|
|
עמוד:12
חשיבות רבה לענייננו נודעת לתיאור החורבות והממצאים הארכיאולוגיים בגולן . שומכר תיאר 194 מקומות ישוב , מהם 156 חורבות או ישובים עתיקים . רבים מהם היו במצב השתמרות טוב בימיו - בניגוד לימינו - ותיאוריו הם לעתים מקור המידע היחיד לגביהם . למרות שהתארוך של אתרים באמצעות כלי חרס לא היה ידוע עדיין בזמן הסקר של שומכר ( ראשיתו בידי פיטרי , ( 1890-ב הרי הכשרתו כמהנדס וכושר אבחנתו המעמיק איפשרו לו לתארך את החורבות לפי סגנון בנייתן . למעשה הבחין שומכר רק בחורבות מהתקופה הקלאסית ואילך וחילק אותן לארבע תקופות ו 'הבנייה החורנית , ' התקופות הרומית , הערבית והמודרנית . מהתקופות הקדומות סקר שומכר רק את הדולמניס , הנפוצים באלפיהם ברחבי הגולן ובעבר הירדן , ובמספר קטן בהרבה ממערב לירדן . בשנות השמונים של המאה התשע-עשרה , בעקבות מחקריו של קונדר , הם הועמדו 16 במוקד המחקר הארכיאולוגי . שומכר תיאר את שדות הדולמנים העיקריים בגולן ואף חפר בכמה מהם . למרות שלא עלה בידו לתארכם הוא שיער כי הם קדומים לתקופה הרומית ולפי הדמיון לקברי הבדווים הגיע למסקנה כי 17 מדובר בקברי נוודים . הבנייה החורנית מאופיינת בקירות בנויים בבניה יבשה ובקירוי בלוחות אבן . שומכר ראה בה את הבנייה העתיקה ביותר בגולן , היות שבכפרים אחדים היא נמצאה במרתפי הבתים ומעליה בנייה שאותה הגדיר כערבית או מודרנית . מחקרים מאוחרים יותר מעידים , שראשית השימוש בבנייה זו בגולן היה במאה הראשונה לפנה"ס ( בגמלא ) אך השימוש בה היה נפוץ בעיקר במאות השלישית עד השמינית לספה'ע ובמידה פחותה - כמעט עד ימינו . בקירות פנימיים בבתים הותקנה שורת חלונות שאיפשרה מעבר אור ואוויר לחדרים הפנימיים . במזרח הגולן ובדרומו נבנו החלונות בבניית גזית ושימשו כאבוסים במבני אוורות של מגדלי סוסים ערביים גזעיים . במערב הגולן ובצפונו הבנייה טובה פחות והקירות נבנו באבנים מהוקצעות . הבנייה החורנית שימשה גס בכנסיות עם קירוי קשתות ולוחות אבן , כמו זו שנחפרה 1 על תרומתו של שומכר למחקר הארכיאולוגי של הגולן , ר . צ' מעוז , '' מאה שנים לסקר הארכיאולוגי הראשון בגולן , " ארץ הגולן , ( 1985 ) 105 עמ' . 13-6 16 מ' הרטל , הדולמנים בארץ-ישראל , תל-אביב . 1987 17 ר' להלן , עמוד 50 ואילך . 18 יי טפר , '' מתקני האורוות בארץ-ישראל בתקופות הרומית והביזנטית י המידע הארכיאולוגי על תולדות גידול סוסים בארץ וטיפוחם , " ש' דר וזי ספראי ( עורכים , ( הכפר הקדוס בארץ-ישראל . תל-אביב תשנ '' ז , עמ' . 259-253
|
|