נמצאו 2086 ספרים בקטגוריה
לכל הספרייה
מאת: אמנון מגן
תיאור: כנס זה נערך לציון עשרים שנה למותו של בן גוריון ועשרים שנה להקמת יד טבנקין.
בימים אלה, כימים של מפנה היסטורי, חשיבות מרובה למבט נוסף אל מרכיבי הבטחון הלאומי כפי שראה אותם בן גוריון, ובעיקר מקומו של השלום בכלל חמשת המרכיבים שמנה. ראוי לתשומת לב גם מה לא כלל בן גוריון במרכיבי הבטחון הלאומי כמו עוד שטח, למשל. בהרהורי שעה אלה יש כדי לספק חומר למחשבה לעושי השלום ולמתנגדיו כיום. איך ספק, שלא הייתה הסכמה עם בן גוריון ברחבי התנועה הקיבוצית כולה, ובוודאי לא בכל הסעיפים. עוד נכונו אז ויכוחים בין בן גוריון לבין הקיבוץ המאוחד והשומר הצעיר (שהיו אז החלק המרכזי במפ''ם) והיו לו בני-פלוגתא.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן
תיאור: יום העיון שלנו יעסוק בפרשה שאינה חדלה לעורר סקרנות, רגשות והתייחסויות, מאז התרחשה ועד היום פרשת שביתת הימאים בנובמבר 1951 או כפי שקראוה אז ''מרד הימאים".
אפשר לראות בפרשה זו נקודת תפנית מהחשובות בתקופה קריטית בתולדות ההגשמה הציונית. ראשית ימיה של מדינת ישראל, הוא זמן של ייצוב מסגרות חדשות ושבירת הישנות. גיבורה הראשי של הפרשה, כמו במרבית הפרשות הקריטיות של הזמן ההוא, הוא דוד בן-גוריון. ככל שעובר הזמן מתברר יותר ויותר, שבן-גוריון ראה בהקמת המדינה רגע מהפכני בתולדות העם, ואמנם הוא ביצע מהפכה, מדרך "היישוב" לדרך המדינה, מהפכה שחייבה שבירת מסגרות והקמת אחרות תחתן, שבירת אתוס והצעת אתוס שונה תחתיו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן
תיאור: בשבעה במרס 1988 התקיים ב"יד טבנקין" כנס, שעניינו שישים שנה לקיבוץ המאוחד מבט פנימי. במשך יומיים השתתפו המתכנסים בחוגי עיון ובישיבות מליאה, שמעו הרצאות ואף תרמו בדברים לדיון.
יבול הדברים שנשמעו בכנס ניתן בזה על פי סדר הכינוס והעניינים שנדונו בו, ואלה התייחסו לקיבוץ המאוחד באהבה ובגעגועים, בביקורת ובחשבון נפש, בתחומים הרבים בו תרם הקיבוץ המאוחד את כוחו והגותו לארץ ולעם, לבניינם ולהגנתם, לעלייה, להתיישבות ולחינוך הנוער.
ב 1979 התאחדו הקיבוץ המאוחד ואיחוד הקבוצות והקיבוצים לתנועה הקיבוצית המאוחדת, ובכך הוטל כעין סימן סיום לפרק של הקיבוץ המאוחד בהיסטוריה של ישראל. לכאורה, נקודת סיום המאפשרת סיכום. סיכום זה נעשה כ"מבט פנימי" שההזדמנות לו באה לידינו במלאת 60 שנה לייסודו. הקיבוץ המאוחד שייך להיסטוריה, אך עלילותיו יכולות לתת השראה לתנועה הקיבוצית ולתנועה הציונית בימינו יותר מאי פעם. גם לכך נועד לקט זה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן
תיאור: יום עיון של החוג לקידום השיתוף והניהל העצמי שהתקיים בתאריך 09.01.1991 בנושא הקיבוצים העירוניים:
1. "קיבוץ ראשית" נוסד בשנת 1979 על ידי צעירים, ברובם "ש"ינשינים", בוגרי צבא, יוצאי הקיבוץ הדתי. הקיבוץ קשור לתק"ם. הקיבוץ מונה כיום 85 נפש 40 מבוגרים ו45 ילדים.
2. בוגרי גרעין נח"ל של הנוער העובד והלומד ומחציתה בני קיבוץ. כיום מונה הקיבוץ כ35 נפשות 15 חברים מבוגרים, 10 סטודנטים הגרים בקיבוץ ומשתתפים חלקית בפעילות, ועשרה ילדים. הקיבוץ קשור לתק"ם.
3. קיבוץ "מיגוון" נוסדר ב-1987. המייסדים - בני קיבוץ ובוגרי גרעינים. כיום מונה הקיבוץ 10 חברים ועוד ארבעה חברי גרעין ושלושה ילדים. קשורים לקיבוץ הארצי השומר הצעיר.
אנחנו מבקשים לבדוק שלוש שאלות:
א. האם זו דרך לרבים?
ב. מה הם דפוסי המעורבות של הקיבוץ העירוני בסביבה החברתית והפוליטית?
ג. האם דרוש משק עצמי לקיבוץ כזה?
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן
תיאור: הסדר הקיבוצים כרוך בסכום בסדר גודל של שבעה מיליארדי שקל חדש, והוא פחות מסכום הסדר מניות הבנקים עליו המליץ כל כך אברהם שפירא, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, "עבור יתומים ואלמנות", כביכול. אין ספק, שהרעש שעורר הסדר הקיבוצים הוא מסיבות פוליטיות. טוב לשים לב גם להשלכות החברתיות פוליטיות של המשבר. הוא גם משפיע על מוראל חברי הקיבוצים, שהם כאילו עומדים בשער הממשלה עם כינור וכובע, לפי הקריקטורה של מושיק ב"דבר". זה לא עוזר לתהליך חידוש הצמיחה ולקבלת הפלח המתאים לקיבוצים בחקלאות ובתעשייה. לכן אבקש משלמה לשם ואייבי רון, הדוברים של התק"ם, לומר איך הם רואים את ההשלכה הפוליטית ואת הפרסטיזיה של התנועה הקיבוצית לאור חובות הקיבוצים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן
תיאור: יום העיון התקיים בתאריך 15.12.1988 בעקבו ספרו של מתתיהו מינץ "זמנים חדשים - זמירות חדשות בורוכוב 1917-1914": 
1. מרדכי אלטשולר - לא חש את המציאות ברוסיה.
2. יונתן פרנקל - בורוכוב בארצות הברית.
3. משה מישקינסקי - אחד בדורו ובן דורו.
4. יעקב גורן - בעייתו של מנהיג ציוני.
5. מתתיהו מינץ - דברים בשלוש סוגיות.
6. שלמה נאמן - מארקס, מארקסיזם, בורוכוב ובורוכוביזם - כיצד?
7. חיים פינקלשטיין - יינייע צייטן - נייע לידעריי פון פראפעסור מתתיהו מינץ.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אלי אברהמי
תיאור: יום עיון שהתקיים בתאריך 27.09.1990:
1. אלי אברהמי - אין תכנית לאומית ואין תכנית של תנועת העבודה.
2. אבי בן-בסט - המדיניות לקליטת העולים בתעסוקה.
3. מרדכי קדמון - שינוי מבנה התעסוקה ושינוי מפת המדינה.
4. יחיאל לקט - ההתיישבות צריכה לאמץ תכנית קליטה בעלת מעוף וחזון.
5. יעקב צור - תופעה יהודית ייחודית.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן
תיאור: יום עיון שהתקיים בתאריך ה13.06.1990:
1. עמוס פונקשטיין - דברי פתיחה: למה באה ההידרדרות בקשר שבין האינטלקטואלים לבין ההנהגה הציבורית? שלוש תשובות אפשריות.
2. נורית גוברין - מסורת המחאה בספרות העברית.
3. יזהר סמילנסקי - איפה הקול הצעיר בתקופה הזאת?
4. יצחק בן אהרן - האינטלקטואל כבורא המציאות.
5. אין דבר מאכזב יותר מבואו של משיח.  
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אלי אברהמי
תיאור: יום עיון זה מוקדש לזכרו של יהודה שוסטר ז"ל שהתקיים בתאריך ה18.06.1990:
1. מוקי צור - הסוציאליזם של יהודה היה אתיקה אישית.
2. אלי אברהמי - אבדה הבושה בפוליטיקה והמאבק הכוחני תפס מקום המאבק האידאי.
3. גד ברזילי - המשבר הפוליטי בישראל: מאפיינים והשלכות.
4. אליעזר דון-יחיא - הפוליטיזציה של הקבוצות החרדיות.
5. יורם פרי - הבעיה המרכזית של הפוליטיקה הישראלית - השטחים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אשר מניב, גבי פרי
תיאור: יום עיון שהתקיים בתאריך ה25.5.1988 במכון ישראל גלילי לחקר כוח המגן:
1. שלמה אבינרי - תהליכי שינוי בעמדת ברית המועצות כלפי הסכסוך הישראלי ערבי.
2. דן שיפטן - התפיסות המנחות בפוליטיקה של ארצות הברית כלפי הסכסוך.
3. איתן גלבוע - סקר דעת הקהל בארצות הברית.
