נמצאו 2287 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: ניסים בר-אל
תיאור: מה עושה מי שזכה בהזדמנות ששינתה את חייו? איך לגמול טובה לחברה שממנה צמחת? איך לחזק את המרקם החברתי ולצמצם את הקיטוב ואת הפערים החברתיים? איך להעניק הזדמנות שווה לכול, ולבנות עתיד של ביטחון וסולידריות?
ערך מוסף, ספרו של ניסים בר־אל, מהאבות המייסדים של הסייבר הישראלי, הוא לא רק סיפור חיים, אלא מניפסט של עשייה: ממואר של יוזמות ומפעלים חברתיים. זהו סיפור על היכולת להפוך חזון למציאות – ועל החיפוש המתמיד אחר ערך מוסף אמיתי, שנוצר כאשר המעשה היזמי משתלב עם שליחות חברתית ועם צו הלב.
מאז ילדותו במעברה, דרך שנותיו בפנימייה, עד הקמתה של אחת מחברות אבטחת הסייבר הראשונות בעולם, ומכירתה כדי להקדיש את כל־כולו ליזמות חברתית, ניסים בר־אל מתאר את דרכו למען שיפור פני החברה בישראל. הוא מספר על חלקו בשלל מפעלי ערבות הדדית ומצוינות, כמו עמותת לתת, שהוקמה כדי להבטיח ביטחון תזונתי; בית הספר ופנימיית יאסא, המספקים הזדמנות לצעירות ולצעירים מצטיינים מהפריפריה; פרויקט ח"י בספיר, שמעודד יזמוּת בקרב סטודנטים וסטודנטיות בנגב; יוזמות עתיד, שאותה ייסד כדי לסייע לאלפי נשים לחולל שינוי בחייהן באמצעות הקמה של עסקים עצמאיים; ועוד ועוד יוזמות חברתיות, בישראל, בנפאל ובטנזניה. תיקון עולם.
זהו סיפור עשייתו של אדם אחד, ושל אנשים רבים איתו, שנחושים כולם להיטיב ולחולל שינוי בחברה שהם חיים בה – קריאת גיוס לחברה הישראלית למען כל חלקיה.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: אהוד ברק
תיאור: אהוד, כל כך הרבה דברים טובים אמרו עליך... קשה לך לתאר עד כמה שנהניתי לעבוד איתך. אני רואה את השנים האחרונות כזכות גדולה וכרווח אישי אמיתי. ללא ספק למדתי הרבה מאוד."
מתוך מכתבו של יוני נתניהו לאהוד ברק, ספטמבר 1973
מבצע יהונתן לחילוץ נוסעי טיסת "אייר פראנס" משדה התעופה באנטבה, ביולי 1976, נחשב לאחד ממבצעי החילוץ הנועזים והמפורסמים בתולדות ישראל ובעולם כולו. סיפור אנטבה – דוח אישי, ספרו של אהוד ברק, הוא לא רק כרוניקה מפורטת של השעות הדרמטיות בלב אפריקה – זהו גם חשבון נפש אמיץ, על הפערים, הספקות והתקלות, שלא נעלמו גם בעקבות הצלחת המבצע, ועל מאבקי הקרדיט, האחריות והלקחים שבעקבותיו.
מתוך הזיכרון המקצועי והאינטימי של ברק, עולה גם דמותו של
יוני נתניהו – פקודו של ברק, חברו, ומפקד כוח סיירת מטכ"ל במבצע – והקִרבה העמוקה בין ברק לבינו. מכתבו המקורי והמרגש של יוני לברק, על ששת עמודיו, נכלל לראשונה בספר. מבצע החילוץ נקרא על שמו של יוני נתניהו, שנהרג במהלכו. חסרונו, עדיין, קשה מנשוא.
במלאת 50 שנה למבצע יהונתן, כותב מי שהיה מפקד סיירת מטכ״ל, הרמטכ״ל וראש ממשלת ישראל, אהוד ברק, על מבצע שהפך למיתוס, ועל הישג צבאי אדיר, שלצידו מחיר כבד, לאומי ואישי, ששנים רבות עוד נחיה בצילו
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: מקסים הרקין
תיאור: מקסים הרקין לא ידע שההחלטה להציל את חבריו הטובים בבוקר שבעה באוקטובר 2023 תהפוך למסע הישרדות של שנתיים. מסע של עינויים, רעב ותקווה עיקשת בבטן האדמה.
ביומן שכתב בסתר, חושף מקסים, שנשבה חודשיים לאחר שסיים קורס קצינים, עולם שלם של "מתים עם דופק": החל מההחלטה הנועזת "להתאסלם", רק כלפי חוץ, כדי לאסוף מודיעין ולשפר את סיכוייו; דרך תפעול רדיו מאולתר, כנגד כל הסיכויים; ועד חיפוש נואש אחר סימני תקווה בעזרת נורית מהבהבת של פנס תקול.
יוצא לאור הוא סיפור על אבא שמסרב להישבר; על קצין צה"ל שהופך שתיקה לכוח; על עולה מאוקראינה, המפרנס העיקרי של אימו, אחיו ובתו הקטנה, שזהותו הישראלית והיהודית מתעצבת דווקא כשהכול נראה אבוד.
זהו סיפור על עוצמת הרוח האנושית, ועל אדם שלמד בחושך המוחלט מהו האור האמיתי.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: ליאור הלוי, שרון צונץ
תיאור: • מדוע יש ילדים שמתמודדים – ואחרים נמנעים? • מה הופך ילד לאדם שלא נשבר? • מתי הגנה הורית מחלישה – ומתי היא מחזקת? • מתי נכון להתערב ומתי דווקא לא? • מה ילד לומד מאיתנו, גם כשאנחנו לא אומרים מילה? • איך נראית הורות שמביטה קדימה באמת?! אנחנו חיים בעידן שבו ילדינו מקבלים יותר – אך לא תמיד מסוגלים ליותר. בין הרצון להגן לבין הצורך לשחרר, בין מה שאנחנו רוצים עבורם לבין מי שהם באמת, בין תוצאה לתהליך, בין אתגר לתמיכה – מתברר שהחוסן והיכולת להתמודד אינם מקריים. הם נבנים. בספר הורֵי דרך מציגים ד"ר ליאור הלוי ושרון צונץ מבט עשיר ובהיר על האופן שבו מתפתח חוסן נפשי אצל ילדים – דרך רגעים יומיומיים משמעותיים, בחירות קטנות ונבונות ונוכחוּת הורית מדויקת. מתוך שילוב של ידע מקצועי, ניסיון חיים ותובנות מחקריות, מוצעת להורים שפה חדשה וכלים ישימים – כיצד לטפח בילדיהם ביטחון פנימי, גמישות ויכולת להתמודד עם אתגרי החיים. ספר זה מזמין הורים לא רק להבין טוב יותר את ילדיהם – אלא גם לגלות מחדש את עצמם כהורֵי דרך בעולם שאינו מפסיק להשתנות.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: עינת גוברמן, חן שכטר
תיאור: דפים - כתב עת המכוון לקדם תאוריה, מחקר ומעשה בחינוך, בהוראה, בהכשרת עובדי הוראה ובפיתוחם הפרופסיונלי.
כתב עת זה מיועד לעובדי הוראה על מגוון תפקידיהם במערכת החינוך, למורי מורים במכללות, לסטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות ולמרצים באוניברסיטאות.
מטרתו של כתב העת היא לעודד מחקר, עיון ודיון בנושאי חינוך חשובים ומגוונים. יתקבלו בברכה מאמרים עיוניים ומחקרים בגישה כמותית ואיכותנית, שיש בהם משום עדכון וחידוש.
דפים - מופיע פעמיים בשנה, עובר תהליכי שיפוט חיצוניים ונערך על פי הנהלים והכללים של כתב עת מדעי מובחר.
מכון מופ"ת
מאת: אור יצחק מרגלית, אסנת זינגר
תיאור: קולות מבית המדרש הוא ספר פרי עמלם של חברי הסגל של החוג למקרא והחטיבה למחשבת ישראל במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט. רבים מהמאמרים הוצגו באופן מלא או חלקי בבית המדרש הפלורליסטי של החוג שבו מתקיים מפגש בלתי-אמצעי עם אוצרות התרבות והרוח של היהדות לדורותיה. מאמרי הספר עוסקים במגוון רחב של נושאים בתחומי המקרא והמחשבה היהודית, בשילוב התייחסות להשלכות החינוכיות שלהם. אלה הנושאים הנידונים בספר: תצורת ערי המקלט בארץ ישראל כבבואה של העץ המקודש של אשרה; הזיקה בין פרקים כד-כז בספר ישעיהו לספרות הכנענית; עיון במזמור הגאולים – תהלים פרק קז; ממדים נסתרים בספר תהלים על פי גישתו של ר' יוסף יעבץ; שוויון מול היררכיה ביהדות לדורותיה בהיבט של "צלם אלוהים"; הנחלת הערכים של חג הסיגד של עדת ביתא ישראל (יהודים יוצאי אתיופיה) לאורה של פדגוגיה מנכיחת זהויות; הפצת ידע כוזב והשלכותיה על פי גישתו של הרמב"ם ובהשוואה לימינו; חשיבותה של חשיפת המשקעים המיתיים בספרות המקראית בהוראת התנ"ך בבתי הספר התיכוניים בחינוך הממלכתי; מקומן של אידיאולוגיות דתיות וחינוכיות בהוראת התנ"ך בחינוך הממלכתי-דתי בהתייחס לפרשת דוד ובת שבע.
רסלינג
מאת: רות מרקוס, רונה סלע
תיאור: נשים יוצרות ארץ-ישראליות ופלסטיניות בתקופת המנדט מהווה המשך למחקר רב-שנים על אודות אמניות שהודרו מתולדות האמנות המקומית, תוך כדי התמקדות בתקופת המנדט שהייתה משמעותיות ומכוננות בהתפתחות האמנות המודרנית בכלל ואמנות הנשים בפרט, ותוך כדי דיון נרחב והוספת ידע חדש על אודות פועלן של אמניות פלסטיניות פורצות דרך. הספר בודק מדוע נמחקו נשים מההיסטוריה הקנונית, והוא מבקש להחזיר למרכז הבמה את פועלן הבולט על מאפייניו והקשריו המרובים, מה שדרש מלאכת מחקר נרחבת וחיפוש אחר ארכיונים, אוספים ומאגרי מידע. למרבה הצער עבודתן של אמניות וצלמות ארץ-ישראליות רבות נזרקה או נשמרה בתנאים לא הולמים שגרמו לעבודתן נזק רב, בעיקר בשל העובדה שפועלן לא הוערך מספיק על-ידי הממסד ו/או על-ידי קרוביהן. קיים גם מחסור בתיעוד ו/או היעדר ארכיונים ואוספים פלסטיניים, היות ועבודת האמניות נפלה ברובה קורבן למלחמה, הרס, ביזה, שלל וכו. המידע לוקט בידי החוקרות והחוקרים כמלאכת מחשבת סיזיפית ועובד לקורפוס נרחב של ידע שמחייה את תקופת המנדט דרך פריזמה שהושכחה.
