נמצאו 22 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: אלן מינץ
תיאור: מפעל יצירתה של ספרות עברית רצינית על אדמת אמריקה בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה ואחריה כמו נמחק מזיכרונה של ההיסטוריה היהודית-האמריקנית. העברית אומנם הוחייתה כשפה ספרותית מודרנית ברוסיה של המאה התשע-עשרה, ומשם הועברה לארץ ישראל כאחד מנכסי צאן ברזל של המהפכה הציונית, אבל המהגרים היהודים ממזרח אירופה התיישבו רובם ככולם באמריקה, ולא בארץ ישראל. בקרב המון המהגרים התלקטה קבוצה נלהבת קטנה, שראתה בשפה העברית כלי להולכת בני עמם בנתיב המודרניזציה מתוך שמירת הקשר עם ציון. ה"עברים" האמריקנים האלה הקימו בתי ספר ומכללה, הוציאו לאור כתבי עת ועיתונים, ומעל לכול – העמידו את בית היוצר לתרבות ספרותית גבוהה, שעיקרה שירה.
"מקדש מעט" הוא מבוא ביקורתי לשירה העברית באמריקה. המחבר מתמקד בתריסר דמויות מפתח, משוררים שיצרו שירה סקולרית, שעסקה ביסודה במצבו של היחיד הרגיש שנקלע לעולם של חולין. לאחר זמן פרצה השירה הזאת אל מעבר לתחום הצר הזה ועסקה בנופים אמריקניים, וכן בדרמת הגורל, הכיליון והתקווה בחיי עם ישראל באמצע המאה העשרים. המשוררים העבריים האמריקנים פרסמו את שיריהם בתקווה שייקראו גם בארץ ישראל וגם באמריקה. מזה ומזה נכזבה תוחלתם. כמה מהם עלו לישראל בשנות ייסוד המדינה והתערו כאן בסצנה הספרותית החיונית, אבל רוב המשוררים נשארו באמריקה, דבקים עד הסוף באידיאל של ה"עבריות" האמריקנית.
מוסד ביאליק
מאת: יהוידע עמיר, מאיה ליבוביץ'
תיאור: ישנם רגעים בהיסטוריה האנושית שבהם מה שעד אתמול היה מובן מאליו, מקובל וברור, מוצב לפתע תחת סימן שאלה עקרוני ואולי אף נדחה מכול וכול. הסדרים חברתיים ותרבותיים שלא עצרנו לתהות עליהם וקיבלנו אותם כראויים ונכונים, ניבטים לפתע כנוגדים את תודעת הצדק הטבעי, כתובעים תיקון. אלו הרגעים שבהם מתרחשות מהפכות. יש מהפכות המתחוללות כשההמונים עולים על הבסטיליה או מפרקים בחמת זעם ובנחישות את החומה שהפרידה בין חלקי עירם; יש מהפכות המתחוללות כשיהודיות ויהודים מגלים שהם עם ומתחילים ללכת לארצם; ויש מהפכה שראשיתה בקומץ נשים אמיצות התובעות את זכותן ללמוד תורה, ללמד תורה, לפרש תורה וליטול חלק בהנהגת הקהילה. זו מהפכה פמיניסטית ששורשיה ברוחות החדשות המנשבות בבית המדרש, בהכרה הצומחת בכך שמסורת בת אלפי שנים צריכה להתחדש, להירפא ולהצמיח מחדש את מצוות חיינו. זו המהפכה הגדולה שאנו מבקשות לספר את סיפורה. מהפכת הרבנות הנשית שוזרת זה בזה שני ממדים. מצד אחד, ביקורת והתרסה, ניתוץ חומות ופירוק מחסומים, ומצד אחר, מהלך גדול של בנייה ונטיעה, של חפירת בארות ומעיינות חדשים, של פילוס דרכים חדשות. שני ממדים אלו עולים כבר במשנה (סוטה ג, ד), המעידה על ויכוח עמוק בין שניים מחשובי התנאים בנוגע לדין הקשה והמקומם של השקאת אישה החשודה כסוטה ב"מי המרים המאררים" שעלולים לגרום למותה, ולאמונה בכך שלימוד תורה מגן על החשודה מפעולה ממיתה זו: מכאן אומר בן עזאי: חייב אדם ללמד את בתו תורה, שאם תשתה, תדע שהזכות תולה לה. רבי אליעזר אומר: כל המלמד את בתו תורה, כאלו מלמדה תפלות. בן עזאי מתריס נגד דין הסוטה, הממצה הרבה מן הפטריארכליות הממאירה, ופותח בדבריו פתח רחב הן לתלמוד תורה בידי נשים והן למידה של חירות בחייהן. לעומתו, רבי אליעזר מבקש לאטום כל חריץ של חירות מעין זו. רבי אליעזר מבין שלימוד תורה בידי נשים יעניק להן מידה של חירות בחייהן ובהתנהלותן, המינית והאישית, ודווקא משום כך הוא הודף כל כמיהה לכניסתן לעולם בית המדרש ולימוד התורה. למרבה הצער, לאורך דורות רבים הלכה המסורת הרבנית בעקבות רבי אליעזר ואטמה את אוזנה מלשמוע את קול החירות שהשמיע בן עזאי. כך נוהגים עד היום זרמים מרכזיים באורתודוקסיה, שמקצתם מתיימרים להנחיל את דרכם לחברה היהודית והישראלית, משל הייתה דרכם הדרך האחת והיחידה של התורה ושל היהדות. קשה להאמין, אך תרבות המבוססת על הספר, תרבות המעריכה את החינוך ומקדשת את דבר התורה ופרשנויותיה, הותירה את הנשים מחוץ למעגל המרכזי של לימוד והוראה, של פרשנות ומדרש, של פסיקה