4. אליקים רובינשטיין - היחסים הבי-לטראליים.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: בן הרצוג
תיאור: מסוף המאה ה־20, אזרחים ישראלים רבים מנסים להשיג אזרחות כפולה. המושג “אזרחות כפולה&rdquo, (Dual Citizenship) מתאר באופן מילולי אדם אשר יש לו שתי אזרחויות, אך הלכה למעשה מצביע על אדם המחזיק ביותר מאזרחות אחת. בעבר, התפיסה הלאומית התנגדה לסטטוס זה, ולכן רוב מדינות העולם נאבקו להעלימו. עם זאת, כבר מחקיקת חוק האזרחות המקורי בשנת 1952, מדינת ישראל מתירה לישראלים להחזיק יותר מאזרחות אחת. מטרתו העיקרית של ספר זה היא להציג ולהסביר את הפער בין התפיסה התרבותית ההגמונית, שהתנגדה לאזרחות כפולה, ובין המדיניות הישראלית אשר אישרה סטטוס זה.
הספר בוחן את הקשר הקיים במדינת ישראל בין הממד המשפטי, המאפשר אזרחות כפולה, לבין הממד התרבותי, אשר מאמץ תפיסות הקושרות בין לאומיות לאזרחות בלבדית. הספר עומד על שינוי היחס לאזרחות כפולה בישראל במהלך השנים ועל הדרך בה ניתן להסביר שינוי זה.
על בסיס תיאור היסטוריית החקיקה של חוק האזרחות הישראלי והדיונים סביבו, כמו גם בעזרת ניתוח ממצאים משלימים, כגון תכתובות משרד החוץ או התייחסויות תקשורתיות, מוצעת הטענה כי היחס לאזרחות כפולה בישראל משלב שיקולים פרגמטיים עם שיקולים סמליים. התקבעות הנהלים המסדירים אזרחות כפולה בישראל, המשמעויות התרבותיות של נהלים אלו, שעתוק התרבות הפוליטית הישראלית והשינויים שחלו בה עם השנים , מושפעים משילוב של גורמים, ביניהם צרכי האידיאולוגיה הפוליטית הישראלית־ציונית, פלגנות פוליטית ומפלגתית וטעמים הכרוכים במערכת הבינלאומית.
ד”ר בן הרצוג הוא מרצה בכיר במכון בן־גוריון לחקר ישראל והציונות באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וראש התוכנית הבינלאומית ללימודי ישראל ע”ש וודמן־שלר. מחקריו על מוסד האזרחות מתפרסים על מספר תחומים (סוציולוגיה, מדע המדינה, משפטים והיסטוריה) ועוסקים במקומות שונים (ישראל, ארצות הברית וקנדה). בטרם הגיע למכון השתלם כפוסט־דוקטורנט באוניברסיטאות ייל והרווארד.
הוצאת אוניברסיטת בר אילן
מאת: יואב בן-ארי
תיאור: "גם אנחנו צריכים לגשת אל אתר העתיקות מעט מנומנמים: להתבונן מטה אל בור החפירה הארכיאולוגי כאילו הוא מופיע בחלום, או מוטב, כאילו הוא חלום של ממש, חלומה של האנושות אשר נקרש בעפר, חלום הנחלם על העבר האנושי באמצעות עבודתם המדעית של הארכיאולוגים".
האם הארכיאולוגיה חשובה? מהו מקור ערכה? מה הופך את האובייקטים העתיקים למשמעותיים וליפים עבורנו, האנשים שאינם בהכרח ארכיאולוגים?
"תלולית מחוקה בחול", ספרו השני של יואב בן־ארי, הוא מסע בעקבות הפואטיקה של הארכיאולוגיה: בחפשו אחר משמעותה של הארכיאולוגיה וטעמה, משוטט מחברו של הספר בין אתרים עתיקי יומין לבין הרחוב הירושלמי העכשווי, בין זיכרונות אישיים לזיכרונות קולקטיביים, בין המחקר המדעי לבין מחוזות הספרות, החלום והפנטזיה. בן־ארי כותב על אבנים וחרסים, אך שואף אל האנשים שמאחוריהם; ממשש את העבר, אך עומד בהווה ופוזל לעתיד. גם כאשר הוא נשען על השיח האקדמי או נכנס אל תוך סבך הפוליטיקה, הריהו חותר בראש ובראשונה אל הפואטי. כך, המסות המכונסות בספר זה, לא פחות משהן מאירות עיניים ומלמדות, הריהן מתגבשות לכדי מעין רומן אישי מפתיע ומרגש.
יואב בן־ארי (1979) פרסם סיפורים, מאמרים ושירים בבמות שונות. קובץ הסיפורים שלו, "כל הוורידים הולכים אל הלב" (2013) זיכה אותו בפרס שרת התרבות ליוצרים בראשית דרכם. חיבור פרי עטו זכה במקום הראשון בתחרות החיבורים מבית "עלמא". הוא בעל תואר ראשון בארכיאולוגיה ותואר שני בייעוץ חינוכי. מתגורר בירושלים ועוסק בחינוך.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אורן יפתחאל, אחמד אמארה
תיאור: הספר מציג מחקר עומק ראשון מסוגו לשאלת זכויות הקרקע, התכנון וההתיישבות של האזרחים הבדווים בנגב, לאחר שנים ארוכות של דיכוי נישול והרס. דרך התמקדות בפרשת אל-עראקיב הספר פורש ידע היסטורי, ארכיוני, גיאוגרפי, משפטי ותכנוני רחב ומציג שפע ראיות המפריכות את שלילת זכויות הקהילות הילידיות בידי המדינה. הספר מדגים מגוון אפשרויות לפתור את הסכסוך בין המדינה לבדווים בצורה צודקת, מעשית ובת-קיימא.
"הספר מציג מחקר ראשוני בעל עומק וחשיבות יוצאי דופן, שנכתב ע"י חוקרים שאינם מסתגרים באקדמיה אלא תרמו ותורמים באמצעות מחקריהם להגנה על כמה מהקהילות המוחלשות ביותר בישראל. קריאה חובה לכל מי שעתיד צודק באזורנו חשוב להם, ומבינים שתנאי לריפוי היא הבנה עמוקה של המנגנונים הפוליטיים, הכלכליים והמשפטיים שהניעו את עוול והנישול הנמשכים בנגב."
עו"ד מיכאל ספרד, עו"ד מוביל לזכויות אדם המייצג תביעות מקרקעין של שבטים בדווים בעראקיב.
"הספר "אדמה מרוקנת" מקורי ופורץ דרך. הוא מבוסס על מחקר חדשני רב-תחומי ומבקש לתת מענה לאחת הסוגיות הקשות ביותר בארץ -- זכויות הבדווים כעם יליד המנושל בחסות החוק. הספר מצליח לסדוק משמעותית את הדוקטרינה המשפטית עליה מתבססת המדינה לנישולם מאדמותיהם ההיסטוריות. וזאת באמצעות חשיפת חומרים ארכיונים חדשניים וניתוח משפטי מרתק. זהו ספר חובה לכל המתעניינים בחברה הבדואית, משפט, ילידות, מיעוטים וצדק."
ד״ר ראויה אבורביעה, המכללה האקדמית ספיר. הייתה בין הפעילים המובילים להכרה בבדואים כעם יליד על ידי האו״ם.
"הלכת "הנגב המת" הפכה תקדים משפטי גורף בסוגיית קרקעות הבדווים. פרופ' יפתחאל וד"ר אמארה, מבכירי המומחים לזכויותיהם הקרקעיות והמרחביות, מוכיחים ב"אדמה מרוקנת", דרך מחקר עומק ראשון מבוסס-מקורות בינלאומיים, ישראליים ובדוויים, שהלכה זאת מושתתת על יסודות גאוגרפיים, היסטוריים ומשפטיים רעועים."
פרופ' אמריטוס אבינועם מאיר, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: יאסר בשיר
תיאור: תפיסת הסמכות ההורית בחברה הערבית בישראל מציע מבט חדשני ומעמיק על אתגרי ההורות בעידן המודרני, מנקודת מבט פסיכואנליטית. ניסיונו הטיפולי והמחקרי של ד"ר יאסר בשיר מוצא ביטוי בעיון מעמיק ומרענן בחינוך ובתרבות הערבית בישראל, תוך בחינת ההשפעות התרבותיות, הדתיות והחברתיות שמעצבות את דפוסי הסמכות ההורית. בחינה זו מבררת כיצד משפיעים שינויים חברתיים מודרניים על האופנים בהם ההורים בחברה הערבית מַבנים את יחסי הסמכות והחינוך בביתם.
מכלל הכתוב מתגלה פרספקטיבה אקטואלית ועמוסת תובנות חדשות על אודות הדרך בה נתפסת הסמכות ההורית בקונטקסט של שינוי חברתי ותרבותי מהיר. המסקנות המתקבלות בקריאתו מאירות באור חדש את הדינמיקה העכשווית בין דור ההורים לדור הצעירים בחברה הערבית, בישראל של ימינו.
בצד תרומתו המחקרית של ספר זה, חורג ערכו מהעיון האקדמי גרידא, באשר הוא פונה אל כל הורה, מורה או חוקר בתחום החינוך. קהל קוראים מגוון זה ימצא בספר שלפניו כלים להבנת האתגרים המורכבים של החברה הערבית בישראל, להבנת הזולת ולהבנת עצמם.