חלק א של הספר מתמקד בבעיית ההדרה בציור, בפיסול ובצילום, וכן ב"ייבוא" של מודרניזם צילומי אוונגרדי אוטונומי שהיווה תשובה לצילום הציוני המגויס והממוסד; חלק ב דן בציירות ופסלות: המודרניזם בארץ-ישראל, נסיעת האמניות לפריז, הקשר עם חנה אורלוף ועם אסכולת פריז, והנושאים העיקריים שהתקבעו אז באמנות הארץ-ישראלית: הדיוקן והנוף המקומי; חלק ג עוסק באמניות פלסטיניות חלוצות (ובכללן הצלמת כרימה עבוד) שפעלו בתקופת המנדט; חלק ד בנוי כאלפון ומציג את הציירות והפסלות; חלק ה בנוי כאלפון ועוסק בצלמות. בשני האלפונים נדונות יוצרות שחלקן מוזכרות בספר "נשים יוצרות בישראל", אך התווסף עליהן מידע חדש, וכן התווספו יוצרות נוספות שהתגלו במחקר.
רסלינג
מאת: נעמי קהתי ברונר
תיאור: מתימן אל ציון: זיכרון אישי קולקטיבי הוא ממואר משפחתי רחב יריעה המספר את סיפורה של משפחה יהודית תימנית שתחילתו ברובע היהודי של צנעא בשנת 1936, עם הולדת אמה של המחברת, ילדה אנאלפביתית שהושאה בגיל 10 לדודה בן ה-18, ומסתיים בשנת 1976 בתל אביב, בביתה של המחברת, קצינה בצה"ל בת 21, חדורת שאיפות אקדמיות.
דרך הסיפור והאירועים ההיסטוריים שעיצבו את עלייתם של יהודי תימן (העלייה ההמונית המזרחית הראשונה) מתגלה מרקם החוויה של יהדות תימן העתיקה שקיומה חוסל עם הקמתה של המדינה. בזרם אדיר של 50,000 איש שנמשך כשנה וחצי, עזבו יהודי תימן את צנעא ויותר מאלף כפרים – במשאיות, על גב חמורים וברגל בדרכם לישראל, מושא השתוקקותם הרוחנית. הספר מגולל את הסבל שנכרך במבצע העלייה, שהנרטיב הישראלי נטה להצניע. המסע, שתבע מחיר בנפש, גבה גם מחיר כלכלי ורוחני כבד כאשר העולים נעשקו מכספם ומאוצרותיהם התרבותיים והרוחניים בידי מי שעזרו להביאם. דלדולם של אלה שזה עתה הגיעו מעולם פרה-מודרני, מבודד, ירא שמיים ונאיבי, הפך אותם לאחר הגעתם לטרף קל מסוג אחר. וכך – בין גאולה לאובדן, בדור אחד נוצר נרטיב חדש תוך ניווט כואב וסוער בין ערכים של מזרח ומערב, דת וחילוניות – פינו אורחות חיים עתיקים את מקומם לכור ההיתוך הציוני החדש.
רסלינג
מאת: אסף מידני
תיאור: ספרו של אסף מידני, לשרוד את השסע, רואה אור לאחר יותר משנתיים מאז 7 באוקטובר 2023 – רגע שבו התפוגגה האשליה שניתן לנהל מדינה משוסעת באמצעות אלתור, דחיית הכרעות וטשטוש אחריות. מה שנחשף מאז איננו רק כשל נקודתי אלא משבר עומק ומתמשך: מדינה היודעת לנצח במלחמות אך מתקשה לנהל שגרה אזרחית יציבה; מערכת מוסדית חלשה ואמון ציבורי שנשחק. הקרע בין תפיסות ליברליות לתפיסות לאומיות-קהילתניות – לצד שסעים תרבותיים, דתיים ואתניים – אינו עוד מחלוקת אלא איום ממשי על עתידה של מדינת ישראל כחלק ממשבר רחב יותר של הדמוקרטיות הליברליות בעולם.
בלשרוד את השסע אסף מידני מציע לנו דרך חדשה להתמודדות עם המשבר באמצעות מודל ליברלי-קהילתני המשלב בין חירות הפרט לזהות קולקטיבית, בין ערכים אוניברסליים למציאות חברתית מורכבת. ייחודו של הספר בחיבור בין תיאוריה מעמיקה לניתוח עדכני של סוגיות ליבה בישראל – מיחסי בג"ץ והמערכת הפוליטית עד לשאלות של זהות ולאום – לצד השוואה למשברים במדינות מערביות מובילות. מתוך פרספקטיבה של מדיניות ציבורית מוצעים כלים מעשיים לרפורמות עומק, לחיזוק המשילות ולבניית לכידות אזרחית. זהו אינו רק ניתוח של המשבר אלא גם קריאה לפעולה: להפוך את השסע ממקור לפילוג – לבסיס לחוסן, שותפות ותקווה.
רסלינג
מאת: אירית לוי-פלדמן, ציפי ליבמן
תיאור: מהי מטרתה האמיתית של ההערכה? האם היא נועדה למדוד הישגים בלבד או שמא לעצב למידה, לטפח חשיבה ולהוביל לצמיחה אישית וחברתית? בעידן של בינה מלאכותית, שבו הידע נגיש יותר מאי פעם והגבולות בין יצירה אנושית ליצירה טכנולוגית מיטשטשים, שאלות אלו הופכות לדחופות מאי פעם.
להעריך את ההערכה הוא הזמנה לחשיבה מחודשת על אחד הנושאים המשפיעים ביותר במערכת החינוך בישראל. הספר מציג מבט רחב, ביקורתי ועדכני על התפתחות ההערכה לאורך השנים, חושף את הכוחות הערכיים, התרבותיים והפוליטיים שעיצבו ומעצבים אותה, ובוחן כיצד ניתן להפוך אותה מחדש לכוח המקדם למידה משמעותית, צדק חינוכי, אחריות מקצועית והתפתחות אנושית. ב-12 פרקיו הספר משלב בין תשתית עיונית, מחקר עדכני ודוגמאות יישומיות. הוא מציע לקוראים מסע מן העבר אל אתגרי ההווה ואל עתיד ההערכה, תוך כדי עיסוק בסוגיות כגון תפיסות הערכה, משוב, אחריותיות, אינפלציית ציונים, בחינות, למידה משמעותית והגדרת מחדש של תפקיד המעריך.
להעריך את ההערכה פונה לאנשי ונשות חינוך, חוקרות וחוקרים, סטודנטיות וסטודנטים, מנהלות ומנהלים, קובעי מדיניות ולכל מי שמאמין שהערכה אינה רק מנגנון למדידה אלא ביטוי לתפיסת עולם חינוכית. הוא מבקש לעורר דיון מחודש בשאלות היסוד של ההערכה ולהציע חזון עדכני, הומניסטי וחדשני לחינוך במאה ה־21. להעריך את ההערכה אינו רק ספר על הערכה, הוא גם קריאה להחזיר לה את ייעודה המקורי: להיות כוח המאפשר להבין טוב יותר את הלמידה, לטפח את האדם וליצור חינוך שיש בו מידה של משמעות.
רסלינג
מאת: יאיר אלדן
תיאור: למאבק הערכי על אופיה של המדינה ביטויים בכל שדות החיים – חיי היום יום, המשפט, החומר והרוח. מלחמת ערכים זו דוחפת את הצדדים להקצין את עמדותיהם ולהציג עמדה לא מורכבת שביכולתה להניע אזרחים ואזרחיות לפעולה. המסות של הספר הזה נכתבו כתגובה עיונית ורגשית של איש הרוח להשטחה זו. הספר נותן מענה לשאלות מגוונות: מה הקשר בין אסתטיקה של חוקים למצבה של הדמוקרטיה? אם חוקים הם כמו שירים, כיצד לקרוא בהם? אילו אבני בניין אנושיות משקפות הסתירות הפנימיות שבכל אחד מאיתנו? מהן החרדות ההדדיות שמצויות בבסיס הניכור החברתי שפשה בנו? האם ניתן להצביע על ארכיטיפ יהודי של התמודדות עם פוסט-טראומה, וכיצד הוא בא לידי ביטוי בחיי יהודים במדינת ישראל? חוקים כמו שירים מנסה לתת תשובות מפתיעות לשאלות אלה.
יאיר אלדן טוען בין השאר שניתן לזהות בשלושת הריטואלים היהודיים הפופולריים בישראל (צום ביום הכיפורים, קיום ליל סדר וברית מילה) התמודדות פוסט-טראומטית שהתגבשה לידי ארכיטיפ של ממש, ושתחושת הזמן של הפוליטיקאים והפוליטיקאיות אמנם שונה מזו של המשורר או הסופרת אבל הם פועלים בשדה זהה. הוא מראה כיצד ההלכה היהודית מנתקת את הדתיים מסבלם, וכפועל יוצא מכך מנתקת את המחויבים לה מהמציאות עצמה, וכיצד חילונים משליכים על דתיים את חרדתם העמוקה מהדת בוויכוח על אופיה היהודי של המדינה. מסות הספר נכתבו מהצומת שבין משפט, פוליטיקה ותרבות; הן שוזרות תחומים אלה זה בזה ונותנות ביטוי לתצרף הזהות העשיר של החיים במדינת ישראל.
רסלינג
מאת: רמה מנור, וורוד ג'יוסי, אורלי חיים, אילנה פאול-בנימין
תיאור: ואף על פי כן חינוך לחברה משותפת הוא ספר חשוב, עדכני ומעורר תקווה המבקש להאיר את האפשרות לחיים משותפים בישראל גם בתקופה של מתחים, שסעים ומשברים. הספר מציג אסופת מחקרים שנערכו במסגרת מעבדת המחקר במרכז לקידום חיים משותפים במכללה האקדמית בית ברל בין השנים 2025-2020, והוא עוסק בשאלה כיצד חינוך יכול להפוך לכלי ממשי לבניית חברה מכבדת, שוויונית ודמוקרטית יותר.
הספר בנוי משלושה שערים: חינוך פורמלי בבתי הספר, חינוך בלתי פורמלי במרחבים קהילתיים ותרבותיים, והשכלה גבוהה בקמפוס רב תרבותי. דרך מחקרים מגוונים נחשפים הקוראים למפגשים בין יהודים לערבים, למורכבות של שפה וזהות, לאתגרים של מורים המלמדים בחברה שאינה חברת מוצאם, וליוזמות המנסות ליצור דיאלוג גם במציאות טעונה. באופן הזה הספר מאפשר לקוראים להבין שחברה משותפת אינה רעיון מופשט בלבד אלא תהליך חינוכי מתמשך הנבנה בצעדים קטנים, במפגשים יום-יומיים ובבחירות פדגוגיות מודעות.
ייחודו של הספר הוא בשילוב בין תיאוריה, מחקר ופרקטיקה; הוא אינו מסתפק בהצגת קשיים אלא מציע דרכי פעולה, מודלים חינוכיים ותובנות יישומיות לאנשי חינוך, למנהלים, לקובעי מדיניות ולחוקרים. לצד המורכבות שזור בו יסוד עמוק של תקווה: האמונה שמפגש, הקשבה, שפה משותפת והכרה הדדית יכולים להרחיב את מעגלי השותפות. לפנינו ספר המזמין את קוראיו לחשוב מחדש על תפקיד החינוך בעיצוב עתיד משותף.
רסלינג
מאת: אסתר הס
תיאור: ספרה של אסתר הס, ואם נפש אחת, פותח דלת לעולם נסתר ועמוק של טיפול נפשי בקהילה הדתית-חרדית, עולם שבו המפגש בין פסיכותרפיה ובין ההלכה והמסורת טומן בחובו קונפליקטים, תהיות ושאלות שאינן נדונות בקול. המחברת, מטפלת מקצועית ותיקה החיה את הקהילה אשר עולמה מעוגן בהלכה, מעניקה לנו מבט פנימי, אותנטי ומעמיק ביחס לאתגרים ולמורכבויות הניצבים לפני המטפל והמטופל כאשר הם נפגשים עם גבולות ההלכה, החינוך והמסגרות החברתיות. בהקשר הזה מהווה ואם נפש אחת מסמך מקצועי הכרחי להבנת המטופל הדתי-חרדי.