ושיפוט. לאורך דורות דאגו המלמדים להשכלת הבנים בלבד, וכל מוסדות החינוך היהודיים המפוארים יועדו רק לבנים. ניצנים ראשונים של שינוי החלו להופיע בראשית המאה הקודמת, בעיקר בהשפעת הדמוקרטיזציה של החינוך בסביבות התרבותיות שבהן חיו יהודים ופתיחת החינוך לנשים, גם אם באופן חלקי ומהוסס. בפולין שבין שתי מלחמות העולם, פעילת החינוך והסופרת החרדית שרה שנירר הקימה בית ספר לבנות. מטרתו המוצהרת הייתה מניעת שליחת הבנות לבתי ספר של גויים. בית הספר שאף להנחיל דעת ודעה לבָנות בתוככי התרבות היהודית הדתית, ולמעשה, היה אבן היסוד לבניין רשת "בית יעקב" החרדית. סדקים צרים אלו בחומה דינם להתרחב ולהפוך לפתחים רחבים. אמנם בחלקים גדולים של העולם הדתי היהודי עדיין מדברים בלשונו של הפירוש (המְעַוֵּת) שניתן לדְבר משורר תהלים "כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה", שלפיו מקומן וכבודן של נשים בתפקידי הבית ולא בהנהגה הפוליטית, החברתית, החינוכית והרבנית (על פי תהלים מה, יד; ראו לדוגמה, רמב"ם, משנה תורה, הלכות אישות, יג, יא). אבל דומה שכל עצמו של דיבור זה הוא מלחמת מאסף ריאקציונרית נגד שינויי עומק המתחוללים במגזרים השונים של החברה היהודית, למורת רוחם של שמרנים ושל חסידי הסדר הישן והרע. פריצתה של חומת ההדרה החלה בנקודות שונות. אחת החשובות והמכריעות שבהן היא הרבנות הנשית בעולם הלא־אורתודוקסי, ובראש ובראשונה ברפורמה. הרבות הראשונות – החל ברגינה יונס בגרמניה וסלי פריסנד בארה"ב, ואחריהן הרבות הישראליות הראשונות, שספר זה משמיע את קולן הצלול – סימנו את הדרך למאות רבות של ממשיכות דרכן בארץ ובתפוצות. הן פתחו את הבארות הסתומות שמנעו את נביעת המים החיים של תורה, הנהגה ויצירה, וסימנו את תחילת זרימתם של נחלים ונהרות חדשים שיזינו בדורות הבאים את ים התלמוד והמעשה היהודיים. מדרש חדש נולד – מדרש רבה, מדרשה ופעולתה של יהדות הנישאת על ידי מגוון המגדרים של הקיום האנושי, המקדמת שוויון וריבוי פנים, המבקשת לקיים במלואו את הרעיון שהאדם באשר הוא והיא אכן נברא.ה בצלם האלוהות,
כרמל
מאת: עופר שיף, אלעזר בן לולו
תיאור: בין החברה הישראלית לתנועה הרפורמית מתקיים שיח ושיג מתמשך על גבולות, על זהות, על קהילה ועל מקום. מדוע? באיזה אופן מנהיגיה וחבריה מתמודדים עם החברה הישראלית? מיהו קהל היעד הישיר והעקיף של התנועה? כיצד היא נתפסת בעיני קבוצות שונות בציבור הישראלי? אילו סדקים, מתחים ומאבקי כוח בחברה הישראלית חושפים המחקרים המכונסים בספר זה?

באסופה זו מוצעת בחינה היסטורית, סוציולוגית ותאולוגית של התנועה הרפורמית בישראל, התעמקות במבט הישראלי על התנועה והתבוננות בשלל נקודות המפגש של התנועה עם החברה בישראל.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מאת: ידידיה יצחקי
תיאור: 'האמנם מהותה של היהדות מתמצית בדת היהודית? האם יהודי דתי הוא 'יותר יהודי' ממי שאינו דתי? האמנם האורתודוקסים הם המקיימים את הרצף המתמשך של היהדות מראשיתה ועד ימינו? מהי 'יהדות רפורמית', מהי 'יהדות קונסרבטיבית'? מה בין זהות יהודית לזהות ישראלית? מהו הקשר שבין היהודים בישראל לבין היהודים בתפוצות? האם אפשרית יהדות חילונית? כיצד היתה הזהות היהודית ההיסטורית לבעיה המעסיקה את המחשבה היהודית ואת הספרות העברית זה מאתיים שנה? שאלות אלה עומדות במרכזו של ספר מאתגר ומעמיק זה, והן מוארות היטב בלשון בהירה ופשוטה מנקודת הראות החילונית ההומניסטית. הוא מכוון בעיקר לקורא המבקש לברר לעצמו את פשר היותו יהודי עם היותו חילוני. אין הוא מכוון נגד הדת או הדתיות; עיקרו בהבנתם של של השקפות העולם ואורחות החיים החילוניים המעוגנים מצד אחד בתרבות היהודית, על עומקיה ההיסטוריים וערכיה, ומהצד האחר בהומניזם האירופאי, על ערכיו ותרבותו. הספר סוקר מנקודת ראות חילונית בת-זמננו את תולדות התרבות היהודית ואת תפיסותיה השונות, על מפגשיה ההיסטוריים עם ההומניזם האירופי, מתאר את אופן היווצרותו של פלורליזם יהודי וחילוניות יהודית במאתיים השנים האחרונות, ועומד על משמעותיהם לימינו אלה. נושאים אלה מאוירים במגוון רחב של יצירות מהספרות היהודית ומההגות שלה.
