|
|
עמוד:10
למן העשור השני השתנה המראה , ובהדרגה הפכה המנורה לסמל מרכזי בכרזות . כך כרזת יום העצמאות תשכ"ב בעיצוב אליהו ורדימון , הכרזה מתשכ"ג בעיצוב פאול קור , וזו מתשכ"ד בעיצוב קופל גורבין , שבכולן מופיעה המנורה כסמל ריבונות . בשנת העשרים למדינת ישראל , שחגגה את ניצחונה המפואר במלחמת ששת הימים , שהתבטא גם בשיבה לאתרים היהודים הקדושים , עוצבה הכרזה בידי קופל גורבין , כפרוכת שבמרכזה שני אריות המשמשים בסיס למנורת שבעת הקנים . משתלבים בה מסורת עיטור חפצי קודש בקרב יהדות מזרח אירופה , כמו גם אזכור לציור ולאיור כתבי קודש . איור דומה מעטר כתב יד של חומש מבוואריה משנת , 1300 השמור במוזיאון ישראל . כרזת תשל"ב , שעוצבה בידי אשר ציזר , מתארת פרוכת ובמרכזה מנורת שבעת הקנים . בסיסה דומה לזה של מנורת שער טיטוס , והיא מוקפת ריבועים ובהם מגיני דוד . בשנות השמונים אנו עדים לשיבה לסמלים יהודיים מאחדים נוספים , כמו המגן דוד - סמל יהודי מובהק ובלעדי של המאות האחרונות , שזכה לתנופה חזותית רבה למן ראשית הציונות , דווקא משום שלא היה עמוס במשמעויות רבות כמו מנורת שבעת הקנים . דיאלוג חזותי בין מגן דוד למנורה איפיין את הגרפיקה הציונית , גם . 10 כרזת יום העצמאות תשמ"ה . עיצוב גדעון שגיא . 9 כתת יום העצמאות תשמ"א . עיצוב גורדון דרבי
|
|