הכתיבה של הס מבוססת על מחקר רב-שנים; היא משלבת ידע מקצועי נרחב עם היכרות מעמיקה של הקהילה, והיא מאירה את הקשרים הרגישים שבין נפש, רוח, תרבות ואמונה כפי שהם באים לידי ביטוי בטיפול. הס משרטטת בכנות ובאומץ את משמעותם ואת עומקם של הלבטים והקונפליקטים הנחשפים בתהליך הטיפול. כמו כן, ספר זה מתמודד עם נושאים רגישים וטעונים המעוררים תהיות על גבולות, על חיבור לעולם הפנימי, על קבלה והבנת העצמי בתוך מסגרת קהילתית שומרת מצוות; הוא פותח צוהר לאפשרות של דיבור במרחבים שבהם מקובלת שתיקה. במסע אישי מרתק נוגעת הס בדילמת המטפל שבין נאמנות עמוקה לעקרונות הפסיכואנליטיים ובין נאמנות ומחויבות לשמור על מרחב אמוני-הלכתי – שני עולמות סותרים המחייבים שיח אינטגרטיבי מורכב אך אפשרי.
ואם נפש אחת הוא קריאת תיגר חשובה המיועדת לא רק למטפלים ואנשי מקצוע; הוא מהווה מצע אינטלקטואלי להבנת העומק הפסיכולוגי, החברתי והרוחני של טיפול נפשי בקהילה שומרת מצוות. זו קריאה המזמינה לדיאלוג פתוח ורגיש בין ידע לפולקלור, בין מסורת לנפש, ובין רגש לרוח.
רסלינג
מאת: חדוה ישכר
תיאור: הפוליטי בזמן הקורונה – יומן אישי שכתבה חדוה ישכר בשנים 2020 ו-2021 מתעד את התפשטות המגפה העולמית בארץ מנקודת מבט אישית-חווייתית, מלווה בניתוח ביקורתי של המהלכים האנטי-דמוקרטיים שהממשלה נקטה כאופן התמודדות עם משבר הקורונה בין סבב בחירות אחד למשנהו. בכתיבה מהודקת ובהירה, עם קורטוב של אירוניה עצמית, המחברת מתארת את הווי החיים שנרקם תחת צווי חירום בתנאי סגר, בידוד, מעקב אחר אזרחים, הגבלת תנועה ומשבר כלכלי; את ביטויי הסולידריות שחיברו א.נשים בארץ ובעולם באמצעות המדיה הדיגיטלית, ואת ניצני תנועת המחאה נגד ההפיכה המשטרית.
ב-15 ביוני 2021, היום שבו בוטלה החובה לעטות מסכות הגנה בחללים סגורים, נמנו בארץ כשלושים חולים במצב קשה ולמעלה מחמישה מיליון מחוסנים בשתי המנות. בסיכום כולל, כ-840 אלף א.נשים נדבקו בנגיף מאז פרוץ המגפה עד בלימתה, וכ-6,430 א.נשים נפטרו. יומיים קודם לכן, ב-13 ביוני, הושבעה "ממשלת השינוי" ובכך סיים היומן של חדוה ישכר את תפקידו.
רסלינג
מאת: יפעת מואס
תיאור: מתי תנועת מחאה מצליחה לגייס תמיכה ציבורית? בשנים האחרונות הולכת ומתחזקת ההבנה שלא די בתחושת עוול או אי-צדק כדי להצמיח מחאה ציבורית. לעיתים מצוקות קשות נענות באדישות, ולעיתים דווקא סוגיות שנראות שוליות מצליחות לעורר הדים רחבים. אם כך, מה מאפשר לתנועת מחאה לצמוח, להתרחב ולגייס תמיכה?
ספרה של יפעת מואס, המזרחי החדש: דינמיקה של מחאה, מבקש להשיב על שאלה זו דרך ניתוח עלייתו של גל המחאה של מזרחים בני הדור השלישי בישראל. בין השנים 2011–2020 הצליחו פעילים אלה להחזיר לשיח הציבורי סוגיות הקשורות לקונפליקט העדתי – תחילה בזירה האקטיביסטית התל-אביבית שבה פעלו, ובהמשך גם בשיח הישראלי הרחב. פרשת ילדי תימן, מזרח ובלקן, הדרת יוצרים מזרחים ממוקדי אליטה, והשימוש במונחים כמו ״ערסים״ ו״פרחות״ – כל אלה הם רק חלק מהנושאים שהפעילים המזרחים העלו מחדש ללב הדיון הציבורי.
בהתבסס על עשור של ראיונות ועבודת שדה, הספר עוסק בשאלה מי בוחר באקטיביזם בכלל, ובאופן ממוקד יותר – מדוע בני הדור השלישי, שכבר נטמעו בחברה הישראלית ואינם חווים את אותן מצוקות שחוו המהגרים המזרחים בראשית המדינה, בחרו לחזור ולעסוק ב"שד העדתי". הספר מנתח את התנאים שאפשרו להציב מחדש את השאלה העדתית במרכז השיח: המוכנות הציבורית לעסוק בה, הכישורים והרשתות החברתיות של הפעילים, והאופן שבו הוצג המאבק לציבור כקונפליקט ששורשיו בעבר, אך הוא מוסיף להתקיים גם בהווה, וכעימות בין אליטה אשכנזית מקפחת לקורבנותיה המזרחים. הטענה המרכזית של הספר היא שהמפגש בין גורמים אלה הוא שאפשר למאבק המזרחי של בני הדור השלישי לגייס תמיכה, להרחיב את השפעתו ולממש חלק ממטרותיו.
רסלינג
מאת: מיכל לביא
תיאור: מפגש עם גבולות השפה, בניסיון לבטא במילים ובדימויים את רגש הגעגוע שנפער בעקבות אובדן אישי, עורר כמיהה להתחקות אחר אפשרות גילום הגעגוע בחומר – להעניק לו צורה בעולם. כבר בראשית החיפוש אחר אותה צורה נכספת עולה אי-הלימה בין מרכזיותו של רגש הגעגוע בחיי האדם וביצירה האומנותית בכלל והקולנועית בפרט, לבין תשומת הלב שזכה לה במחקר. אי-הלימה זו מניעה מהלך מחשבתי הנפתח בשאלות הנוגעות במהות רגש הגעגוע, רגש מופשט החומק מכל דיסציפלינה מחקרית. באמצעות השוואה בין המושג געגוע למושגים מלנכוליה ונוסטלגיה שמובילה למושג אין, ותוך כדי קריאה המציבה את הפרשנות האסתטית במרכז, געגועים מאיר אי-הלימה זו ולוקח אותנו אל תוך חקירת רגש הגעגוע מבלי להתיימר להגדירו.
דרך התעמקות בטקסטים ותאוריות מתחומי מחקר מגוונים – תאוריה פסיכואנליטית, פילוסופיה, לימודי תרבות, אסתטיקה וקולנוע – ותוך כדי קריאה בכתביהם של הוגים וחוקרים כמו פרויד, ברגסון, היידגר, קריסטבה, בוים ומאלפס, מיכל לביא מתבוננת בקולנוע תיעודי אישי ישראלי עכשווי – בסרטים מאת ענת אבן, יונתן חיימוביץ' ויובל המאירי, יוצרת ויוצרים שהאסתטיקה מצויה בלב המעשה הקולנועי שלהם. מתוך מהלך מחשבתי הנע בין תחומי מחקר המחברת מציעה פרשנות אסתטית לגילום קולנועי של אחד הרגשות המהותיים בקיום האנושי.
רסלינג
מאת: עידן צבעוני
תיאור: ספרו של עידן צבעוני, בשביל עזה – מסה על היש והאין, החל להיכתב בימים הראשונים של הכניסה הקרקעית של הצבא הישראלי לעיר עזה, כמעט שנתיים לאחר פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023. ספר זה נכתב מתוך מוטיבציה רגשית-אתית, על מנת להתבונן מקרוב בחורבות של עזה, לצעוק את צעקתה של עזה, לבקש עזרה לעזה. אבל עזה כבר שקעה, ומתוך כך עולה השאלה: איך אפשר לבקש עזרה כאשר הכול כבר שקע? למי נועדה הצעקה? שמא מדובר בעזרה גם עבור מי שצופה באסון ששמו עזה, שכן גם הצופים באסון ששמו עזה זקוקים לעזרה, למוצא פה, יחד עם עזה שתמיד זקוקה לעזרה.
בשביל עזה מבקש לתת פתחון פה אתי-פוליטי-פילוסופי לכל מי שצופה בחורבות של עזה ואינו מוצא מילים כדי לבטא את עלבונו לנוכח תמונות הזוועה ששוגרו מעזה לישראל ולמערב בשנתיים האחרונות; הוא מבקש לתרגם למילים חיות ונואשות כאחת את התחושות הקשות מנשוא של הצופה באסון, תחושות אשר באין מוצא מתחפרות בשתיקה כמפלט. ובהקשר זה נשאלת השאלה מה נותר מעזה? איזה יש מבצבץ מבין החורבות של עזה אשר הושטחה כליל או כמעט כליל? האם היש הזה הוא למשל משאלת החיים של הנותרים בעזה, ואולי היש שנותר בעזה הוא המוות עצמו, אשר במופעו כאין יש לו נוכחות רפאית של יש. יש מוות בעזה וקשה לנו להתבונן בו; יש אנשים רעבים בעזה, וקשה לנו להביט בהם כאשר תמונותיהם ניבטות לעברנו מהעיתון או מרצדות מתוך מסך המחשב. לכן המחבר מבקש להתבונן באופן פנומנולוגי במורעב, בנסיגתו האיטית מממלכת החיים ובהתכנסותו לקראת חיבוקו החם של המוות, אגב משאלתו הכמוסה של המורעב לחלק את העולם לרעבים ולא-רעבים.
בשביל עזה מתעקש לערב באופן חושי, מעבר לכל הכרה או שיפוט, את העדויות המצמררות העולות מעזה עם המחשבה הפילוסופית ביחס לאלימות, אסון, חמלה ותקווה.
רסלינג
מאת: נדב קרן
תיאור: ״ארבעים שנה לא שכחנו את היריקה״. כך הגיב חבר מושב כפר ורבורג כאשר נציגים מקיבוץ כפר מנחם באו להזמין אותו ואת חבריו לאירוע חגיגי לציון ארבעים שנה לעליית הקיבוץ על הקרקע. דבריו מבטאים את העלבון שנשאו עמם המתיישבים הראשונים בכפר מנחם, אחרי שבלב כבד החליטו לעזוב את המקום כשנתיים לאחר שהקימו שם מחנה חומה ומגדל.
גלגולי ההתיישבות בכפר מנחם, יישוב בו לראשונה החליף גוף מיישב אחד (הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר) גוף מיישב אחר (תנועת המושבים), הם אחד מהנושאים המופיעים בספר. נושאים נוספים הם מורכבות הקשרים בין שכנים יהודים וערבים, הפוליטיקה של ההתיישבות הקיבוצית והקשיים של יישוב מבודד.