הקיבוץ המאוחדספרית פועלים
מאת: ראובן מרקו
תיאור: לפנינו מתנה מן המובחר, פרי עטו ואהבתו של ראובן מרקו, איש מעשה ורוח, חומר וחזון, איש קהילה ותנועה, ציוני נלהב ורפורמי מסור. בדרשות המקובצות לפנינו, מגלה מרקו גישה מפוקחת של נביא שבתוך עמו הוא יושב, ומתייחס לתפקיד של התנועה הרפורמית במדינת ישראל והצורך להתנחל בלבבות האנשים. דבריו של מרקו נאמרים בשפה רכה אך אין לטעות בנחישות חזונו ובבהירותו. כמי שפעל ופועל בתנועה הרפורמית כל ימיו, מרקו מציב את תפקידה של תנועתו ביצירת מרקם חיים בריא במדינת ישראל, תוך דרישה לשוויון דתי ואמוני וחיים של צדק, קריאה לעבודה קשה ודחיית סיפוקים על מנת למצות את החלב ודבש. בדרשותיו הוא אינו מסתפק בדיבור תיאורטי אלא דואג לפרוט את חזונו לסדרה של מעשים החפים מכל פופוליזם והמשקפים ראייה נכוחה ובריאה.  הרבה פרופ' דליה מרקס
הקיבוץ המאוחד
מאת: דויד ברק-גורודצקי
תיאור: רב, רפורמי, פציפיסט וסוציאליסט, אמריקני שהיגר לארץ ישראל, נשיאה הראשון של האוניברסיטה העברית בירושלים ופעיל פוליטי שניסה בכל מאודו לקדם את הרעיון הדו-לאומי – יהודה לייב מאגנס; איש רבגוני ומרתק שהשפיע על ההיסטוריה הציונית, אך לא רבות נכתב על אודותיו. ירמיהו בציון היא ביוגרפיה אינטלקטואלית המתחקה אחר שורשי השקפת עולמו של מאגנס. תורת המוסר של נביאי ישראל והמסורת הפוליטית האמריקנית הן שעיצבו את תפיסת עולמו, את חזונו הפוליטי ואת מעשיו. ואולם האתוס המוסרי הדתי-פוליטי של מאגנס, איש היהדות האמריקנית הליברלית, והלהט הדתי שהניע את פעולתו, לא התיישבו עם המציאות המדינית והחברתית בארץ ישראל שלפני הקמת המדינה. הסתירות והאכזבות שזימנו למאגנס חייו בארץ ישראל היו בלתי נמנעות. הוא פעל מחוץ למעגלי הכוח של היישוב היהודי; לחזונו בדבר הקמת מדינה דו-לאומית לא נמצאה תמיכה של ממש – לא בצד הערבי ולא בצד היהודי, והוא מת במפח נפש חודשים ספורים לאחר הקמת מדינת ישראל על אדמת נכר. מאגנס האמין בליברליזם רפורמי אמריקני ועם זה היה שמרן קונסרבטיבי; הוא נשא את האתוס הנבואי ובה בעת היה נתון בחיפוש אישי מיוסר; הוא היה רציונליסט פרגמטי, אך סער ברגשותיו הדתיים. אף שהסתייג מתנועת הרפורמה ואימץ עמדות דתיות שמרניות יותר, הוא היה ונותר בגרעין זהותו רב רפורמי – גיבור וגם קרבן של אתוס חברתי-פוליטי אמריקני, דרשן-מהפכן נבואי הנושא את דבר השם ואת תוכחתו אל מול פני העם ומבקש להשיבו אל דרך הישר, דרך שמכפיפה את הפוליטיקה למוסר ולצדק האלוהי. מאגנס – המחפש הדתי הבלתי נלאה ועבד ה׳ בעיני עצמו – השליך ברגעי המבחן את כל יהבו על הקוטב המוסרי-אידיאליסטי, ולא שרד את המהפך הרעיוני המתחייב מהקמתה של מדינת ישראל ב-1948, היא שנת מותו. מעשיו ותפיסתו נשכחו מהזיכרון ההיסטורי הישראלי אך עודם מהדהדים במציאות הפוליטית העכשווית.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מאת: אבינועם רוזנק
תיאור: היהדות הרפורמית היא התנועה הדתית-יהודית הראשונה והוותיקה בעולם המודרני. ממנה צמחו – כתגובת נגד – היהדות האורתודוקסית מכאן והיהדות הקונסרווטיבית מכאן. בארצות הברית התנועה הרפורמית היא קבוצת הרוב, והיא חובקת המונים. אך למרות חשיבותה והיקפה, תנועה זו זכתה לתשומת לב מחקרית מועטה – עניין שיש לתמוה עליו. חֶסר זה בולט ביתר שאת במחקר העברי, וקובץ המחקרים הזה בא למלא אותו קמעה.
