|
|
עמוד:7
פתיחה ציון דרך מהורה תדיר הזדמנות לחשבון נפש ולבחינה עצמית , הן לגבי הפרט והן לגבי ציבור , בהתאגדות מסגרתית נתונה . הדברים נכונים באופן מיוחד כאשר עוסקים בענייני חינוך . חז"ל קבעו במשנה : "בן חמש שנים למקרא , בן עשר למשנה , בן שלש עשרה למצוות , " ובהמשך - "בן שבעים לשיבה , בן שמונים לגבורה " ... ( אבות פ"ה מכ"א . ( מאידך , לכל אורך התנ"ך , כידוע , אין אזכור למונח יום הולדת , פרט למקום אחד ן "יום הלדת את פרעה" ( בראשית , 'מ כ , ( כלומר , בהקשר של אדם פגני , עובד עבודה זרה . בתורה שבעל פה , יום ההולדת נקרא בדרך כלל - 'יום גינוסיא , ' והיחס אליו צונן אף הוא . כך , למשל , כותב התלמוד הירושלמי : "רבי יהושע בן לוי אמר : עמלק כושפן היה , מה היה עושה ? היה מעמיד בני אדם ביום גיניסיא שלו , לומר , לא במהרה אדם נופל ביום גיניסיא שלו" ( ירושלמי ראש השנה פ"ג ה"ח , נט ע"א . ( ואמנם , אצל רוב הפוסקים , היחס כלפי יום הולדת בכלל , וחגיגת יום הולדת בפרט , הוא שלילי למדי , אם בשל הקשריו המקראיים , המזכירים , כאמור , ענייני עבודה זרה , ואם כדי להתרחק עד כמה שאפשר מענייני מזלות ואסטרולוגיה . עם זאת , ישנם גם יוצאים מן הכלל . לדוגמה , רבי יאיר בכרך ( שו"ת חוות יאיר סי' ע , ( דן בשאלה האם סעודה שעורך מי שזכה להגיע לגיל שבעים , נחשבת כסעודת מצווה . כיצד אפוא ניתן להסביר יחס אמביוולנטי זה ? חיינו מתנהלים בצל הזמן . יום הולדת לאדם , או יום ציון דרך של מספר שנים לארגון מסוים , אין בו לכשעצמו תוכן של ממש . זהו יום שבו אנו מציינים אירוע הקשור לעבר , המגיע בלא זיקה ישירה לתוכן העשייה ולערכיותה . יותר מכול הוא מבטא את תלותו של האדם בזמן , במה שכינה אחד מגדולי ישראל בתקופתנו , הרב יצחק הוטנר זצ"ל : "חוק הברזל של המחזוריות" ( פחד יצחק על ראש השנה , מאמר כז . ( הרב הוטנר מעמיד מושג זה בניגוד למושג אחר . "כוח ההתחדשות . " יום ההולדת בוא יבוא בכל שנה , בין אם האדם או המוסד השכיל לצקת תוכן בחייו מאז ציון אותו היום בשנה הקודמת , בין אם לאו . מאידך , אותם ציוני הדרך שמונה המשנה באבות , אינם אלא הזמנה לאדם לתת ביטוי לכוחותיו כאדם . בגיל חמש האדם מוזמן ללמוד מקרא , בגיל עשר - משנה , בגיל חמש עשרה - גמרא וכר ; ' אך אם ילמד אם לאו - הדבר תלוי בראש ובראשונה בו . בן שמונה עשרה הוא מסוגל לבנות בית , ושוב הדבר תלוי בו . האדם תלוי אמנם א-פריורית בזמן , אולם יש ביכולתו להגיב תגובה חיובית לזמן השולט עליו , או מאידך , להיות נשלט וחסר יוזמה . את "כוח ההתחדשות" מכנה הרב הוטנר "סוד מופלא בכרחרת הנפש , " רמרסיף : "בשעה שכרח זה שרלט הוא על האדם , נפשו של האדם לוחשת לעצמה דברים כגון אלו . אף על פי שמצד האיברים שלי והחושים שלי אין בעובדה זו שאני עושה אלא חזרה של הרגל בעלמא , מכל מקום מצד הרגשתי , הרי אני עושה את המעשה הזה בפעם הראשונה . "
|
|