ד"ר יאסר בשיר, פסיכולוג מומחה־מדריך, מומחה בתחום הפסיכואנליזה וההורות, עם ניסיון של שנים של עבודה אקדמית והדרכה, מביא עמו ניסיון עשיר בעבודה עם משפחות.
כרמל
מאת: חיים וידל
תיאור: מסה זו נולדה מתוך הכאב מהתוכן והסגנון של המחלוקת ההולכת ומפרקת את החברה הישראלית בשנים האחרונות. למחלוקת זו ישנם ביטויים פוליטיים, משפטיים, אידאולוגיים, חברתיים ותרבותיים, אך ביסודם עומדת מחלוקת עמוקה ומהותית בשאלת זהות העם היהודי, ערכי היסוד שלו וייעודו, שיש לה השלכות רבות על עצם המשכו של המפעל הציוני והתפתחותו.
מסה זו מבקשת לתרום להפיכת המחלוקת הזו לבונה ומקדמת, באמצעות שינוי פניה בתוכן ובסגנון. את המפתח לכך מוצא המחבר בשיבה אל חזון 'תורת ארץ ישראל' של הראי"ה קוק, הפותח לפנינו שער אל ישראליות־יהודית חדשה, שבה מתבטלות ההבחנות המקובלות בין קודש לחול, ובין דתיות לחילוניות.
הרב חיים וידל נולד במרוקו (1953) וגדל בקריית שמונה. בוגר הפנימיה הצבאית שעל יד ביה"ס הריאלי בחיפה ואוניברסיטת חיפה; עוסק שנים רבות בהוראה ובכתיבה בתחומי יהדות, ציונות וחברה. העמיד תלמידים ותלמידות הרבה, שמצאו בדבריו רוח ישראלית חדשה – ישנה, מרעננת, רגישה ומודעת.
הרב וידל הקים והוביל את בית המדרש "גלי מסכתא", וכיום הוא שותף בכיר במיזם "תורה ישראלית – לכתחילה".
כרמל
מאת: אורן יהי-שלום
תיאור: "הזהות החילונית במבוכה. יותר ממבוכה אחת. תחושת משבר ממש. קשה לנו לזהות במה אנחנו 'יהודים', ועוד יותר מכך, להזדהות עם מה שהופך אותנו ליהודים. ככל שה'יהדות' או ה'ציונות' מתפרשות בהקשרים אורתודוקסיים – כך החילונים מרגישים ניכור כלפיהן."
מה טיבה של החילוניות היהודית? האם היא רק שלילה של הדתיות, או המרה של הדת המסורתית בכסות של לאומיות מודרנית? והאם יש היבט רוחני בתוך החילוניות?
בספר שמע ישראל מבצע אורן יהי־שלום מהלך עיוני מקיף ועמוק, בניסיון לפוגג במעט את "המבוכה החילונית". הוא מעניק הקשר מושגי, היסטורי ופילוסופי, לחילוניות היהודית, ומדגיש את שורשיה, המעוגנים במורשת היהודית לדורותיה. הספר מספר את סיפורה של החילוניות – הזרם היהודי הגדול בעולם – מהרמב"ם עד הוגי הציונות, כזרם אותנטי, שצמח תוך דיאלוג מתמיד עם המקורות ועם גדולי ההוגים היהודיים.
בימים אלו אנו נדרשים, ביתר שאת, להתמודד עם שאלות הקשורות לכינון הזהות שלנו במקום הזה: מה זה אומר להיות יהודים ישראלים? מהי רשת הזיקות המתקיימת בין זרמי היהדות השונים? והאם קיימת סתירה בין ערכים דמוקרטיים לבין ההגות היהודית? הספר שמע ישראל מציע מבט בהיר ושיטתי בסוגיות אלה, ומעלה תרומה חשובה בכינון הגות חילונית־יהודית־הומניסטית.אורן יהי־שלום (1971), בעל תואר ד"ר בפילוסופיה של החינוך ומוסמך כרב חילוני. מוביל פעילות חברתית־ציבורית ומייסד עמותת "חינוך ישראלי".
הקיבוץ המאוחד
מאת: סיגל אופנהיים-שחר
תיאור: כיצד נראה מעשה מנהיגותי ראוי בעידן של טלטלות - מגפות, מלחמות ומשברים חברתיים וכלכליים? הספר מציע תשובה אחרת מזו שאנו רגילים לה. הוא מערער על הדימוי ההגמוני של מנהיגות ככוח היררכי ומשתלט, ומציג מודל פמיניסטי חדש הנשען על כוח רותם, המבוסס על יצירת בריתות, רתימת משאבים, טיפוח אמון ולקיחת יוזמות. המחברת מדברת בשבח המעשים הקטנים, היום־יומיים - סילוק חסמים, יצירת מרחבי ביטחון, טיפוח תחושת שייכות - כמנוע לשינוי וכערך הנועד להרחיב את גבולות המנהיגות לטובת הכלת אותן אלה שהודרו ממנה עד כה.
הספר חושף כיצד מערכות החינוך, לעיתים מבלי משים, ממשיכות לעצב ולשמר דפוסי הסללה מגדריים ויחסים היררכיים, המדירים חדשות לבקרים נערות ונשים מתפקידי מנהיגות. לצד זאת הוא מצביע על ההזדמנות הטמונה דווקא בעיתות משבר, שבהן מתגלים סגנונות מנהיגות אחרים - רגישים, גמישים, אמפתיים ומשתפים, ומראה כיצד נערות ונשים יכולות להפוך דווקא אז לסוכנות שינוי מרכזיות.
מרחיבות את השורות - נערות, נשים ומנהיגות בעיתות משברים והזדמנויות מיועד לכל המבקשים לראות במעשה המנהיגותי פרקטיקה יום־יומית שניתן לטפחה ולהתאמן עליה, ובפרט לנשות ולאנשי חינוך – מורות ומורים, פעילים חברתיים וקהילתיים, ואף סטודנטים בתחומי החינוך, המגדר והסוציולוגיה.
ד"ר סיגל אופנהיים שחר - חוקרת, מרצה ופעילה חברתית. תחומי המחקר והעשייה שלה משלבים מגדר, חינוך ואקטיביזם. בעבודתה האקדמית והפדגוגית היא מבקשת להרחיב את גבולות השיח על צְעִירוּת ונערוּת מזווית פמיניסטית על בסיס הוראה, מחקר ופעולה במטרה לאפשר מרחבים חדשים של חשיבה, ביטוי ושינוי.
מכון מופ"ת
מאת: מוטי נייגר
תיאור: כיצד קמה ההוצאה לעברית בעברית בארץ ישראל, מה היו התנאים שאפשרו לה להתפתח ומי היו האנשים מאחורי המעשה התרבותי? מדוע, למעשה, רק בראשית שנות הארבעים התפנו מפלגות הפועלים להקים את ההוצאות החשובות שלהן - "הקיבוץ המאוחד", "ספרית פועלים" ו"עם עובד" - וכיצד החלו לאבד את ההגמוניה להוצאות המסחריות הגדולות? מה ניתן ללמוד על התרבות העברית ממעקב אחרי משפחות המו"לים זמורה ושוקן? כיצד מתפתח שוק הספרים העברי בעידן בו שני כוחות מרכזיים - "צומת ספרים" ו"סטימצקי" - שולטים בשוק מכירת הספרים ומה קורה בו לספרי השירה? ספר זה עוסק בהיסטוריה התרבותית של מאה שנות הוצאה לאור של ספרות יפה בעברית בארץ-ישראל ובמדינת ישראל מראשיתה בשנת בעשור הראשון למאה ה 20- ועד ימינו. עשור אחר עשור מציג הספר את המודלים המו"לים שצמחו בארץ ואת מקומם של המוציאים לאור כמתווכי תרבות דומיננטיים בשדה הספרות. המחקר מבוסס על ניתוח הקטלוגים של ההוצאות וראיונות עם אישים בכירים בהן כמו גם על קטעי עיתונות, ביוגרפיות, אוטוביוגרפיות וספרי מחקר, הנוגעים באישים מרכזיים ובסוגיות משמעותיות בתחום ההוצאה לאור. חיבור עשרות הסיפורים, הגדולים והקטנים, שנכתבו על ההוצאות המוזכרות בספר, מאפשר פרספקטיבה רחבה על הוצאה לאור בכלל, ועל המו"לות בארץ ותפקידה בכינון התרבות העברית המודרנית, בפרט.