בעזרת מגוון עשיר של מקורות בעברית, באנגלית ובערבית נבחנים לעומק תופעות ותהליכים שמחד הם ייחודיים, אך מאידך ניתן לראות בהם מקרי בוחן לתהליכים רחבים יותר בארץ ישראל באותן שנים. בכך מניח הספר נדבך נוסף במסע המרתק שהוא חקר תולדות בניין המדינה שבדרך בתקופת המנדט הבריטי.
יד יערי
מאת: עמוס קלונר, נילי גרייצר, בועז זיסו
תיאור: העיר הקדומה מרשה והתל שבמרכזה מצויים בתחום הגן הלאומי בית גוברין-מרשה שבשפלת יהודה, 'ארץ אלף המערות', ושטחם כ-500 דונמים. ב-2014 הוכרז הגן הלאומי כאתר מורשת עולמית מטעם אונסק"ו.
ראשית המחקר של מרשה החל בשנת 1900. משלחת בריטית ערכה חפירות ארכיאולוגיות במרומי התל וגילתה עיר מקראית, שעליה הוקם בתקופה ההלניסטית אקרופוליס מבוצר בחומות ובמגדלים. סביב התל תועדו עשרות מערות חצובות.
החל משנות השמונים של המאה העשרים ועד היום מתבצעות חפירות בעיר ההלניסטית שלמרגלות תל מרשה, ובהן נתגלו שלל ממצאים מרתקים: בתים ורבעים עירוניים, קברים בסגנון הלניסטי מפואר ומערכות תת-קרקעיות שנחצבו מתחת לחצרות הבתים. במערות אלה התגלו מחצבות, אורוות, בורות מים, מתקני רחצה, קולומבריה ובתי בד. העיר שגשגה, סחרה עם ערים הלניסטיות במזרח התיכון והושפעה מהן, והתגבשה בה זהות קוסמופוליטית של תושבים ממוצא יווני, אדומיאי ופניקי שדיברו יוונית, כפי שעולה מן הממצא החומרי המגוון.
בסביבות 108 לפסה"נ כבש יוחנן החשמונאי את העיר מרשה ואת חבל אדומיאה. העיר ניטשה ותושביה עזבו או התגיירו. הבתים התמוטטו ומערותיה התמלאו סחף. היא לא נבנתה מחדש ושרידיה נותרו סמויים מן העין. סמוך למרשה ההלניסטית החרבה הוקמה העיר הרומית בית גוברין-אלאותרופוליס ('עיר בני החורין'), הנמצאת כיום בתחום הגן הלאומי.
ספר זה מציג לראשונה את התגליות שנחשפו באתר מרשה ההלניסטית. הוא כולל תיאור מקיף של הממצא החומרי המקומי והמיובא, שאין שני לו בארץ בגיוון, במקוריות ובכמות.
יד יצחק בן-צבי
מאת: תמיר יעקובוביץ
תיאור: ירושלים, מן הערים המרתקות והחשובות בעולם, מהלכת קסם על מבקריה ותושביה. אמונות, כיסופים ומאבקים נכרכו בה, ובעקבותיהם באו שליטים והלכו, נבנו בניינים ונחרבו. במשך הדורות הייתה ירושלים מושא לגעגוע ולתקווה לעם ישראל: אם כמרכז לאומי, אם כמרכז דתי. במשך דורות נשבעו לה אמונים "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי" (תהילים קלז, ה). בהמשך הצטרפו גם הנצרות והאסלאם למְקַדשי העיר וראו בה מקום הִתגלות והִתעלות. חשיבותה הרבה של העיר עוררה לא מעט מאבקים ומלחמות, ובעקבותם באו חורבן אך גם בנייה מחודשת. שליטים רבים ביקשו להטביע את חותמם בירושלים ולפארה במבנים ומוסדות ציבור. הספר שלפניכם, ירושלים: מראה מקום, פורש את תולדות ירושלים לתקופותיה, מראשיתה ועד ימינו. בספר ייחשפו קורותיה וסודותיה של העיר, ובאמצעותם ייפתח בפני הקוראים צוהר לעולמם של אנשי ירושלים: השליטים, המבקרים שבאו בשעריה וקבוצות האוכלוסין הרבות שחיו בה לאורך הדורות. הספר מתאר את תולדות ירושלים ואת מראֵה העיר בתקופות השונות, תוך הצגת תמונה מחקרית עדכנית ומדויקת, עם דגש מיוחד על אתרי העיר והשרידים שנותרו בה.
יד יצחק בן-צבי
מאת: תמיר יעקובוביץ
תיאור: הספר פורש את תולדות ירושלים מראשיתה ועד התקופה המוסלמית הקדומה. בספר ייחשפו קורותיה וסודותיה של העיר, ובאמצעותם ייפתח בפני הקוראים צוהר לעולמם של אנשי ירושלים: השליטים, המבקרים שבאו בשעריה וקבוצות האוכלוסין הרבות שחיו בה לאורך הדורות. הספר מתאר את תולדות ירושלים ואת מראה העיר, תוך הצגת תמונה מחקרית עדכנית ומדויקת, עם דגש מיוחד על אתרי העיר והשרידים שנותרו בה.
יד יצחק בן-צבי
מאת: נעמה סוקניק, זהר עמר, דוד אילוז
תיאור: משחר האנושות הצבעים תפסו מקום מרכזי בחיי האדם והוא עשה בהם שימוש נרחב לעיטור חפצים שונים שהבולטים בהם הם אריגים ובגדים. הצבענים )חומרי הצבע( שמקורם מהטבע הסובב נוצלו בידי האדם להשגת קשת רחבה של גוונים ושימשו שפה ייחודית בעלת משמעויות סימבוליות בהתאם לחברה ולתרבות בה התקיימו.הצבענים השונים הופקו בעיקר מהצומח ומהחי והם מספקים מידע רב השופך אור על התרבות החומרית בעת העתיקה.
ספר זה בא להתחקות אחרי מלאכת צביעת האריגים שנמנית עם המלאכות החשובות בעולם הקדום ושנעלמה מנופה של ארץ־ישראל. הספר עוסק בתעשיית הצביעה הקדומה ובחומרי הצביעה השכיחים שבהם השתמשו לצביעת אריגים בארץ־ישראל בתקופות הקדומות בחתך רב־תקופתי עד לעת החדשה. שילוב של חוקרים מדיסציפלינות שונות פורס לפנינו יצירה רב־תחומית המשלבת בוטניקה, ארכיאולוגיה, כימיה ומסורות טכנולוגיות קדומות במלאכת הצביעה.
הספר חושף את הקורא לעולם הרב־גוני של הצבעים בעולם העתיק, מסכם את פירות המחקר המעודכן של תחום הצבענים באריגים הקדומים שעד כה לא זכה לחשיפה מספקת ומציג את תרומתו להכרת התרבות החומרית וחיי היום־יום בארץ־ישראל.
יד יצחק בן-צבי
מאת: עמר ישראל בר-לב
תיאור: "העוצמה האנושית שמגיעה לידיך כמפקד סיירת מטכ"ל היא זיקוק של כלל היכולות במדינת ישראל. עוצמות טכנולוגיות כמעט אין-סופיות משרתות אותך, ומערכתית אתה עצמאי לחלוטין. בתמורה לכך, מצופה מהיחידה וממך לפרוץ כל מסגרת".
עֹמר בר-לב קיבל את הפיקוד על סיירת מטכ"ל ב-1984 למשך שלוש שנים, שבהן עורר את הצורך לאתגר את המערכת ללא הרף. להבין מראש את מה שהוא מכנה "הסכנה שבהרגל ובהצלחה", או במילה אחת - "הקונספציה".
בספרו פרות קדושות הוא מתאר את האתגרים שנערמו בתקופתו בפני סיירת מטכ"ל וחיל המודיעין; את הדילמה שבין קריאת תיגר ושינוי לבין היצמדות למוכר ולידוע; את הקשיים החיצוניים, הלחצים, המאבקים הפנימיים ואת האחריות והבדידות של מי שניצב בראש הפירמידה המבצעית.
בר-לב מעניק לכל אלה, בדיעבד, תובנות, שביכולתן לשמש לא רק מפקדים, אלא גם מנהלים בכלל, ולמעשה כל אדם, שיוכל להשליך מהן על חייו, על הקריירה שלו, על הדרך לשבור קונבנציות וקונספציות, כאלה שהוא מעולם לא חשב שאפשר וצריך לשבור אותן.
לסיירת מטכ"ל, כמו לרבים בצה"ל ומחוצה לו, היו פרות קדושות. מסורת, תרגולות, ושיטות שנחקקו בסלע ולפעמים בדם, ובמילה אחת - "קונספציות". בר-לב, בסכין קצבים מטפורי, ניסה לשחוט כמעט את כולן. בלא מעט מקרים הוא גם הצליח. בלא מעט מקרים היה לכך מחיר.
ידיעות אחרונות
מאת: אבישי בן חיים
תיאור: בעולם השסוע בין מחנות אידיאולוגיים נוקשים, מציג אבישי בן חיים, מהאינטלקטואלים הבולטים בישראל, את האופציה המפייסת, הסובלנית, המתונה והמגניבה של המסורתיות המזרחית.
לאחר חשבון הנפש בעקבות הפצעים שפתח והסערה שעורר רב־המכר "ישראל השנייה", בן חיים מנסח מחדש את "הבשורה המתוקה" ואת "המתווה לפיוס" שמציעה המסורתיות. מניפסט המסורתיות מציג את המסורתיות המזרחית לא רק כתופעה תרבותית אלא כדרך מחשבה וכפילוסופיית חיים; כאלטרנטיבה רעיונית לאידיאולוגיות המערביות וכתשובה אפשרית למשבר הזהות המודרני בכלל והישראלי־יהודי בפרט.
בסגנון סוחף – חצי מחקרי וחצי סיפורי – משלב מניפסט המסורתיות אנקדוטות, מעשיות, זיכרונות ודיונים מרתקים הנעים על הרצף שבין פסיקות הלכתיות ספרדיות מתונות ובין רנסנס המסורתיות ביצירת הפופ המזרחי. מתוך כל אלה מתגבשת תפיסת עולם המבקשת לתת סיכוי לאופציית המתינות, הפיוס והאחדות.
במקום מלחמות על הטלית והדגל מתוך תפיסת "כולה שלי", מוצעת בספר עמדה ממלכתית פשרנית: "חצייה שלי, אולי אפילו פחות – העיקר שהטלית לא תיקרע".
זהו ספר של תקווה – הזמנה להקשיב ולתת סוף־סוף מקום במרחב הציבורי לאופציה שהשיח הישראלי פספס שנים ארוכות: המסורתיות.
ידיעות אחרונות
מאת: מורן קנדלשטיין-היינה
תיאור: מהו היקף כוחו של ראש הממשלה? האם הוא "ראשון בין שווים" בלבד - או שמא דמות המעצבת במידה מכרעת את פעולתה של הרשות המבצעת ושל המערכת הפוליטית כולה? ספר זה מציע בחינה מקיפה של מעמדו החוקתי של ראש הממשלה, תוך שילוב בין ניתוח תיאורטי, פרספקטיבה השוואתית ודיון מעמיק במקרה הישראלי.
הספר משרטט את גבולות הכוח של ראש הממשלה - בין סמכויותיו הרחבות לבין המגבלות המוטלות עליו - על רקע עקרונות היסוד של המשטר הפרלמנטרי: ייצוגיות והפרדת רשויות. הספר מצביע על המתח המובנה בין השאיפה למשילות אפקטיבית לבין הצורך באיזונים ובלמים, ומראה כיצד מתח זה בא לידי ביטוי בזירה הממשלתית, הפרלמנטרית והמפלגתית בישראל.
