|
|
עמוד:253
לוינס רואה את הסובייקטיביות : "ההיות הוא חיצוניות והחיצוניות נוצרת באמת שלה בתוך שדה סובייקטיבי עבור ההיות הנפרד . ההפרדה מתגשמת באופן חיובי כפנימיות של היות המסתמך על עצמו ומתקיים בתוך עצמו . " לשיטתו , זהו ה"ישנו" של עצמו הייחודי . לוינס רואה את היופי העז של הקיום הסובייקטיבי , וגבולות הקיום הסובייקטיבי קווי המתאר שלו , הם ההפרדה , הבידול , ביני לבין ה"ישנו" שבי , ביני לבינך . לראייתי , אין הפרדה כלל בין נפש לגוף ; נהפוך הוא , השילוב של הזהה עם האחר שבנו , הסובייקטיבי קונקרטי של חיינו האישיים , הוא המאפשר את משך הייחודיות האונטולוגיה , את הקיום החי הסובייקטיבי . האינדיבידואליזציה נשענת ונסמכת על השילוב המכונן את התופעות במרחב : ייחוד ואיחוד בריבוי . אין אחד בעצמו , אין אחד בעצמו במציאות האונטולוגיה אלא האינסוף ; המרחב האימננטי עצמו הוא הוא אותו אחד המאחר משמעויות פועלות . הקיום הסובייקטיבי הינו התרחשות של היות , המתחילה מעצמה מרגע מצת חיותה . מהתרחשות מצת החיות מחוללים הפלטפורמה ומחולליה T אנרגיית חיים על מרכיביה הדינמיים , עם מטען התחלתי ראשיתי באיכויות המחוללים המתמידים משמעויות לפעולות אופטימליות מסונכרנות , המאפשרות ליחיד החי להתרחש כהוויה יחידה הווה במצבה , עם משפחה , חברים וידידים בסביבתם המשותפת בהרמוניה במרחב הרוחש . בורנסי אין תיאוריה יש הרמוניה / בין סאהדו לגריבגו / בין אופני ריקשה T ' : לפרה / TT : בין . / .. פרחי ? .. לוטוס שופעים ? ? מבטם T / 1 מטים י פטמתם TT : אליך ' ? - ? אידיאה T ( משלי הנזיר עם ביצה זהובה , ( 49 196 שם , עמ' . 252
|
|