היהדות הרפורמית כיום שונה עד מאוד ממה שחזו מייסדיה; לאורך השנים חלו בה שינויים רבים, בהם שינויי מגמה חשובים. הספר היהדות הרפורמית: הגות, תרבות וחברה עוקב אחר השינויים הללו ובוחן את ההשפעות התרבותיות והחברתיות שמספקות להם מסגרת ושמסייעות להבהרתם. מאמריו מציגים לפני הקורא העברי את ההתלבטויות ואת הסוגיות הבוערות המסעירות חלקים רחבים של העולם היהודי בימינו. בין השאר, הספר עוסק במעבר מן השיח המודרני לשיח הפוסטמודרני, בהתפתחות שחלה בתנועה בהגדרת מושגים כגון "הלכה" ו"ציונות", בשינויים במעמד הנשים בתנועה, במחלוקות פנים-תנועתיות בעניין ההגדרה המחודשת של המושגים "משפחה", "זוגיות", "העם היהודי" ו"הקהילה היהודית", וביחסה של התנועה ל"נישואי תערובת".
מכון ון ליר בירושליםהקיבוץ המאוחד
מאת: יעקב כ"ץ
תיאור: עם פריצת גדרי המסורת בחברה היהודית בסוף המאה הי'ח ובתחילת המאה הי'ט, השלימו הקהילות על רבניהן עם נוכחות של פורצי גדר במסגרתן.
ואולם, עם התגבשות הזרם הרפורמי בגרמניה, וגלגולו המתון המכונה 'ניאולוגי' בהונגריה, חתרו האורתודוקסים המיליטנטים לפירוד ארגוני ביניהם ובין מתנגדיהם.
מגמה זו נתקלה בהתנגדות פנימית וחיצונית כאחת. השלטונות לא הכירו אלא בדת יהודית אחת ותודעת אחדות הגורל היהודי פסלה אף היא את רעיון הפילוג.
תמורות במעמד הדת במדינה ובחברה בתקופת הליברליזם החלישו את חישוקי העדה מבית  ומחוץ.
כך נפתח פתח למאבק עקשני ומר במוסדות המדינה ובציבוריות היהודית בין החותרים לפילוג ובין הדוגלים באחדות חרף הניגודים הדתיים.
במוקד הספר 'הקרע שלא נתאחה' עומד הקונגרס היהודי בהונגריה משנת 1868-1869, שבו  אירע הפילוג בין האורתודוקסים ליריביהם. הפילוג הביא להקמת שני ארגונים ארציים נפרדים, שקיומם אך העמיק את הניגודים בין שני המחנות.
הזירה השנייה של המאורעות המתוארים בספר היא גרמניה, ובמיוחד קהילת פרנקפורט, שבה ניהל הרב שמשון רפאל הירש מאבק על עצנאות עדתו, עדת ישורון האורתודוקסית.
הספר מתאר את מהלך ההתרחשויות, שאינן חסרות אופי דרמטי ואף טרגי.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: יעקב מלכין
תיאור: התרבות היהודית החילונית היא תרבות חייהם של רוב יהודי העולם וישראל. חייהם של יהודי הארץ והעולם עברו תמורות מרחיקות לכת עת השתלבו בתרבות המערבית הדמוקראטית - תרבות בה הם חופשיים לבחור את דרך חייהם ואת חינוך ילדיהם. ההגות החדשה שהתפתחה בתרבות זו עונה על שאלות רבות בהן אנו נתקלים כיהודים ישראליים. ספר זה מציע לקוראיו ביטויי אמונות ודעות הרווחות בקרב יהודים לא-דתיים המחויבים למצוות הצדק, אך לא למצוות שהומצאו על-ידי מנהיגים יהודים דתיים בשם אלוהים.
כמו בכל העולם גם העם היהודי הוא ייחודי בתרבותו. תרבות זו מורכבת ממארג של זרמים עדתיים, חילוניים ודתיים כאחד. מארג זה מהווה מכנה משותף ליהודים חילונים ודתיים במספר היבטים של תודעה. ספר זה נותן ביטוי למקורות ולתמורות שבהגות היהודית החילונית, ולאמונות הרווחות בה. מהאמונה באלוהים כיצירה אנושית ובאדם כריבון לחייו נובעת הכפירה במחויבות למצוות הדת, שהרי כל כפירה נובעת מאמונה, ואין אמונה הנובעת מכפירה.
יהודית ספרדית, והמשכה בכתבי שפינוזה, אשר חנך את תהליך החילון.
פרקי הספר מוקדשים לנושאים הבאים, שנכתבו בידי 24 מחברים:
התפתחות ההגות היהודית החילונית ומקורותיה ביהדות ובתרבות העמים;
מעמדה של האישה ביהדות; בעיית "מיהו יהודי" והגדרות הזהות הלאומית היהודית; הומניזם ויהדות - מוסר חילוני ביהדות כיורשו של הזרם הנבואי בתנ"ך; היהדות החילונית בישראל - פנים בתרבותה ובמעמדה; אלוהים בעיני יהודים חילוניים.