על רקע מגמות של ריכוז כוח והיחלשות מנגנוני הפיקוח, מציע הספר מסגרת פרשנית לדין הקיים וכן מודל נורמטיבי חדש - "ראש הממשלה הפרלמנטרי" - המבקש לאזן בין מעמדו הייחודי של ראש הממשלה לבין שמירה על יסודות הדמוקרטיה. זהו חיבור עדכני ורלוונטי, הפותח צוהר להבנת אחד המוקדים המרכזיים של הכוח הפוליטי בישראל.
ד”ר מורן קנדלשטיין־היינה היא מומחית בתחומי המשפט הציבורי, חוקרת בתוכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה (מן החוץ) למשפט חוקתי במכללה האקדמית נתניה.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: מירי רוזובסקי
תיאור: לכתוב על ההבהוב. על ההיעלמות. על הקלות שבה סיפור ארמוני מפואר וגבישי הופך מחדש לגרגרים של חול, לבוץ, חומר גלם ביד שכבר מותשת מלישה. מגעגוע לדבר השלם. לסיפור שהיה, שממש היה, שכמעט היה, שכבר חלמתי אותו לפני שכתבתי אותו. שכבר חשבתי שהוא
אמת. לכתוב על האכזבה. על הפער הבלתי אפשרי לגישור בין הסיפור שחלמתי לבין המילים שמתעגלות החוצה, מזדייפות תוך כדי, משקרות בהכרח.
אישה יושבת וכותבת מלים על צג. איפה היא, האישה שכותבת? על הכיסא מול המחשב, או בעולם שאותו היא כותבת? מי מחזיק את מערכת היחסים שבין מי שכותבת לבין מה (ומי) שנכתב? מי מגלה למי את האמת?
בספר כמו משאלה של אף אחד מזמינה מירי רוזובסקי את הקוראים למסע אינטימי אל לב המעשה היצירתי. זהו קובץ מסות אישיות ועיוניות, ובו תנועה לא שגרתית בין מצבים שונים של כתיבה. הספר נע בין המשגה תיאורטית מתחומי הפסיכואנליזה, הפילוסופיה והספרות לבין כתיבה חשופה ואישית, ומסרב להתכנס להגדרה אחת.
כמו משאלה של אף אחד הוא טקסט חד ומקורי, אשר בוחן את פעולת הכתיבה כעמדה נפשית. בתוך כך הוא מעלה מחשבות על כתיבה בעת הזו, על הקשר בין הכתיבה והחיים, ומנסה לענות (או לפחות לשאול) את שאלת השאלות: למה בכלל לכתוב?
שתים - בית הוצאה לאור
מאת: אבישי עובדיה
תיאור: הִבטיחו לכם שמחירי הנדל"ן תמיד עולים, ושבישראל אין בועה. שיקרו לכם.
הפחידו אתכם שהקרקע תיגמר בגלל הילודה הגבוהה. שיקרו לכם.
והכי גרוע: שכנעו אתכם שאין לזה פתרון. וגם כאן, שיקרו לכם.
השקרים האלה היו הפיתיון שמשך דור שלם להיכנס למלכודת, לקחת משכנתא עצומה ולהשתעבד לטובת בעלי ההון והמדינה. הם אפשרו למדינת ישראל לבנות את מנגנון הפירמידה הגדול בתולדותיה, שהפך את הבית שלכם ממוצר צריכה בסיסי לכספומט לאומי – על הגב שלכם.
משבר הדיור הוא לא ״עוד בעיה כלכלית״. הוא איום קיומי על העתיד הישראלי.
כאן קוֹרסים בכיף הוא כתב אישום חריף המעמיד לדין את ״מצעד האשמים״: מהבנקים והקבלנים שדחפו הלוואות ומבצעים מסוכנים, דרך שתיקת הרגולטורים, ועד לפוליטיקאים שהתמכרו למיסים והפקירו את הציבור. זהו הסיפור על מלחמת המעמדות השקטה, שמפוררת את הסולידריות בישראל.
אבל זהו לא רק ספר של ביקורת, אלא ספר של תקווה, המניח על השולחן תוכנית עבודה פורצת דרך, אמיצה ואפשרית לביצוע. זהו המדריך היחיד לפירוק מבוקר של הבועה, בדרך לדיור הוגן.
רגע לפני שאתם חותמים על העסקה היקרה בחייכם: בין אם אתם זוג צעיר, משפרי דיור או משקיעים – הספר הזה הוא מורה הנבוכים שלכם בג׳ונגל הנדל״ן הישראלי. בואו להבין את חוקי המשחק האמיתיים, את האינטרסים הסמויים שמניעים את המחירים, ואת הסיכונים שכל רוכש חייב להכיר לפני שהוא משעבד את עתידו.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: מיכה פופר
תיאור: מה קורה כאשר ציבור גדול מחליט שאינו מוכן לעמוד עוד מן הצד?
מאז ינואר 2023, וביתר שאת מאז שבעה באוקטובר, התחוללה בישראל תופעה נדירה בכל קנה מידה, היסטורי ובינלאומי: אזרחים מן השורה קמו בהמוניהם, ופעלו במרץ ובנחישות, לאורך חודשים ארוכים, יותר משנתיים. הם עשו זאת לא מתוך קבלת הוראה, לא מתוקף סמכות – אלא מתוך ציווי פנימי של אחריות.
בספרו כשהציבור קם – התעוררותה של הישראליות במיטבה, מתעד פרופ' מיכה פופר את הגל יוצא־הדופן של ההתעוררות האזרחית הישראלית. מתוך ניתוח מעמיק והתבוננות קרובה בהתרחשויות עצמן – במחאה, בארגוני הסיוע ובהתארגנויות האזרחיות שנולדו – נחשף תהליך עמוק של שינוי תודעתי: גיבוש מנגנון גדול ופעיל של תודעה סולידרית, אמון, ערבות הדדית ואמונה במסוּגלוּת קולקטיבית.
זהו סיפור על "הרוח הגדולה" של החברה הישראלית: על התגייסות חסרת־תקדים, על יוזמה ויצירתיות, על יכולת לארגן, לחבר, לפתור ולרפא – דווקא בשעת משבר קשה ומטלטל. אך זהו גם ספר של חשבון נפש. ההתרחשות האזרחית המרשימה לא יכולה לטשטש את מה שקרה לנו כחברה ואת שחיקת האמון בינינו לבין עצמנו ובינינו לבין מוסדותינו. שיקום האמון בתוכנו הפך לאתגר קיומי.
לצד הסיפורים האנושיים המרגשים של אזרחים ש"נכנסו מתחת לאלונקה", מציע הספר מסגרת חשיבה חדשה, מושגים וכלים, היכולים לסייע בהתמודדות עם "מועד ב'", הזדמנות נוספת להמשך בנייתה של החברה הישראלית. אסור לנו לפספס אותה.
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: עמיתי מזר
תיאור: ספר זה מציג את התגליות הייחודיות בתל קסילה, הנמצא על גדתו הצפונית של הירקון, כיום בשטח מוזיאון ארץ-ישראל בתל אביב. לאתר יש מקום מיוחד בתולדות המחקר הארכיאולוגי של ארץ-ישראל – בהנהלתו של בנימין מזר נעשו בו החפירות הארכיאולוגיות הראשונות במדינת ישראל. התקופה החשובה בתולדות היישוב בתל קסילה היא תקופת הברזל א (המאה השתיים עשרה – האחת עשרה לפסה"נ), שאז נוסד יישוב במקום, ככל הנראה ביוזמה פלשתית. זו הייתה תקופת השיא בהתיישבות הפלשתית בפלשת, והיישוב בתל קסילה נועד כנראה לשמש יישוב נמל לסחר ימי לאורך חופי הים התיכון. במקום ישבה אוכלוסייה מעורבת, פלשתים לצד כנענים.החיבור שלפנינו מתאר את הרקע להתיישבות הפלשתית בארץ, את המפגש של הפלשתים עם האוכלוסייה המקומית ואת אופייה של התרבות החומרית שנוצרה עקב מפגש זה. פרק עיקרי בספר מציג את העיר בתל קסילה במאה השתיים עשרה – האחת עשרה לפסה"נ, עיר שהיה בה מבחר יוצא דופן של בתי מגורים, בנייני מנהל ושלושה מקדשים שנמצאו זה מעל זה ובתוכם אוסף עשיר של כלי פולחן נדירים וייחודיים. כמו כן הספר דן במקורות ההשפעה ובקשרים התרבותיים הבאים לידי ביטוי בתגליות אלו, בצדדים אחרים של התרבות החומרית בתקופת הברזל א ובאירוע החורבן המרעיש של היישוב בסביבות שנת אלף לפסה"נ. פרק אחר דן בשיקום היישוב לאחר חורבנו. היישוב שוקם חלקית במאה העשירית-התשיעית לפסה"נ, בתקופת ראשית המלוכה בישראל, אך ספק אם אוכלס בישראלים. הפרקים שלאחר מכן עוסקים בשרידים משלהי תקופת הברזל ועד לתקופה הצלבנית. בכל אחת מהתקופות הללו התגלה ממצא ייחודי: בין השאר נחשפו בניין מנהל או בית אחוזה ובאר ריבועית מן התקופה הפרסית; מבנה שוק יוצא דופן מן התקופה הרומית המאוחרת; בית כנסת עם כתובת שומרונית מן התקופה הביזנטית; חאן מן התקופה המוסלמית הקדומה ושרידי תעשיית הסוכר מן התקופה הצלבנית.
יד יצחק בן-צבי
מאת: גיא בר-עוז, דן מלקינסון, דני נדל
תיאור: מבט ממעוף הציפור על מדבריות המזרח התיכון מגלה אלפי מבני אבן ענקיים. לכל מבנה מאפיינים ייחודיים, אך לכולם רציונל תכנוני דומה. הם בנויים בדרך כלל מקירות ארוכים בצורת משפך מוארך, המתכנסים למתקן דמוי מכלאה, ובשוליו מספר תאים קטנים. מבנים אלו, הנראים היטב מן האוויר, מכונים 'עפיפוני מדבר'. הם שימשו במשך אלפי שנים מלכודות לציד המוני של עדרי חיות בר. יותר ממאה שנים חלפו מאז שתוארו העפיפונים לראשונה, וכיום ההבנה שלהם מתבססת על חקר ההיסטוריה של תרבויות עתיקות שנעלמו מן העולם, על עדויות ותצפיות של חוקרי טבע ומגלי ארצות, ובעיקר על מחקרים ארכיאולוגיים של אתרים שנותרו חשופים במשך דורות על אדמת המדבר.בספר זה מתוארים לראשונה עפיפוני המדבר של המזרח התיכון בכלל ועפיפוני הנגב וסיני בפרט, אשר כמעט אינם מוכרים לקהל הרחב. אנו מבקשים למלא את החסר על ידי הצגת המסגרת ההיסטורית-תרבותית, הזואולוגית, האקולוגית והגיאוגרפית של העפיפונים. מתקני הציד העתיקים ועדותם האילמת מתוארים בהרחבה, משום שהם משקפים פרקים מרכזיים ביחסים בין האדם לסביבה המדברית. נוסף על כך, אנו מציעים מבט מקיף על מלכודות ציד במערב אסיה ובמרכזה, בצפון אפריקה, באפריקה הדרומית ובצפון אמריקה. אנו מתארים את אופי המלכודות ואת המינים שניצודו בהן כמו ביזונים, איילים, פראים, צבאים ואנטילופות ומציגים ממצאים ארכיאולוגיים, חרותות סלע ועדויות אתנוגרפיות שבעזרתן שוחזרו טכנולוגיות הציד ומשוחזרת גם ההשפעה ההרסנית שהייתה למלכודות על עדרי חיות הבר.
