|
|
עמוד:240
הינו אינסוף התרחשויות של פעילויות חיות , ההוות ורוחשות במרחב . כאמור , ה"אני" היחידני הרציף הינו סך כל פעילויותיו בכל משך נתון , בהתחוללותו במרחב חושיו , רגשותיו , אופיו והתנהגותו באינסוף פעילויות רוחשות , פנימיות וחיצוניות השלובות זו בזו , המייצבות את כוליותו הפתוחה הרוחשת בתוך ההוויה כתופעה אונטולוגיה חיה ומתקשרת . דקארט אומר : "אני רואה בבירור כי יש בעצם האינסופי ממשות רבה יותר מאשר בעצם הסופי . " הוא משתמש באידיאת הממשות כתואר של המחשבה לקיימות בכוח , המעצבת מעין תפיסה היררכית לשלמות - סולם , דרגה , שאיפה אל "שלמות גבוהה יותר . " בעוד שעל פי תפיסתי את המרחב האימננטי , הממשות קיימת כמציאות אונטולוגיה הווה בממד החומר אנרגיה , המתרחשת במרחב האימננטי של משמעויות פועלות ; מרחב המאפשר את התחוללות הייחוד והאיחוד בריבוי , את התחוללות הסופי באינסופי ללא היררכיה , המאפשר את התחוללותו של האינדיבידום כפי שהינו בקהילתו . כאמור , התרחשות פלא החיים בהיותו טבע טובע , התרחשותן של תופעת חיות ייחודיות , קונקרטיות סובייקטיביות , הנמצאות בהרמוניה בתוך המציאות האונטולוגיה , בתוך טרנסצנדנטיות אונטולוגיה רוחשת ; תופעה אפיפנית במרחב , נצחיות ההוויה של "יש" סופי במציאות הממשית הרוחשת במרחב אימננטי אינסופי של משמעויות פועלות . וכך נושר עלה שלם , נושם את נשימתו האחרונה , ואחר יחידני מופרה , הפריה , פריון לוינסי במרחב אפשרי . ועלה חדש צץ מציץ , מופיע במרחב , יחיד בעל מבע , אפיפניה , חיים . המים בתעלה חשים את הסירה המשייטת לה מזרחה . משך המים בתעלה מוביל זכרונות על גב עלים נופלים , משט מראות ניצוצות לרגליך , קרטזיוס , נופלים בשלווה , בדממה . אחד , אחד , ועוד אחד . 186 שם .
|
|