|
|
עמוד:311
הוא הזיווג , החיכוך והמגע . במגע המיידי , במצת המבע מעבר למבט , מעבר לאופק , מתרחש מצת הקשר . כאשר השיח בטוב , הוא מעלה ומרחיב באיכות אנרגיית החיות . שיח שאינו בטוב מוריד ומצמצם באנרגיית החיות , גם אם אין דיבור כלל . עצם השיח הוא חיבור , קשר , מגע , גם אם השיח לא ישיר , עקיף , נגזרי , הקשרי . שיח של לשון הרע ורכילות על אחרים במרחב הקהילה הינו מעשה לא אתי העשוי לפורר את המבנה הקהילתי , אלא אם כן מתרחשות פעילויות שאינן מוסריות , המסוכנות לחיי היחיד עצמו , לאחר ולסביבה , ששיח כזה בא למנוע אותו . השיח הוא התגלמות המרחב הרוחש משמעויות פועלות . השיח תמיד אפשרי , הוא לא הכרחי במארג התרחשותו . הוא דינמי ספונטני אינטואיטיבי , טוטאלי , מוביל מובל , בין אני לזולת , בין פנים לאחר , ביני לביני . התרחשות תוך כדי התחוללות השיח במרחב , כדברי קהלת : "אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח" ( קהלת ח ח ) בשיח . השיח הוא התרחשות הווה ומתהווה , התרחשות שאינה תוצאה של סיבה בשלשלת הסיבות . התרחשות השיח איננה רוחשת על פי עקרון הסיבתיות . אמנם היחיד והאנושות בכללותה נמצאים רוחשים בשיח בין יחידים וקהילות , אך גם בינם לבין אמונתם , בינם לבינם לבין אלוהים הנשגב מדעת בתפיסת מציאותם הדואלית והסיבתית בחיי היומיום , ולכן איכות השיח עכורה , מבלבלת ומעוורת . שיח אינו דיון , הרצאה , ישיבת דירקטוריון או ישיבת פרסומאים . שיח הינו התרחשות אפיפנית במרחב . לוינס נוגע במרחב ההתרחשויות של השיח , רואה את האפשרות של מצתי אהבת אנוש , טעם חיי אנוש , הקושרים ומחברים את הבדידויות זו בזו , אחר עם זהה , הסובייקטיבי שבי עם שלה , שלו , שלנו , ולו למשך קצוב . אין קניין בשיח אהבה . אהבה איננה בעלותית , קניינית , רכושנית , תועלתנית ותכליתנית , שהרי מעצם הגדרתה האהבה משתפת ומאחדת לחיי שמחה ושלווה . הגדרתה המשתפת של אהבה , טבעה ומהותה , היא שילוב של ייחוד ואיחוד תוך ויתור בין פנים לאחר , ביני לבינך .
|
|