|
|
עמוד:294
המסגרות הקהילתיות , חברתיות ומדיניות , המתרחשות בימינו , הינן מערכות דינמיות המשתנות במהירות רבה יחסית למשך חיי אדם , והן מאפשרות ויוצרות מהפכות בחיי קהילות ; מהפכות ממשיות בתחומי סדרי חברה , עבודה , תקשורת , והרבה דובר ונכתב על כך . התופעות נראות לעין , לגוף נפשנו הרוחש במרחב , עד כדי אובדן בתוך המרחב הקיברנטי , ער כדי יצירת חיים וירטואליים , עד כדי מתן חיות לצדדים וירטואליים , כפי שכולנו עדים להם . גם החוויה הקולית תנועתית על n , Skype משמעותה הפועלת יכולה להיות רוגע שלווה , דבר שנתפס כבלתי אפשרי רק לפני מאה שנה . יחידים וקהילות בשיח , בין פנים ואחר , מאפשרים התחוללות אנרגטית אונטולוגיה חיה דרך הסייברנט . ההתהוללות הזאת כבר כאן , מייצרת שינויים בתפיסת המציאות האנושית , המאפשרים את הרחבת התודעה תוך הכרת המציאות כמרחב פועל של משמעויות פועלות . ( 57 ) נראה לכאורה , שקל יותר להכיל את האלוהות , את אלוהים , בחיי היומיום בתפיסת המציאות הדואלית . אנחנו מקבלים פשר , הסבר הולם לתופעה הרוחשת , מפקירים את עצמנו למכונתנות אלוהית מחייבת , מקיימים סוג של מונולוג אובססיבי עם האל , תוך שיח ושיתוף בקהילה . לעומת זאת , בתפיסת מציאות על פי עקרון המשמעויות הפועלות , מהיות המציאות אפשרית ולא הכרחית , לא מכונתנית , אנו בוחרים לקבל את עצמנו כנוכחים , הווים , מתרחשים באינסוף באופן משתף וחיובי , מצב המנכיח חוויה אפיפנית של יצירה ועשייה בתוך ההוויה הרוחשת . התפיסה הדואלית של המציאות נעשית דרך שבירה רוחנית של למעלה מהטבע , רוחניות תיאולוגית מטפיזית שאיננה גשמית , אונטולוגיה , הממוקמת גם "למעלה" ( תרתי משמע , ( בסולם היררכי התלוי בין שמים וארץ . הפרדה ושילוב בין האונטולוגי לתיאולוגי . שילוב של פיזיקה עם מטפיזיקה בחיי היומיום , עד כרי ראיית השילוב
|
|