יד יצחק בן-צבי
מאת: עוזי ליבנר
תיאור: במוצא נחל ארבל, באתר עוצר נשימה ממנו נשקפים הכנרת ומצוקי הארבל, ממוקמים שרידיו של כפר גדול מן התקופה הרומית – ח'רבת ואדי אל-חמאם. בשנים 2012-2007 נערכו באתר חפירות נרחבות בידי משלחת מן המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, במטרה לשפוך אור על שאלות הנוגעות לחיים בכפרי הגליל בעת העתיקה. במוקד החפירה עמדה חשיפת בית כנסת מן הטיפוס ה'גלילי' ומחקר אדריכלי ואומנותי של שרידיו ושל רצפת הפסיפס המרהיבה שהתגלתה בו. ברחבי האתר נחפרו גם בתי מגורים רבים, סמטאות ומתקנים חקלאיים. בראש הר ניתאי שמעל הכפר נחפרו שרידיו של ביצור אימתני, ובמצוקיו נסקרו מערות מפלט רבות. הממצאים העשירים העלו כי קורותיו של הכפר מקפלים בתוכם חלק ניכר מתולדות ההתיישבות היהודית הכפרית בגליל בימי הבית השני, ובתקופת המשנה והתלמוד.בספר מוצגים פירות החפירה הארכיאולוגית באתר ותרומתם למחקר של סוגיות מרכזיות בתולדות ההתיישבות הכפרית בגליל בעת העתיקה ולאורח החיים של תושביו: מתי וכיצד התפתח היישוב היהודי בגליל בימי הבית השני ומניין הגיעו תושביו? עד כמה היו תושבי הגליל מעורבים במרד הגדול ובמרד בר כוכבא וכיצד השפיעו תוצאות המרידות הללו על ההתיישבות באזור? מה היה מבנה המשפחה הטיפוסי בכפרים בעת העתיקה וכיצד אפשר ללמוד זאת משרידי בתי המגורים? על מה התבססה כלכלת האוכלוסייה וכיצד עלה בידי תושבי הכפרים לממן הקמת בתי כנסת מפוארים? מתי החלו להיבנות בתי כנסת בכפרי הגליל ומה בין בתי הכנסת של ימי הבית השני לאלו של תקופת המשנה והתלמוד? מה אפשר ללמוד מאומנות בתי הכנסת ומן התרבות החומרית היום-יומית על עולמם הרוחני של תושבי הכפרים?
יד יצחק בן-צבי
מאת: אלדד ברין
תיאור: בסיומה של מלחמת העצמאות הייתה ירושלים עיר מוכה, מדולדלת וחצויה. בפני מדינת ישראל הצעירה ניצב אתגר כביר: אִכלוסהּ מחדש של העיר ושיכון תושביה – ותיקים וחדשים, חילונים ודתיים, קשי־יום ובני המעמד הבינוני. סיפורה של קורת הגג, הן הזמנית הן הקבועה, שלה זכו תושבי ירושלים הישראלית בתשע עשרה השנים הראשונות, המכוננות, לעצמאות ישראל, טרם סופר במלואו. כעת, לראשונה ובפירוט רב, אפשר להתוודע למפעל הסבוך ורווי המחלוקות שבו גדלו אוכלוסיית העיר ושטחה הבנוי פי שניים ויותר, וכל זאת בסד קשוח של זמן ותקציב, בהיעדר ניסיון בפיתוח עירוני רחב היקף, בצילם של איומים ביטחוניים ומדיניים ובמציאות של מתחים פוליטיים וחברתיים קשים. בהתבסס על שפע חומרים ארכיוניים ועל עיתונות התקופה מתוארים בספר אִכלוסם של שכונות העיר הלא־יהודיות הנטושות ושל הכפרים שבשוליה, הקמת מחנות העולים והמעברות ובנייתן של השכונות החדשות ששינו לעד את דמותה של העיר. ד"ר אלדד ברין מורה דרך ועמית מחקר באוניברסיטת חיפה, עוסק בחקר סוגיות בתחום הגיאוגרפיה ההיסטורית של ירושלים במאה העשרים. לימד במכון שכטר למדעי היהדות וכיום מרצה ומדריך סיורים ברחבי ירושלים – העיר שבה נולד, גדל ובה הוא מתגורר. ספר זה מבוסס על עבודת הדוקטור שלו. בשנת תשפ"ג זכה כתב היד בפרס ע"ש מיכל ועוזי הלוי לכתב יד מחקרי מצטיין העוסק בתולדות ירושלים וארץ-ישראל.
יד יצחק בן-צבי
מאת: מנחם קרן-קרץ
תיאור: החברה החרדית והיחסים בינה ובין כלל החברה הישראלית עומדים בשנים האחרונות במרכז סדר היום הציבורי. ספרים שראו אור בשנים האחרונות הציגו לציבור הישראלי את החברה החרדית, את השקפת עולמה הייחודית ואת המבנה הפנימי שלה.
ספר זה שונה מקודמיו בכך שהוא אינו עוסק בתיאור החברה החרדית כיום, אלא בוחן את הדרך בה היא התפתחה ב־150 השנים האחרונות. הקורא יגלה למשל כי החברה החרדית בת זמננו אינה חיקוי של אורח החיים החרדי במזרח אירופה ואיננה גלגול חדש של היישוב הישן שהתפתח בארץ־ישראל מאז המאה התשע עשרה. למעשה, אופייה וערכיה של החברה החרדית הישראלית המוכרת לנו התגבשו רק לפני פחות מחמישים שנה, ותהליך זה לא התרחש בירושלים כי אם דווקא בבני ברק.
הספר מציג שני סיפורים השלובים זה בזה. האחד מתאר את התפתחות המושבה הדתית בני ברק שקמה בראשית תקופת המנדט, ובסיומה הייתה למועצה מקומית בעלת אוכלוסייה מעורבת שרבים מתושביה התפרנסו ממפעלי התעשייה הרבים שקמו בה. לאחר קום המדינה הפכה בני ברק לעיר, ומאז שנות השבעים של המאה הקודמת צמחה אוכלוסייתה החרדית במהירות, בעוד רבים מתושביה האחרים עזבו אותה.
הסיפור השני מתאר את התפתחות החברה החרדית בישראל. זו החלה ביישוב הישן הקנאי והמתבדל בתקופה העות'מאנית, ונמשכה בתקופת המנדט עם עלייתם ארצה של חרדים מתונים ובורגנים שעם קום המדינה הפכו לזרם החרדי המרכזי. תהליכים חברתיים ואידיאולוגיים שהתרחשו בבני ברק בשלהי המאה העשרים הפכו את הזרם החרדי המרכזי המתון והמשתלב, לבעל השקפת עולם קנאית ובדלנית בהרבה מזו שבה אחז קודם לכן. כך הפכה בני ברק, ולא ירושלים, לבירת החברה החרדית.
יד יצחק בן-צבי
מאת: אבנר בן-זקן
תיאור: אם לא כל היהודים הם ישראלים, ולא כל הישראלים הם יהודים, למי אפוא שייכת מדינת ישראל?
זו השאלה הפשוטה והנפיצה שמונחת ביסוד הספר הזה.
השאלה הזו איננה רק ישראלית; היא נוגעת לשאלה עמוקה יותר: מה הופך בני אדם החיים יחד למדינה אחת.
מאז הקמתה נתונה ישראל במשבר זהות עמוק: מדינת היהודים, מדינה עברית, מדינה ציונית, מדינה יהודית-דמוקרטית או מדינה יהודית. אולם אבנר בן־זקן טוען כי ההגדרות הללו אינן פותרות את המתח אלא מסתירות אותו. הן מתקשות להכיל שמונה עשורים של חיים מדינתיים בישראל.
הספר מציג אבחנה חדה: היהודים הצליחו להשיג ריבונות, אך טרם נעשו למדינתיים. בעוד שבחיי היום־יום התגבשה כאן ישראליות מדינתית חיה, בשפה, בתרבות, בכלכלה ובחברה, מוסדות המדינה ממשיכים להישען על זהות מופשטת של ״העם היהודי״, המניחה כי המדינה שייכת ליהודי בבריסל יותר משהיא שייכת לאזרח ישראלי דרוזי. חלום אלפיים שנות הגלות התגשם בדמותה של מדינה שהיהודים מתקשים להכיר באופייה. הפער הזה, בין הישראליות הממשית של החיים במדינה לבין ההגדרה הרשמית שלה כמדינת הלאום של העם היהודי, עומד בלב הסתירה החוקתית והפוליטית של ישראל.
מול הסתירה הזאת מציע הספר הכרעה רעיונית: להכיר בישראל כמדינת הלאום הישראלי. מדינה שאופייה היהודי נובע מן הדנ״א שלה: מדינה שהיהודים הקימו והטביעו בה את אופיים, בשמה, בשפתה, בלוח השנה שלה, בסמליה הלאומיים, בחוק השבות ובייעודה כמדינת מקלט ליהודים. אך המדינה עצמה היא מדינתם של הישראלים החיים בה, יהודים ולא־יהודים כאחד.
מדינת הישראלים היא מסה פוליטית חדה המאתגרת את הנחות היסוד של השיח הישראלי. זהו ספר על ריבונות, על אזרחות ועל זהות. מעל הכול זו קריאה להכרעה: אם יש כאן ישראלים, הגיע הזמן שתהיה להם גם מדינה ישראלית.
מאת: מיכאל בר‑זהר, ניסים משעל
תיאור: "חיסלתי פעמיים מחבלים בפריז. אני זוכר היטב את אחד מהם. הגעתי לכיכר מדלן, חמוש ומרכיב פאה ומשקפיים. הלכתי עם אוזנייה והייתי בקשר עם היחידה. מאחורי נסעה מכונית המילוט. בכיכר מדלן פגשתי את בן הזוג שלי, אמיל. ידענו בדיוק מה עלינו לעשות. המחבל התקרב, ואנחנו נפרדים, מתרחקים מטר הצדה, שולפים ויורים.
"מכונית המילוט אספה אותנו מיד. ליד תחנת מטרו ירדתי, השלכתי את הפאה ושאר הפריטים המפלילים שעלי, ועליתי על רכבת תחתית. אתם שואלים מה הרגשתי כשנשלחתי להרוג אנשים בדם קר? לא היו ריגושים, ולא היתה הנאה. אני חייל במלחמה, ופעלתי על פי פקודה להגנת המדינה שלי". (מתוך הפרק "וידויו של לוחם")
הווידוי המלא מופיע בהמוסד - מלחמת המוחות, יחד עם שפע גילויים נוספים, וביניהם - כיצד נחשפה האמת על מות החיילים פינק ואלשיך בקרב סולטן יעקוב | כיצד תוכנן מבצע הביפרים | איך חוסלו נסראללה, הנייה, והמתכננים של 7 באוקטובר | איך גויס גנרל סורי בכיר לשירות המוסד | מי היה החבר הסודי של המוסד בצמרת הביון האמריקאי | מדוע פקד ראש המוסד זמיר על נציגו לומר לסגן ראש סוכנות הביון האמריקאית "שק לי בתחת" (ממש כך) | איך הקים דדי ברנע את "צבא המוסד" באיראן | מדוע פסק שופט לבנוני: "שולה כהן, על ריגול למען ישראל אני דן אותך למוות בתלייה, ועוד.
