|
|
עמוד:312
איכויות האהבה הן מצבים של היות היחיד ההווה במשך הטרנסצנדנטי של התרחשות החוויה . לפיכך , אהבה היא איכות ההימזגות של כוליותנו הפתוחה בשקיקת ושמחת השיתוף עם המרחב הרוחש משמעויות פועלות . באהבה איכותית רחבה ועמוקה היחיד תופס את התרחשותו והתרחשות המציאות היומיומית שלו ככוליות משותפת , פתוחה ואוהבת בהתרחשותה , בלולה עם כל עבר ; חיבור טרנסצנדנטי בהתרחשות במרחב . ואילו במצב של איכות מצויה היחיד שובר וחותך את אהבתו לקטגוריות ( אהבה לאיש / אשה , אוכל , ספורט , חיות , בית וכי , ( הקשרים , יחסים , ובהתאם לכך מופעל או פועל את אהבתו . תפיסת המציאות על פי עקרון המשמעויות הפועלות מעלה באיכות ובמשך האהבה הרוחשת באדם הפועל את חייו . בהיות אהבה רוחשת , כל המרחב סביב היחיד והקהילה שלו שמח , מאוחד יותר בתחושה של תקווה ושקיקת חיים . "אהבה היא טעם חיי אנוש . " לוינס רואה את השיח כאתיקה אנושית , אך גם טוען שהאתיקה האנושית היא ראשונית , קורמת לאונטולוגיה ולאפיסטמולוגיה . לתפיסתו , אתיקה היא הפילוסופיה במובן האנושי במובן היותנו סוג מין מהחי , בני אדם בעלי הכרה אנושית . אולם העניין בראשוניות או שניות נובע מכך שתפיסתו מושתתת על עקרון הסיבתיות והשלמות . לתפיסתי האתיקה אינה ראשונה או שנייה , אלא יסודותיה נמצאים במרחב האימננטי , כמוסבר באריכות בחיבור זה . לוינס לא תפס את המרחב הרוחש של משמעויות פועלות , הוא נגע בו , אך לא ראה אותו . לוינס כפה את התיאולוגיה על האונטולוגיה בפיתול האלוהי . האתיקה היא אונטולוגיה כפי שהאפיסטמולוגיה היא אונטולוגיה , כפי שהאנושות היא אונטולוגיה במציאות אונטולוגיה . במציאות זו כל חי הווה ומתהווה במשך הרוחש עם אפשרויות טרנסצנדנטיות 226 י . עתי , משנה סדורה ; ארץ תקווה , תל אביב-יפו , , 2004 מפתח : יסוד , 'י עמי . 19
|
|