|
|
עמוד:8
יכולים להשיג את העולם רק כפי שהוא מופיע לנגד עינינו ונתפס בתבונתנו , דהיינו , את 'עולם התופעות' = ) פנומנה . ( מקורן של התופעות ב'דבר כשהוא לעצמו , ' אך הן אינן זהות לו , כיוון שהתבונה מכוננת תופעות אלו ומעצבת אותן על פי תכניותיה . עולם התופעות הוא הניסיון האנושי בכללותו והוא נקבע הן על ידי הדבר כשהוא לעצמו והן על ידי התבונה ומושפע משניהם . עיקר עבודתו של קאנט בספרו ביקורת התבונה הטהורה היה טיהורה של התבונה מכל סיגיה החושיים , דהיינו , הגדרת הקטגוריות הטהורות שלה . אלו הן הקטגוריות המכוננות את המציאות , ולכן קודמות לה ( אפריוריות . ( קאנט ניתח את הניסיון והפריד בין הנתונים החושיים , שמקורם ב'דבר כשהוא לעצמו , ' לבין ההיבטים הצורניים של הניסיון , שמקורם בתבונה . הנתונים החושיים אינם ניתנים לרדוקציה לתוך תכניותיה של התבונה . אי אפשר להמיר איכויות חושניות בתבניות צורניות מופשטות . מצד שני , הנתונים החושיים אינם ממצים את הניסיון האנושי המזהה חוקיות בתופעות , חוקיות המתבטאת בקטגוריות שונות , כמו סיבתיות , כמותיות ועוד . לכן קאנט קבע שמקורן של האיכויות החושניות ב'דבר כשהוא לעצמו' ומקורן של הקטגוריות בתבונה . הרמן כהן באידאליזם שלו הקצין את 'המהפכה הקופרניקאית' וטען בספר הראשון המציג את שיטתו שלו , לוגיקה של ההכרה הטהורה , ( 1902 ) כי התבונה מכוננת את הכול . קביעתו של קאנט שמקורם של נתוני החושים ב'דבר כשהוא לעצמו' בעייתית . קביעת היחס בין 'הדבר כשהוא לעצמו' לבין התופעות פורצת את גבולותיו הלגיטימיים של הדיון הפילוסופי הביקורתי . אין התבונה יכולה לדון אלא בעולם התופעות ואל לה לפרוץ גבול חמור זה . לכן אין להסביר את נתוני החושים באמצעות יסודות הקיימים מחוץ לעולם התופעות , אלא באמצעות התבונה בלבד . נתוני החושים אינם ביטוייו של 'הדבר כשהוא לעצמו , ' אלא הם מעידים על כך שהתבונה עדיין לא סיימה את תפקידה . אי יכולתה של התבונה להסביר את נתוני החושים באמצעות קטגוריות תבוניות מחייב את . H . Cohen , Logikder reinen Erkenntniss , Berlin 1902 . 5
|
|