ידיעות אחרונות
מאת: אסא כשר
תיאור: הגדות יום העצמאות נכתבו, ועדיין נכתבות, כדי שישמשו בחגיגות משפחתיות או קהילתיות של יום העצמאות בהקבלה להגדה של פסח, שהקריאה בה עומדת במרכז חגיגת ליל הסדר של פסח. הגדות אלה התגבשו למן השנים הראשונות שלאחר הקמת המדינה והן ממשיכות להיכתב גם היום בידי מחברים שונים, בעבור מגוון של קהלים, כשהן מבטאות עמדות שונות בדבר משמעותה של העצמאות וערכיה.
בספר זה מתוארת ההיסטוריה המורכבת של ההגדות ליום העצמאות ורבות מהן מוצגות כאן כשלצדן דברי הסבר ורקע מפורטים ומעמיקים. אחדות מן ההגדות מובאות פה במלואן ואפשר להשתמש בהן בחגיגת יום העצמאות. בין השאר מובא הנוסח המלא שחיבר הרב שלמה גורן – לאחר שנמצא לקראת הכנת הספר – בתוספת פירוש מפורט, כמו גם נוסח הגדה מעניין שנכתב בארצות הברית והתפרסם באנגלית בשמו, ופרקי קריאה שהציע הרב דוד מישלוב בעקבות הרב גורן והמובאים בספר זה.
אוסף ההגדות הוא תרומה מיוחדת לתרבות העברית שנוצרה ומתפתחת בישראל.
ידיעות אחרונות
מאת: ארז תדמור
תיאור: הכשל המרכזי שהוביל ל-7 באוקטובר לא היה כשל מקצועי, אלא כשל דמוקרטי. אמנם מערכת הביטחון אחזה בקונספציה קטלנית, שראתה בהכלה פתרון קסם, ועדיין, למרות הטעות האקוטית, מדינת ישראל הייתה יכולה להתמודד בהצלחה עם האיום, אלמלא אותו כשל. המידע שזרם בשעות הלילה לא היה סתם "אותות חלשים", אלא נחשול של תמרורים אדומים. טלפון אחד לראש הממשלה באותן שעות קריטיות היה עשוי למנוע את האסון. אבל השיחה הזו מעולם לא התקיימה. כך, בגלל הכשל הדמוקרטי, נמנע – בכוונת מכוון – מידע הדרמטי קריטי מדרג המדיני, דבר שגרם לטבח הנורא ביותר מאז השואה.
מרד הגנרלים חושף את שורשיו ותוצאותיו של אתוס שומרי הסף – תפיסה מעוותת, הרואה בנבחרי הציבור סרח עודף: החל ממסגרות חינוך וכתבי עת צבאיים, הקוראים בריש-גלי להוליך שולל את הדרג המדיני, דרך תרגילי הונאה והדלפות מכוונות, שמטרתם לשבש את יכולתה של ישראל לנהל מלחמה, ועד למערכת התמריצים של הדיפ-סטייט והתשתית הרעיונית של מאבק התודעה, המבקש לנטרל את יכולתו של הציבור לשלוט בגורלו.
הוצאת סלע מאיר
מאת: נדב שרגאי
תיאור: מסמכים מסווגים שנתפסו בעזה במהלך המלחמה חשפו שמתקפת השבעה באוקטובר נודה להיות רק יריית פתיחה של "פרויקט השחרור הפלסטיני". התוכנית המלאה הכללית את כיבוש השטח, טבח ביהודים ולבסוף הצפת הארץ במאות אלפי פליטים פלסטינים. פעילי הנוח'בה שהשתתפו במטבח העידו בחקירתם שהיו משוכנעים שהם באים כדי להישאר בארץ ולהתיישב מחדש בבתי אבותיהם.
מה הספרנהר ועד לים הוא פרי של מחקר יסודי המגלה כי תפיסה הרווחת, תביעת השיבה הפלסטינית אינה פולקלור שנועד למר זיכרון היסטורי, וגם איננה קלף מיקוח במשא ומתן. זוהי אידיאולוגיה עמוקה ומושרשת, שמאחוריה ניצבת תוכנית מעשית ומפורטת לשינוי המאזן הדמוגרפי בישראל ולחיסול המדינה היהודית.
הוצאת סלע מאיר
מאת: מאיר דויטש
תיאור: כשאנחנו נוסעים בכביש ורואים פלאח חורש את האדמה או רועה צאן אוסף את הכבשים, אנחנו אולי מחייכים מול הפסטורליות. כשלא רואים את התמונה השלמה, קל להתמכר לשקט וליופי. השאלה היא רק אם אנחנו מוכנים לראות מעבר להם.
כשמאיר דויטש מסייר עם חברי כנסת, עיתונאים ומשפיענים ביהודה ושומרון, הוא שואל שאלה שגורמת להם לגחך: מתי הוקמה מדינת ישראל? אחרי שהצחוק שוכך, מישהו יאמר, "1948". אבל בניגוד למה שהתרגלנו לחשוב, מדינת ישראל רק הוכרזה ב-1948. היא הוקמה לאורך העשורים הרבים שקדמו לכך, כשהתנועה הציונית הקימה מוסדות לאומיים, צבא ותשתיות, וגם הקימה במבצעי-בזק ליליים עשרות יישובים ששינו את מפת הארץ לתמיד.
חומה ומסגד הוא מסמך מאיר עיניים שלא עוסק בוויכוח הפוליטי אלא במציאות עצמה: בנתונים, בתצלומים, במפות ובפסקי דין, מתוך היכרות בלתי-אמצעית עם כל שביל שנפרץ וכל מבנה שהוקם – היכרות שמושגת אך ורק על ידי סוג האנשים שנמצאים בשטח מדי יום ביומו. הספר מתאר מה קורה כשהנחישות המעשית של הרשות הפלסטינית פוגשת את מערכות החוק והאכיפה הישראליות, ומה משתנה כשמדינת ישראל מחליטה שלא להפקיר את השטחים האסטרטגיים ביותר שלה.
הוצאת סלע מאיר
מאת: רות קבסה אברמזון
תיאור: בבוקר שבת שמחת תורה תשפ"ד, כשהאסון חשף את הקונספציה והחידלון שפשו במערכת הביטחון, גילו אזרחי ישראל גם את הקיפאון והקיבעון שנגסו בתחום האזרחי: משרדי הממשלה והשירות הציבורי נחשפו בחולשתם ובאוזלת ידם. מערכות ענק, הנהנות מתקציבי עתק, התקשו לתת מענה לצרכים הדחופים והרבים. הקריסה הזו אל מול האסון רחוקה מלהיות הפתעה; זוהי תוצאה צפויה של מערכת שנשחקה במשך שנים עד דק.
הספר הזה הוא מסמך רחב ומעמיק שצולל אל "הקופסה השחורה" של המנגנון הציבורי בישראל. מחקר ארוך-שנים של ד"ר רות קבסה-אברמזון, הכולל ראיונות שערכה עם בכירי המערכת, חושף את מלחמת האתוסים שהופכת את השירות הציבורי לגוף ללא מצפן, ומציע קריאת כיוון בהירה ואופטימית שתוודא שהמדינה תשוב אל מקורותיה ותחזור לעבוד בשבילנו, האזרחים, בימי אסון ובימי שגרה.
הוצאת סלע מאיר
מאת: ניצן הורוביץ
תיאור: "אמא, אין ברירה, מוכרחים לעזוב", הפצירה בת הקיבוץ באימהּ בבוקר ה-7 באוקטובר. השתיים, כמו כמעט כל תושבי חניתה והיישובים בגבול הצפון, עזבו את ביתן בלב כבד. קהילות שלמות נעקרו ונדדו ברחבי הארץ. ישראל יצרה בשטחה הריבוני רצועת ביטחון ריקה מתושבים – אירוע חסר תקדים בתולדות הציונות. במשך שנה נכתשו היישובים הנטושים באש חזבאללה. בצפון שררה תחושה כבדה של הפקרה. חניתה נוסדה במאמץ עצום של התנועה הציונית, במטרה להבטיח את גבול הצפון של המדינה היהודית העתידית. במלחמת השחרור, פונו ילדי חניתה ברפסודה לחיפה, מחשש לפלישה מלבנון. הילדים הללו, כיום סבים וסבתות, לא העלו על דעתם, שלאחר יותר מ-70 שנה, שוב ייאלצו לעזוב את הבית לחודשים ארוכים.
הבית בקצה המדינה פורשׂ את הסיפור המטלטל של חניתה מיום הקמתה, סמל ההתיישבות של חומה ומגדל, ועד הפינוי הגדול, המלחמה הקשה בצפון והחזרה המרגשת הביתה. זהו סיפורה של קהילה שורשית, מלח הארץ, ושל כיתת הכוננות הנועזת של חניתה – היחידה שהתעקשה להשאיר בידה את הנשק והצילה את הקיבוץ משריפות ענק במהלך המלחמה.
מדוע הוחלט על פינוי הצפון ונטישת כל היישובים? מדוע הפינוי נמשך זמן כה רב? מדוע פתחה ישראל בלחימה עוצמתית מול חזבאללה רק כשנה לאחר הפינוי? מה משמעות הפינוי ביחס למושכלות היסוד של הציונות והתנועה הקיבוצית? ואילו אתגרים עומדים בפני הקהילות עם החזרה הביתה?
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוציתהקיבוץ המאוחדיד יערי
מאת: עמינדב דיקמן
תיאור: לצד פעילותו רבת-השנים כמתרגם שנתן צורה עברית למשוררים מן העת העתיקה עד המאה העשרים, פעל עמינדב דיקמן כחוקר, מסאי ומבקר ספרות. ב'שורות אחרונות' כונסו מבחר מאמרים, מסות ורשימות שפרסם במשך ארבעה עשורים בספרי מחקר ובמוספים ספרותיים, וכן הרצאות שבעל פה ומאמרים מן העיזבון שנדפסים כאן לראשונה.
הפרקים מציגים קשת ססגונית של תחומי עניין שבהם עסק דיקמן לאורך חייו: השירה הקלסית והתקבלותה, ספרות רוסית, נפתולי השפה העברית, אומנות הספר ותולדותיה ועקרונות התרגום. בכמה מן המאמרים, האישיים יותר באופיים, מתאר דיקמן את ראשית דרכו בתרגום ודן בפועלו של אביו, המתרגם שלמה דיקמן. מאמרים אחרים מניחים את היסודות לספר על תולדות התרגום העברי, שלא זכה להשלים את כתיבתו.
מן המאמרים נגלה בעל סגנון נוקב ומושחז, רב-אומן של עברית ייחודית ועשירה, כותב רווי תשוקת אמת לספרות ולספרים – אך ניבטת מהם גם דמותו של אינטלקטואל מעורב, שביקש להתוות דרך בתרבות העברית, לעצב את פניה ולהרחיב את אופקיה.
מוסד ביאליק
מאת: אהרן איתן
תיאור: האם צפויה עלייה של ממש במספר החרדים העובדים? מה ההיתכנות לשילוב לימודי ליבה במוסדות החינוך החרדיים? האם המצב הקיים כרוך בפגיעה בזכויות אדם, והיכן המפתח לשינוי? מהם מאפייניה המהותיים של האידאולוגיה החרדית? מהם זרמי העומק המכוננים צייתנות אבסולוטית לסמכות הרבנית? מה ההבדל בין חרדיוּת גמישה לחרדיוּת מתחדשת? כיצד התגבשה האידאולוגיה החרדית למגזר משפיע ובו חמישית מילדי ישראל ? ומהי בעצם החברה החרדית?