מאת: יעקב מלכין
תיאור: הגישה החילונית בספר זה רואה את היהדות כתרבות ומציגה את האלוהים כגיבור ספרותי.
גישה זו רואה בתנ"ך את היסוד המשותף לכל ה"יהדויות" שביהדות, לכל מגווני התרבויות העדתיות ולכל הזרמים, הדתיים, ההגותיים, החופשיים והחילוניים, שהתפתחו בהיסטוריה ושבמסגרתו חיים יהודים בישראל ובתפוצות.
הספר מצביע על הפלורליזם אשר שרד ביהדות כמאפיין את תרבותו של העם היהודי בכל עידני תולדותיו.
זוהי תרבות המיוצגת במכלול של יצירות אמנות וספרות, הגות ואורחות חיים, טקסי חג דתיים וחילוניים, ריטואלים וכללי התנהגות. השיח החילוני ההומניסטי המוצע כאן, שיח הדן ביהדות כתרבותו של העם היהודי, כולל הגדרה מחודשת של מושגי מפתח, כגון: יהדות, חילוניות, דת, הומניזם והומניזציה.
הספר מצביע על הדרך לחינוך ולהפנמת ערכים מוסריים וכלל אנושיים, לא על ידי הסתגרות וייחוד בדלני, אלא אימוץ ערכים אוניברסליים ופתיחות לתרבויות העולם – וזאת במסגרת התרבות הלאומית היהודית.
חלקו השני של הספר דן בספרות התנ"כית מנקודת המבט של ביקורת התרבות. הספרות מייצגת ומשפיעה כאחת. כמו כל ספרות יפה בעולם, מהווה גם ספרות התנ"ך עדות היסטורית למציאות חברתית, רוחנית ותרבותית של גיבוריה ויצריה בעידן שבו נוצרה ספרות זו.
אך ספרות זו מילאה גם תפקיד פעיל ומכונן בהיסטוריה של מגוון התרבויות של העם היהודי, ובייחוד בהתחדשותה של התרבות העברית בישראל במאה ועשרים השנים האחרונות.
פרופ´ יעקב מלכין (אוניברסיטת תל אביב) מרצה לאסתטיקה ולרטוריקה של הספרות והקולנוע באוניברסיטת תל אביב (1969-1994), מייסד ומנהל אקדמי של "מית"ר- המכללה ליהדות כתרבות" מ-1994 ועורך כתב העת יהדות חופשית.
מאת: יהושע רש
תיאור: דבקות במורשת היהדות אין פירושה קבלת מרות רבנית. זה שפירק מעליו את עולו של הממסד הרבני, חופשי לבחור לו נתיב ולסלול דרך חדשה ליהדות בת זממנו, השואלת לנתיבות עולם.
יהדות, שמרבים לכנותה "חילונית", אבל הולמים אותה יותר הכינויים "חופשית" או "ריבונית".
מיכוון שמורשת ישראל, על ביטויה השונים, היא נכס של העם כולו, שומה על היהודי החופשי להפקיע אותה מידי מי שכלאוה והקפיאוה, ולהעמידה במרכז חוויתו של העם המחדש את קיומו הלאומי במולדתו העצמאית.
השמאל הציוני מפגר במלאכה קיומית זו של חיזוק שורשיו וביצור ייחודו. אולם אין להסתפק במאבק כנגד שמרנות רדודה ואין להתבטל מפני מי שמחזיקים בקרנות המזבח של תרבות עתיקת יומין. ראוי לחדש את מלאכת הבניין. קובץ זה הוא מעין רב-שיח בנושא נכבד זה.
ספרית פועלים
מאת: דרור בונדי
תיאור: כיצד אפשר לתרגם את המסורת היהודית לשפה מודרנית?
שאלה זו מרחפת מעל כל הדיונים העכשוויים במשמעות הזהות היהודית. האם אפשר בכלל לשמר זיקה כלשהי בין מסורת שהאמינה באל חי ובין תודעה מודרנית שנואשה מאלוהים? בספר זה מבקשות שאלות אלו מענה בהגותו של אברהם יהושע השל. במפתיע, השל מופיע למולן ובפיו סדרה של שאלות אחרות: האם איבדנו את האמון ביכולת להיפגש? האם אבדה לנו תחושת הפליאה? האם נואשנו מן התקווה לשמוע את קולו המוסרי של אלוהים? לאורן של השאלות החלופיות האלה מתגלה הגותו של השל כהגות שאינה דתית ואינה חילונית, אינה מודרנית ואינה פוסט-מודרנית, אינה מיסטית ואינה פונדמנטליסטית. מי שחש בצרות אופקיה של תרבות זמננו עשוי למצוא בהגות זו אלטרנטיבה ייחודית.
