|
|
עמוד:274
תהליך התרחשותה התפתחותה ההיסטורית של ההכרה האנושית , מלווה בשקיקה לשלווה ושפיות בסדר ובארגון האישי והחברתי קהילתי סביבתי , כמיהה לקיום של חיות הולמת . ההכרה האנושית , כבר בתחילת התרחשותה התודעתית , הבחינה בהקשרים של ממדי הכוח במרחב הסובב , באור ובחושך , המלווים בערכי "טוב" ו"רע , " ער להתרחשותם של טקסי ומנהגי אלילות קרומה , להתרחשותן של הדתות והאמונות של ימינו ; אמונות , מנהגים וטקסים השזורים בהיסטוריוסופיה של ההכרה האנושית , בהתנהגותנו בחיי היומיום שימוש בסמלים , תנועות , מנהגי אכילה , לבוש , סממני אמונה , קמעוה והסברים שונים המכוננים פעילויות בנפש גוף היחיד החי וקהילתו . האלוהות מאפשרת הן פשר לתופעה הרוחשת הן הרחבה באנרגיית החיות , "כוח" להתמודד ולשרוד בהתרחשות . אנו רואים אנושות מפולגת ועוינת , שסועה בין קהילותיה השונות , על אף היותן כולן אמוניות ודתיות , מאמינות לאל אחד מכונן כול . ברוב התרחשויות החיכוך והמאבקים המדממים , גם ה"מאמינים" וגם אלו ש"אינם מאמינים , " סבלו וסובלים מעיוורון כאב ואובדן . אין כוונתו של חיבור זה לומר שאם לא יהיו אמונה ודת , אזי יחיו בני האדם בשלום איש עם רעהו , אלא להראות שזהו בסיסה של תפיסת המציאות הנוכחית , המאפשרת את המציאות הרוחשת בפועל . המלחמות והסבל הינם מעשי ידי אדם , התופסים את המציאות כהולמת את תפיסתם באותה העת , ומלחמות בין קהילות אדם ממשיכות להתרחש בימינו . מאחר שהמציאות אפשרית , גם האמונה או הדת ישתנו במשך ההתרחשות של חיי קהילות האנושות יחד עם תפיסת המציאות של יחידיה . האלוהות היא העוגן הפנימי השחרור והחופש , גאולת הסופיות היחידנית ההווה , מתהווה , הרוחשת , חיה בודדה באינסוף . התפיסה הדואלית לא פוסקת מלשאול "למה : " למה בשביל יחיד אחד "זה" כך ובשביל השני אותו "זה" הוא אחר , בעוד כולנו רואים את הזהה שבינינו ? מתוך אותה תפיסת מציאות הנשענת על עקרון
|
|