"חרדיות ישראלית" הוא חיבור מקיף, ראשון מסוגו, שדן בשאלות אלה ובשאלות כלליות שנוגעות לקונפליקט המרתק בין דת למודרנה במאה העשרים ואחת.
בשפה קולחת ובהירה נפרסת כאן יריעה רחבה של המגזר החרדי מנקודות מבט מקוריות של עבר, הווה ועתיד. הדיון נסמך על מגוון עשיר של מקורות, ונמזגים בו כמה תחומי חקר – היסטוריה וסוציולוגיה, משפט ומדיניות ציבורית, פדגוגיה ותאולוגיה. לכל אורכו עולות תובנות שמעוררות חשיבה מחודשת, ומובאים כלים חדשים להבנת המציאות החרדית ויחסיה עם החברה הישראלית.
ד"ר אהרן (ארי) איתן הוא עמית מחקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות ובפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית. מתחומי מחקרו: תאולוגיה ומודרנה, דת ומדינה, המגזר החרדי בישראל . "חרדיוּת ישראלית" הוא ספרו השלישי.
מוסד ביאליק
מאת: חיים חזן
תיאור: באביב 2020, בפרוץ מגפת הקורונה, הודרו אזרחים מבוגרים מן המרחב הציבורי וסומנו כקטגוריה מובחנת, נטולת זכויות ומסוכנת. כך הפכה הזִקנה מתקופה בחיי אנוש ל"גזע" שאנושיותו מוטלת בספק. "מצב החירום", שבשמו הובדלו ובוּדדו הזקנים מממלכת החיים, לא היה אלא ניסוי כלים שלטוני בניהול ומִשמוּע אוכלוסיות, שהטרים את התמורות בסדר הפוליטי בישראל ובעולם המערבי.
מגילנות לגזענות - כרוניקה של שליטה חושף את התשתית האידאולוגית שפעלה מאחורי האפידמיולוגיה ואת עיצוב דמותה של הזִקנה לא רק כקורבן אלא גם כמקרבן, המפיץ מחלה ומבשר מוות. הוא מראה כיצד בשם הדאגה החמלה הואץ תהליך חברתי ששחק את אנושיותם של הזקנים והציג אותם כבעיה שיש לפותרה.
מחבר הספר, פרופ' חיים חזן, קורא תיגר על השפה, המדיניות והדמיון התרבותי שלנו, ומזמין לחשוב מחדש מהי זקנה, מהו ערכו של אדם באחרית ימיו, ומה קורה לחברה שמסבה את מבטה מעברה ומעתידה בשם כוחו של ההווה.
חיים חזן הוא אנתרופולוג חברתי, פרופסור אמריטוס בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, ומנהל שותף במרכז מינרבה לחקר בין־תחומי של סוף החיים באוניברסיטת תל אביב.
הקיבוץ המאוחד
מאת: ניצה בן-ארי, רינה בן-שחר
תיאור: קובץ מחקרים זה הוא העשירי בסדרה הבין-תחומית "העברית שפה חיה". מכונסים בו שמונה עשר מאמרים על העברית החדשה, הכתובה והמדוברת, בהקשרים שונים של חברה ותרבות. הקובץ מפגיש חוקרים ותיקים וצעירים מתחומי מחקר מגוונים: הלשון העברית, הספרות, התרגום, העיתונות, חקר השיח וחקר השיחה, הפרגמטיקה, העברית המדוברת, הרטוריקה, הקומיקס, המוזיקה ועוד. סדרת מחקרי "העברית שפה חיה", בת מסורת של יותר משלושים שנים, מעודדת חוקרים מדיסציפלינות מגוונות לבחון היבטים לשוניים בתחומי המחקר שלהם.
הקיבוץ המאוחד
מאת: עוז בן נון, עוז סימינובסקי
תיאור: ישראל של השישה באוקטובר 2023 המדינה הייתה בדרך להתרסקות. ובכל זאת, איכשהו, כל מה שהחשבנו לשייכות ל"שישה באוקטובר", כל שנשבענו שלא יחזור – הקיטוב, העיוורון, ההפקרות – עדיין כאן. האם לא למדנו דבר? האם נידונו להידרדר שוב לשערי חורבן?
עוז בן נון ועוז סימינובסקי הם שני לוחמי מילואים שהשבעה באוקטובר שינה את מסלול חייהם, הם נחושים שהם ישנו גם את מסלול חייה של מדינת ישראל. בשישה פרקים קצרים הם מאבחנים את מרכיבי ההתפרקות החברתית שהובילה לשבעה באוקטובר, וגם את התרופה לה; תרופה הטמונה בברית העמוקה שנכרתה בין כל מי ששמעו את הזכרת אחיהם באותו יום נורא, ואמרו "הנני". אלה האנשים שבכוחם לרפא את ישראל ולהצעיד אותה אל העתיד הגדול בתולדותיה. אלה אנחנו, המשרתים.
הוצאת סלע מאיר
מאת: ריקי ממן
תיאור: יש סוג מסוים של שירות צבאי שאינו רק חובה אזרחית או תרומה לביטחון; הוא גם השמה, הוא השקעה כלכלית אדירה, והוא כרטיס הכניסה לאליטה כלכלית, שהיא ההייטק הישראלי. הדרך לשירות הייחודי הזה פתוחה לקבוצות מסוימות בחברה הישראלית וכמעט שאינה קיימת לציבור עצום שכמעט אינו מודע להזדמנות האדירה הזו. לרבים מהם השירות הצבאי אינו מתקיים מול מסכים בחדרים ממוזגים, אלא בבוץ של עזה ובסבך הלבנוני.
רוב החיילים המשוחררים מתחילים את חייהם האזרחיים עם מענק צנוע וחלומות על עבודה מועדפת. זאת, בעוד בוגרי היחידות הטכנולוגיות מנהלים משא ומתן על חוזי העסקה של עשרות אלפי שקלים עוד לפני שגזרו את תעודת החוגר. מהקבוצה הזו נולדת האליטה כלכלית המשנה את פניה של ישראל.
אוליגרכיית הטק חושף את המנגנון הסמוי שהפך את צה"ל מכור ההיתוך למחולל הפערים הגדול בישראל. בספר נחשפת השיטה – ממיונים המתעדפים את בעלי הכתובת הנכונה במרכז, דרך שיטת חבר מביא חבר, ועד לחשיבה ההומוגנית שצמחה בתוך הבועה – ושהתנפצה לכולנו בפנים ב-7 באוקטובר. זוהי קריאת השכמה דחופה לחברה המבקשת להבטיח שוויון הזדמנויות אמיתי לכל בניה ובנותיה.
• כמה מיליונים שווה שירות ביחידה הטכנולוגית הנכונה?
• כיצד אתר פנימי של חיל המודיעין ניתב מקורבים למסלול המיונים הנחשק בצבא?
• מי השתיק את האלחוטנים הוותיקים, שהתריעו על האסון המתקרב?
• ומדוע יחידות הסייבר עדיין לא עברו מגוש דן לנגב?
הוצאת סלע מאיר
מאת: שי בורשטיין
תיאור: מהו ניב "שורשים"? אילו זְמָרים נכללים בו? מהם המאפיינים המוזיקליים והטקסטואליים שלו? במה שונים זִמְרֵי "שורשים" מזְמָרִים עבריים אחרים שנכתבו באותה תקופה? פרופ' שי בורשטין, מן המייסדים והמפעילים של "זמרשת", המפעל לשימור הזמר העברי, מסרטט בשפה בהירה וקולחת את תולדות ניב "שורשים". היריעה הרחבה שהוא פורס מתארת ומתעדת את הנסיבות החברתיות, התרבותיות והאידאולוגיות שנולדו בהן זִמְרֵי "שורשים", את העקרונות המוזיקליים שהיו נר לרגלי מחבריהם ואת דרכי הפצתם. בחלקו השני של הספר מתוארים השינויים הסוציו-תרבותיים שחלו בישראל ובעולם, ובעטיים דעך ניב "שורשים" ונעלמו כמעט לגמרי רוב זִמְרֵי "שורשים" מן הרפרטואר של ימינו. המידע המרתק המובא בספר יש בו כדי להעשיר את כל מי שיש לו עניין בתולדות הזמר העברי לדורותיו ובתולדות היישוב העברי לפני קום המדינה ובעשור הראשון לקיומה.
מוסד ביאליק
מאת: ליאב אורגד, אורן נהרי
תיאור: מדוע האמון בדמוקרטיה הליברלית נשחק דווקא בעידן של זינוק בתוחלת חיים, של שגשוג כלכלי ושל שיעור המשכילים הגבוה בהיסטוריה? האם הדמוקרטיה כשלה, או שמא אנו דורשים ממנה מה שלא נועדה או אינה יכולה לתת?
דמוקרטיה על ספסל הנאשמים הוא ספר אינטראקטיבי, המזמין אתכם להשתתף במשפט פומבי מרתק. על ספסל הנאשמים: הדמוקרטיה. בעשרה דיונים סוערים מוצגות השאלות הבוערות של זמננו: שלטון הרוב מול שלטון המשפט, חירות הפרט מול עריצות האלגוריתם, טוהר מידות מול שחיתות.
אתם, הקוראים, חֶבֶר המושבעים. בכל דיון תבחנו ראיות, תשקלו את הטיעונים ותכריעו – הדמוקרטיה אשמה או זכאית? האם מגיעה לה הזדמנות נוספת לתיקון? והאם נשכיל לעדכן גרסה לדמוקרטיה, לפני שיהיה מאוחר מדי?
כנרת, זמורה דביר בע"מ
מאת: מיקי עופר-ירום, נטע ארנון שושני
תיאור: מיניות הייתה ועודנה מאפיין אנושי מרכזי של התבגרות ובגרות. בעידן הפוסט-מודרני היא נוכחת ביתר שאת בתקשורת, באומנות, בצרכנות ועוד. כיצד מחנכים דור צעיר בעולם משתנה ומורכב לידע מיני ולהתנהגות מינית מתוך הנאה, כבוד וגבולות? בשנים האחרונות גוברת הדרישה ממנהלות וממנהלים, ממורות וממורים וכן מהורים – להנגיש ידע מהימן ועדכני בחינוך המיני. במקביל קרא משרד החינוך לרפורמה משמעותית בתחום זה הן בבתי הספר הן במוסדות ההכשרה להוראה.
הספר מין-עד – חינוך מיני עכשווי במערכת החינוך הישראלית מציע גישה עדכנית, רגישה ומבוססת ידע תאורטי ומעשי לחינוך למיניות בריאה בקרב ילדים ונוער מתוך התבוננות מעמיקה בחברה הישראלית ובמערכת החינוך שבה.
בספר נאספו מאמרים שנכתבו בידי מיטב החוקרות, החוקרים ונשות ואנשי שדה החינוך וההכשרה להוראה בישראל. הוא מציג תובנות חינוכיות וטיפוליות מגוונות ממסגרות החינוך בגיל הרך ועד התיכון, בחינוך הממלכתי, בממלכתי-דתי ובחינוך המיוחד. בתוך כך הוא מתייחס לקהילות לאומיות, לקהילות דתיות וללהט"ב. הספר מיועד לנשות ולאנשי חינוך, להורים, למטפלות ולמטפלים, ולכל מי שהתחום נוגע לעיסוקו, לליבו או לחייו.
מכון מופ"ת
הצג עוד תוצאות