|
|
עמוד:231
. 2 ביקורת התפיסה הדואלית ( 48-47 ) ( 47 ) סיבתיות ושלמות ושוב אני יושב על אותו ספסל לצד התעלה . מתבונן במשך המים הנושאים השתקפויות עמומות מרצדות של עצים ובית . מאחורי נמצא מערך חלוקה , מעין מחסן סליקה ופיזור של עיתונים המכילים מידע המשנה משמעויות פועלות הקשורות לקהילה המוסלמית באמסטרדם ; מפגשים של פנים ואחר , מפגשי קהילות בתוך קהילות , מפגשי יחידים בחברה המקומית . הברווזים לידי קופצים למים , מייצבים את גופם תוך חתירה מהירה בסנפירי אצבעותיהם המרקדות , שטים לנקודת המפגש של הצל עם האור . הצל של אותם עצים אמסטרדמיים , המחוברים למים ולשמים , נושאי עלים ירוקים , רחבים דיים לחוש את התחוללותו של הביאור , התרחשותם של הגיונות . הנה שוב הם מתקרבים , ברווזים וברווזות . השהיתי את התבוננותי בהיסטוגרפיה ההתרחשותית של האפיסטמולוגיה על דקארט ב"הגיונות , " מתבונן , מתפלסף ופורש את תפיסת המציאות שלו , את היותו בקיים ממשי במציאות . דקארט התבונן והגה פה , בהולנד , יצא ממצבו ומקומו למקום אחר , יצא אל המנוחה על מנת להיטהר , להתחדש , להתרחש בסביבה אחרת של שלווה והתבוננות , תוך כדי היותו מוכל במקורותיו הגנטיים ונסיונו המצטבר , המושתת על תפיסת מציאות סיבתית . עמדת המוצא , המפגש , החיכוך , של דקארט למציאת עצמו היא Ego" " sum , ego existo "הנני , אני קיים " ) , " אני חושב , ובכן אני קיים , " 176 רנה דקארט , הגיונות ( תרגום : ד . מנור , עריכה : א . יקירה , ( תל אביב , , 2006 עמי . 54
|
|