פרופ' מוטי נייגר הוא חוקר תקשורת ותרבות. עשרות פרסומיו האקדמיים, שראו אור במיטב כתבי העת בארץ ובעולם, עוסקים בתפקידי המדיה בהבנייה חברתית של המציאות ובכינונה של התרבות הישראלית. את עיוניו בתפקידי מתווכי התרבות בהקשר לספרות העברית החל בעבודת הדוקטור שלו שעסקה ב"מוספי הספרות ועיצוב התרבות הישראלית" (2000) ובהמשך במאמרים שעסקו בשירה פוליטית בעיתונות, רשימות רבי המכר, בראשית ההוצאה לאור בעברית בארץ ואף באתרי ספרות ופורומים של יוצרים באינטרנט. נייגר כיהן במגוון תפקידים ובכללם כיו"ר האגודה הישראלית לתקשורת, ארגון הגג של כלל חוקרי התקשורת בארץ, וכעורך המייסד של כתב העת של האגודה. פרטים נוספים ועדכונים לספר זה ראו באתר: https://sites.biu.ac.il/motti-neiger
מאת: עמרי שפר רביב
תיאור: במלחמת ששת הימים ביוני 1967 החילה מדינת ישראל שלטון צבאי על אוכלוסייה פלסטינית גדולה בגדה המערבית וברצועת עזה, ולמרות ניסיונות רבים ומגוונים של פלסטינים, ישראלים וגורמים בין־לאומיים לסיימו, הוא מוסיף להתקיים מאז ועד ימינו אלה.
בספר זה מתחקה שפר רביב אחר שורשיו של הכיבוש הצבאי הישראלי ובוחן שאלה בסיסית שהמחקר ההיסטורי טרם סיפק לה תשובה: כיצד גיבשה מדינת ישראל את שליטתה באוכלוסייה זו? לשאלה זו משנה חשיבות ככל שהשליטה הצבאית הישראלית בפלסטינים נמשכת ונראה שהארעי נעשה למצב קבוע. דורות של יהודים וערבים נולדו מאז וחיים במציאות המורכבת הזאת, וככל שהזמן חולף, עתידו ואחריתו של השלטון הישראלי בשטחים אינם ברורים.
בעלי הבית עוסק בתהליך קבלת ההחלטות במדינת ישראל, מבאר ומנתח אותו, חושף את מורכבותו, את האפשרויות והחלופות שהעלו מקבלי ההחלטות, וכן את המחלוקות ביניהם, הפשרות וההסכמות שהגיעו אליהן. לתוצאותיו של תהליך זה הייתה השפעה רבה על עיצוב חייהם של יהודים וערבים בין נהר הירדן לים התיכון במשך עשרות שנים, והיא ניכרת, אולי ביתר שאת, גם בימינו.
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מאת: יפה לוינסון
תיאור: עד כמה מצליחה ישראל לתרגם הישגים צבאיים להישגים בתחום המדיני? שאלה זו עולה שוב ושוב, אז והיום, ואחת הדוגמאות המוקדמות לכך היא התמודדותה המדינית של ישראל עם המשבר הבין-לאומי שנוצר לאחר מלחמת סיני (1956). זו השאלה המרכזית שאיתה מתמודד ספרה המרתק של יפה לוינסון. מה היו היעדים המדיניים שהציבה לעצמה ישראל והאם הצליחה להשיג אותם תמורת הנסיגה מהשטחים שנכבשו?
לוינסון בוחנת בדקדקנות שאלה זו בשתי זירות עיקריות: הזירה המקומית מבית – מה הייתה השפעתם של חילוקי הדעות ומאבקי הכוח ששררו בתוך הקואליציה והממשלה לבין הדרג המדיני והצבאי בנוגע לנסיגה מהשטחים שנכבשו? ולצד זאת הזירה הבין-לאומית – כיצד התמודדה ישראל עם מערכת הלחצים על ישראל על רקע "המלחמה הקרה" בין ברית המועצות לארצות הברית, ועל רקע המאבקים המדיניים והפוליטיים באו"ם? אחת השאלות המרכזיות שבהן עוסק הספר בהקשר זה היא כיצד העריכה ישראל את מידת האיום מצד הלחצים השונים שהופעלו עליה מצד ארה"ב, ברה"מ והאו"ם? לטענת לוינסון, בעיני ישראל האיום האמריקאי נתפס כמסוכן ביותר מכיוון שטמן בתוכו סכנת בידוד מדיני וכלכלי. לפיכך, ההנהגה הישראלית נתנה משקל מרכזי לאינטרסים האמריקניים באזור, גם כאשר נראו לכאורה כמתנגשים עם אינטרסים ישראלים. זאת ועוד, ההנהגה הישראלית ניסתה להציג את המדיניות הישראלית כתורמת למערכת הערכים והאינטרסים האמריקאים ואף משרתת אותם.
לטענת המחברת, על רקע זה צריך לבחון סוגיה מרכזית נוספת הנוגעת להכרה של בן-גוריון במגבלות הכוח החלות על מדינת ישראל בעת הניסיון לתרגם הישגים בתחום הצבאי להישגים ארוכי טווח בתחום המדיני. נדמה שסוגיה זאת רלוונטית מאוד גם לימינו, והיא הופכת את הדיון בספר זה לחשוב במיוחד עבור כל מי שבוחן את התמודדותה של ישראל בעקבות מלחמת ה-7 באוקטובר 2023.
ד"ר יפה לוינסון היא מרצה ואשת חינוך, לימדה וחינכה דורות רבים של תלמידים, והכשירה מורים להיסטוריה במחלקה לחינוך והכשרת מורים באוניברסיטת בן-גוריון. ספר מעמיק זה הוא פרי מחקר דוקטורט שערך 13 שנים, אשר תוכנו מייחד אותה כמחברת.
רסלינג
מאת: אלי זילברמן
תיאור: בשבעה באוקטובר 2023 התעוררה מדינת ישראל לבוקר השחור ביותר בתולדותיה. אלי זילברמן, קצין (מיל') בגבעתי, היה באותו בוקר בביתו בירושלים. בעודו צופה בתקשורת בדיווחים הראשוניים, הוא מקבל טלפון מקצין עמית שנמצא בשטח: "זילברמן, יורים עליי, תבוא דחוף". זמן קצר לאחר מכן הוא כבר מחלץ פצועים וניצולים במתחם הזוועות של מסיבת הנובה, ומייד לאחר מכן - מנהל עם חבריו קרבות פנים אל פנים מול מחבלי הנוח'בה בכפר עזה.
כמה ימים אחרי כן הוא מוצא את עצמו בלב עזה יחד עם חטיבת גבעתי, על גבי נמ"ר, מפקד על חיילים ונלחם בשטח.
בספרו המרתק, הנקרא בנשימה עצורה כספר מתח, מספר אלי זילברמן, מנקודת מבט של קצין בצוות הפיקוד של המח"ט, על הקרבות הקשים שמנהלת החטיבה מחלקה הצפוני של עזה ועד רפיח, בלחימה רצופה ואינטנסיבית כפי שלא הייתה בעזה מעולם; על סיפורי הגבורה בדיוק כפי שחווה אותם בשטח; על מנגנון קבלת החלטות מורכב שבקצהו יש השפעה תמידית על חיי אדם.
זהו סיפורו של דור צעיר ונחוש של לוחמים ומפקדים שנהגו לכנותם "דור המסכים", שיצא להילחם מלחמה קיומית - ומצא בשדה הקרב את הביחד ואת הרצון העז לנצח בכל עימות ולהשיב את חטופינו הביתה. ובמקביל, זהו גם סיפור מרגש של המשפחה שנשארה מאחור ותומכת ללא סייג, ועל ההתמודדות עם המשברים הנגרמים בעקבות ההיעדרות הארוכה מהבית והצלקות שמותירה המלחמה גם בנפש.
אלי זילברמן הוא קצין חי"ר במילואים. נשוי לשיר, אבא של עומר ותם. יזם בעולמות הסטארט-אפ ומרצה על המלחמה בעזה. בשירותו הצבאי פיקד על פלוגת טירונים ופלוגת לוחמים, היה קצין אג"ם חטיבה. בתפקידו האחרון בקבע שימש סגן מפקד גדוד שקד של גבעתי, ולאחר התמרון של חטיבת גבעתי ברפיח מונה למפקד גדוד במילואים. אריות על נמ"רים הוא ספרו הראשון.
אוריון הוצאה לאור
מאת: אשר נתן
תיאור: כאשר תכננו את הכנס, ביקשנו מהפותחים, ואני רוצה לבקש גם מהמשתתפים בדיון, להתייחס לשאלה: האם יש עתיד לשיתוף במושב, באמצעות התפיסה החברתית ערכית רעיונית, ולאו דווקא דרך הציר הכלכלי, למרות שידוע לכול שזהו חוט השני העובר היום בכל המערכות. עליו קמים ונופלים דברים אבל אנחנו רוצים לבדוק את המושג מושב, את מה שמשתמע ממנו אז והיום, האם המערכת באמת נערכה במשך השנים לתפיסה יותר דינמית, להשתנות לשינוי בהרכב האוכלוסיה? ושאלות נוספות שצצו תוך כדי חיים של עשרות שנים מאז הקמת המושב הראשון.
הייתי מציע שנעמיד למבחן גם כמה מושגי יסוד שטבעו ראשוני המושב מושגים כמו עבודה עצמית, ערבות הדדית, עזרה הדדית, קרקע לאום והמשמעות שלה, ועוד נושאים שצריך לבדוק אותם גם היום.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: גבי פרי
תיאור: במכון ישראל גלילי לחקר כוח המגן אנחנו עוסקים במחקר ובעריכת ימי עיון ופעולת הסברה לא רק בסוגיות היסטוריות, אלא גם בשאלות אקטואליות.
