|
|
עמוד:242
את המציאות . דקארט מתבונן במציאות בחן , בחסד ובכבוד , קשוב להתרחשותה . כפי שהוא אומר בסוף ההיגיון השלישי לגבי ההרהורים , המחשבות והתוכנות שהוא חווה סובייקטיבית בתקופת השלווה שלו , בתקופת החשיבה שלו : "אף עם שלמותם פחותה 1 פחותה מאושר עליון בחיי נצח . י . ע [ . מזה לאין שיעור , עשויים להקנות לנו את השמחה הגדולה ביותר שאנו מסוגלים לרעתה בחיינו עלי אדמות . " במילים אחרות , הוא נותן שבח לאל על שהוא עוסק ופועל ובאופן שבו הוא עוסק ופועל . כך גם פותחת "המשנה הסדורה : ארץ תקווה : " "השבח לאל בורא עולם , היוצר נפש כל חי , המשתף נשמת האדם בגוף וברוח , לראות ולהשתתף במעשה הבריאה כל רגע ורגע , באהבה , חירות , חדוות עשייה ויצירה , בפועל ממש בבורא עולם , הללויה . " יש בנו מן הזהה , אך יש בנו הרבה מן השונה , ולו רק בגלל שדקארט מת , ואני חי . עם זאת , מחשבותיו ורעיונותיו , כפי שהם נשמרים בזיכרון האנושי , מחלחלים , פועלים , מבעבעים ומגיעים עד הספסל הירוק העגול שאני יושב עליו , אל העץ האמסטרדמי היחיד העומד בעיקול מול השוק ליד ביתו של רמברנדט המת , שאיבד אותו בסוף ימיו ונקבר בקבר המונים של עניים . מהי שלמות , דקארט ? האידיאה T •? T האמתית T : ? . ? "בהיותול : ' ; שפוף ' T על - - גלגל - : מחשבה / TTT : - ראית T ? את 7 האור T מגלה את עצמו ואת החשך / ידעת את האמת את עצמה והשקר ךךכה / צלמת :- 1 את הטוב והרע TT : על - סיליקון 1 1 חיי .. _ הכרה / - אל עבר .... „ צג T מחשב " ; - y 2 w , 7 את קצב הזמן" ( האידיאה בכתביו של ברוך שפינוזה . מתוך "משלי חצר הנזיר עם כיפה זהובה ( 41 , " 187 שם , עמ' . 91 188 י . עתי , משנה סדורה : ארץ תקווה , תל אביב-יפו , , 2004 עמ' . 7
|
|