|
|
עמוד:11
אם לא הרשמית , שב והיה למוטיב חזותי רווח לאחר קום המדינה , והומחש בכרזת יום העצמאות תשמ"א - במלאת 33 שנים לעצמאות ישראל . מראה המנורה הובלט בכרזת תשמ"ה בעיצובו של גדעון שגיא , המזכיר מאוד הצעות אחרות לכרזה , שלא נתקבלו בעשורים קודמים . דומה כי הכרזה שהצליחה לתת ביטוי מרבי של רעיון , צורה וצבע לישראל של היום , הייתה זו מיום העצמאות תשמ"ו , שעוצבה בידי רפאל אבקסיס . האמן עיצב את כרזת 'ל"ח לעצמאות ישראל' כקריאה ישנה-חדשה לערכי יסוד של חירות , צדק ושוויון . בכתה מופיעות מילות החלק ההצהרתי של מגילת העצמאות והן מעוטרות בשלל מוטיבים המשווים לה מראה של כתובה - אזכור מחודש לאהבה וקשר של חתן וכלה בשיר השירים , המזוהים כאלגוריה לאהבה בין העם לאלוהיו , הנחתמת במסמך רשמי של מחויבות . האמן העלה את ירושלים אל ראש שמחת החג ועיטר התחייבות כתובה בסמלי איקונוגרפיה יהודית וציונית שבמרכזם מראה מנורת שבעת הקנים , תזכורת למראה לוחות 'מזרח' רשוויתי' הנתלים לברכה , להגנה ולהבטחת העולם הזה והעולם הבא לכל רואיהם . עוד נשתלבו בסימטריה זוגית עשירה עיטורי פרחים וחיות , כמקובל בעיטור הכתובה בקהילות שבארצות האסלאם . ו . 1 כתת יום העצמאות תשמ"ו . עיצוב רפאל אבקסיס
|
|