אנחנו פותחים בבירור הנושא: ישראל והפלסטינים והדרך לשלום. זהו יום עיון ראשון אשר בחרנו לקיים בנושא זה. במהלך יום העיון הזה נשמע שלוש הרצאות: של דן שיפטן, מנחם מילסון ואחיה יצחקי. אחר הצהריים נקיים חוגי דיון בשאלות שיתעוררו אגב שמיעת ההרצאות. בשעה 14.30 נקיים לפי התוכנית סימפוזיון שבו ישתתף, נוסף למרצים שהזכרנו, גם שר הקליטה יעקב צור.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: גבי פרי
תיאור: תוכנו של יום העיון שנערך בדצמבר 1987:
איתמר רבינוביץ: בין מדיניות הפנים למדיניות החוץ של משטר אסד.
יאיר עברון: מאזן ההרתעה הישראלי-סורי
דן שיפטן: מערכת היחסים הבין ערבית עם סוריה
אמנון סלע: יחסי ברית המועצות וסוריה
אמנון שחק: סוריה וישראל המאזן האסטרטגי
יוסי אולמרט: מעורבות סוריה בלבנון  
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: רפאל אמיר
תיאור: יום העיון הנוכחי הוא המשך, וראשון בסדרה על היערכות ה"הגנה" לקראת מלחמת העצמאות ופרקי מלחמת העצמאות. היום תהיינה שתי הרצאות, האחת של פרופסור רב אלוף, ידידי, יגאל ידין על תכניות ה"הגנה" לקראת ה15 במאי ( 1948 ), ותהא זו עדותו של הנחתום על עיסתו.
ההרצאה השנייה תהיה של פרופסור גבי כהן על "שלבים במדיניות הפינוי הבריטי מארץ ישראל", פרי מחקריו המיוחדים והיסודיים, של גבי כהן, בנושא.
יום העיון נערך מטעם המכון לחקר כוח המגן של יד טבנקין.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יואל דרום
תיאור: מוסד יד טבנקין והמכון לחקר כוח המגן הם שכינסו אותנו באכסניה הזאת לערב עיון בנושא של הקרבות על ירושלים.
יום עיון זה מוקדש לזכרו של יוספל'ה (יוסף טבנקין). יוספל'ה שראה במערכה על ירושלים, בצדק, את אחד מנושאי הלחימה העיקריים בעת מלחמת העצמאות, יותר מאחרים השקיע את עצמו, את יכולתו, בלחימה על הדרך לירושלים, בירושלים, ובכל מה שקשור לירושלים במלחמת העצמאות.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יואל דרום
תיאור: אפעל, במיוחד את יד טבנקין, כבסיס לפעילותו הציבורית והתנועתית. תחומי התעניינותו ופעילותו היו רבגוניים והקיפו את שירות המדינה, תנועת העבודה והקיבוא. אולם הנושאים המרכזיים בהם השקיע מירב מחשבתו ומאמציו בשנים האחרונות היו בתחום הביטחון, ההתיישבות והשלום.
ביוזמתו של גלילי נערכו מספר מחקרים שכמה מהם ראו אור לאחרונה, כגון "האופציה הירדנית" של דן שיפטן, "הדילמה הגרעינית של ישראל" של יאיר עברון, כמה מחקרים על ההתיישבות והביטחון שלאחר 1967 ותכנית אלון, שעודן בעבודה ואחרים. ביוזמתו של ישראל קם ביד טבנקין הממן לחקר כוח המגן.
הנהלת המכון החליטה להקדיש את ערב העיון לזכרו של גלילי לנושא של ביטחון ישראל שלפנינו. גם שאנו חיים בתקופה סוערת מבחינה ביטחונית ותוך בירור מדיני אינטנסיבי על משא ומתן לשלום, הננו סבורים שיש להקדיש מחשבה, בשנת הארבעים למדינת ישראל, לבעיות הביטחון בעשור הבא.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: משה נתיב
תיאור: באיחור רב אנו מפרסמים דברים שנאמרו בדיונים שהתקיימו בחוג לענייני ביטחון, אשר במסגרת המכון לחקר כוח המגן שביד טבנקין, בשאלת תורת הביטחון הישראלית.
הדיונים התקיימו במשך שנת 1983, אך פרסום הדברים התאחר בשל רצוננו לקבל את הנוסח של הדוברים עצמם ושאיפתנו להביאם לדפוס בצורה הראויה לתוכנם החשוב. אך בשל סיבות רבות הדבר לא עלה בידנו, ולכן אנו מביאים בכל זאת מבחר מן הדברים, נאמנים ככל שניתן לנוסחם הראשוני. זאת, היות ולמרות הזמן שחלף, ועל אף שהדיונים התקיימו בצלה של מלחמת לבנון ותוך הוויכוח על "מלחמת ברירה", הרי עיקר הדברים שנאמרו הם אקטואליים גם כיום, בנוסף לחשיבותם ההיסטורית.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן, משה נתיב, שולמית ערפלי
תיאור: יצחק טבנקין לא השאיר אחריו משנה תיאורטית סדורה. הוא חשש מפני מצע אידיאולוגי מחייב, שיש בכוחו לעצור בעד תנופת העשייה, להסיט את הפועלים מהעיקר ולפלג את התנועה. את מרכז הכובד הוא ראה בהגשמה.
לפני שבעים שנה, בוועידת היסוד של אחדות העבודה (בפורים 1919 ), אמר טבנקין: "...מרכז הכובד עתה אינו רק בעבודה המדינית והתחיקתית, כי אם בעיקר מכולת המעשית, בכושרו של המעמד העובד לשלוט בפועל על התעשייה, הכלכלה, הייצור וחיי החברה... אחדות הפעולה היא המחייבת את חופש הדעה בינינו. אל נפרט ואל נגדיר דעותינו לא בשם ולא בנוסח הפורמלי, כי העיקר לנו הוא פעולתנו בתכנן".
טבנקין התרחק, אמנם, מהגדרות נוקשות, אך לא ממחשבה ומאידיאולוגיה. על "אחדות ניגודים" זו עמד באותה ועידה ואמר: "... לשם המעשה אנו קוראים לאיחוד הכוחות הפועלים, לאחדות הפעולה ולא לטשטוש ההשקפה... הצרכים הם שיאחדו: תנאי החיים והפעולה צריכים להיות יסוד גם ל'אחדות העבודה', גם להתפתחות חופשית של השקפת עולם".
טבנקין ראה, אפוא, בעשייה ערך עליון, המהווה בסיס להשקפת עולם חופשית ורחבה. זוהי המורשת עליה אנחנו מופקדים. כנס טבנקין עסק הן באידיאולוגיה, הן בהיסטוריה והן בשאלות השעה. מאחורי כל אלה עומדים הרצון והנכונות להתמודד, לבנות ולהגשים ברוחו של טבנקין.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אורלי גל, יואל דרום
תיאור: התכנסנו לרגל צאת ספרו של יעקב עובד "אלפיים שנות קומונה בארצות הברית", ולשם לימוד על הקיבוץ, בהניחנו שיש חיבור בין שני הנושאים.
לאחר קריאת הספר, אני סבור שיהיה זה בעייתי לעשות בו שימוש כספר לימוד או כמכשיר מחנך לחיי קיבוץ, לחברי הקיבוץ ובניו ולחברי תנועות הנוער. אני מאוד סקרן לשמוע את דברי החברים שיבואו אחרי, איך אפשר מהספר הזה או מהסיפור הזה לעשות כלי חינוכי בתוך סבך הקשיים שהקיבוץ נתון בהם.
הספר מספר את סיפורן של 277 קומונות בארצות הברית. על אף העובדה שקומונות אלה התקיימו ממספר חודשים ועד לעשרות רבות של שנים, הרי שפרט להוטרים ולאחים ההוטרים, הן אינן קיימות יותר. לכן יקשה להפוך את הסיפור הזה לחומר בעל ערך חינוכי לקיבוץ, בתקופה בה ממילא קיים קושי לשכנע את הנוער להאמין בדרך זו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: בלבן אברהם
תיאור: כמה חודשים לפני מות הסופר עמוס עוז הוא שלח מכתב למערכת עם עובד, וכך כתב:
"זה שנים אני עוקב בשקיקה אחר רשימותיו התל אביביות של ידידי המשורר אברהם בלבן. אלה הן רשימות בעלות ערך ספרותי ממשי, אבל לא פחות מכך – חומר קריאה מרתק לכל אוהבי תל אביב (ומרתק לא פחות גם למי שלא כל כך אוהב אותה...).
אברהם מוליך את קוראיו אל פינות נעלמות שאחדות מהן נמצאות ממש במרחק שני צעדים מן המקומות שכל תל אביבי מכיר. את הפינות האלה אברהם מתאר ביד טובה ובעין חומלת ומחייכת, ותמיד נלווה אל כל אחת מן הפינות האלה, סיפור מרתק: פרשייה הסטורית, זיקה אל יצירה ספרותית, ולפעמים גם רכילות עסיסית מעוררת תיאבון.