אברהם יהושע השל (1972-1907) היה הוגה הדעות היהודי המוכר ביותר בארצות-הברית של שנות השישים, הן בזכות הגותו והן בזכות היותו אקטיביסט חברתי בולט. כהגותו אף אישיותו ייחודית ביותר. בילדותו יועד להיות אדמו"ר בוורשה, בבחרותו הוכר כמשורר מחאה בווילנה, בצעירותו כתב עבודת דוקטור בברלין (על הנבואה), ובזקנותו למד חסידות עם בני דור הסיקסטיז. הוא היה חסיד שלימד בבית המדרש הקונסרבטיבי; יהודי שחבר לרעהו מרטין לותר קינג בהנהגת המאבק לזכויות השחורים; ומתנגד לקדושת הארץ שחש כי השכינה פונה אליו מבעד לאבני הכותל
הוצאת שלם
מאת: יהוידע עמיר
תיאור: חיבורו של יהוידע עמיר "קול דממה דקה" הוא חוליה בשרשרת ארוכה של ספרי הגות פילוסופית דתית בישראל. שורשיהם של ספרים אלה נטועים בתורה שבכתב (התנ"ך) ובתורה שבעל-פה לדורותיה. השיטה העיונית שהם מעוגנים בה היא הפילוסופיה הכללית והיהודית בת זמנם. במציאות של זמננו יש העזה, חדשנות וחלוציות בכתיבתו של חיבור המבקש להמשיך את הגויותיהם של פרנץ רוזנצוויג, מרטין בובר ואהרן דוד גורדון. זאת הן בזכות האתגרים החדשים שהספר מתמודד אתם הן בשל המקום המוגבל שהתרבות הפוסט-מודרנית מייעדת לעיון פילוסופי בכלל ולעיון פילוסופי-היסטורי בנושאי אמונה ודת בפרט.
"קול דממה דקה" אינו תובע מהקורא הסכמה. האתגר שהוא מציג רצוף הסכמה וביקורת השלובות זו בזו. הספר מבקש לעורר שיח ביקורתי ומצפה לתהודה שמכוחה מצטרפים לדרך ומראים אותה לרבים, לא על ידי הטפה או פקודה, תוכחה או שידול – כי אם בעצם ההליכה בה יחד. אליעזר שביד.
המחבר מעיד: "שאלות האמונה פתוחות לי עדיין, יהיו פתוחות כנראה עד יום מותי. התשובות שניתנו להן כאן הן זמניות, נכונות להיום, לשמיעת קול האל הקורא אליי היום הזה. הן ישובו ויתנסחו לי בכל אשר אלך, ככל שחוויית האמונה שלי תתפתח ותשתרג. כל מה שמאגד אותן, כל מה שמוליך אותי בדרך האמונה הנפרשת לפניי מחדש כל יום ויום, הוא הידיעה שאני נושא עמי במלוא ישותי: אכן, יש ה' במקום הזה - ואנוכי ידעתי".
יהוידע עמיר הוא חוקר המחשבה היהודית בעת החדשה ורב ביהדות המתקדמת (רפורמית) בישראל. הוא עומד בראש בית הספר להכשרת רבנים ישראלים של תנועתו ב"היברו יוניון קולג'" בירושלים. מחקריו, המשמשים יסוד חשוב לספר זה, מציבים תמונה רחבה ומעמיקה של ההגות היהודית בעת החדשה בישראל, באירופה ובצפון אמריקה. חיבר את הספר דעת מאמינה – עיונים במשנתו של פרנץ רוזנצוויג (2004), ובשנת 2005 ערך את הספרים נצח בעתות של שינוי – אנדרה נהר וההגות היהודית הצרפתית לאחר השואה, דרך הרוח – ספר היובל לאליעזר שביד, הספרון על השכל הבריא והשכל החולה מאת פרנץ רוזנצוויג.
משכל (ידעות  ספרים)
מאת: ירמיהו יובל, יאיר צבן, דוד שחם
תיאור: זמן יהודי חדש הוא מפעל חלוצי חסר תקדים. בארבעה כרכים סוקרים מאות כותבים מן השורה הראשונה את תהליכי המודרניזציה והחילון שפקדו את התרבות היהודית במאתיים השנים האחרונות ומדגימים את העושר והגיוון שהולידו בה תהליכים אלה.
הידע שזמן יהודי חדש מבקש להקנות לקוראיו גישה אליו הוא הידע על אודות תהליכי השינוי, ההתחדשות והמודרניזציה שעברו על התרבות היהודית במאתיים וחמישים השנים האחרונות, כחלק מתהליכי החילון וההתחדשות של התרבות הכללית. מערכת זמן יהודי חדש שמה לעצמה מטרה להביא לפני הקורא נקודת מבט ייחודית, מבוססת-מידע, על התרבות היהודית בדורות האחרונים - ובמקרים רבים גם מבט חדש על תהליכים שהתרחשו בעם היהודי בעבר רחוק יותר, אך מחקרים חדשים חשפו אותם לנקודת השקפה אחרת מזו שהיתה מקובלת בעבר.
כתר הוצאה לאור
מאת: רוביק רוזנטל, יוסף דן, ירמיהו יובל, יאיר צבן, דוד שחם, דרק יונתן פנסלר
תיאור: זמן יהודי חדש הוא מפעל חלוצי חסר תקדים. בארבעה כרכים סוקרים מאות כותבים מן השורה הראשונה את תהליכי המודרניזציה והחילון שפקדו את התרבות היהודית במאתיים השנים האחרונות ומדגימים את העושר והגיוון שהולידו בה תהליכים אלה.
