוש מהתנועה ומהמפלגה. בשל כך בודדו אנשי השמאל בקיבוצים, שתמכו בחטיבתו של סנה, והדבר הקל על הנהגות התנועות והקיבוצים להוציאם מקיבוצם. בסיכומו של המהלך השיגו הנהגות הקבה"א והקבה"מ את מרבית מטרותיהן, הן ברמת התנועה הן ברמת הקיבוץ היחיד, והדבר ניכר בשמונה קיבוצים שנחקרו בספר זה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתיד יערי
מאת: מנחם טופל, דורון נדיב
תיאור: במרחב העשיר של מחקרי הקיבוץ והשתנותו יש "נקודה עיוורת" שטרם הוארה עד כה במחקר – אתגר השיתופיות. נשאלת השאלה כיצד שומר קיבוץ שיתופי המוקף אינדיבידואליזם ניאו-ליברלי על הערך המרכזי של קיומו – השיתופיות? ספר זה מורכב מארבעה מחקרים שנערכו בארבעה קיבוצים שיתופיים תוך מעקב רב-שנים החל מתקופת המשבר הכלכלי העולמי של 2009. הספר שופך אור על דרך התמודדותם של קיבוצים אלה עם אתגר זה כביטוי לרצון חבריהם. הוא מאיר תהליכים דיאלקטיים המייצרים מציאות דינמית של "גם וגם", מציאות שנקבעת בדרכים דמוקרטיות מגוונות, תסיסה ציבורית מתמדת ויחסים חברתיים מתוקנים. הספר מוסיף תובנות על הדרך שבה הניהול הטכנוקרטי משפיע על שינוי התרבות הקהילתית ומאתגר את השיתופיות.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתיד יערי
מאת: זאב דרורי
תיאור: מלחמת יום הכיפורים הייתה מן המלחמות הקשות שידעה מדינת ישראל מאז הקמתה ועד ימינו. גם אם הסתיימה המלחמה כאשר כוחות צה”ל מאיימים על דמשק ובמרחק 100 ק”מ מקהיר, לא תחושת ניצחון היא שפיעמה בצה”ל ובחברה הישראלית.
לאחר כיובל שנים, ומנקודת מבט מרוחקת, ניתן להפריד בין התוצאות הצבאיות הישירות של אותה מלחמה לבין ההשלכות שהיו לה על המצב המדיני־אסטרטגי במזרח התיכון. מרחק הזמן מאפשר גם בחינה מחודשת של תוצאות המלחמה והשלכותיה החברתיות הן לגבי החברה הישראלית כולה והן לגבי הלוחם הבודד. כך למשל, נושא השבי או הלם קרב עולה במספר מאמרים בקובץ, לצד עיסוק בתנועת המחאה והשפעותיה.
בקובץ המאמרים מצאנו לנכון להתייחס גם למקומה ולתפקידה של התקשורת באותם ימים, לצד ניתוח קרבות מרכזיים ולקחיהם על ידי מספר מפקדים שנטלו בהם חלק. בספר זה נידון גם מקומם של חיל הרפואה, חיל האוויר וחיל הים במלחמה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: איה גוזס-סבוראי
תיאור: ספר זה הוא פסיפס מתוך של עדויות של פלמחיות, שנמסרו בשורה של פגישות. בדברי החברות מתגלים ההוויה, עולם המושגים, הגישות והערכים של דור הפלמח. לא חקרי-נפש, אלא עובדות מובאות כאן. כל אחת דוברת בשפתה, וכל אחת מספרת על מעשים ומבצעים שהשתתפה בהם. הצירוף של סיפורי-היחיד נארגים למסכת - "החברה בפלמח". בסיפורי החברות מתגלים התחומים המגוונים בהם פעלו החברות - מודיעין, שליחות לחו"ל, חובשות, קשריות ("גדעוניות"), מזכירות, לוחמות, מלוות אוניות-מעפילים, מדריכות במחנות המעצר בקפריסין ועוד. בשיח נחשף המתח בין רצון החברה ליטול חלק בכל המשימות המבצעיות לבין חלוקת התפקידים הנהוגה בחברה וכל-שכן, מאז ומתמיד, בצבא. לדוגמת השתלבות הנשים בפלמח היה המשך הן בצה"ל והן בצבאות העולם.
מציאות נשים ביחידות הפלמח, במחנות העבודה והאימונים במשקים ולאחר מכן במחנות-הצבא השפיעה על האווירה. תרומתן ליציבות חברתית, לאווירה "מאוזנת" ולהתייחסות מבוגרת יותר בתנאים שזומנו לפלמח בימי רגיעה, שנוצלו להכשרת הלוחמים, כבימי ה"מאָבק" בבריטים במלחמת העצמאות ובשליחויות מיוחדות.