כמעט אין לי ספק שמבחר מרשימותיו, אם יופיע בספר, יהיה לא רק בעל ערך ספרותי קבוע ועומד, אלא גם ספר שיהיו לו קוראים רבים, ספר אשר רבים ישתמשו בו כמדריך טיולים יקר המלווה את הקורא אל מקומות אקזוטיים שמסתתרים ממש מתחת לאף"
ספר זה הוא אוסף רשימותיו התל־אביביות של אברהם בַּלַבַּן. בדיוק כפי שהבחין, עמוס עוז יש בו תיאור אוהב של העיר, עציה, רחובותיה, הפינות הנחבאות שלה, ובעיקר האנשים שפוגשים בה. יש בספר חיבור נדיר בין דמויות כביאליק, שלונסקי ואלתרמן ובין הרחובות הנושאים את שמותיהם. יש בו חיבור בין הגננים שנוטעים עצים לאדריכלים הבונים בתים ולאנשים הרבים שגרו בתל אביב בעבר וחיים בה בהווה.
עם עובד
מאת: עמיחי שלו, נורברט קרון
תיאור: השנה, 2015, מציינים 50 שנות יחסים דיפלומטיים בין גרמניה לישראל. קובץ הסיפורים "לא נשכח, נצא לרקוד" נולד ממפגש בין העורך הגרמני, נורברט קרון, לעורך הישראלי – עמיחי שלו – במהלך משחק כדורגל בין נבחרות הסופרים של שתי המדינות. הקובץ יוצא לאור במקביל בגרמניה (הוצאת פישר) ובישראל (הוצאת אפיק) ומלווה בעשרות מפגשים ודיונים אקטואלים ותרבותיים המתקיימים בקו העובר דרך ירושלים – חיפה - לייפציג – ברלין - ותל אביב.
"לא נשכח, נצא לרקוד" היא אנתולוגיה חד פעמית וייחודית, המפגישה את מיטב הדור הצעיר של הספרות העברית החדשה, אל מול הדור הצעיר של הספרות הגרמנית החדשה, כשכל צד כותב על חוויותיו בארץ האחרת. התוצאה היא חוויה של התבוננות מעמיקה בארץ האחרת ומסע ספרותי יוצא דופן.
בין הכותבים: שהרה בלאו, נורברט קרון, אסף גברון, שרה שטריקר, ענת עינהר, עמיחי שלו, אלברט אוסטרמאייר, ליאת אלקיים, קתרינה האקר, יפתח אלוני, אווה מנסה, מוריץ רינקה, יפתח אשכנזי, יוכן שמידט, יאיר אסולין, ריינר מרקל, עידית אלנתן, מרקו מרטין, גלית דהן קרליבך.
מאת: יחיל צבן
תיאור: מדוע האוכל בחתונות אף פעם לא טעים?
מדוע השופטים בתוכנית מאסטר שף הם קניבלים?
איך מרגישה שווארמה כשאוכל אותה ראש הממשלה?
מה הקשר בין כשרות לדיאטה ובין סלט ירקות לציורים של פיקאסו?
מדוע אסור שהחומוסייה הטובה תהיה קרובה לבית?
הספר ארץ אוכלת מציע לקוראיו ניתוח מבריק של הטקסים, הסיפורים, הסמלים והמשאלות שמרכיבים את תרבות המזון בישראל.
בשורה של פרקים מצחיקים וחריפים בוחן יחיל צבן את שפת המזון הישראלית, מציג את צדדיה הפנטסטיים, האלימים, האבסורדים והמיסטיים, ומשדך מחדש בין אכילה לכתיבה ספרותית.
ארץ אוכלת הוא ספר חובה לכל מי שאוהבים לאכול, לבשל ולחשוב על אוכל.
יחיל צבן מלמד וחוקר בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב. ספרו הראשון "ונפשו מאכל תאווה: מזון ומיניות בספרות ההשכלה" יצא ב-2014.
מאת: עילעאי עופרן
תיאור: תולדות עם ישראל רוויות למרבה האסון במלחמות אחים. ספר בראשית גדוש בתיאורי המאבקים בין האחים קין והבל, יעקב ועשו ויוסף ואחיו; ספרי התנ"ך לא חוסכים מהקורא את מרחצי הדמים של המלחמות שבין אפרים ומנשה ובין ממלכת ישראל וממלכת יהודה; ספרי ההיסטוריה יודעים לספר לפרטי פרטים על הסכסוכים האינסופיים בין האחים החשמונאים; ובסוף ימי הבית השני על ההתנגשויות הטרגיות בין הקנאים שורפי האסמים והפרושים. עם מטען היסטורי כזה, דומה שמצבנו טוב שבעתיים מבעבר, אף שאנחנו מרבים להתלונן על הקרע והשסע המפלגים בינינו כיום. ואף על פי כן, הסכנה עודנה מרחפת מעל ראשנו והתיקון דרוש בהקדם.
קול דמי אחיך מציע מבט חדשני על מלחמות האחים בתנ"ך, המשלב ניתוח פסיכולוגי מודרני עם לימוד מעמיק של המקורות העתיקים. הוא פותח בעיון במאבקי אחים בתוך המשפחה הגרעינית, תוך שילוב תובנות ממחקרים ומתיאוריות במדעי החברה, ועובר להבנת מלחמות האחים בעם ישראל במובן הלאומי הרחב מנקודת מבט פוליטית, דתית וחברתית. לקראת סיומו, הספר דן בשאלה המעשית כיצד ניתן למנוע מלחמות אחים ואף מזקק שמונה כלים מעשיים לכך.
קול דמי אחיך מעמיד את האחווה במרכז הבמה, על מורכבותה וקשייה, ומזכיר שהיא אבן יסוד במסורת היהודית, תנאי בסיסי לתיקון עולם.
אילעאי עופרן הוא רב ופסיכולוג. משמש כרב קבוצת יבנה וכראש המכינה הקדם-צבאית "רוח השדה". מחברם של רבי-המכר "תורה של הנפש" (2018), "דרושים" (2021), "לנבוכי העולם החדש" (2022) ו"עת לדרוש" (2024), כולם בהוצאת ידיעות ספרים.
ידיעות אחרונות
מאת: יהודה ברנדס
תיאור: מהי ”ציונות-דתית”? שם של מפלגה ועמדה פוליטית? מגזר בחברה הישראלית? זרם אידיאולוגי ביהדות המודרנית?
המקף והאליפסה מציע לראות את הציונות הדתית כמודל של חשיבה והתנהגות בעולם מורכב, רווי ניגודים וסתירות.
האדם המודרני משתייך למעגלי זהות שונים וניזון ממקורות מגוונים, לעיתים מנוגדים, של אמונות ודעות. כך גם האדם היהודי החי במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית ניזון ממקורות ההשפעה השונים עליה – התרבות המערבית והתרבות היהודית – שלא תמיד עולים בקנה אחד.
המקף והאליפסה הוא הצעה מקורית לאדם המודרני והפוסט־מודרני לאמץ את החשיבה האליפטית שעניינה חיים עם מוקדי השפעה והשראה שונים בו־זמנית. הספר מתמקד בסיפורה של הציונות הדתית, ומתחקה אחר מכלול הערכים שלה – המורכב ממחויבות לתורה, לאנושיות וללאומיות. הוא מבקש להעתיק את דגם החשיבה ואורח החיים האליפטי לכלל החברה הישראלית.
המקף והאליפסה מהלך בעולמות תוכן מגוונים – היסטוריה, סוציולוגיה, ציונות ומחשבת ישראל – ומהווה מפת דרכים חשובה לבני הציונות הדתית ולכל מי שמבקשים למצוא את דרכם בעולם של מבוכה ורב¬־גוניות תרבותית.
הרב פרופ’ יהודה ברנדס הוא מחנך, חוקר ומרצה לתלמוד, ראש המכללה האקדמית הרצוג, חבר בהנהלה החינוכית של רשת אמי”ת ויושב ראש מליאת ההנהלה הארצית של תנועת הנוער בני עקיבא. עבודותיו עוסקות בהוראת התלמוד והאגדה, בחינוך דתי ואנושי, ובקשרים שבין המסורת היהודית לבין זכויות האדם והאזרח.
ידיעות אחרונותתבונות
מאת: יצחק גייגר
תיאור: נתק של שנים אלפיים גרם להיעדר כמעט מוחלט של דיון הגותי- דתי בסוגיית הריבונות היהודית בארץ ישראל לפני בוא המשיח. גם עם עלייתה של הציונות כתנועה מדינית, שָׁבו רק מעטים מרבני ישראל לעסוק בסוגיה זו, והדיון המועט בה היה מופשט בעיקרו. הקמתה של מדינת ישראל הפכה את הצורך בהגות דתית-מדינית מעודכנת וישימה לחיוני, ורבני הציונות הדתית והוגיה אכן נענו לאתגר.
ספר זה פותח אשנב להיכרות עם הגות זו שהתפתחה בשנות קיומה של המדינה, למן היווסדה ועד ימינו. בין השאלות הנידונות בחיבור זה:
כיצד ניתן לחדש הגות מדינית-דתית במצב של מיעוט מקורות תורניים רלוונטיים למדינה ריבונית מודרנית?
כיצד ניתן להעניק לגיטימציה דתית למדינה חילונית, למוסדות שלטון חילוניים ודמוקרטיים, לחוקים של מדינה חילונית ולהוראותיה השלטוניות?
