|
|
עמוד:249
כמבואר , היחיד החי הינו הוויה הווה יחידנית של מידע סובייקטיבי , הפועל ומפעיל בסינכרון עם שאר המחוללים את החושים , תנועתיות , צורניות , התנהגות , תקשורת , שכל , הכרה טהורה , היסטוגרפיה ושאר הנסמנים ( תכונות ) הגנריים המהווים משמעויות הפועלות , להתמרתם לחומר ואנרגיה , בהתאם למצבו של היחיד במרחב . לועס אומר שהיחיד מזהה את עצמו מבפנים - "מעבר לוגי מתרחש מהדומה אל הזהה ; הייחודיות מגיחה באופן לוגי מתוך הספרה הלוגית החשופה למבט והערוכה בתוך כוליות על ידי הפיכתה של ספרה זו לפנימיות של האני , על ידי הפיכתה , אם אפשר לאמר זאת כך , של ההתקמרות להתקערות . כל ניתוח הפנימיות שבו התמיד ספר זה מתאר את התנאים לאותה הפיכה . " זוהי בדיוק נקודת התורפה אצל לוינס בתפיסתו את המעבר מהאחר אל עבר הפנים כמכוננת את התכנסות הכוליות הפנימית , את ה"אני" המוצא את הפשר למציאותו במרחב , בהתפרשרתם של יחסים קמאיים . הפנים , ה"אני" היחידני הרציף אצל לוינס , עדיין מושתת על סוג של פסיכיזם קולט . הכוליות הזו רוחשת בתוך אידיאת האינסוף , וגם לראייתו המציאות האונטולוגיה הינה טרנסצנדנטית בתוך המציאות עצמה . אך עדיין קיימת ההפרדה הזו אצל לוינס בין הממשי לבין האמוני , בין הפסיכיזם לבין הפיזיולוגיה האונטולוגיה ( גוף ונפש , ( בין הפסיכיזם וההתנהלות בפועל של היחיד לבין הסובייקטיביות המוחלטת שמתחוללת באמצעות פלטפורמה גנרית זהה במרחב . בעוד הפסיכיזם אצל לוינס מוסבר באופן של מהות היחיד הנפרדת מגופו , ב"תורת המחוללים" מהות היחיד הינה סך כל פעילויותיה של יחידת חיות , נפש גוף הולמת , באמצעות מארז גנרי , פלטפורמה 192 עמנואל לוינס , כוליות ואינסוף ( תרגום ; ר . איילון , עריכה מדעית ; ז . הנסל , ( ירושלים , , 2010 עמי . 243
|
|