אילמלא הנשים, לא יכול היה הפלמח להיות פלמח.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: גבי שריג
תיאור: סיפורה של מנרה בהתיישבות ובקרב הוא סיפורם של האנשים שמסירותם ורוחם החזקה עמדו במבחן, לפני מלחמת העצמאות במהלכה ואחריה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: זאב צור
תיאור: הקיבוץ המאוחד ביישובה של הארץ, כרכים א'-ד' שנים 1980-1927. עבודה מקיפה ביותר של זאב צור על קורות הקיבוצים והקיבוץ המאוחד בפרט.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: זאב צור
תיאור: הקיבוץ המאוחד ביישובה של הארץ, כרכים א'-ד' שנים 1980-1927. עבודה מקיפה ביותר של זאב צור על קורות הקיבוצים והקיבוץ המאוחד בפרט.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: ניסים כהן, רון דול, טל אבוטבול
תיאור: התפיסה המסורתית במינהל הציבורי קובעת כי עובדי שירות המדינה נדרשים לשירות בעל אופי ממלכתי וא-פוליטי. אף על פי כן, ולמרות הניסיונות לצמצם את תופעת המינויים הפוליטיים בעשורים האחרונים, היא נמשכת ומתרחבת. על אף טענות הנשמעות לאחרונה, במיוחד לאחר אוקטובר 2023, כי שירות המדינה הפך מקלט לעסקנים מפלגתיים ולמקורבים נטולי כישורים מתאימים, ולמרות ריבוי התחקירים המתפרסמים בתקשורת, עד כה אין בנמצא נתונים מהימנים בנושא מינויים פוליטיים.
המחקר הנוכחי מבקש להציג לראשונה תמונת מצב ברורה, אובייקטיבית ומבוססת נתונים של פטורים ממכרז בשירות המדינה, הקשורים לדעתנו קשר בל יינתק מתופעת המינויים הפוליטיים. זאת תוך בחינת ההחלטות שהתקבלו בנושא הפטור ממכרז וההתפתחויות שחלו בו לאורך השנים, ובפילוחים שונים. אנו מציגים את מספר ההחלטות והמשרות שזכו לפטור לפי שנים, לפי ממשלות, ולפי נציבי שירות המדינה שכיהנו נכון לעת מתן הפטור.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: דנה בלאנדר, עופר קניג
תיאור: "בראש המדינה עומד נשיא" - מהי המשמעות של קביעה זו המופיעה בחוק-יסוד: נשיא המדינה? מהו תפקידו של הנשיא בישראל? האם הנשיא מסמל את הממלכתיות? האם הנשיא הוא בעל מעמד טקסי בלבד או שהוא רשאי להתערב במחלוקות שעל סדר היום הציבורי? האם מוסד הנשיאות נחוץ?
המחקר הנוכחי, ראשון מסוגו על מוסד הנשיאות בישראל, סוקר את תפקיד הנשיא (ראש מדינה טקסי) בדמוקרטיות פרלמנטריות, מתאר את מוסד הנשיאות בישראל - את עיגונו החוקי ואת הבחירות לתפקיד - ובוחן בעיון את תפקידיו הפורמליים והבלתי פורמליים של הנשיא, מהם טקסיים ומהם מהותיים (שיש בהם שיקול דעת). המחקר מציג גם המלצות לשינויים בתפקיד הנשיא שיחזקו את ההיבטים הממלכתיים של מוסד הנשיאות; כן מובאת אפשרות לאימוץ שינויים מרחיקי לכת יותר בסמכויות הנשיא, המותנים בהסדרה כוללת של היחסים בין הרשויות.
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר
מאת: יוסף לניר
תיאור: המחבר מציג בספר זה את הקיבוץ כמערכת מדינית, שבה משולבות ביחסי גומלין הקהילה והתנועה. הקהילה הקיבוצית, בתפיסתו של המחבר, הינה מערכת שיתופית מאקרו-כלכלית, המשלבת את פונקציות הייצור, הצריכה, החיסכון וההשקעה ביחסי הפנים והחוץ שלה. הוא רואה את הקונפליקט כסימן היכר לבגרותו ה"לא אוטופית" של הקיבוץ. הקונפליקט הוא אימננטי ובלתי נמנע ומכאן הצורך בהתאמה מתמדת לשינויים בהתפתחות. חוסר פתרונות המותאמים לצורכי התקופה מעמיקים את הקונפליקט והינם ביסוד המשבר. במיוחד בולטת בהקשר זה האקטואליות של המשבר בו נתון הקיבוץ בסוף שנות ה-80.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: משה גבאי
תיאור: אסופה זו נועדה לשקף את תהליכי ההתפתחות בגישת הפלסטינים, לסכסוך הישראלי-ערבי, משנת 1950 עד 1989.
תכניות מדיניות והחלטות של מדינות ערב ושל הארגונים הפלסטיניים קיימות והתפרסמו בהקשר לנושא הפלסטיני, על היבטיו המדיניים והביטחוניים, אולם רק חלקם מגיע לידי הקורא הישראלי. על כן מצאנו להעמיד לרשות הקורא העברי את הקובץ שלפנינו, הכולל את התעודות והמסמכים שמרוכז, ובתרגומם העברי, החל בהחלטת הפרלמנט הירדני על איחוד עבר הירדן והגדה המערבית משנת 1950 ועד לגילוי העת של שמונים אישים פלסטיניים, המגיבים על תכניתה של ממשלת ישראל, לעריכת בחירות ביהודה, שומרון ורצועת עזה.
בקובץ כלולים, כמו כן, לפי סדר כרונולוגי, התעודות החשובות בנושא זה, של מוסדות האומות המאוחדות ושל מעצמות העל.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
הצג עוד תוצאות