כיצד ההגות המדינית של רבני הציונות הדתית יכולה להיות רלוונטית לחברה הישראלית?
תבונות
מאת: מירי רוזובסקי, מוריה דיין קודיש
תיאור: בימים אלו, ימי מלחמה, אנחנו נדרשים לדמיין וליצור את העולם שיבוא. אנחנו נדרשים לכתוב את הסיפור שלנו מחדש, כדי שנוכל להבין גם את מה שהיה. פעולת הכתיבה היא גם קריאת כיוון שניתן לכנותה בשם “תקווה”. איך אפשר לדבר על תקווה בימים קשים כל כך, כשהעבר עוד פעור, שותת, ההווה מאיים, והעתיד לוט בערפל? אולי כך: בזהירות, באמצעות קשת של קולות ומתוך רצון עז להשפיע על הסיפור שלנו.
בספר שלפניכם מקובצות שמונה־עשרה מסות של כותבים שונים, אנשי רוח, אומנים ופסיכואנליטיקאים – פרופ’ מירב רוט, פרופ’ דנה אמיר, נוגה פרידמן, יובל אביבי ועוד. הטקסטים מציעים מבט פסיכואנליטי, רעיוני ואומנותי, על מושג התקווה בישראל של היום. על האפשרות להרגיש אותה, או לפחות להבין את טיבה, בימים של פחד, ייאוש וכאב. המבטים השונים יוצרים מעין קליידוסקופ המאפשר הצצה על הכוח, הקושי וההכרח – לקוות.
קו ארוך מחוק הוא מסמך תרבותי עמוק ומשמעותי. זהו ניסיון להחזיק את מה שנשמט. להחזיק מתוך הפצע המדמם את אפשרות התיקון וההבראה.
שתים - בית הוצאה לאור
מאת: עטר מאור
תיאור: היא מפרקת מדף מארון הבגדים. היא מפנה. היא מביאה מנורה קטנה ושמיכה. היא מתפללת שלא תצטרך להכניס אותם לשם. היא מבקשת שלא תצטרך להכניס אותם לשם. דפיקות פראיות נשמעות בדלת, היא יודעת שניתן לשבור אותה. צעקות בערבית. היא מכניסה את הילדים שלה לארון. הילדים שלה בארון.
״אם נהיה״ מתחיל בשבעה באוקטובר, בממ”ד שבקיבוץ בארי. הוא מספר על אמא ושני ילדיה בזמן שאב המשפחה לוחם בחוץ עם כיתת הכוננות. בכתיבה כנה וספונטנית שנעה בין הקונקרטי לפואטי מספרת עטר מאור בקול צלול, כואב ומלא אהבת אדם על השעות בממ”ד, החילוץ, הפינוי וההתמודדות הדקה והיום־יומית עם כל הסדקים. אסופת הטקסטים הזו היא אישית, חשובה ונוגעת ללב, מסמך אנושי המספר על משפחה אחת שחייה ניצלו – אבל השתנו לבלי הכר.
הספר דו לשוני.
שתים - בית הוצאה לאור
מאת: אדוארד סעיד
תיאור: בהקדמה לספר זה כותב אדוארד סעיד: "למרות שמרביתו של ספר זה נכתבה בשנת 1977 ובראשית 1978, אין הוא מתייחס לתקופה זו בלבד, החשובה כל כך בדברי ימי המזרח-התיכון המודרני. נהפוך הוא, מטרתי היא להביא לפני הקורא עמדה פלסטינית רחבה ומייצגת, עמדה שאינה מוכרת היטב ובודאי אינה זוכה להערכה גם עכשיו, כשכה מרבים לדבר על הפלסטינים ועל הבעיה הפלסטינית".
"ברור שאנו אנטי-קולוניאליסטים ואנטי-גזענים במאבקנו, אך יריבינו הם הקורבנות הקשים ביותר של הגזענות בהיסטוריה... אנו נאבקים לעתיד טוב יותר, אך אותה מדינה השוללת מאיתנו עתיד משלנו כבר העניקה עתיד לעמה האומלל..."
אדוארד סעיד (1935-2003) היה פרופסור לספרות אנגלית באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, יליד ירושלים, פלסטיני מפליטי 1948 וחבר המועצה הלאומית הפלסטינית. מראשוני הכותבים הפלסטיניים על הלאומיות.
מאת: תום נבון
תיאור: הספר דמוקרטיה התאגדותית: תקווה לשעה זו טובע מושג חדש להבנת הדמוקרטיה הישראלית, לפענוח המשבר החמור שבו היא נתונה וליצירת תקווה להתחדשותה. "דמוקרטיה התאגדותית" היא שכבת העומק של חברה דמוקרטית, המורכבת מרשת של קהילות מקומיות, קבוצות שיתופיות, איגודי עובדים, תנועות חוץ־פרלמנטריות וארגונים אזרחיים. לפי המודל המוצג בספר, מעל לרובד ההתאגדותי נמצאת הדמוקרטיה החברתית (סוציאל־דמוקרטיה), מדינת הרווחה, ואילו הדמוקרטיה הפוליטית הפורמלית מתקיימת רק ברובד החיצוני והדק ביותר של החברה. ללא שני הרבדים הקודמים נותר המשטר הדמוקרטי רדוד ותלוי על בלימה. עוצמתה ההיסטורית של הדמוקרטיה הישראלית נובעת מכך שנבנתה על יסודות איתנים של דמוקרטיה התאגדותית ולאחר מכן גם חברתית, שאפיינו את המפעל הציוני־חלוצי. אך הדמוקרטיה בישראל הוכתה בשורה של מהפכות נגד, שפגעו בכל רבדיה בזה אחר זה, עוד בטרם המהפכה המשטרית. מתקפת השבעה באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיה מעמידות במבחן עליון את החברה הישראלית בכל ממדיה, ומתוך כך גם את אופייה הדמוקרטי. היש תקווה לשעה זו? הספר מציע לישראל של המאה ה־21 תפיסה מקיפה להתחדשות דמוקרטית וחברתית, במעגלים מתרחבים: אני ואתה, חברותא, חלוציות, ציונות, יהדות ואנושיות. כל אחת מהמסות הכלולות בספר מתעמקת באחד המושגים הללו, לאורם של שני מקורות השראה: הגותו של מרטין בובר ושירת רחל. רעיונותיהם של שני ענקי הרוח מתורגמים למציאות של ימינו בלשון שווה לכל נפש.
פרדס הוצאה לאור בע"מ
מאת: אשר מניב
תיאור: שתי פגישות החוג:
1. דיון על הצעת החוק "מפעלים העומדים בפני סגירה (רכישה בידי העובדים)"
הפותחת: חה"כ עדנה סולודר.
2. תפקידי ההסתדרות בקידום השיתוף.
דיון בהשתתפות ישראל קיסר, דני רוזוליו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: משה נתיב
תיאור: אישיותו היוצרת של בורוכוב ותרומתו המחשבתית רחבות ומקיפות הרבה יותר ממה שמקובל לראות כמשנתו המגובשת. עיסוקיו הרבים בפילוסופיה, פילולוגיה, ספרות, ביקורת והמחשבה היוצרת האידיאולוגית שלו משווים פנים רציניות לגודל דמותו ולעומק עיונו.
עיקרי משנתו שנודעה בשם "בורוכוביזם", מובילים אותו למסקנה שרק ריכוז טריטוריאלי בארץ ישראל יכול להביא את הפרולטריון היהודי לידי אפשרות של מלחמת מעמדות.
במלחמת העולם הראשונה שהה בורוכוב בארצות הברית, ובשנת 1917 חזר לרוסיה והשתתף ב"קונגרס העמים" בקייב. בשנים אלה עזב את הנוסחות המרקסיסטיות, ובמקומו באה השאיפה לשיבת ציון ולעלייה חלוצית.
בורוכוב אינו מקדש את מסקנותיו והגדר ותיו, נהפוך הוא, בורוכוב היה איש החיפוש, הצטיין בפתיחות המחשבה וברצון תמידי ללמוד עוד ועוד. הוא היה בבחינת באר לרעיונות חדשים הצצים ועולים מידי יום ביומו. רוחו סוערת ברעיונותיה ובשאיפתה ללמוד וליצור.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אמנון מגן
תיאור: א. סטנלי מרון: הקיבות בשנת 2000 החקלאות הקיבוצית (נייר עבודה)
ב. סדנת חוקרים ב"יד טבנקין": דיון על חיבורו של סטנלי מרון.
