|
|
עמוד:247
. 3 דיאלקטיקה בתפיסת מצי אות 49 ) ( 53 ( 49 ) שעבוד : מעשה ידי אדם התפתחות ההכרה האנושית , הפנומנולוגיה של ההכרה עד ימינו , הינה סוג של דיאלקטיקה בין האדם בתפיסתו את עצמו לבין תפיסתו את המציאות בתוך וכחלק פועל בקהילתו ובסביבתו . זוהי דיאלקטיקה פנומנולוגיה הנעה במישורי צורה ואיכות לסירוגין . לפעמים הרחבת הידע האמפיריציסטי גורמת לירידה באיכות המוסרית ההכרתית , כמו מלחמות שמד בין קהילות או ייצור יכולות הרג נוראיות , ולפעמים אנו זוכים לפתיחת מסך הכרתי המרחיב ומעמיק את איכות מרחבי ההכרה . במונחי זמן יחסיים , משך התרחשות התפתחות ההכרה האנושית הוא מהיר . הפילוסופים עסקו בתורת ההכרה כבר בתקופות קדומות וממשיכים בכך גם בימינו . קאנט ניסה לפשר בין האמפיריציסטים לרציונליסטים באיזושהי מסגרת של תבונה טהורה אל מול תבונה מעשית , עם כוח שיפוט מסנן , המכיל את החירות הטהורה אפריורי . ברנטאנו ובעקבותיו הוסרל משאירים את הפסיכיזם , מקבעים את הדיפרנציאציה בין הפיזיולוגי לפסיכי , ומפתחים תפיסת מציאות התכווננותית . היידיגר מרחיק לכת , מפשיט את היחידני לזהה ויוצר סוג של נרקיסיזם בתפיסת מציאות . בשנים שחלפו מאז אנו רואים התבוננויות שונות מזוויות שונות על המציאות הרוחשת מתוך הפסיכיזם העלום . אפילו הפסיכולוגיה הפרוידיאנית נהפכה לתורת הכרה פילוסופית , מתוך איזושהי תפיסה פסיכו תיאולוגית המסבירה כיצד אותו פנים , אותו , id אותו יחידני סובייקטיבי עובד ופועל , כאשר מסביב להתרחשות זו נוצרו תדמיות , דפוסי פעולה ומתודות , והמון " שיחות נפש . " זה לא שהפסיכולוגיסטים לסוגם ומינם אינם מצליחים להסביר חלק מהתופעות , או להביא מזור , כפי שאמרתי , אך עדיין קיימת
|
|