הידע שזמן יהודי חדש מבקש להקנות לקוראיו גישה אליו הוא הידע על אודות תהליכי השינוי, ההתחדשות והמודרניזציה שעברו על התרבות היהודית במאתיים וחמישים השנים האחרונות, כחלק מתהליכי החילון וההתחדשות של התרבות הכללית. מערכת זמן יהודי חדש שמה לעצמה מטרה להביא לפני הקורא נקודת מבט ייחודית, מבוססת-מידע, על התרבות היהודית בדורות האחרונים - ובמקרים רבים גם מבט חדש על תהליכים שהתרחשו בעם היהודי בעבר רחוק יותר, אך מחקרים חדשים חשפו אותם לנקודת השקפה אחרת מזו שהיתה מקובלת בעבר.
בכרך זה שלושה מדורים:
תנועות לאומיות וחברתיות: המדור עוסק במעורבותם של יהודים בתנועות חברתיות בעולם ובהתהוותה של התנועה הלאומית היהודית.
החברה הדתית מול החילון והמודרנה: המדור דן בהתפתחויות שחלו בחברה הדתית היהודית נוכח תהליכי החילון והמודרניזציה שהתרחשו בחברה היהודית במאתיים וחמישים השנים האחרונות.
העברית ולשונות היהודים: המדור דן בתהליכים העוברים על השפה העברית מאז התחדשותה והיותה שוב לשפת-דיבור.  
מאת: ירמיהו יובל, יאיר צבן, דוד שחם, דן מירון, חנן חבר
תיאור: זמן יהודי חדש הוא מפעל חלוצי חסר תקדים. בארבעה כרכים סוקרים מאות כותבים מן השורה הראשונה את תהליכי המודרניזציה והחילון שפקדו את התרבות היהודית במאתיים השנים האחרונות ומדגימים את העושר והגיוון שהולידו בה תהליכים אלה.
הידע שזמן יהודי חדש מבקש להקנות לקוראיו גישה אליו הוא הידע על אודות תהליכי השינוי, ההתחדשות והמודרניזציה שעברו על התרבות היהודית במאתיים וחמישים השנים האחרונות, כחלק מתהליכי החילון וההתחדשות של התרבות הכללית. מערכת זמן יהודי חדש שמה לעצמה מטרה להביא לפני הקורא נקודת מבט ייחודית, מבוססת-מידע, על התרבות היהודית בדורות האחרונים - ובמקרים רבים גם מבט חדש על תהליכים שהתרחשו בעם היהודי בעבר רחוק יותר, אך מחקרים חדשים חשפו אותם לנקודת השקפה אחרת מזו שהיתה מקובלת בעבר.
מאת: שולמית וולקוב, ירמיהו יובל, יאיר צבן, דוד שחם, מורטון ויינפלד
תיאור: זמן יהודי חדש הוא מפעל חלוצי חסר תקדים. בארבעה כרכים סוקרים מאות כותבים מן השורה הראשונה את תהליכי המודרניזציה והחילון שפקדו את התרבות היהודית במאתיים השנים האחרונות ומדגימים את העושר והגיוון שהולידו בה תהליכים אלה.
הידע שזמן יהודי חדש מבקש להקנות לקוראיו גישה אליו הוא הידע על אודות תהליכי השינוי, ההתחדשות והמודרניזציה שעברו על התרבות היהודית במאתיים וחמישים השנים האחרונות, כחלק מתהליכי החילון וההתחדשות של התרבות הכללית. מערכת זמן יהודי חדש שמה לעצמה מטרה להביא לפני הקורא נקודת מבט ייחודית, מבוססת-מידע, על התרבות היהודית בדורות האחרונים - ובמקרים רבים גם מבט חדש על תהליכים שהתרחשו בעם היהודי בעבר רחוק יותר, אך מחקרים חדשים חשפו אותם לנקודת השקפה אחרת מזו שהיתה מקובלת בעבר.
מאת: ישראל ברטל, ירמיהו יובל, יאיר צבן, דוד שחם, מנחם בריקנר
תיאור: זמן יהודי חדש הוא מפעל חלוצי חסר תקדים. בארבעה כרכים סוקרים מאות כותבים מן השורה הראשונה את תהליכי המודרניזציה והחילון שפקדו את התרבות היהודית במאתיים השנים האחרונות ומדגימים את העושר והגיוון שהולידו בה תהליכים אלה.
הידע שזמן יהודי חדש מבקש להקנות לקוראיו גישה אליו הוא הידע על אודות תהליכי השינוי, ההתחדשות והמודרניזציה שעברו על התרבות היהודית במאתיים וחמישים השנים האחרונות, כחלק מתהליכי החילון וההתחדשות של התרבות הכללית. מערכת זמן יהודי חדש שמה לעצמה מטרה להביא לפני הקורא נקודת מבט ייחודית, מבוססת-מידע, על התרבות היהודית בדורות האחרונים - ובמקרים רבים גם מבט חדש על תהליכים שהתרחשו בעם היהודי בעבר רחוק יותר, אך מחקרים חדשים חשפו אותם לנקודת השקפה אחרת מזו שהיתה מקובלת בעבר.
