|
|
עמוד:172
התופעה היחידה הנמצאת רוחשת במצב שלם או מושלם במהותה ההרמונית , היא ההשתנות עצמה כתופעה , התרחשות , ההשתנות הטהורה במרחב . הפנומנולוגיה של ההשתנות הינה שלמות טהורה בסובלימציה הרמונית נמשכת של יחסים דינמיים בעלי מושגים גנריים , המאפשרים את התרחשות התנועה , הפעולה . כמבואר לעיל , התרחשות התופעה מלווה בסופיות פעולותיה ; דהיינו , מציאות ה"יש" המשתנה היא שילוב של חירות הבחירה וסופיות הפעולה , המאפשרים את משך השינוי . המציאות רוחשת ופועלת , קונקרטית וסובייקטיבית , במערכות חיים , צמחים ודוממים לשילובן ההדדי . המרחב הוא התרחשות משתנה ללא שאיפה לשלמות אלא בשאיפה לאיזון הרמוני , בהדדיות עם אנרגיית חיותו של היחיד החי בהתאם למצבו במרחב . לראייתי , הכמיהה לאושר היא סוג של ריגשת תשוקה , לוינסאית במידה מסוימת , המאפשרת לאזן את אנרגיית החיות במנעד האושר עצב , או לעלות באנרגיית החיות או לאזן אותה מול מצבה האונטולוגי המשתנה של הפלטפורמה היחידנית במרחב ; כל זאת , יחד עם תהליכי אירוזיה ואנטרופיה המתחוללים ביחיד בכל עת . לכן , הכוח הנגדי , שמושך את היחיד כנגד האנטרופיה , הקמילה והניוון , הוא שילוב של תחושה עם רגש של כמיהה ותשוקה אל "טוב" יותר , אל שלווה ואושר . הכוח הנגדי השואף אל ה"טוב , " אל האיזון האנרגטי , אל "טוב כשלעצמו , " הינו נביעה הגורמת לפעילות קונקרטית בהתאם למצבו של היחיד , בין אם הפעולה היא אכילת עוגת שוקולד רוויית קלוריות , התעמלות או קניית עוד עגיל זהב במכירה פומבית יוקרתית . כל הפעילויות האלו נבחרו על ידי היחיד מתוך מגוון אפשרויות רבות הקשורות לאותה משמעות פועלת : שקיקה ל"טוב , " לעוד "טוב , " עקב ירידה באנרגיית החיות . הפעולות השלובות של המחוללים השונים , מהנאה כאב לחומריות והכרה טהורה ואחרים , משחררות וממעטות התרחשויות של חרדות ופחדים , ובהתאם לכך היחיד חש בטוח יותר , שליו יותר ומאושר יותר , או להיפך . פעמים , עקב תכונות אופי ומצבו של
|
|