ג. יום עיון משותף ל"יד טבנקין"
והמרכז לחקר התיישבות כפרית ועירונית רחובות",
על "הכפר הישראלי לקראת שנת 2000"
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אשר מניב
תיאור: נפגשנו היום לדיון בנושא קצת שונה מאלה שדנו בהם עד כה. אם כי חוג זה מתקיים במוסד השייך לתנועה הקיבוצית, עד עכשיו לא היה בו דיון בנושאים קיבוציים. היו דיונים על קואופרציה, על משק העובדים, על הנסיון שנצבר בעולם, חיפשנו מודל חדש לקואופרטיב או לצורה שיתופית אחרת אולם עד עכשיו, לא דנו בנקודה שבה צורת השיתוף שלנו הקיבוץ נפגשת עם המשק הסובב אותנו, הקפיטליסטי. וכמובן, זו שאלה שחייבת להעסיק לא רק את חברי הקיבוץ, אלא גם את שאר חברי החוג (ונדמה לי, שלפחות מחצית החברים בחוג זה אינם חברי קיבוץ). המפעלים האזוריים הם דוגמה מובהקת למפגש זה.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: יואל דרום
תיאור: שתי הפגישות שנערכו בחוברת זו, נתקיימו במסגרת החוג למחשבת הקיבוץ. חשיבות הדברים נראית לנו כפולה:
האחת, אנו חיים בשעה של דיונים כלכליים, ובין שאר הביקורות שנשמעות ועולות בתחום זה, תימצה זו המבקשת להגדיר מחדש את גבולותיה וכן חשיבותה של הכלכלה בתוך עולם החיים שלנו, כחברת עובדים ובקיבוץ. לשון אחרת האם יש לנו תפיסה מיוחדת, בשם ערכינו, על אודות תורת הכלכלה.
שנית, בתור דיונים אלה, עולים עימותים מושגיים ומעשיים, כגון האם תחום זה הוא עצמאי, ולכן, נפרד משיפוטים ערכיים זו אחת מן השאלות המרכזיות בפגישה עם אמיר הלמן; או האם יש להכנע לתפיסה השולטת בעולם המערבי, היינו, ה"ניאו-קונסרבטיזם" ובעקבותיה, ההתחדשות של הליברליזם הקפיטליסטי; רוצה לומר, בסיכום: האם לנו בתור חברה אחרת, נחוצה תפיסה ייחודית המבטאת את היותנו קיבוץ חברה הרוצה להגשים ערכים?
לשאלות אלה ואחרות ניתנות תשובות שונות, ומקצתן מוצגות כאן, וכל הכוונה היא להמשיך ולעורר בקרבנו הוויכוח.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אשר נתן, הילדה פומרנץ
תיאור: על רקע הטענות המושמעות מדי פעם בציבוריות הישראלית כאילו ממשלות המערך החמיצו הזדמנויות להשגת הסדר שלום עם מדינות ערב, או עם חלק מהן, החליט החוג הפוליטי, המתכנס ב"יד טבנקיו", לקיים יום עיון בהשתתפות מספר אישים שהיו מעורבים באופן ישיר במהלכי המדיניות הישראלית באותן השנים.
ראינו לנכון להפגיש במסגרת אחת כמה מאותם האנשים שהיו בעמדות מרכזיות במדיניות הישראלית בתקופה ההיא על מנת ללבן כמה מן הסוגיות הללו.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אריה ל. אבנרי, פנינה הילמן
תיאור: זו היא פגישה ראשונה לדיון ולעיון משותף של חוקרי שני המוסדות – מת"ח בגבעת חביבה ויד טבנקין באפעל; על פי תפישתי, אין זו פגישה והחלפת דעות בין חוקרים משתי אסכולות, מכיון שאין שתי אסכולות. על כל פנים יד טבנקין איננה אסכולה; על בסיס החרות המדעית, כל חוקר מנתח את האירועים, מפרש אותם ומציג אותם כהבנתו. אבל גם אם אין פה עימות ואימות של אסכולות, אני מאמין שהדיון המשותף, חילופי הדעות וחילוקי הדעות העשויים לעלות על פני השטח, יתרמו לעבודתו המחקרית של כל אחד מהחברים.
יש שוני בראיית האופי של כל תנועה על ידי רעותה וישנו הדימוי העצמי של כל תנועה ותדמיתה בציבור; ולפעמים אין הן זהים הדמוי והתדמית בציבור.
החלטנו להקדיש את השיחה הראשונה הזאת לנושא הזה, כשחוקרי התנועות יציגו כיצד הם רואים, כל אחד מזוויתו או משולחן עבודתו את דימוי התנועה אליה הוא שייר וכיצד זה מתאמת ומתעמת עם התדמית הציבורית שהיא לעיתים שונה אולי גם בעיני חוקר אחר; להחליף דברים ולנטות לבטל, אולי, בעזרת שיחה זו תדמיות מוטעות הקיימות אצל האחד אודות השני.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: אשר מניב
תיאור: בדיונינו כאן התעוררה כל פעם מחדש אותה השאלה, אם את השיתוף צריך להתחיל "מלמטה" או "מלמעלה". "מלמטה", משמע, מהגורם האנושי וזה הנושא של פגישתנו היום: האנשים שירצו בשיתוף ואיר להביאם לידי כך. אבל גם כשכבר יהיו האנשים האלה (ובפגישות הקודמות של החוג היו שאמרו, כי הם ישנם, הם מחכים, רק שאנחנו לא יודעים איך לתרגם את רצונם לשפת המעשה) גם אז הם זקוקים לסיוע, מימון, תכנון, חישוב רווחיות, מחקר, חקר שווקים וכוי. אלה בעיות השייכות לקטגוריה של "מלמעלה".
אבל, כאמור, פגישתנו היום מוקדשת לנושא של "מלמטה". זו היתה אחת השאלות שתמיד העסיקה אותנו: איר להביא את הנושא האנושי לרעיון השיתוף. יש לנו היום ארבעה פותחים לדיון, כדי לשמוע על אותו הנושא מנקודות מבט שונות, מתור נסיון חיים שונה, ומסקטורים שונים, שבהם שאלה זאת תיראה אולי שונה ממקום למקום.
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
מאת: ניר אביאלי
תיאור: מה הקשר בין צליית בשר על האש ביום העצמאות לגבריות, לאומיות ומרחב? מדוע הישראלים מעדיפים את המטבח האיטלקי על פני כל מטבח אחר? למה אנחנו מעמיסים כל כך הרבה אוכל על הצלחת בארוחת הבוקר במלון?
הספר מדינה על האש מציג את המטבח הישראלי כזירה שבה מתגוששים טעמים ודעות, אידיאולוגיות ותבלינים, ומראה כיצד שאלות פוליטיות ומשאלות של כוח שזורות בתרבות האכילה שלנו.
פרופ׳ ניר אביאלי, מהמחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב מתחקה בשורה של פרקי מחקר פורצי דרך אחר היחסים הטעונים בין אוכל לכוח בחברה הישראלית. הוא מציג בפנינו קערות ענק של חומוס ואת הזיקות ביניהן לבין דומיננטיות מזרח־תיכונית, מסביר מדוע המנות הישראליות חייבות להיות גדולות במיוחד, בוחן את התמורות המרתקות שעברו על חדר האוכל בקיבוץ, מפרק למרכיביו הפוליטיים את המיתוס על הרגלי האכילה של מהגרי העבודה מתאילנד, מדגים כיצד המטבח של בית הכלא הבטחוני הוא מיקרוקוסמוס של איוולת ודיכוי, וחושף את החוקים והכללים הלא כתובים שמושלים בתרבות המנגל הישראלית.
מאת: ניסים מזרחי, כנרת שדה
תיאור: מדוע השיח הביקורתי השולט זה שלושה עשורים במדעי הרוח והחברה בישראל מתקשה לסחוף אחריו יחידים המשתייכים לקבוצות המיעוט שאותן הוא מבקש לרומם, ואפילו מעורר בהם התנגדות? כיצד יכולות לחיות יחד קבוצות ליברליות ולא ליברליות החולקות מרחב פוליטי משותף אך חלוקות ביניהן על טיבם של החיים הטובים, על הסדר החברתי-פוליטי הרצוי ועל מקורות הסמכות לאותו הסדר? מהו תפקידם של האקטיביזם ושל האמנות במציאות של קיטוב מוסרי עמוק? והאם וכיצד קבוצות לא ליברליות יכולות להביא לידי שלום ודו-קיום בין יהודים לערבים בישראל ובאזור? אלה הן כמה מן השאלות הניצבות במרכזו של ספר זה.
האסופה הרב-תחומית מֵעבר לדמיון הליברלי של המחקר הביקורתי בישראל מבקשת לפרוץ דרך חדשה עבור מדעי הרוח והחברה בישראל ולהרחיב את גבולות המרחב הפרשני ואת אופקי הדמיון הפוליטי של השיח הביקורתי הקיים. לצד ניתוח הכשלים וההחמצות של "הדקדוק הליברלי" של השיח הביקורתי – הן כעמדה מחקרית הן כעמדה פוליטית – האסופה מניחה יסודות לדקדוק חלופי שביכולתו לשמש חוקרות וחוקרים ופעילות ופעילים חברתיים המבקשים להבין את מציאות החיים בישראל ולשנותה. מאמרי האסופה שייכים למגוון תחומי ידע ועוסקים בסוגיות קונקרטיות, בהן זהות מזרחית, מעמד הביניים הערבי, קולנוע מזרחי עכשווי, אמנות פוליטית, מבקשי מקלט, יחסי יהודים–ערבים, שלום, ואקטיביזם של זכויות אדם. כל אחד מן המאמרים, וכולם יחדיו, מציגים את הקושי של השיח הביקורתי להציע פרשנות מאירת עיניים לתרבות ולחברה בישראל וממחישים את היתרונות בפיתוח עמדה פרשנית חלופית הממוקמת מעבר לגבולות הדמיון הליברלי.
הקיבוץ המאוחד
הצג עוד תוצאות