מאת: אלכסנדר גוטרמן
תיאור: הסינאגוגה בווארשה הוקמה בשנות השבעים של המאה  -19 ביוזמתם של מתבוללים. הם ביקשו לשמור על היהדות של צאצאיהם באמצעות דת מתוקנת המסתפקת בראוותנות טקסית. תקוותם היתה שיהיה בכוחו של הבניין המפואר, בצלילי תפילה המושמעים על ידי חזן ומקהלה וכן בהטפה בפולנית כדי למנוע מבניהם להיטמע ולעזוב את היהדות. ציפיות מקימי הסינאגוגה נכזבו: מעטים מהם זכו לראות את בניהם בין הבאים בשעריה, ולא כל שכן נכדיהם. היו שבייאושם נאחזו ברפורמה כבקרש הצלה כדי לשמור על צאצאיהם כיהודים בדתם. בעוד הוויכוח והפולמוס בדבר התיקונים היה באבו, התברר שאף חסידי הרפורמה השתמדו. כתוצאה מכך הלך ופחת מספרם של המתבוללים בקרב עדת בית הכנסת ואת מקומם תפסו יהודים פולנים ויוצאי ליטא, שרחוקים היו מאדיקות. אולם היו מושרשים במסורת ישראל. במרוצת השנים, ובייחוד בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, הפכה הסינאגוגה לגורם חשוב בהעמקת התודעה הדתית, הלאומית והציונית של יהדות וארשה. הסינאגוגה מלאה תפקיד ייצוגי ושמשה מעין מקדש מעט ליהדות פולין, ביטוי לחוסנה ולגאוותה. כך אף חשבו הנאצים, שהרסו את הבנין לאחר דיכוי מרד וארשה.
כרמל
מאת: יעקב שביט, מרדכי ערן
תיאור: "פולמוס בבל והתנ"ך, שפרץ בתחילת המאה העשרים, הסעיר את התיאולוגים ואנשי המדע במערב ועורר הדים רבים גם בציבור ברחב - בגרמניה ומחוצה לה. בפולמוס השתתפו גם רבנים בעלי השכלה אקדמית - אורתודוקסים ורפורמים - וכן חוקרים ואנשי עט יהודים מכל הזרמים. המגיבים היהודים נרתמו להגן על מה שהצטיירה בעיניהם כמתקפה קשה ובלתי נסבלת על כתבי הקודש ועל תרומתה של היהדות לתרבות המערב. שלושה נושאים עיקריים הם הרקע לתיאור הפולמוס בספר: התגברות מעמדו של התנ"ך בתרבות היהודית במאה התשע-עשרה; התגובה היהודית להופעתה של אסכולת ביקורת המקרא ("תורת התעודות"); העניין הרב שעורר הגילוי של התרבות המסופוטמית הקדומה. במעורבות היהודית בפולמוס בולט המעמד החשוב שיוחס לעקרון המקוריות, כלומר לטענה שהתרבות והדת היהודית של עם ישראל בתקופת המקרא היו פרי של יצירה מקורית, סגולית ונשגבת המשקפת את "רוחו של עם ישראל". המחברים מזהים בפולמוס את ראשית התהוותו של מה שהם מכנים "פונדמנטליזם מקראי חילוני", כלומר את ראשיתה של התפישה המייחסת למקרא, בראש ובראשונה, מעמד של עד מהימן להיסטוריה הלאומית של עם ישראל. הספר חושף כר נשכח בהיסטוריה האינטלקטואלית היהודית המודרנית והוא בבחינת מבוא הכרחי וחיוני להבנת "מהפכת התנ"ך" בתרבות היהודית במאה העשרים.
עם עובד
מאת: שמואל פיינר
תיאור: סיפור חייו של הפילוסוף מברלין משה מנדלסון ( 1786-1729), היהודי המפורסם ביותר במאה ה-18, פותח צוהר לאתגרים שהעמיד בעידן המודרני בפני היהודים. הגותו מציינת את ראשיתה של המחשבה היהודית הומניסטית וליברלית המבקשת לקדם ערכים של סובלנות דתית ושל חברה רב תרבותית המפרשת את היהדות לפי אמות מידה רציונאליסטיות ומוסריות. הביוגרפיה הנוכחית נכתבה תוך הקשבה לקולו הגלוי והסמוי של מנדלסון, והיא חושפת את המתח הטרגי שבין הלוחם הליברלי של הנאורות לבין האדם שידו קצרה נוכח כוחן הגדול של קנאות ודעות קדומות.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
מאת: אניטה שפירא, שמואל אלמוג, יהודה ריינהרץ
תיאור: הזיקה שבין לאומיות ודת היא בוודאי תופעה אוניוורסלית . מימי 'חיבת ציון ' ועד ימינו מעורר היחס לדת מחלוקות רעיוניות ופוליטיות לרוב . יש הרואים בדת יסוד חיוני של הציונות , ויש הרואים בה רכיב מסורתי הניתן לפרושים מודרניים. לעומתם נמצאים מי שמבקשים להפקיע את הציונות מידיה של הדת , וכנגדם יש ששוללים את הציונות מכל וכל, בסמלה לדידם את היפוכה של היהדות המסורתית .
הספר הוא פרי עבודה משותפת של היסטוריונים ושל חוקרים מדיסציפלינות אחרות – סוציולוגיה, פילוסופיה יהודית, משפט ועוד - מישראל ומארצות הברית , שהתכנסו באפריל 1990 באוניברסיטת ברנדייס שליד בוסטון לכנס בינלאומי על ציונות ודת .
אף שהספר נכתב פרקים פרקים בידי מחברים רבים - כל אחד בתחומו ועל פי דרכו - מצטרפים הפרקים השונים של הספר יחד למסכת אחת.
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
הצג עוד תוצאות